איכות הצליל
סטריאו
לצורך בדיקת ביצועי הסטריאו של הכרטיס (שני ערוצים) השתמשתי באוזניות של Sennhesier HD-497 שחוברו ישירות ליציאת האוזניות בכרטיס הקול ולמערכת הסטריאו שלי.
בבדיקה השתמשתי בקבצי מוזיקה מגוונים בפורמט MP3, שהוקלטו באיכות גבוהה יחסית (192Kbps ומעלה).
ברגע שחיברתי את האוזניות והאזנתי לשיר הראשון פשוט נדהמתי, שכן עד כה עבדתי עם כרטיס הקול המובנה על לוח האם שלי, ה-SoundStorm, שנחשב לכרטיס קול ברמה טובה, רמה שלא הצריכה קנייה של כרטיס קול חיצוני.
איכות הצליל השתפרה פלאים, בין אם זה בירידת רמת העיוות בצליל, ובין אם "בהחייאה" הכללית של הצליל; לעומת הכרטיס הקודם שלי, הצליל ב DigiFire נשמע הרבה יותר מדוייק, הרבה יותר דינאמי והרבה יותר וחי.
יש לציין, שבעת שימוש בקבצי MP3 וקבצי סאונד אחרים באיכות נמוכה הכרטיס חשף את כל המגרעות שלהם – הקבצים האלו נשמעו נורא ואיום, ולפי דעתי ברמה כמעט בלתי ניתנת להאזנה.
משחקים
ה-DigiFire, כיאה לכרטיס קול המיועד לשוק הבינוני, מיועד גם למשחקים עם תמיכה בתקנים הבסיסיים והמתקדמים יותר כדוגמת EAX 1 ,EAX 2, Sensaura ,DirectSound 3D וסטריאו כמובן.
כאשר בדקתי את הכרטיס במשחקים חיברתי אותו בחיבורים אנלוגיים של 5.1 ערוצים (לצערי, אין לי מערכת 7.1 לבדוק את מלוא פוטנציאל הכרטיס, אך מצד שני – עיקר קהל הצרכנים שלו הם אנשים בעלי מערכת 5.1 סטנדרטית).
במשחק Need For Speed: Underground (משחק המאושר גם על ידי תקן THX) ניתן היה לשים לב בבירור למעברים של המכוניות מהצדדים, הסאונד היה נקי ומאוזן ונשמע בבירור כל פרט ופרט.
תחושת המציאות במשחק הייתה מדהימה, חריקות הצמיגים ורעש המנועים אשר המשחק הפיק, בעזרתו של הכרטיס, גרמו למשחק המחשב להתקרב במידה לרבה למציאות (לפחות מבחינת התחושה שהעניק הסאונד).
במשחק Unreal Tournament 2003, הידוע בסאונד האיכותי שלו והתמיכה בתקן EAX, הרגשתי את עצמי באמצע שדה קרב הודף עשרות אוייבים ונלחם בחירוף נפש… קולות הנשקים נשמעו ריאליסטיים הרבה יותר והאפקטים במשחק גרמו לי להרגיש שאני ממש חלק מזירת הלוחמה.
כמו כן, יש לזכור שבעת שימוש בכרטיס קול מובנה על הלוח (כדוגמת ה-SoundStorm) המעבד הוא זה שמפענח את הקולות ולכן יש ניצול מסויים של המערכת וירידה בביצועים. בכרטיס קול חיצוני המעבד על הכרטיס הוא זה שמבצע את כל העבודה מה שתורם לפינוי כוח החישוב לטובת המשחק ויישומים שונים.
כדי לבדוק את העניין לעומק השתמשתי בתוכנה 3DMark03 אשר בודקת, בין השאר, את ההשפעה שיש על שימוש בסאונד במשחקים עתירי גרפיקה.
(התוצאות בפריימים לשניה)
כן, גם אני הופתעתי לראות שכרטיס ה SoundStorm המובנה משתמש במשאבי המעבד פחות מה Digifire, אשר גורם לירידה של 10fps בביצועים כאשר ישנם 60 קולות במקביל, אך בתקופה בה משחקים בנויים לא רק מתמונה אלא גם מסאונד, ככל הנראה נצטרך לבצע הקרבה שכזו אם אנו רוצים לקבל חוייה מלאה ואמיתית של המשחק, וכפי שכתבתי קודם, כרטיס ה Digifire בהחלט מספק חוייה שכזו, ברמה גבוהה בצורה ניכרת מה SoundStorm הפופולרי.
יחד עם זאת, ההסבר לירידה בביצועים הוא פשוט למדי, שכן ה SoundStorm הוא מעבד סאונד חזק המובנה בגשר הדרומי של nVIDIA ואילו ה Digifire עושה שימוש במעבד של Cirrus Logic אשר נחות מזה של ה SoundStorm, בעיקר כשזה נוגע לניצול המעבד.
ועדיין, יש לזכור שכרטיס ה Digifire מיועד לשוק הבינוני ולכן פשרות כגון איכות (או במקרה שלנו, ניצול מעבד) מול מחיר הן פשוט בלתי נמנעות.
סרטים
לצורך בדיקת איכות הסאונד בסרטים, השתמשתי במספר כותרים התומכים בתקן AC3 (דולבי דיגיטל) בעלי 5.1 ערוצים וגם כאן הכרטיס חובר למערכת הרמקולים בתצורה הדומה לזו של המחשב, 5.1 ערוצים.
בעת הצפייה בסרטים הכרטיס הרשים אותי יותר מבכל תחום אחר, כאשר בקרב על Helm\'s Deep (נקרת הלם, בעברית) בסרט "שר הטבעות: שני הצריחים" קיבלתי צמרמורת מתחושת המציאות שהסאונד העביר לי, פסיעות הסוסים, התנגשויות החרבות והפיצוץ האדיר בחומה הכניסו אותי עמוק לתוך עולמו של הסרט.
בסרט "החומה" של פינק פלויד, סרט המשלב את השירים מאלבום המופת של הלהקה, השירים נשמעו מעולה, ויכולותיו של הכרטיס להעביר את הצליל בפירוט מדוייק תרמו מאוד להרגשה הכללית של המוזיקה.
בסרט האקשן "ג\'נטלמנים מובחרים", מוזיקת הרקע המרשימה בלטה מאוד באיכותה הגבוהה, היריות נשמעו חוצות את חדרי במהירות ובדיוק רב והפיצוצים האדירים הרעידו את הקומה של הבית. הכרטיס אף גרם לצלילי הגלים להעביר תחושה של ים אמיתי, כאן ועכשיו!
ולמבחן האמיתי של הסרטים – Matrix Reloaded. בסצינת המרדף בכביש המהיר המכוניות החולפות נשמעו עוברות מצד לצד בדיוק מירבי בחדר, והיריות כמעט והקפיצו את תחנת המשטרה של העיר! מורפיאוס וחרב הקטאנה שלו שיסעו את האוויר בצלילות ובבהירות מדהימה וריאליסטית.
קטעי הקרבות בסרט נשמעו חזקים, כל בעיטה וכל אגרוף נתנו לי תחושת מציאות שלא הרגשתי בפעמים הקודמות שראיתי את הסרט.
קטעי התעופה של ניאו נשמעו כאילו החדר מתפוצץ והקוד של המטריקס שרץ לי על המסך חתך לי את עור התוף בתחום התדרים הגבוה שהוא יצר.