מדי שנתיים נערכת בברלין, בירת גרמניה, תערוכת האלקטרוניקה הבידורית הגדולה בעולם: מאות חברות מחשבים, אלקטרוניקה, אודיו, וידאו, וכמובן גם ענקי הטכנולוגיה מהמזרח מתאספים בגני התערוכה של ברלין למשך שישה ימים על מנת להציג את המוצרים החדשים ביותר והטכנולוגיות המעניינות ביותר.
השנה נכחו בששת ימי התערוכה כחצי מיליון מבקרים (!) על מנת לחזות בפלאי העתיד והווה.
גם עבדכם הנאמן שינס את מותניו ויצא לגרמניה לבדוק (עבורכם כמובן) מה ענקיות המולטימדיה מכינות לנו לשנה הקרובה.
הבשורות הגדולות של התערוכה הגיעו כמובן מביתניהן של ענקיות המולטימדיה כגון Samsung, Sony ,Philips ו LG, שם יכולנו לחזות בשינויים הגדולים שעולם המולטימדיה הבידורית, ובין השאר גם עולם המחשבים, הולך לעבור.
מבין המוצרים המעניינים שראינו היו מסכי LCD ענקיים ברזלוציות גבוהות שהצליחו בקלות להתחרות במסכי הפלזמה אשר נראים לידם דהויים ולא מפורטים מספיק.
כניסת מסכי ה LCD הענקיים, שהגיעו עד לגודל של 42", לשוק המולטימדיה מביאה מהפכה מעניינת גם לשוק המחשבים שהוגבל עד עתה למסכי 23" או למסכי גדולים יותר אך בעלי רזולוציות איומות.
![]() | ![]() |
גם מסכי הפלזמה לא הוזנחו , ומי שביקר בתערוכה היה יכול לחזות בעשרות ואף מאות מסכי פלזמה המצוידים בטכנולוגיות חדשות אשר אמורות לשפר את איכות וחדות התמונה, וכמובן לאפשר להגדיל עוד יותר את מסכי הפלזמה הענקיים ממילא לגדלים מפלצתיים של יותר מ 70"!
חידוש מרענן היה המסך הסטריאוסקופי של Sanyo: מדובר במסך LCD בגודל 32" המסוגל להציג תמונה תלת-מימדית ללא צורך במשקפיים. בניגוד לפתרונות אחרים שהוצגו הדורשים מהצופה לעמוד במספר מקומות מוגדרים מראש על מנת להנות מאפקט התלת מימד, במסך הקונספט של Sanyo אפקט התלת-מימד ברור וחד מכל זווית צפיה, אך זאת על חשבון איכות התמונה – שכן הטכנולוגיה שבה השתמשו בייצור המסך גורמת לאפקט של "רשת" על גבי התמונה.
כל אחת מענקיות הטכנולוגיה הציגה בנוסף גם טכנולוגיות יחודיות לתיקון תמונה; Samsung הציגו טכנולוגייה בשם DNIE אשר אמורה לשפר באופן משמעותי את איכות התמונה וסוני הציגו מערכת מקבילה בשם Picture Power.
למרות שההתרשמות מדרך פעולתן של שתי הטכנולוגיות הללו בהחלט חיובית, לעניות דעתי אין מדובר בטכנולוגיות המהוות מהפיכה של ממש או שינוי בהרגלי הצפיה, וסביר להניח שרבים דווקא יוותרו על הפעלת אותן טכנולוגיות במסכיהם.
![]() |
מגמה מעניינת נוספת, ומיותרת למדי לטעמי, היא הנסיון להפוך את מסכי הפלאזמה לתמונות דיגיטאליות. מספר מוצרים המיישמים גישה זו הוצגו בתערוכה – Pioneer, לדוגמה, הציגה מערכת להצגת תמונות מכרטיס זכרון, הדומה במראה החיצני ל DVD ומתחברת למסך הטלוויזיה או מסך הפלזמה.
Sony לעומתה כבר שילבה חריצי SD בכל הטלוויזיות והמסכים מתוצרתה אשר הוצגו בתערוכה.
המהפיכה על פי סוני היתה בדמות מוצר חדש ומעניין המוגדר בתור "רכזת מולטימדיה אלחוטית" – מדובר במכשיר קטן מימדים המשמש כתשתית לרשת מולטימדיה ביתית ואלחוטית.
רשת שכזו מאפשרת להתחבר כמעט לכל מכשיר מולטימדיה בבית, לרבות מערכות סטריאו, כונני DVD, ואף למחשב האישי, ובאמצעות תקן WI-FI, המוכר לכולנו דווקא מתחום אחר, לשלוח את המידע למספר טלוויזיות, מקרנים או מערכות סאונד הממוקמות בבית המחוברות כולן לרכזת באמצעות מקלטים אל-חוטיים.
במקביל הציגו גם פיליפס וסמסונג גרסאות שלהן ל"רכזות" מולטימדיה אלחוטיות, ובעוד שהמערכת של סמסונג מחוברת גם לפס רחב להורדת תכנים מהרשת והמערכת של פיליפס מאשרת במקביל גם לגלוש באינטרנט, לצפות בתמונות, ולשחק במשחקי מחשב בסיסיים באמצעות החיבור האלחוטי למחשב, אותי הרשימה במיוחד דווקא המערכת של סוני.