IBM הדגימה בשבוע שעבר, במודל תלת מימדי, טכנולוגיית קירור מים חדשנית, המבטיחה לקרר שבבים ומעבדים מהר מאיי פעם. לפי IBM, שיטת הקירור החדשה הינה פריצת דרך טכנולוגית אשר מסובכת לא פחות מהמוח האנושי עצמו.
יצרני המעבדים היו מאז ומתמיד במירוץ מטורף נגד חוק מור, חזונו של מייסד אינטל גורדון מור, אשר טען שמספר הטרנזיסטורים שניתן להניח על מעגל משולב יכפיל את עצמו בכל שמונה עשר חודשים. כמובן שישנם מומחים הסוברים שבקרוב לא יהיה באפשרות היצרניות להתמיד בקצב זה של גדילה.
אך מחקר אשר פורסם באחרונה מראה שליצרניות המעגלים המשולבים ישנם עדיין כמה קלפים בשרוול, אשר ייספקו להן את הכלים להדביק את חוק מור. IBM, בשיתוף עם מכון המחקר הגרמני Fraunhofer, הציגו בשבוע שעבר תכנון תלת מימדי של אב טיפוס אשר מדמה טכנולוגיית קירור חדשה.
 |
מערכת הקירור שהדגימה IBM |
שלא כמו בתכנון המסורתי, שבו השבבים יושבים זה לצד זה על גבי פיסת סיליקון, ניתן לראות שבעיצוב התלת מימדי הרכיבים יושבים אחד על גבי השני, ובין השכבות עוברים מים בחללים מיקרוסקופים אשר מקררים את כל המערכת.
בהצהרתה, IBM הגדירה את העיצוב החדש "כאחת מהגישות המבטיחות ביותר להגדלת ביצועי שבבים מעבר לגבולות הצפויים". IBM כבר ייחסה את העיצוב התלת מימדי שתכננה כפתרון לבעיית גידול הביצועים. הגישה מפחיתה את המרחק שבו מידע צריך לעבור פי 1000, ומגדילה את מספר הערוצים שבו מידע יכול לזרום ב-100.
הבעיה בגישה שבה עורמים רכיבים אלקטרוניים אחד על גבי השני הינה התחממות יתר, גישת קירור המים עשוייה בחלט לטפל בבעיה זו. "כשהערמנו שבבים אחד על גבי השני, על מנת להגדיל את יכולת המעבד לעבד מידע, מצאנו שפתרונות קירור קונבנציונאליים המוצמדים לגב השבב אינם מתמודדים עם החום הנפלט כראוי. על מנת לנצל את הפוטנציאל הגלום במודל תלת מימדי זה, היינו צריכים למצוא שיטה לקירור תוך-שכבתי" טוענים ב-IBM.
צוות הפיתוח הזרים מים בין שכבות השבב דרך חללים דמויי צינור, אשר עוביים כעובי שערת אדם. מטרתם של חללים אלה הינה אחת ויחידה – העברת חום למים. "עם קירור קלאסי, הערמת שתי שכבות עתירות כוח תהיה בלתי אפשרית", טוען מנהל צוות הפיתוח.
לפי IBM, מערכת קירור המים היא פריצת דרך טכנולוגית, אשר מסובכת כמו המוח האנושי עצמו. המים בתוך המערכת צריכים לזרום בתוך השכבות מבלי לגרום לקצרים במעגל. התוצאה דומה לדרך שבה עצבים וניורונים מעורבבים עם כלי דם, באותו חלל נתון.
בניסויים שנערכו במעבדות החברה, מדענים הזרימו מים דרך מנגנון בגודל סנטימטר מרובע אחד, המורכב משכבת קירור בין שני מקורות חום. שכבת הקירור נמדדה בגודל של כ-100 מיקרון בלבד.
החברה אמנם נמצאת בשלבי הפיתוח המוקדמים, ואב טיפוס עדיין אינו בנמצא, אך הרעיון לכשעצמו מרתק. השאלה הנוכחית היא, האם הפיתוח יהיה באמת אפקטיבי כמצופה ממנו, והאם הוא יאפשר לחוק מור להמשיך להתקיים?
הכותרת קצת שאפתנית
עלק יותר מסובך מהמוח האנושי. רעיון נחמד וכרגע זה רק בשלב הרעיון (ולא, שכבה אחת של סמ"ר לא נחשבת), בין זה לבין השוואה לדבר הכי מסובך שקיים בעולם – המרחק עוד גדול…
מונחים שגויים
התוצאה דומה לדרך שבה עצבים וניורונים מעורבבים עם כלי דם, באותו חלל נתון.
