Intro
ה-Turing מגיע ל-HWzone: לקחנו את הכרטיס המשוכלל של MSI לסיבוב – האם המתנה של שנתיים הביאה את השיפורים הרצויים בעולם הגראפיקה? בואו לקבל את כל הפרטים על הטכנולוגיות החדשות של NVIDIA
במאי של שנת 2016 נחתה בעולם הגרפיקה אחת הארכיטקטורות החשובות והפופולריות ביותר בכל הזמנים שהיא Pascal של אנוידיה. טכנולוגיה זאת שהביאה שיא חדש יעילות חשמלית לביצועי גרפיקה המלווה אותנו עד היופ עם כרטיסי המסך רבי המכר דוגמת Geforce GTX 1080. כרטיסי מסך הללו הפכו לפופולריים בקרב גיימרים, אנשי Deep Learning ואנשי מטבעות הקריפטו בשל יכולותיהם החישוביות ויעילותם המרשימה.
כעת, כשנתיים וחצי לאחר מכן, זה הזמן לסדרה חדשה לגמרי של כרטיסי המסך המבוססת על ארכיטקטורה חדשה גם כן בשם Turing (ע"ש אלן טיורינג). הרף הוא גבוה מאוד ונראה כי אנוידיה מוכנה למשימה על אף הקשיים הרבים כיום בעולם ייצור המיקרו-שבבים, שהבולט בהם הוא המחסור בפסי יצור מסחריים בליטוגרפיית 7 ננומטר. על אף זאת, החליטה אנוידיה שתשתמש בפס יצור של 12 ננומטר מ-TSMC כדי לבנות את ארכיטקטורת Turing שלה, ולא תמתין להבשלת ליטוגרפיית העתיד לסדרה הזאת.
הכירו את ארכיטקטורת Turing של אנוידיה
ארכיטקטורה זאת היא המתקדמת ביותר וגם אחת היקרות ביותר לייצור אצל אנוידיה מאז ומעולם. היא בנויה מבקרים רבים והמון רכיבי זיכרון זריזים, שטחה של הליבה הזאת הוא עצום מימדים – 754 מילימטר רבוע. לצורך השוואה, גודלה של ליבת Pascal הוא 471 מילימטר רבוע בלבד. ליבת Turing מורכבת מ-18.6 מיליארד טרנזיסטורים, לעומת 12 מיליארד "בלבד" ב-Pascal.
במלואה, ליבה זאת מכילה לא פחות מאשר 4,608 מעבדי CUDA שמטרתם היא לבצע מה שקרוי חישובי נקודה צפה. לכן, תשמעו לעיתים במונח מדעי את השם "Floating Point Units" במקום CUDA Cores, שהשגירה אנוידיה בפינו.
לכל בלוק קטן של 64 מעבדי CUDA ישנה ליבת RT (ר"ת Ray Tracing) שתפקידה הוא לבצע חישובי תאורה מתקדמים בהם ניגע בהמשך הביקורת. קבוצה של 12 בלוקים כאלה מהווה שישית משטח המעבדים הפנימיים ומחוברת למנוע סריקה שלמעשה מעביר את המידע המחושב בצינורות עיבוד למנועי ההשמה שמאפשרים לכם לראות את הפיקסלים המחושבים על המסך.
לליבה זאת, בשונה מליבת Pascal שהכרנו בכרטיסי GeForce הקודמים יש גם ליבות Tensor המשמשות לעולם ה-Deep Learning וה-Machine Learning, אשר צובר תאוצת ענק והופך בכל יום לרלוונטי יותר ויותר. בכך, יכולים אנשי האלגוריתם להתאים את הקוד שלהם על בסיס ספריית ה-TensorFlow בשפת CUDA ולקבל גישה למשאבי העיבוד הללו. כך, יכול לבחור איש האלגוריתם אם ישתמש בכרטיס מקצועי מסדרת Quadro – או להמשיך ולהשתמש ב-Geforce זול יותר לחישוביו. כמו בכל מעבד, זמן החישוב הוא הגורם המכריע בדרך כלל.
בשלמותה, ליבת Turing תומכת בזיכרון ברוחב 384 ביט המחובר ל-32GB של זיכרון גרפי מסוג GDDR6. זיכרון בנפח כזה אינו זמין כיום לציבור אך צפוי לצאת לאוויר העולם במשך שנת 2019.
Turing כפי שמופיעה בכרטיס המסך Geforce RTX 2080
המותג Geforce GTX יצא לחופשה קלה ואנו בטוחים שהוא עוד ישוב אלינו בעתיד. בינתיים, החליטה אנוידיה שהיא משנה לחלוטין את המיתוג שלה כלפי כרטיסי המסך לעולם הגיימינג עם הצגת סדרת RTX החדשה. השם מגיע בעיקר מהאותיות RT שמסמלות Ray Tracing – יכולת מתקדמת לחשב קרני אור מציאותיות בסצנות תלת-מימדיות מורכבות.
