הכירו את המעבדים החדשים
לאחר המתנה שנראית כמו נצח מגיחים לאוויר העולם מעבדי 7 ננומטר ראשונים מסוגם עם Ryzne 7 3700X מתומן הליבות ו-Ryzen 9 3900X האימתני בעל 12 ליבות עיבוד. בואו לגלות את עוצמתם האמיתית מול המתחרים!
היום הגדול של AMD הגיע. היום באופן רשמי משיקה מפתחת השבבים סדרה חדשה וטריה של מעבדים להם רבים המתינו זמן רב, כאשר ההבטחה לביצועים גבוהים הייתה שם כבר מההתחלה. כאשר הושקה תושבת AM4 של AMD ומעבדי Ryzen הראשונים, הם היכו גלים בכך שסוף סוף משתמשים ביתיים יכולים ליהנות ממעבדי 8 ליבות במחירים הוגנים.
לאחר מכן עם סדרת Ryzen 2000 שופרו יכולות הגיימינג במעט והצורך במעבד שמסוגל לעשות הכל כמעט התגשם במלואו. כעת, עם תהליך יצור משופר של 7 ננומטר במפעל TSMC ושלל שיפורים ארכיטקטוניים, סדרת Ryzen 3000 יוצאת לאוויר העולם כשהיא חזקה יותר, מגוונת יותר ותחרותית מתמיד.
כל המעבדים הללו מתאימים ללוחות האם בעלי תושבת AM4 מלבד ערכת השבבים A320. כמובן שחשוב להתייעץ בנוגע לדגם ספציפי ולתאימות שלו במידת הצורך.
מעבדי ה-Zen 2, או ה-Ryzen 3000 מגיעים עם שלל לוחות אם חדשים המבוססים על ערכת השבבים X570. כמובן שאין זה אומר שחייבים לוח X570 חדש בשביל להשתמש במעבדים הללו. כל שיש לעשות הוא לעדכן ביוס של לוח קודם לאחר שווידאתם שהוא מתאים למעבד הרצוי ולהתקינו בלוח.
הדרך שבה בנויים מעבדי Ryzen 3000 המבוססים על Zen 2 היא חדשנית למדי ושונה מכל מה שראינו עד היום בעולם המעבדים. לכל מעבד כזה יש יחידת סיליקון שהיא בקר ה-IO, או אם תרצו תוכלו אפילו לקרוא לזה "גשר צפוני" בדומה למה שהכרנו עד לפני כמה שנים. אל אותו בקר מחוברות ליבות העיבוד כשר כל סיליקון של יחידות עיבוד מכיל עד שמונה ליבות. למעבדי Ryzen 3000 העוצמתי ביותר מדגם Ryzen 9 3950X יש 16 ליבות עיבוד והוא למעשה מלוא הפוטנציאל של הטכנולוגיה הזאת בתושבת הנוכחית.
כך זה נראה מתחת למכסה. בקר ה-IO מכיל רכיבים כמו ערוצי PCI-Express 4.0 ו-USB. באמצעות ממשק ה-Infinity Fabric הוא מתקשר עם שתי יחידות הליבות, או ה-CCD שהן מכילות את ליבות העיבוד יחד עם זיכרון המטמון. באמצעות ממשק ה-Infinity Fabric מתקשר גם בקר ה-IO עם זיכרונות ה-RAM במערכת.
במעבדים כמו ה-Ryzen 9 3900X למשל כמו זה שבביקורת, כמות הליבות היא 12 ולכן 3 מתוך 4 ליבות פועלות בכל יחידת ליבות במעבד הזה. כל זיכרון המטמון נשאר בנפח מלא.
ב-Ryzen 7 3700X שהוא מעבד בעל 8 ליבות מכובה יחידת ליבות אחת בשלמותה.
כאן ניתן לראות את כל המעבדים שיוצאים היום לאוויר העולם. הסדרה מתחילה עם מעבדי ה-APU שמכילים ליבות גרפיות מדגמים 3400G ו-3200G, וממשיכה עם מעבדי ה-3600 ו-3600X בעלי שש הליבות דרך 3700X ו-3800X המתומנים עד לספינת הדגל החדשה נכון לעת עתה, ה-Ryzne 9 3900X בעל 12 ליבות העיבוד.
