סידור הלוח
אם יצא לכם לקרוא חלק מן הביקורות המקיפות של לוחות אם באתרנו (ואם לא אז רוצו מהר לקרוא), אתם בוודאי זוכרים כי בעבר התלוננו על לא מעט בעיות עיצוב של הלוחות, שחזרו על עצמן שוב ושוב מבלי שנמצא להן פתרון הולם. נבדוק האם ב-EPoX לקחו ברצינות את תלונות המשתמשים ופנו לפתור בעיות עיצוב ישנות אלו.
![]() |
באופן כללי, נראה שהלוח עוצב בצורה טובה למדי ופרט למספר הערות בנוגע למיקום של רכיב או שניים אין לנו יותר מדי תלונות.
הלוח מכיל שישה חריצי PCI, מה שלדעתנו מיותר לחלוטין שכן רובנו לא עושים שימוש ביותר משני חריצי PCI. אפשר ורצוי היה למקם 4-5 חריצי PCI בלבד, כמו שרוב היצרניות עושות, שכן כעת לוח האם צפוף יותר, מה שמאלץ את EPoX למקם את חריץ ה-AGP קרוב יותר לסביבת המעבד וחריצי הזיכרונות. זה כמובן מביא אותנו לאחת הבעיות היותר חמורות ומציקות – קרבה מוגזמת של חריץ ה-AGP לחריצי הזיכרונות.
קרבה מסוג זה הביאה לכך שכשהותקן על הלוח כרטיס מסך ארוך, נחסמה הגישה הפיזית לשחרור הקליפסים המחזיקים את מודולי הזיכרון במקומם, ובכדי להחליפם נאלצנו לנתק גם את כרטיס המסך ממקומו. המהנדסים של EPoX הצליחו לטפל בכך באופן חלקי והרחיקו במעט את חריצי הזיכרונות מחריץ ה-AGP. זה אומר שאם תנסו להתקין כרטיס מסך ארוך מהממוצע, יש סיכוי שתסתכנו בכך שהוא יחסום את הגישה לחריצי הזיכרונות, דבר שלא היה קורה לולא ב-EPoX התעקשו למקם דווקא כל כך הרבה חריצי PCI על הלוח.
![]() |
מכיוון שב-EPoX דאגו לשמור את סביבת תושבת המעבד פנויה יחסית, לא אמורה להיות כל בעיה בהתקנת קירור אוויר מאסיבי, קירור מים או אפילו קירור יותר קיצוני. לא קשה להבחין שהלוח בנוי למטרות אוברקלוק, אולם לטעמנו ערכת השבבים מקוררת באמצעות קירור פסיבי קטן מדי.
היתרון הגדול ביותר בקירור פסיבי הוא שהוא אינו רועש כלל, בהנחה שמדובר בגוף קירור מספיק גדול ושזרימת האוויר במארז מספקת – הפתרון הזה יהיה מושלם, אך במקרה זה היה צריך להגדיל מעט יותר את הגוף הקירור.
![]() | ![]() |