כרטיס המסך Geforce RTX 2080 משתמש בואריאציה שונה במעט של ארכיטקטורת ה-Turing הנקראת TU104. זו למעשה ליבה מקוצצת המכילה פחות מעבדי CUDA ומספר מועט יותר של בקרי זיכרון לעומת 384 ביט שתמצאו בליבת Turing השלמה.
ליבת TU104 בשלמותה מכילה 3,072 מעבדי CUDA ובקר זיכרון של 256 ביט. הוחלט שמתוך אלו בקר הזיכרון ישאר שלם, אך 128 מעבדי CUDA יחתכו בתהליך היצור. כך, נוצרה ליבה המכילה 2,944 מעבדי CUDA ומעט פחות מעבדי RT גם כן.
בואו נדבר קצת על RTX ומה המשמעות של הטכנולוגיות החדשות המתלוות למותג החדש.
אנוידיה יוצרת מותג חדש – RTX
מהו למעשה RTX? באנוידיה רוצים להתיחס לכל סט התכונות החדש של החברה כ-RTX, כל מה שקשור בכרטיסי המסך החדשים הללו וגם מעט תכונות שהכרנו בעבר.
בראש ובראשונה Ray Tracing, חישוב תאורה מציאותית בזמן אמת.
רבים מכם קרוב לודאי כבר הספיקו לראות את ההדגמה המרשימה הזאת המבוססת על דמויות ממלחמת הכוכבים. לאלו מכם שעוד לא – הרשו לי לספר לכם כי כל מה שראיתם בסרטון הזה הינו ממוחשב לחלוטין. הדמויות, הסביבה וכל העצמים שבסצנה מעובדים בתוכנות תלת-מימד בלבד.
עד לא מזמן, בשביל ליצור סצנה כזאת כבדה נאלץ צוות מוכשר של אנימטורים לעבוד עם תחנות מחשב אישיות המתחברות לשרת שתפקידו לבצע רינדור איטי ומסורבל שיכול גם לקחת ימים שלמים בשביל לראות את התוצאה שלפניכם. זאת, בשל העובדה שמחשבי האנימטורים לא יכלו להתמודד עם כזאת כמות אדירה של חישובים גרפיים בזמן אמת.
"זמן אמת" הוא אותו הזמן שבו ניתן לעצור את הכל, לבצע טיול בסצנה על מנת לבחון את כל האלמנטים ברמת גרפיקה מלאה. עד כה, אותו סיור ועבודה על בתוך ההדגמה נעשית כאשר אלמנטים כבדים במיוחד כמו חישוב התאורה היו מכובים לחלוטין. כך, ניתן לקבל סביבה קלה מספיק לעבודה עם המכונה. רק לאחר מכן מועברת פקודת רינדור לשרת הרינדור כדי לחשב כל פריים שאתם רואים בסרטון.
טכנולוגיית ה-RTX הפועלת כאן בליבות Turing מאפשרת חישוב מתקדם של תאורה בזמן אמת מבלי להכביד בצורה בלתי נסבלת על הליבה הגרפית. כך, כמות התמונות לשניה בעת הסיור בסצנה גבוה מספיק על מנת לאפשר עבודה תקינה. כל זאת מתאפשר בזכות ליבות ה-RT החדשות שהטמינה אנוידיה בארכיטקטורה. לפניכם דוגמה למימוש הטכנולוגיה במשחק הקרוב לצאת Metro Exodus:
המטרה העיקרית של שימוש ב-Ray Tracing היא לדמות בצורה מציאותית לחלוטין את התנהגות קרני האור, את העובדה שכשאור פוגע באלמנט מסויים, גם הוא משקף אור לסביבה.
נכון לעת זאת עדיין אין דוגמאות RTX Ray Tracing אשר עליהן ניתן לבדוק חומרה, ולכן לצערי כרטיס המסך שבביקורת יבדק בצורה סטנדרטית למדי עם כותרים חשובים קיימים בעולם הגיימינג. עם זאת, אין ספק ששימוש ב-Ray Tracing הוא כבד מאוד, ומנמיך בצורה משמעותית את כמות הפריימים לשניה באותה הסצנה.
ההבטחה הגדולה באמת – DLSS AntiAliasing
בואו ונדבר על נושא שמקבל מעט פחות חשיפה מאנוידיה אך לדעתינו עשוי להיות לא פחות חשוב מ-Ray Tracing לפחות בשנים הקרובות – נושא ה-AntiAliasing המתקדם.
ברשותכם נתחיל בשאלה – מה הוא AntiAliasing ולמה הוא קיים?
