המהפך שהתרחש בשוק המחשבים האישיים לפני כשנתיים לערך, בו HP טיפסה לראש טבלת יצרניות המחשבים בעולם (מקום אותו היא תופסת כבר באופן קבוע, וכנראה שגם לעוד הרבה זמן) התרחש באופן ישיר בעקבות ההחלטה של החברה להשקיע מאמצים רבים בכיוון השוק הצרכני. בעוד שחברות כמו לנובו ודל המשיכו לנסות למכור מחשבים, וכמובן שלניידים יש נתח משמעותי ובולט בסיפור הזה, בעיקר לשוק העסקי, ב-HP החליטו שהם משקיעים יותר בכיוון של מכירות לשוק הפרטי דווקא, וכדי למשוך את השוק הפרטי אליה, היא התחילה לשווק מחשבים מעוצבים היטב. למעשה, HP הייתה החברה הראשונה מבין היצרניות הגדולות בשוק שהשקיעה לא מעט מחשבה וכסף גם בקביעה איך המחשב האישי הנייד צריך להיראות מבחינה חיצונית.
כיום HP כבר לא לבד. כל החברות, הקטנות והגדולות כאחד, הטמיעו היטב את השינוי בגישה, שהן צריכות להשקיע במראה החיצוני לא פחות מאשר באיכות הפנימית, ולא משנה אם מדובר במחשב שמיועד לבית או לשולחן המנהל הבכיר ביותר. אין כיום חברה שלא מציעה לפחות קו מחשבים אחד שמאפשר לבחור את הצבע של המחשב מבין מגוון צבעים. אין כמעט חברה רצינית שלא גררה למשרדיה, בשלב זה או אחר, איזה מעצב בעל שם כדי שיספק איזו תובנה שאפשר לשלב במראה ובעיצוב של המחשבים – כל החברות הבינו שכיום מחשב נייד הוא לא רק מחשב, הוא גם מעין גאדג'ט, ולא חסרים אנשים שאצלם הקביעה מדוע לרכוש מחשב מסוים היא נגזרת משמעותית של הצורה והצבע שלו.
גם במקרה של ה-Pavilion dm3, מחשב שמבוסס על מסך בגודל 13.3 אינץ', קשה מאוד שלא להתרשם מהמראה החיצוני שלו, שהוא ייחודי למדי בנוף הנוכחי של המחשבים: שילוב של צבעי אפור ושחור מבריק בחלקים שניתן לראות בעת שמניחים את המחשב על השולחן לצרכי עבודה, עם דקיקות שאופיינית למחשב אולטרא נייד שאינו מצויד בכונן אופטי כלשהו.
למרות העיצוב הדי ייחודי, ולמרות שם התואר המשני שלו שמודפס בצד השמאלי התחתון של שטח הנחת הידיים – Pavilion Entertainmet PC – קשה לנו ממש לקבוע למי מיועד המחשב הזה. הוא נמצא כאילו במעין הגדרה של עצמו. מחשב, שלכאורה לפחות, לא רצו לקלקל את העיצוב שלו עם דברים "מיותרים" כמו התקן לקריאת טביעת אצבע (כמו שמוצאים בדרך כלל במחשבים שמכוונים לשוק העסקי) או כפתורי שליטה מיוחדים לתחום המולטימדיה (כמו שמוצאים בדרך כלל במחשבים שמיועדים לשוק הביתי).