… זה לא קורה המונחים כאן מבולבלים
ל1, קראת את הכתבה?
ס"מ אחד של מים?
"שכבת הקירור נמדדה בגודל של כ-100 מיקרון בלבד."
אם הייתה קורא קצת את הכתבה הייתה מבין למה הכותרת.
איזה מוח אנושי? חיי בסרט ב IBM
החברה הזאת על סף פשיטת רגל חייה ממחקרים מדעיים בימנו…ואולי קצת שרתים,ולאפטופים.
להשוות מרחק של כלי דם עם מעברי מים מזעריים למוח אנוי זה טיפשי.
אבל הרעין והדרך נראים אחלה.
אני ביכלל ברעיון אחד… מחשב" היברד"
כמו המוח האנושי, אולי קצת הגזימו
מעניין! הכותרת לא מתאימה..
נשמע מעניין.. אבל מים שיוזרמו בצינור בעובי שערה?!? Oo נשמע הזוי חח
באמת… תתלשו שערה אחת ותנסו לדמיין שיעברו מים בתוכה..
יופי וכל המתלהבים ישאלו
נו …. זה יכול לעזור להריץ את קרייסס !??!!
התשובה היא : לא !!
את המשחק המקולל הזה אי אפשר להריץ כי הקוד שלו מעאפן ואנחנו סתם קונים חלקי מחשב יקרים כדי לנסות לגרום לו לרוץ !!
נימים מורידים מהאמינות
הפיתרון העדיף לדעתי הוא פיתוח מארז שיהווה מיכל שמן עם יחידת רדיאטור ומשאבה לקירור השמן. למי שלא צריך לעשות שינויים תכופים בכמות הזיכרון RAM (כמה מאיתנו מחליפים זיכרון כל חודש?), זה פיתרון אידיאלי. יחידת הרדיאטור יכולה להיות מקוררת עם מאוורר יחיד גדול וזה יאפשר יופי של המהרה, אפילו עם שני כרטיסי מסך.
מעניין איך יתמודדו על היישום של הרעיון
בעיות כמו למשל מה יקרה אם הטמפרטורה תעבור את ה 100 מעלות? או למשל מה יעשו כנגד הרעשים שייגרמו כתוצאה מהזרימה של המים !
כמה מגיבים טועים…
3. איפה ראית "ס"מ אחד של מים" בתגובה של 1??
6. על ננו טכנולוגיה שמעת? צינורות פחמן? משהו?
9. למה שיהיה רעש מהזרימה של המים בצינור בקוטר של כמה ננומטר בין שני שבבים? אם כבר יהיה רעש מהמשאבה שמניעה את המים.
טוב נו תגובות…
10 ->> לידעתך באותה שיטה רק פי 120 ככה עוברים מים בראש מנוע של מכונית..
עכשיו למה ההשוואה כי כן יש רעש אבל ברמה כזאת הוא מזערי אבל הנזק..שהמים עושים כביכול לראש מנוע הוא עצום שזה כולל קורוזיה,סדקים,ובסוף הם חודרים למנוע ולשמן -> מפה מגיע המושג ראש מנוע.
עכשיו איך לעזאזל נעשה רעש מנוע למעבד אם יכנסו אליו מים? 🙂
ברמת העיקרון אני לא רואה שום סיבה למה לא לייצר עם מעברים יותר רחבים וזהו.
ל-11
אתה צודק במאה אחוז בכל מה שאמרת ובהשוואה אבל…
במחשבים של היום אתה מתחזק אותם כדי שיקררו נכון את המעבד לפחות פעם בחצי שנה.
במקביל לזה אתה תצטרך לתחזק את המחשב בשיטת הקירור הזאת.
גם רכב אתה מתחזק.
אין לך ברירה.
מה חדש פה?! הציגו את זה לפני עשר שנים ב
סרט הטרמינטור עם ארנולד שוורצנגר.. שם בדיוק הכושי הדגיםם וסיפר איך המעבד של SKYNET והרובוטים עובד ובנוי…
IBM פשוט רק עכשיו הגיעו לשלב שיש להם זמן לראות סרטים..
🙂
הטכנולוגיה קיימת
לבנות את הציפ בקומות,רעיון שנבחן כבר עשרות שנים ללא הצלחה, לא ברור לי מי משווה ראש מנוע למחשב, נראה משעשע, הרעש לא מפריע בכלל בגלל תדרי עבודה שונים
יש כל כך הרבה מאמרים ברשתעל משאבות מיקרוסקופיות שבנויות בתוך הצ'יפ שזה היה רק עניין של זמן, עד שמערכת כזו תצא לפועל.