AntiAliasing או בקיצור AA היא היכולת להחליק קצוות משוננים בסצנה שלפניכם:
קצוות משוננים נוצרים כאשר ישנו הבדל גדול של צבע בין שני פיקסלים שונים. המטרה היא פשוטה – להעלים את הקצוות המשוננים שבתמונה בצורה היעילה והאיכותית ביותר שיש. נשמע פשוט למדי אך מדובר באחד האתגרים הגדולים ביותר של עולם התלת מימד משחר היותו.
ישנן שיטות רבות ומגוונות, ואלגוריתמים אינסוף כדי לשים סוף לקצוות משוננים בתלת מימד. האיכותיות ביותר הנפוצה היום במשחקי מחשב היא MSAA או Multi-Sample AntiAliasing. בשיטה זאת סצנת התלת מימד למעשה מעובדת ברזולוציה גבוהה יותר מראש ומולבשת ברזולוציה נמוכה יותר בהתאם לזאת המוגדרת. כך, הקצוות נראים חלקים והסצנה נעימה למראה. בתמורה? נדרש כח עיבוד גדול יותר כדי לבצע פעולה שכזאת, כאילו רינדרתם את הסצנה ברזולוציה גבוהה יותר.
DLSS היא חלק מערכת RTX החדשה של אנוידיה מתייחסת לשיטה חדשה בחסות היכולת למעשה לבצע Deep Learning של סצנות ולהבין אילו אלמנטים יכולים לעבור החלקת תמונה. משם אגב, מגיע השם – Deep Learning Super Sample. מדובר בתכונה שצריכה להגיע מהמפתחת עצמה בשכנוע של אנוידיה ונכון לעת זאת ישנה רשימה מכובדת של מפתחים שכבר התחייבו לכלול את DLSS כאופציה. לפניכם סרטון המדגים זאת במשחק Final Fantasy XV:
מנוע ה-Unreal Engine 4 כבר שחרר כלים המאפשרים למפתחים לכלול את טכנולוגיית DLSS. בקרוב צפויים גם מנועים גרפיים נוספים לכלול תמיכה ב-DLSS וכך למעשה נראה שהשוק בדרך לאימוץ בריא של הטכנולוגיה המדוברת.
אנו כמובן נעדכן במבחני ביצועים כאשר כותרים יחלו לצאת עם תמיכה ב-DLSS ונבצע השוואת איכות וביצועים מול שיטות AA סטנדרטיות.
הגיע הזמן לעבור לברזלים ולהכיר את ה-RTX 2080 Gaming X TRIO של חברת MSI
קודם כל אני רוצה לברך, עוד ביקורת (איכותית) בעברית על חומרה חדשה וזה לא דבר של מה בכך.
כמה הערות:
חסר לי השוואה של dx 11 מול dx12 של הכרטיסים הישנים והחדשים, בדגש עם דרייברים עדכניים כי יש שיפור גם בדור ה gtx.
בנוגע למחיר של 2080 rtx, אמנם המחיר מעל ל 1080ti והביצועים כמו שכתבתם הם מהווים שיפור מתון, אך אני חושב שעם ההפרש במחיר ה 2080 מביא משהו חדש לשולחן Rt/dlss אני מאמין שבעוד מספר חודשים המחירי msrp יירדו ואז יהיו גם כותרים ותמיכה בטכנולוגיות החדשות ואולי אז נהיה חכמים יותר בנוגע לשווי האמיתי של הכרטיסים.
סך הכל מרגיש שהמוצר הוא בוסרי כרגע, ואני לא אתפלא אם אורך חיי המדף של rtx יהיה קצר בהשוואה לדורות קודמים.
dx11 לא רלוונתי כי המחשבים החדשים תומכים אך ורק בוינדוס 10
ליאור תודה על הסקירה המקומית בעברית. אכן ניכר ולו מהתמונות שמדברות בעד עצמן:
שה- MSI מהסדרה הזו חומרתית הוא בחזית, כמו כל גרסאות MSI מהסדרה הזו בשנים האחרונות ובכל קשת הדגמים.
אלו כרטיסי פרימיום שבנויים מדהים, סופר איכותיים ואגב מאד אמינים. יש תמורה למחיר ובעייני היא ראויה,
כי זה עולה עוד כמה אחוזים יותר, אך מחזיר את עצמו לאורך חיי הכרטיס בענק. וגם סחיר יותר בשוק מה שאומר שמקבלים
את התמורה בחזרה בעת המכירה.
תודה רבה על הסקירה המצוינת!
הייתי שמח לפרטים נוספים לגבי הרעש, שלא מופיעים בסקירה: מדידה של הרעש עצמו (אם נעשתה כזו), השוואה לכרטיסים האחרים, ציון טמפ' החדר בעת המדידה וכו'. כלומר, נתונים כמותיים ולא רק איכותיים.
שאלה לגבי ההספק: לפי הנתונים בסקירה, צריכת ההספק המקסימלית של כלל המערכת (שכוללת i7 8700K), הייתה 315W בלבד.
