גשר ה-HSI, מה זה בעצם?
כדי שנוכל להבין לעומק מהו הגשר הזה, נצטרך לחזור קצת אחורה בזמן. באופן צפוי, nVIDIA רוצה להמיר את ההצלחה שלה מבחינת הביצועים בסדרת ה6xxx למכירות, והיא יודעת שישנם משתמשים רבים שלא עברו עדיין למערכת מבוססת PCI-E. משתמשים אלו מהווים קהל יעד מעולה עבור nVIDIA, אבל איך מאפשרים להם ליהנות בכל זאת מהסדרה החדשה? ישנן שתי אפשרויות:
- להתחיל לבנות ארכיטקטורה חדשה שתנסה לשחזר את ההצלחה, רק ב-AGP (למעשה צעד אחורה).
- למצוא גשר כלשהו שיוכל לתקשר בצד אחד עם הארכיטקטורה הקיימת (PCI-E), ובצד השני עם האפיק המיושן, ה-AGP.
האפשרות הראשונה בוודאי נפסלה על הסף, רק בשל האפשרות שעד שתפותח הארכיטקטורה המדוברת, רוב השוק יבצע את המעבר ל-PCI-E, ומי יודע איפה תהיה ATI כשהתהליך הזה יושלם. לכן, פנתה nVIDIA לאפשרות השנייה, וכך נולד לו גשר ה-HSI (High Speed Interconnect).
בעבר היו הרבה מחלוקות באשר לשימוש בגשר מהסוג הזה, כאשר השתמשו בו על מנת להפוך כרטיס AGP X8 טבעי לכרטיס PCI-E, כאשר הבעיות היו בעיקר עם תזמונים ותעבורה, אבל הפעם המקרה הוא שונה, מכיוון שכעת nVIDIA מנסה לבצע את הדבר ההפוך: להפוך כרטיס PCI-E טבעי לכרטיס AGP X8.
אז כיצד נפתרו הבעיות הללו?
הגשר של nVIDIA עובד עצמאית, ללא קשר ממשי לליבת כרטיס המסך. מדובר בשבב דו-כיווני שהמהנדסים של nVIDIA הצליחו לתכנן כך שתעבורת הנתונים הפנימית שלו תהיה שווה לAGP X16-, כלומר תעבורה של 4.2GB\sec לכל כיוון, מה שאומר שהליבה הלוגית יכולה להמשיך לעבוד בתעבורה רגילה של PCI-E, כלומר ב-8GB\sec שהם בעצם 4GB\sec לכל כיוון, מכיוון שהשבב של הגשר מתוכנן לעבוד במהירות גבוהה אף יותר. בצדו השני של הגשר הכל מתורגם חזרה ל-AGP X8, מה שמאפשר לחבר את הכרטיס לכל חריץ AGP X8 רגיל.
אם כן, נשאלת השאלה כיצד בעצם מתורגם רוחב הפס הגבוה כל כך (AGP X16) לרוחב הפס שעמו יכול להתמודד האפיק (AGP X8). לאחר חיפושים רבים ברשת לא מצאנו פיתרון הגיוני לסוגיה הזו, ולכן פנינו ל-nVIDIA בבקשה להסברים. נכון לרגע פרסום הביקורת לא קיבלנו תשובה מ-nVIDIA, ולכן נותרנו עם שתי אפשרויות:
- הגשר נאלץ לחלק כל פעימת שעון של הליבה לשני חצאים, כלומר, הוא מקבל מידע ברוחב פס של AGP X16, ואז – על מנת להעביר אותו לאפיק שפועל במחצית מרוחב הפס הזה -הוא נאלץ לחלק את המידע לשניים ולהעביר אותו בשתי פעימות שעון. אפשרות זו לא הגיונית, מכיוון שאם הגשר אכן היה עובד כך הוא היה גורם לירידה משמעותית בביצועי הכרטיס, וכפי שתראו בהמשך ביצועי הכרטיס דומים מאוד לביצועים של אותו כרטיס באפיק ה-PCI-E.
- הליבה לא באמת מנצלת את כל רוחב הפס התיאורטי שהיא יכולה להשתמש בו, והיא משתמש רק בקצת יותר ממה שמאפשר רוחב הפס של אפיק ה-AGP X8, ומכאן נובעת הירידה ברוחב הפס של הזיכרונות שנעשתה כדי לקרב את רוחב הפס שלהם לרוחב הפס האמיתי שהכרטיס משתמש בו. סברה זו הגיונית יותר, אך היא לא אומתה עם nVIDIA כך שהיא רק בגדר השערה שלנו.
;) |
ישנן מספר השפעות של הגשר על הכרטיס שמבדילות אותו מכרטיס 6600GT רגיל. קודם כל, בוטלה כמובן כל אפשרות של SLi, שכן גם אם באמת אפשרי בכלל לפתח טכנולוגיה דומה ב-AGP, זה פשוט לא משתלם ל-nVIDIA להיכנס לזה, כשימיו של ה-AGP הולכים ופוחתים.
שנית, מכיוון שהכרטיס לא הפך להיות כרטיס AGP טבעי, הוא עדיין דורש כמות מסוימת של הספק חשמל שאפיק AGP לא מספק, ולכן צריך להוסיף ולחבר לו חיבור מולקס נוסף מהספק, דבר שצריך לקחת בחשבון כשמשתמשים בספקים חלשים\ג\'נריים. בנוסף, השבב של הגשר פולט כמות לא קטנה של חום והוא מצריך גוף קירור משלו, מה שאומר שגופי קירור של חברות צד שלישי יכולים שלא להתאים.
הדבר אחרון הוא ירידה בתדר ובתעבורה של הזיכרונות, ירידה שלפי דעתנו משפיעה בצורה זניחה על הביצועים אם בכלל, שכן אפשר "להחזיר" את התדר באמצעות ביצוע אוברקלוק.
;) |
הגשר של nVIDIA פותח בפניה מגוון רחב של אפשרויות, שכן כעת היא יכולה להפוך כרטיסי PCI-E טבעיים לכרטיסי AGP במינימום השקעה וללא עלות פיתוח נוספת, אך סביר להניח כי מגמה זו תדעך בשנה הקרובה, עם מעבר השוק כולו ל-PCI-E.