מחירי הדגמים החדשים דומים למחירי הדגמים של סדרת Ryzen 2000 כשיצאו שנה שעברה. כמובן שמאז מחירי Ryzen 2000 נמצאים בירידה מתמדת, אך כך גם מעבדים אלו צפויים להיות בבוא החודשים הקרובים.
בביקורת זאת אנחנו מתמקדים במעבדי Ryzen 7 3700X ו-Ryzen 9 3900X. התחרות הישירה שלהם היא ה-Core i7 8700K וה-Core i9 9900K בהתאמה. חשוב מאוד להבין שיש כמות אדירה של שימושים למעבדים שולחניים, אך אנחנו בחרנו בעיקר להתמקד בגיימינג וקצת פרודקטיביות. כמובן שבבוא הזמן, כי הגבלת הזמן היא הפאקטור העיקרי שבהפקת מבחני הביצועים הללו, נכסה עוד תחומים ונושאים בכדי לוודא שיש בידיכם את התמונה המלאה.
מי אתה – Ryzen 7 3700X?
ה-Ryzen 7 3700X הוא מעבד בעל 8 ליבות במעטפת חום של 65W. תדר הפעולה הטיפוסי של המעבד הזה יכול להגיע עד ל-4,300Mhz כאשר בעת מאמץ מירבי לכל הליבות הוא שוהה באיזור 4,000Mhz. למעבד כמות מכובדת של 32MB זיכרון מטמון מרמה שלישית ו-4MB של זיכרון מטמון מרמה שניה.
למעבד זה מעטפת חום נמוכה יחסית של 65W אך הוא מגיע עם קירור ה-Wraith Prism בעל צינורות הנחושת שמתאים גם למעבדי 105W. מדובר בתוספת מאוד מכובדת שלמעשה יוצרת מעבד שבאריזתו מקבל גוף קירור שאין צורך לשדרג אפילו על מנת לבצע אוברקלוקינג כראוי.
תג המחיר של ה-Ryzen 7 3700X הינו 329$ וזה מחיר דומה למעבד Core i7 8700K שנבחן גם כן בביקורת. כמובן שהיתרונות ברורים כמו תוספת של 2 ליבות עיבוד ופליטת חום נמוכה משמעותית. מחיר זה דומה למחיר שבו הושק ה-Ryzen 7 2700X בשנה שעברה, כשהיום הוא כבר נמצא ברמת מחיר של כ-255$ בלבד.
למעבד כמובן טכנולוגיית SMT או Simultaneous Multi-Threading שדומה לטכנולוגיית HyperThreading של אינטל בכך שמכל ליבה מוציאה שתי יחידות יישום ולכן למעבד 16 ליבות לוגיות בפועל.
רף חדש של ביצועים – Ryzen 9 3900X
ה-Ryzen 9 3900X הוא מעבד ראשון מסוגו. מדובר במעבד הראשון בעולם לתושבת ביתית סטנדרטית שמגיע עם 12 ליבות עיבוד פיזיות, וזה שיא שניתן ל-AMD על מגש של כסף. בהמשך השנה צפוי אחיו הגדול, ה-Ryzen 9 3950X לשבור את השיא בהיותו המעבד הראשון עם 16 ליבות לתושבת סטנדרטית של לוחות אם.
ה-3900X מגיע עם 64MB של זיכרון מטמון מרמה שלישית ו-6MB של זיכרון מטמון מרמה שניה, כמויות היינו רגילים עד כה לראות בעיקר במעבדי שרתים. מאוד מכובד.
למעבד זה מעטפת חום של 105W ותדר הפעולה שלו נע בין 3,800Mhz לבין 4,600Mhz במאמץ, תלוי בפליטת החום ובסוג המאמץ לכמות הליבות.
אלגוריתם ההאצה המובנה Precision Boost 2 דואג שככל שיש פחות נימים שצריכים לבצע עבודה, היא תתבצע מהר יותר.