למה אם כן ההמלצה היא על ספק של לפחות 550W או אפילו 650W? זה הרי כמעט פי 2 ממה שהמערכת צרכה בפועל. גם אם ניקח בחשבון שהספק יוציא 80% מההספק המצוין עליו, נראה שהמספרים המומלצים עדיין גבוהים למדי, לא? אשמח להסבר.
בגלל שספק כח יעיל חסכוני ויציב אוהב לעבוד על 50% מהכח שלו _ (תשתמש ב75-80 אחוז מהכח שלו וגם החשמל והעלות שלו תהיה בהתאם_ וחישןב פשוט מלמד שעדיף להשקיע עוד 200-400ש"ח על ספק-כח מאשר עוד 1000ש"ח מיותרים בשנה על חשבון החשמל…. במידה ויש לפחות 4-6 שעות גיימינג כבד.)
השאלה האם מדובר ספק מסילה בודדה או לא.
אם מסילה בודדה, ההספק יכול להיות נמוך יותר ובתנאי שמדובר בספק איכותי שההספק שלו ב 12volt נותן מספיק אמפרז'.
אם לא מדובר במסילה בודדה, אז ההספק לכל מסילה הוא קטן יותר ואז נכנסים למסכת חישובים מדויקים יותר, מה שמסכן ומסבך את העניין.
ולכן ההספק הרצוי כשאין מסילה בודדה, נעשה גבוה יותר על מנת לכסות את החלוקה הלא יעילה על שתי המסילות (או חלילה מכך יותר).
dj זרוק אותו לפח אחרי הביקורת ! כרטיס לא רלוונטי.
סתם.
תודה על הביקורת. נכון – DLSS זה באמת משהו מעניין ואם יהיה שם עניין גדול זה יכול להיות בשנים הבאות
משהו מאוד חיובי עבור משחקי ה PC, אני יכול לראות השקה עתידית של סדרה חדשה נוספת עוד כמה שנים,
עם מחירים שפויים יותר וכרטיסים כאלו שיפציצו ב 1440P וייראו מטורף במשחקים עם DLSS.
כן…. ההימור שלי שכבר יש לתולעת הירוקה הזו את מה שהיא רוצה שיקרה ב 2020.
כל מה שאנחנו מקבלים עכשיו זה פירורים.
אנחנו גם יודעים שהדור הזה לא מראה את מלוא הפוטנציאל שלו _ (זו לא הליבה המלאה)
כל הכבוד על הכתבה המפורטת! תודה רבה לך!
תודה רבה על הסקירה המקיפה. למרות כל הביקורות השליליות ברשת, יש פה כמה נק' אור חיוביות.
האם תהיה סקירה גם על ה 2080TI?
1.5KG כרטיס.
יותר ארוך מה 780TI (בערך ב1.5סמ)
זו תהיה טעות לא להתקין את ה SUPPORT JACK שמגיע איתו _ (כל תנועה וכל ויברציה על המחשב תפעיל לחץ לא רצוי על ממשק הPCI-E)
_ (היו קטעים של משקל עם 780TI)
ושוב, הטכנולוגיה מרשימה וסקסית!
לי אין כסף לקרם דה לה קרם, אבל כן יש ל 1080TI יד שניה.
—————————————————————————————————————————–
– הפחד הוא מחבלה בביצועים של 1080TI בעזרת הדרייברים…. כמו שהיה עם PASCAL VS KEPLER –
—————————————————————————————————————————–
תודה על התשובה. לא הבנתי למה מספר מסילות ה-12V משנות, הרי יש שני חיבורי 8pin עבור ה-GPU, ואני מניח שכל אחד מגיע ממסילה אחרת של 12V.
הספק שלי הוא Antec Edge 550W.
בכדי להוזיל עלויות, יצרנים מייצרים ספקים בעלי יותר ממסילה אחת. שהרי שתי מסילות בהספק שקול למסילה אחת, עולים זול יותר.
המלצתי אגב הגורפת, היא להשתדל לרכוש ספק בעל מסילה בודדה וכל עוד הדבר אפשר.
סדרת vs של corsair למשל היא כזו, היא גם זולה (יחסית) לספקים מסוג זה. יש ברשותי שניים כאלו, מאד אמינים, איכותיים,
ועושים עבודה ראויה. ספק VS550 עולה סביבות 220 ש"ח חדש. הוא all-rounder שיושב בדיוק ב- sweet spot.
ספק עם מסילה בודדת לא עדיף על ספק עם 2 מסילות.
ספק עם 2 מסילות יותר בטיחותי.
ספק עם 2 מסילות לא זול יותר לייצור אם כבר הפוך.
לא הייתי שם ספק מיושן כמו הVS550 על מערכת מודרנית וכרטיס חזק.
