NF7-M: סידור הלוח
בניגוד ל KD7, אליו היו לי תלונות רבות מאוד בנוגע לסידור הלוח, ה NF7-M בנוי בצורה הרבה יותר טובה.
ראשית, חריצי הזכרון (שלושה במספר) ממוקמים הרבה יותר קרוב לקצה הלוח ובכך נמנעת ההתנגשות בינם לבין כרטיס המסך.
כמו כן, חריצי הזכרון ממוקמים מעט נמוך יותר מחריצי הזכרון ב KD7 וכך נפתרת גם הבעיה עם הסידירום (לו רק ב KD7 היו חושבים על זה..).
;) |
תלונות נוספות שהיו לי אל ה KD7 בנוגע לצפיפות באזור התושבת ולבטריה שעומדת (תרתי משמע) בדרך לג\'מפר איפוס הביוס אינן רלוונטיות כאן כי אזור התושבת הרבה יותר מרווח והבטריה חזרה למצבה האופקי המוכר והנוח.
מחברי החשמל נמצאים גם הם במיקום נוח וסמוכים זה לזה, דבר שחוסך בלאגן מיותר וסרבול עם הכבלים היוצאים מן הספק.
לצערי, ממש כמו ה KD7, גם לוח זה הוא מונוטוני להחריד ואף רכיב עליו אינו מסומן בצבע; היה הרבה יותר נחמד לראות לוח בו לפחות חריץ הזכרון השלישי (זה שמפעיל את ה Dual Channel DDR) או חיבורי ה USB היו מסומנים בצבעים כדי להקל על המשתמשים החדשים.
הדבר היחיד שמציל את הלוח הזה משעמום ויזואלי מוחלט הוא צבעו הכתום-אדום, לעומת הצהוב המגעיל של ה KD7.
;) |
עד כאן נשמע כאילו הלוח הזה הוא כליל השלמות בכל הקשור למבנה, אך למרות זאת גם אליו יש לי מספר טענות, כאשר המשמעותית שבהן היא המיקום התמוה של מחברי ה IDE.
כפי שניתן לראות בתצלומים, חיבורי ה IDE נמצאים מתחת לחריצי הזכרון – מיקום לא מושלם, אבל גם לא כזה נורא.
אם תעלו קצת למעלה מיד תבחינו בחיבור כונן הדיסקטים, שנמצא מסיבה כלשהי הרבה יותר גבוה מחיבורי ה IDE.
זהו דבר תמוה בהתחשב בכך שההתקנים העושים שימוש בחיבורי ה IDE הם סידירומים ודיסקים קשיחים שמיקומם במארז הוא גבוה יותר מאשר כונן הדיסקטים.
לכן, אם אתם עדיין משתמשים בהתקן המיושן הזה, ייתכן מאוד שיווצר אצלכם בלגן עם הכבלים.
מבחינה זו ה KD7 עדיף על ה NF7-M, שכן מחברי ה IDE שלו נמצאים במקום בו נמצא מחבר הפלופי של ה NF7-M ולכן המארז יהיה מבולגן פחות.
ציון: 13/15