תג המחיר של מעבד זה הוא 499$, והוא מתחרה ישירות מול Core i9 9900K של אינטל. כמובן שלתוספת של 50% ליבות על פני המתחרה יש אפקטים חיוביים ואני מאמין שבמבחני הפרודוקטיביות בביקורת נראה זאת. גוף הקירור שמגיע באריזה של ה-3900X הינו ה-Wraith Prism גם כן.
על הפלטפורמה החדשה – X570
ישנו ערוץ של PCI-Express 4.0 X4 דרכו מתקשר בקר ה-IO במעבד אל ערכת השבבים שנמצאת בלוח האם. ל-X570 יש הרבה IO משלו דוגמת 8 יציאות מסוג USB 3.2 Gen 2, יציאות SATA וכמובן PCI-Express 4.0 לחריצים בלוח האם. איך זה יופיע בלוח אם תלוי בעיקר ביצרן עצמו. יהיה כזה שיחליט להשמיט חיבורים מסויימים בשביל לאפשר אחרים על גבי פס התעבורה הזמין.
לפניכם טבלת התאימות שבין ערכות שבבים ומעבדים. למי שמסיבה כלשהי ירצה לרכוש לוח X570, שימו לב שמעבדי Ryzen מהדור הראשון אינם נתמכים רשמית בערכת השבבים הזאת. רוב המוחלט של לוחות X370 ו-B350 תומך במעבדי Ryzen 3000 החדשים, שימו לב לעדכונים בעמוד המוצר שבאתר. לוחות A320 אינם תומכים רשמית במעבדי AMD החדשים.
עכשיו הגיע הזמן לעבור לבשר ולתפוחי האדמה של הביקורת – מבחני הביצועים!
יש לי שאלה בנוגע למעבד r9 3900x, איך הוא עומד כנגד מעבדי האקסטרים של אינטל? אני יודע שמדובר במעבדים שלא מיועדים לשוק הביתי אבל לדעתי יהיה מוצדק שתשוות אותו גם אליהם.
האם מומלץ Ryzen 7 3700X או Ryzen 5 3600X לגיימינג ברזלוצייה 2K?
עוד כמה ימים יהיו מבחני ביצועים.
הימור שלי, ה 3700 יהיה טוב יותר בקצת, אך עדיף לקחת את ה 2600 וב 400-500 שח הנותרים לשדרג את הכ.מסך אם מדובר בגיימונג כשימוש עיקרי.
מהם התיזמונים של הזיכרונות?
יש לי רייזן 5 1600x איך אני יודע אם לוח האם שלי תומך ברייזן החדשים הנ"ל אם אפשר לשדרג אליהם?
אם הלוח שלך 370X אז בעידכון ביוס אתה יכול להחזיק את כל מעבדי ה8 ליבות של ZEN 2
מעל כנראה תיהיה בעיה בגלל ההספק שהלוח יכול לתת למעבד
המלצה שלי אל תשדרג עכשיו חכה עם זה לראות איך ענינים יתבשלו ומחירים בטח ירדו
כל עקבה לטובה
הלוח תומך בעדכון ביוס ללא מעבד דרך הלחצן BIOS Flashback והחסן USB.
כפי שלמדתי לאחרונה כאן בפורום, בניגוד ליצרנים אחרים היכולת הזאת קיימת הלכה למעשה כסטנדרט בלוחות של MSI בעוד שאצל יצרנים אחרים היא קיימת רק בלוחות פרמיום (אם בכלל).
המממ
צריך לדייק בנבואות הזעם ( שלי )
אינטל בצרות בשוק הביתי !
אבל לא אתנבא לאן זה יכול להביא אותה….
אם כך אלו חדשות טובות בהחלט
0 0
אתה לא טעית כשהכרזת שאינטל בצרות. הם אכן בצרות: נמצאים בנחיתות הנדסית כרגע ואין להם תשובה מיידית בקנה הפיתוח. זה בנוסף לבלאגן בתחומים נוספים.