זה ספק group regulated שכרגע מיושם רק בספקים בסיסיים, הביצועים שלו פחות טובים בעיקר בהעמסה צולבת, סביר שהtransient response
שלו לא משהו, זה משהו שגורם לפעמים להרבה בעיות והמשתמשים לא יודעים למה.
אין סיבה להוציא על מערכת כל כך הרבה ולחסוך בספק, עבור מערכת משרדית זה משהו אחר.
https://www.overclock.net/forum/31-power-supplies/761202-single-rail-vs-multi-rail-explained.html
https://www.tomshardware.com/reviews/how-we-test-psu,4042.html#p8
https://www.youtube.com/watch?v=PWtKSHT2od8
האם מישהו יכול לאשש את ההנחה שלי שכל חיבור 8 פינים של הספק עבור כרטיס מסך מגיע ממסילה אחרת? אם זה המצב, אני רואה דווקא יתרון בספק איכותי עם שתי מסילות (כמו ה-edge 550 שעלה לי לא מעט…), בפרט עבור מערכות עם כרטיס מסך שדורש הרבה הספק.
המערכת לא צורכת מקסימום של 315W, אלא רק בעת משחק. בתרחישים שונים זה יכול גם לטפס ל-350W.
כמעט כל הצריכה הזאת מגיעה ממסילת 12V והחוק שלי אומר "לעולם אל תאמץ יותר מ-75% קיבולת מוצהרת של 12V".
ספקים טיפוסיים היום של 550W ממותג איכותי סוחבים קיבולת 12V מומלצת של בין 384W לכ-480W, תלוי בדגמים כמובן.
אין שום סיבה שמי שרוכש כרטיס מסך ב4+ אלף שקלים לא יוכל להוסיף עוד 60 שקלים כדי לעלות בדרגת הספק במעמד רכישת מחשב חדש.
משקיעים כ-350 שקלים בספק איכותי של 650W וסלאמת.
הבדיקה היא מהקיר, הספק נותן למערכת פחות מ300W.
מדובר על בדיקה מטסט בודד, במשחק אחר הצריכה תוכל להיות גדולה יותר, בלי בנצ' סינטטי שתאמץ גם את המעבד וגם את הכרטיס ביחד המערכת לא צפויה לעבור את ה300W, בבנצ' סינטטי תגרד עוד 50W.
ספק 450W איכותי בכללי יספיק בלי המהרות.
אבל
ההפרש במחיר בין 450 ל550 קטן לכן המבחר ב450 קטן יחסית כי יש דגמים שמתחילים מ550W.
ב550W יש לך אפשרות להמהיר יותר ולהחליף כרטיס או מערכת עם צרכנים כבדים יותר.
אם כבר נכנסו לעניין הספקים אני רק אציין שכאשר קונים ספק אשר השימוש שלו במאורר הוא חכם אז לעיתים עדיף לקנות ספק חזק יותר ממה שנדרש ככה לא יהיה כלל שימוש במאורר שימוש מועט, אני יודע שיש אנשים שקנו ספקים בהספקים מאוד גבוהים על מנת שהמאורר של הספק כלל יפעל.
אין צורך לציין ספק בעל טמפרטורה נמוכה יותר משפיע גם על חלק מהמארזים.
אם משקיעים במערכת כמה אלפים טובים כדאי להשקיע כמה מאות בודדות בספק מעולה.
None מה שלנקקת שטחי ביותר ומטעה!
היתרון במסילה בודדה הוא בכך שאין חשיבות, ולא צריך לחשב, איזה צרכן מחברים לאיזו מסילה, על מנת להבטיח שלא חורגים
מההספק המותר בכל אחת מהן בנפרד. זו למעשה המגבלה הכי חמורה של ספקי 2 מסילות (או יותר).
דומכ אלהבנת הרעיו:
למשל יהי לפנינו ספק של 500 וואט שיש לו שתי מסילות של 250 כל אחת.
אבל רגע, יש לנו כרטיס מסך כבד ששותה 250-300 וואט, אז איך מחברים אותו ?
מה מכל אחד מהכניסות 6 או 8 פין מחובר לאיזו מסילה ?
ויש לנו גם מעבד ועוד הרבה צרכנים במחשב כמו לוח אם כוננים וכדומה…
מאילו מסילות הם שותים את הזרם ?
בלגאן נכון ?
לכן יצרני כרטיסי המסך באו במקור עם המלצה (כדי למנוע סכנה בחיבור כזה גבולי, שקל בו בטעות לחבר בטעות 300 וואט ממסילה אחת
ורק 150 מהשניה, וזה כבר יכשיל את הספק למרות ש 300 + 150 זה מתחת ל 500 שיש לו סהכ)
ובקשו ספקים של 600 ואפילו 800 וואט עבור כרטיס מסך כזה. הם רצו ייתריות כדי להבטיח שכל צורת חיבור שנעה לא תחרוג
מהמגבלה של כל מסילה בנפרד.