השאלה רק איך כל זה בא לידי ביטוי בשטח. אפילו בשוק הגיימינג או הגרפיקה (ובכלל זה עריכת וידאו) כבר אפשר לראות תגובות של אנשים שמכריזים שאינטל עדיין מובילה כי במבחן ביצועים כזה או אחר היא ניצחה (גם אם הם משווים 990K ל-3700X).
אז ככה שממש לא טעית, רק שהמציאות מורכבת יותר.
אולי לא תוך שנה (אם כי פוטנציאל שיפור משמעותי קיים גם בטווח הזמן הזה) אבל כנראה לא יקח כעשור כמו שלקח ל-AMD (ואת זה רשמתי כבר).
ואז להמהיר אותה ל-3200. גם אם השבבים האלה באיכות ירודה ולא יאפשרו את ההמהרה הקלה הזאת (לא סביר, אבל צמיד קיים סיכוי), הפסד הביצועים בארכיטקטורת רייזן דור 3 הוא זניח אז ככה שגם הסיכון פה הוא נמוך.
^ בדיוק
0 0
מנצל ההזדמנות לעדכן,
שבקרתי זה עתה באתר של TMS, מסתבר שהם מוכרים את המעבד ryzen 3600 ב- 880 ש"ח.
בדיקה מהירה מעלה, שזה זהה למחיר שהיינו מקבלים את המעבד ממילא אילו היינו מזמינים אותו מאמזון ושות'.
לראיה, מחיר אמזון (אילו היה במלאי) היה 199$, בתוספת משלוח נגיד רק 8$, זה 207$. בתוספת 17% מע"מ
(אין פטור ממע"מ בכזו רמת מחיר – זה מעל 75$) יוצא 242.3$. ובהמרה לפי שער 3.6 מגיעים ל- 872 ש"ח.
יוצא איפה ש- TMS תמחרה נהדר (880 ש"ח) ולא גבתה עבורנו "פרמיית מחיר מוגזמת" כמקובל לא אחת לראות במחוזותינו.
משמע שזה ממש לא משנה כרגע אם מזמינים את המעבד במאזון (נגיד שכאילו היה במלאי), שהרי יש את המחיר
הזה זמין לרכישה כאן מתחת ליד בארץ.
השאלה היא רק סטאטוס מלאים (אם בכלל יש). קיריל – הנך מוזמן לעדכן את החברים נכון להרגע, מה יש זמין
מסדרת ריזן 3000 אצלכם על המדף.
יכול להיות שביגלל שיש יבואן רשמי, מבצעים חדשים יחולו גם על מלאי קיים שהחנות כבר הזמינה?
רק שבעמוד הקודם המלצת להמתין רבעון,
אם לא שניים לפני שקונים את המעבדים החדשים !!!
ועכשיו, "קיריל דווח לנו על המלאים" ?
עוד לא יבשה הדיו על נבואותינו ( המלומדות ) ……
והנה, יש תגובת נגד שאביא אותה בשם אומרה –
זה כי:
לא כולם מקשיבים להמלצתי, ועבורם כדאי שתהיה מוכנה אופציה על השולחן גם.
לראיה, היה לנו פה חבר פורום ששאל והתעניין ב- 3600. במידה והחבר לא סבלני להמתין,
לפחות שידע מה האפשרויות של מלאים זמינים לרכישה כרגע.
כל מנהל פרויטק מנוסה יודע, שיש להכין בפרויקט תשובה/מענה/חלופה לכל case scenario – גם ל- case שהוא הפחות אידאלי.
קוראים לזה נהול סכונים והכנת חלופות. אוי למי שמתכנן רק חלופה אחת, שכן במקרה שהיא לא יוצאת לפועל, הפרויקט נפל.
כן, ניהול סיכונים או לא, אלו שתי עמדות שונות.
לולא שאלתי, וגם עכשיו, זה מבלבל.
וזה מה שמסוכן….