אז זהו, שאין צורך עוד להתברבר:
לוקחים ספק כח 500 וואט מסילה בודדה ואז אין עוד התברברות עם חישובים מה מתחבר לאן, וגם אי אפשר לעשות טעות אנוש שזה הכי מהותי,
לטעות בחישוב או במידע שיש לנו ועל בסיסו אנו מחשבים. כי ידוע לנו דבר אחד בטוח:
שכל צרכני המחשב יחדיו אינם עוברים 500 וואט, והיות וכולם נשתים ממסילה אחת – אזי שאין עוד חשיבות לחלוקה, כי החלוקה מתאיינת
מרלוונטיות ואינה מתקיימת עוד. זה חיבור כל הצרכני לברז בודד שמסוגל לעמוד במלוא ההספק המלא והנקוב של הספק.
הקשקוש הזה ששלחת אליו לינק הוא לא רק אלמנט מטעה, שלא נכון (בחלקו) אך החמור מכל זה שהוא מהסוגיה המהותית ביותר בנושא
אספקת זרם וצריכה, כפי שהסברנו לקורא זה עתה:
הסכנה בחלוקה לא נכונה בצריכה, שאם עאועים בה אפילו עם פחות מצריכת מלוא ההספק של הספק, ניתן להכשילו,
ולא רק מהטעם שחלקנו את העומסס שלא 50% על כל אחת משתי מסילותיו. לעיתים גם לא ניתן לחלק אחרת כי הצרכני לא הומוגניים.
יש להזהר מאד בקריאת חומר חובבני ברחבי הרשת, שאינו מגיע ממהנדסי חשמל/אלקטרוניקה, ולעשות משגים של טירונים מבלי להבין
את המהות בכל הנושא עליו אנו דנים.
מצטער.
אם כל הניסוחים שלך והדיבור המתנשא שלך מי שמטעה זה אתה.
הבחור שכתב את זה פירק ובדק הרבה יותר ספקים ממך, הוא גם סוקר ואם אני לא טועה (בזה אני לא בטוח), הוא גם עבד בתעשייה.
הבחור שבסרטון הוא זה שהקים את האתר ג'וני גורו.
אתה יודע למה?
כי נמאס לו לשמוע שטויות של אנשים.
הוא עובד בתעשייה המון שנים, כולל אחראי על של התכנון החלק מהסדרות, הוא עכשיו בקורסאיר.
כולל ביקור ופיקוח על מפעלים שלהם.
הא סליחה.
הוא לא עבר את בקרת האיכות שלך.
none, במלוא הזהירות תרשה לי:
הכותב שם אינו מדופלם בתחום בעוד הכותב כאן כן. אז חדל קשקשת בבקשה
חדל אתה לקשקש.
מאיפה אתה יודע מה הדיפלומה שלו?
גו'ני גורו והאתר שלו נחשבים לשם דבר בתשעייה, כולם כולל אתרים מתחרים מסכימים שהוא בעל סמכות בתחום.
תראה רק את הכמה שניות ראשונות שתבין מי זה הבחור:
none,
רק עובד בפיתוח עשרות מערכות הי טק בכללם לווייני מפתח סינטטי, לווינים, טילים, ועוד…
מבחינת איכות רכיבים? או ביגלל מעגל חשמלי שונה לנעילת המתח בין המסילות? עומס רגעי שונה?
מה שאתה עוסק בו לא הופך אותך למבין בספקים.
זכור לי שטענת שאתה מתמתיקאי ומשהו במחשבים.
זה לא מהנדס אלקורוניקה.
שוב
ג'וני גורו עובד בחברת ספקים גדולה קורסאיר, לא מייצרת בעצמה, אבל הוא מעורב בכל התהליך של הפיתוח והייצור.
בקישור הזה שהבאתי:
http://www.jonnyguru.com/forums/showthread.php?t=3990
שוב
מסביר שעדיף מסילות מרובות בקטע של בטיחות וזה מה שטענתי.
הוא לא טען וגם אני לא שהחלוקה נוחה יותר במסילות מרובות.
מרוב שאתה מדושן עונג מעצמך אתה בכלל לא מתייחס למה שרושמים.
מבטיח לך שאחרי שמי מאיתנו ימות (כולל אני) העולם לא ירגיש את זה חוץ מהקרובים לנו.
תקרא בקישור.
כל הסיפור זה OCP.
ז"א ניתוק שהמסילה עוברת ערך כלשהו שגבוהה בדר"כ ממה שרשום.
אין הבדל חוץ מזה בביצועי הספק.
צריך לשים לב שלא בהכרח מה שרשום על המדבקה זה באמת מסילה נפרדת, יכול להיות שארבע מסילות מתפצלות ל2 או אפילו לאחת.
בהרבה ספקים במסילה בודדת של ה12V אין בכלל OCP במקום, החסרון שלו שהוא יותר איטי וגדל הסיכוי שיקרה משהו לספק או לרכיבים, כשאין OCP רצוי שיהיה OTP.
לפעמים יש OCP אחד על כל המסילה.
לפי מספר הOCP של ה12V ניתן לדעת את כמות המסילות. אין מושלם בעולם, יכול להיות שיהיו מקרים שOCP במסילה בודדת יפעיל הגנה שבחלוקה אחרת בספק עצמו לא היתה מופעלת, אם יש בספק יותר מכבל pcie אחד תמיד רצוי לחבר כרטיס עם 2 כבלים בשני חיבורים במקום כבל 1 עם 2 חיבורים, זה נכון גם למסילה בודדת כי הזרם מתפצל בין 2 כבלים, בדר"כ נקודת התורפה זה החיבורים בכבל.
לא הייתי ממליץ לאף אחד לקנות כרטיס כשמדובר בטכנולוגיה על בסיס הבטחות עתידיות.
אנחנו לא יודעים כמה RAY TRACING יתפוס בשוק, ובואו נזכור שחלק גדול מזה מכתיבות הקונסולות שמתבססות על ארכיטקטורה של AMD, ככה שלשנים הקרובות אני מעמיד את זה בספק לגבי היקף רחב של הדבר.
בנוסף, הוא לא הציג ביצועים מרשימים בלשון המעטה ליכולת עיבוד הרגילה שלו, אני די בטוח שRAY TRACING לא יוסיף לו אחוזים, אלה להפך, אם עכשיו הוא לא מצליח לסחוב 4K בקושי ב60 פריימים אני מאוד בספק אם הוא יצליח לסחוב 4K עם RAYTRACING בקצב נורמאלי.
הביצועים שלו, בהתחשב בהבטחות של NVIDIA הם מאכזבים מאוד, במיוחד של הכרטיס RTX 2080 שהוצג כאן, ולא גרסת הTI שלפחות רשמה קו אחיד של שיפור.
הטכנולוגיה הזו עדיין בחיתולים, אם יש לכם המון כסף שלא אכפת לכם לבזבז, אז לכו על זה. אבל לאלה מאיתנו שרוצים לקבל תמורה אמיתית לכסף, לא הייתי ממליץ להתקרב לכרטיסים האלה, אולי דווקא לחפש עכשיו דיל טוב על 1080 או 1080 TI שנמכרים יד שנייה מהסוג הראשון של האנשים שהזכרתי.
עלות הרכיבים עצמם עולה באופן לא לינארי לגודל ההספק החשמלי שלהם.
ולכן לייצר שתי מסילות בהספק X לעומת מסילה אחת בהספק 2X, יוצא יותר זול, ולכן ובחרים בשיטה זו רבות.
לכן אינו מפליא אותנו שהספקי הכח הזולים מתפארים ב- 2 מסילות טיפוסית, בעוד שהספקים היקרים יותר
באותו הסבק, מתפארים במסילה בודדה.
החסרון שמתקבל במסילות מרובות הוא, שלא ניתן לנצל את הספקן המשולב עד תום, משום שלא ניתן לחבר צרכנים
לשתי המסילות יחדיו, שישתו בדיוק 100% נצילות מכל אחת מהן לבדה.
מה שידוע במתמתיקה כבעיית הבדידים:
הצרכנים שלנו מעטים במחשב, וכמות הצירופים שניתן להרכיב אותם על מסילה אחת, ואת היתר להעביר למסילה 2, קשה מאד.
למשל צריכה של כמה צרכנים תביא לשתיית 170 וואט ממסילה ראשונה, ו- 230 וואט ממסילה שניה. סה"כ 400 כן.
אבל אין לנו הרכב מהבדידים שמאפשר חיבורם של בדיוק 200 לכל מסילה באופן סימטרי. שזה האידליאה שמנסים לייצר.
וכאן מסילה בודדה פותרת הבעיה, שכן אין עוד חלוקה, כל ה 400 מחוברים יחדיו על המסילה האחת.
יתרון נוסף שעדיף במסילה אחת (חוץ משהדבר מאפשר כמוסבר מעלה לנצל טוב יותר את סך ההספק של הספק),
הוא בהורדת כל העול של החישוב שלנו באיך לחלק,
ומעל הכל בהגנה בפני טעות אנוש משתמש אשר אינו יודע לחשב, או לא מבין שצריך לחשב, או שמחשב חלילה שגוי על בסיס
מידע שגוי, או מידע שחסר בידיו. ואני מזמין כל חבר פורום לנסות לחשב במשחב שלו כמה כל חוט מצרכן לספק שותה
מבלי שיש לו כלי מדידה והוא עומד על כך שעה ארוכה תחת סטרס test.
תמיד ספק מקצועי ישאף איפה להיות בעל מסילה בודדה, וכל המקצועיים הם כאלו בתעשיה.