עכשיו לאור החדשה שאינטל מגיבה, שוב, וכמו בסבבים האחרונים שעשתה מול ריזן1 וגם 2,
הפעם באמצעות הוצאת סדרה חדשה (סדרה 10), שבאמצעותה היא מכווצת מחירים ומוסיפה
עוד SKU אחד למעלה כדי להיישיר מבט מול ה- flagship החדשה 3900,
זו עוד סיבה שמחזקת את המלצתי להמתין לפחות רבעון אחד.
אמנם במקור ההמלצה היתה בגלל מתן הזדמנות לגהץ תחלואי ילדות של מוצר חדש,
עתה ההמלצה מתחזקת כי אינטל מגיבה ביישור קו של מחירי מעבדיה.
במחיר 330$ יושק בסדרה 10 המתומן ליבות החדש, זה שהוא rebadged 9900k.
ואז התחרות תהיה ראש בראש – מתומן ליבות מול מתומן באותו מחיר.
במקרה שכזה הסקירות יתחילו לספר מזמור מעניין יותר. לזה אני מחכה.
ממליץ לכם לחכות ביחד איתי.
ואני אומר את מה שאמרתי בדיון שזה מופיע שם –
מתאים לך מה שיצא ? תקנה !
אין טעם לחכות לפינג פונג האין סופי הזה.
לא מדויק.
יש תקופות של סטגנציה ועמידה במקום, מה שנקרא תקופת בין המיצרים,
ויש תקופות של מלחמה – כששתי הנהגים עם רגל כבדה על דוושת הגז לוחצים עד הסוף,
עושים הכל כדי לנסות ולעקוף האחד את השני.
בתקופות שכאלו (כשהמרוץ מאד מהיר), אם אין הכרח, מוטב לעמוד מן הצד ולהמתין עד שירגע
האקשן האינטנסיבי, ונדע בסוף (כשהכל נירגע כבר) מי ניצח . ואז לבחור בו.
כרגע אנחנו בשיאו של מרוץ ענקים, אני יושב בצד על היציעה ולומד את התחרות כצופה
מהצד בחינם (שדור ממלכתי של רשות השדור חינם אין כסף – איזה כיף לי).
כשתגמר השריפה, כשהלהבות יכבו והעשן יתפוגג, אגש להרים מהרצפה במחיר זול את המנצח
שיהיה אז תשוש סחוט וגמור. כמו נשר אשר ממתין לקורבנו להגיע אל צלחתו בלי מאמץ.
זה אכן מתמצת את הפילוסופיה שלך !
כל אחד יחליט מה מתאים לו …..
להיות עיט או …."הסניטר של הטבע".
יש לי איזו פנינה לשתף:
מנסיון חיי למדתי, שנבון לעמוד מן הצד ופשוט ללמוד מאלו שהלכו לפני, שהרי מוטב לא להמציא את הגלגל מחדש,
אלא להשתמש בגלגל שכבר קיים בטבע והוא אינו אלא תולדה של הרבה שנות ידע ונסיון שקדמו לנו.
לבחון מי מהם (מהתנהלים) הוא המוצלח מכולם באספק הרלוונטי, ולהעתיק את המודל שלו.
כך למשל נקבות עומדות בצד נותנו לזכרים לריב בינהם, ומי שמנצח, הולכות אליו.
הנשרים נותנים לאחרים להשיע ולהרוג חיות, ואז הם באים בלי מאמת ולוקחים את השלל.
הטבע הוא שכלול אבולוצוני של מיליארדי שנים והוא לא טועה.
מודל ההמתנה מהצד למציאת השורד הטוב מכולם, אחרי שהתחרות הסתיימה (תקופת בין המיצרים),
הוא המודל שמצאתי כנבון ביותר עבורי. לכן אני משתף אותו.
הוא נמצא כעובד בפרקטיקה הלכה למעשה בקריירה שלי. עברתי לא מעט תלאות, מערכות, ואנשים.
סבלנות רבה, חוכמה, המתנה, תכנון קפדני ותזמון נכון הם מפתח. להעתיק מהטבע. זהו עובד.
אחרי כמה ימים של חיפושים יש תשובות
https://techgage.com/article/amd-ryzen-7-3700x-ryzen-9-3900x-workstation-performance/
ויש שם גם כתבה על ביצועים בלינוקס. גם שם התשובה ברורה.
יש לי סייגים:
1. אם אתה איש עבודה והמחשב החדש מאיץ את יכולת העבודה שלך בצורה משמעותית למשל בקצב רינדור, קימפול ופקטורים דומים אזי יכולת היצור שלך עולה ואז הקנייה היא בעצם של כלי עבודה מניב ואז החישוב משתנה לפי היכולת שלך לבצע יותר מול עלות.
2. אם הרצון שלך בביצועים למשל במשחקים מניב לך הנאה תוכל אולי לבנות אקסל של $ פר שיפור באחוזי ההנאה ואז תחליט אם הכיף שלך שווה את הצעד.
ולמען הסר ספק. מחשב הגיימינג שלי הוא RASPBERRY PI 3 שמריץ RETRO PI והוא מסב לי הנאה רבה ?
אכן מה שהעלת בסעיף הראשון נכון. אך לא על
המקרה הזה דברתי. המקרה שהצגתי הוא מחשב בייתי
ששום דבר אינו בוער לנו ואנו שמחים לשדרג תוך
אינטרס של מקסום התועלת לכסף שמוציאים. להזכירך
עבדך עדיין על 2500k והוא אינו משדרג לא כי לא יכול,
יכול בבוע, אלא כי אין צורך מעשי שימושי בשדרוג.
בעבודה אני מזמין כל העת שרתים חדשים מפלצות
במיליונים. כי שם זה אכן בשל צורך ביצועי. חלק
מהשרתים הגיעו לקצה גבול היכולת כאשר הפרמטרים
מראים רוויה ממשית בניטור. ה io נגמר ראשון ומזמן
עד כדי שחווים פגיעה בביצועים ונפילות תפעוליות.
המעבדים גם הם בחלק מהמקרים מגרדים 100 אחוז
utilization. זה צורך אמיתי ומדיד. השרתים החדשים פתחו לנו אויר לנשימה. ה io כבר לא עולה על 10-20
אחוז ניצול במכונות החדשות. המעבדים לא עוברים
33 אחוז. קנינו שקט תעשייתי לחמש השנים הבאות פלוס מינוס.
צורך נוסף הוא בשל גמר שירות ואחריות לשרתים
הישנים, חלקם בסטאטוס end of life. כך שהשדרוג
הכרחי ולו מהסיבה הזו.
על הדרך הרווחנו מזעור דרמטי בפאקטור של פי
10 יותר כח חישובי ליחידת נפח שרת. הדבר מאפשר
צמצון שטח אכסון שרתים שמקל לוגיסטית. יש הורדה
נכרת בצריכת החשמל וייצור החום. למשל במתחם
DR חיצוני אנחנו משלמים רנטה לםי קילוואט חשמל.
ושם זה מאד יקר. מעל 100 אלף שח לחודש.
שדרוג השרתים והורדת ה footprint מוזילים לנו
חודשית את העלות במתחם הזה וכבר לבדו מצדיקים
את הרכש החדש.
זה ההבדל בין סקטור עסקי מקצועי והמשעויות שבו, שהן שונות ממחשב pc לבית.
זו הסיבה שה TAM בעולן השרתין גדל אקספוננציאלית
בשעה שנסקטור בבייתי בהתכווצות כבר עשור כמעט.
בשוק האיד יש צורך אמיתי בגדול ובהתקדמות, בסקטור
השני זה nice to have אך לא הכרחי במיוחד.
גם מחשב ביתי סובל מאותה בעייה לדעתי.
כמובן שאם הוא נועד לאופיס הבעייה קטנה יותר אבל מחשב ביתי של ילד סטרימר או גיימר סובל גם מירידת ביצועים (או עליית דרישות בעצם) של הכלים שהוא משתמש בהם. ואז אם הפרוטה בכיסו אין סיבה לדחות. כי תמיד בעוד כמה חודשים יהיה טוב יותר/מהיר יותר וכו'. היכולת לעשות סטרימינג בזמן משחק ב 2K על 144HZ היא סיבה לשידרוג.