מי שלא מבין את העקרון הבסיסי הזה, הוא בור נבער בתחום הנדסת חשמל, ובור גדול עוד יותר בספקי כח והשנאה ספציפית.
הכותב שלונקק קודם בשם ג'וני חרטא כלשהו, הוא אחד כזה בוודאות גמורה:
אין לי ספק שאם הוא מתפאר בשיוך לגוף כזה או אחר שעוסק בתחום ספקי כח בתעשיה, אזי שהביוגרפיה שלו מזויפת.
שכן ישנם דברים אלמנטריים שבהם אין דעה לכאן או לכאן: דוקטור באותו תחום מיד מזהה מישהו – שמתחזה לרופא כשאומר שטות גמורה.
ספור המסילות שלו היה הראיה המידית לכך:
הכותב אפילו לא הבין את ה- basic של מהי מטרת המסילות וחלוקת, איזו בעיה היא באה לפתור, ולשם איזו מטרה.
לכן התברבר שם עם שטויות לא קשורות, כשהתייחס לסף הטריגר שמפעיל את מנגנוני הבקרה על המסילות עצמן בהקשר של ocp.
אין קשר בין ספי הטריגר, לחלוקה למסילות.
הטריגר של הסף הוא תוצר לוואי לחלוקת למסילות, ולא הסיבה לחלוקה עצמה.
יש ספקי כח הברידיים אגב, שאינם מצריכים דווקא הספק גבוה בכדי לפצות על רעש מהמאוורר, אלא עובדים בשיטה דינאמית.
כל עוד ההספק הנצרך נמוך, שזה מרבית הזמן במחשב PC ביתי, אזי שמאוורר הספק עומד על מקומו.
רק כאשר ההספק הנצרך עולה, למשל בעת משימת עיבוד כבד זמנית, או נגיד משחק מחשב תלת מימדי, רק אז המאוורר מתחיל לעבוד,
וגם אז באמצעות עקומת סל"ד לינארית, שעולה ככל שההספק עולה. ספק אחד מאד מוצלח שכזה הוא seasonic סדרת gold,
אך כיום ישנם כבר ספקים רבים שעובדים כך – ספקי פרימיום בעיקרם.
פשוט מדהים איזה קשקשן אתה.
מדהים
מדהים
מזמן לא קראתי גיבוב שטויות כזה.
אני לא יודע במה אתה מבין אבל בספקים אתה לא.
סה"כ מדובר ברכיב הגנה של ocp.
ממליץ למי שקרא את הגיבוב האחרון פשוט למחוק אותו מהראש.
ניתן לתכנן ספק בצורה זהה לחלוטין ספק, באחד לשים אחד או יותר OCP במקומות שונים, גם בספק עם מסילה בודדת הזרם מגיעה ממקורות שונים, למשל חיבורי ה12V המודולרים שמתאחדים למקור.
לכן ספק עם OCP יקר יותר בגלל רכיבי ההגנה הנוספים.
nec
אתה הבנאדם הכי אלים, דוחה ומתשא הפורום שיורד על אנשים במקום להתייחס לגופו של עניין.
מה שבטוח שבספקים אין לך מושג.
זה כל כך פשוט, בכל מקרה הסבר ממהנדס אלקטרוניקה שהקים חברה מתחרה ל80 פלוס, שנחשב לסוקר מספק 1 בעולם.
https://www.tomshardware.com/reviews/power-supplies-101,4193-21.html
שוב
אין לזה השפעה על הביצועים של הספק, זה הגנה.
ברור שהיא יכולה לפעול במצב שבמסילה בודדת לא.
https://www.tomshardware.com/reviews/power-supplies-101,4193-21.html
אתם מתבקשים לנהל דיון בפורום היעודי ובדיון היעודי במקום בתגובות לביקורת הזאת של כרטיס המסך.
בבקשה.
בהמשך ךתגובה של ליאור, רצוי גם להתנסח בצורה המכבדת בני אדם, כולל המשתתפים בפורום,
גם אם לא מסכימים עם מה שנאמר ע"י משתתף כזה או אחר, וגם אם לכאורה מדובר בגיבוב של שטויות.
אין שום הבדל בין הAA לפיקסלים הרגילים שבתמונת השוואה. כנראה טעות. אני לא רואה כלום גם אחרי הגדלה. מה שבטוח גם אם יש זה לא משמעותי. הTURING זה הגיים צ'יינג'ר פה, כולם יודעים. נראה מי מה מו.
ביקורות בעברית זה תמיד ברכה…אבל למה עם שגיאות כתיב?
ניכר שהמאמר לא עבר הגהה כלל וכלל וחבל שכך.
נשמח תמיד לפידבק רלוונטי אם ישנן שגיאות. אפשר גם כאן:
https://hwzone.co.il/contact/
thanks