יש לי תאוריה שדומה לחוק מור. מחשב תמיד עלה ועולה כ 2500$ למערכת מושלמת טובה. זה שומר על עצמו מאז המקינטוש הראשון שלי (ולפניו הויק היה זול) רק צריך להחליט מתי נמאס ורוצים להגביר ביצועים.
הנסיון שלי למדני, שבעוד שהייתי ילד בשנות ה- 70 וה- 80 ומחשבים עלו סכומים דומים לאלו שתארת, סביב 2500$,
אפילו היה 4000$ תלוי בהרכב שקנית, אז באמת לא יכולת לקנות בפחות, כי לא היה מגוון ומנעד רחב של מוצרים כמו היום,
במיוחד לא בספקטרום הזול של המפה. ואגב 2500$ של לפני 30-40 שנה זה היה שווה פי כמה מהיום. זה היה משכורת של כמה חודשים.
אבל היום אחרי 30-40 שנה, התחום התפתח והתרחב כל כך, עד שיש מערכות בסיס סבירות בהחלט (בלי מסך) כבר באזור חיוג
500$ מחיר חדש, והן עונות על חלק לא מבוטל מקהל הצרכנים. אגב עוד דבר שיש היום ולא היה אז, זה שוק כה רחב מגוון ומשוכלל
עד שזה התפתח לשוק משני של יד 2. והוא שוק מאד גדול כיום, התעבורה בו אינה מבוטלת. במיוחד ברמה גלובאלית.
בוא ניקח את משפחת nec בתור דוגמא מייצגת:
הנה כל המחשבים בביתי היום, (חוץ משלי) הם מחשבים שאספתי ביד שניה במחיר מאד זול. יש בבית המוני מרובעי ליבות מדור i core
ראשון עד רביעי. הרמתי את המערכות האלו לא ב- 500$, אלא באולי 500 ש"ח. (פרטים נרחבים אודות המצאי והמחירים מצויים
בשרשור המדבר על יד שניה פה בפורום – למי שמתעניין, כמו למשל שמעבד עלה לי 50 שח. לוח אם אותו סכום, וכדומה….)
אני רואה את ילדיי משחקים מכל הבא ליד, החל ב- fortnight, המשך ב- mine craft, ועוד כל מני סימולטורים מסוג sim city ושות'…
ואני חייב לשתף שעל המכונות הללו כמו i5 2400 או i7 920 בשילוב מאיצי rx580, על מסכי 1080p 60hz של סמסונג ו- dell מקצועי
(שגם נרכש ביד 2 בגרושים של ממש) הם מקבלים חווית משחק מצוינת. אני לא רואה את הבת בת ה- 11 (עוד מעט 12) או הבן
בן ה- 6 מלינים או מתלוננים.
מבחינתם הם באולימפוס השביעי. אני צופה בהם מהצד מעת לעת ובהחלט מבין מדוע. המשחקים רצים חלק למשעי, אפס, אבל אפס גמגומים.
הרכבתי להם מערכות מאוזנות, רובסטיות ברבדים המכריעים (מערכת הפעלה זכרון ו- IO), שאינם נופלים מה- 60hz sync שהם צריכים.
ואם אני מבטל vsync מגלה לשמחתי שה- FPS לעיתים (תלוי במשחק) טס מעל 100 בלי בעיה. משמע יש שם עוד יתירות הספק.
המשמעות הנובעת ממה שאני מסביר, כתגובה למה שכתבת, היא שבפרקטיקה המעשית, בגלל שהתחום השתכלל כל כך והעלויות ירדו לרצפה,
זה אין לנו בעיה כיום להנות ממחשב גיימינג על הכיפאק בכלום כסף. אני יודע לעשות זאת במשומשים באמת במחיר של לגרד שאריות מהרצפה ,
כאשר (אולי) חברס אחרים פחות חובבים כמוני של יד 2, יודעים לעשות זאת ברכש חדש באזור 500$. וזה גם מספיק טוב ומספיק זול פרקטית.
אפילו לעצמי לא קונה מכונה חדשה ב- 2500$, כי היא לא מקנה (לי) שום חווית משחק טובה יותר ממה שיש לי.
הבן, אינני יושב בצד ומנסה בכח לשכנע את עצמי להסתפק במועט, ככה בדוחק, אלא שעם 2500K ו- 1080ti שקיניתי ביד 2 ב 1150 שח
עוד לפני חצי שנה, אני באמת מקבל חווית משחק מצוינת, בכל משחק נורמטיבי שמתוכנת כמו שצריך – שאלו הדברים היחדים שאני מתעסק איתם.
אני גורס,
שדפוס המחשבה שאוחז בחלק לא מבוטל של הצרכנים, שאם אין להם כל 2-3 שנים מכונה חדשה ב- 2500$, אז נובע מכך שחווית המשחק
שלהם יורדת משמעותית. אלו מחזיקים בתפיסה הזו לא כי בדקו אותה ברצינות, אלא משום שכנראה קראו יותר מדי חומר שהוא מצגת שווק
בכסות מתחזה לכתבת סקירה תמימה, או לקחו חוות דעת ממוכר בחנות מחשבים (והייתי עד מהצד לכמה שיחות שכאלו) ש- או שהמוכר
מטעטע בקונה במצח נחושה, או שהמוכר בעצמו הדיוט גמור בתחום ולא חסרים כאלו לצערנו.
במציאות המקצועית, זה עובד אחרת לחלוטין.
אותו הדבר מתרחש בכל תחום צרכני, אם זה רכב, סמרטפון, או בגד. על האימפולס הזה של להתחדש כל הזמן כי הרבה מסביב עושים כך,
או כי יש תעשיה שלמה שמטרתה לדחוף לצריכה המוזכרת, תעשיית הצרכנות מגלגל מיליארדים וגלגלי הכלכלה העולמית מתקדמים.
אינני נגד, זו אינה בעיה שלי. אלא רק מציג את הזוית ראיה והמידע המקצועי הנכון. שהקורא הנבון יחשף לזוית הראיה הזו גם, שלא בטוח
שנגיש אליה ביום יום. כי היא לא נמצאת בכל פינה, אין לאך גורם אינטרס להעביר אותה. כדי להגיע אליה צריכים לאתר חמורים זקנים
כמו nec באיזה פורום איזוטרי. כמו למצוא מחט בערמה של שחת – אבל ממש.
כבר אמרתי, nec הוא האויב של יצרניות החומרה והמשווקים של חדש, כי הוא מדרבן לקנות מהם כמה שפחות. הוא מעביר הרצאה אם לא שטיפת
מוח אודות מקסום התמורה לכסף, אודות צרכנות שמרנית ומוקפדת, של קניה רק כשבאמת צריך, ורק את מה שצריך ולא מעבר.
הפער הזה בין צורך לבין קניה ללא צורך – הוא תמצית התורה. רוב רובם המכריע של צרכנים אנושיים נופלים בסעיף הזה.
האופנוע שלי איתי ויחגוג 19 שנה באוקטובר
?
נשמע מעניין, מה ההסבר הכלכלי להחליף כל שנתיים רכב חדש? ואם כבר, למה לא להחליף כל שנתיים רכב משומש בן שנתיים?
הסיבות מבוססות על הנקודות הטקטיות הבאות ואעבור על עיקרן למען הרחבת היריעה:
א. בטבלאות הפחת (קרי המחירונים) ישנו עוות. העוות הוא בכך שהמחירון אינו מוריד מספיק ערך בתחילת חייו של הרכב,
ומן הצד השני מוריד יותר מדי ערך בהמשך הדרך. נוצר עוות בכך שהרכב לא מאבד פחת גדול יותר משמעותית
בשנים הראשונות לעומת הבאות כפי שהיה צפוי שיקרה. זו הטיה מתמטית שהיא לטובת קוני רכב חדש.
יש בליבי יותר מאשר תחושה, שיצחק לוי המחזיק קרטל על השוק ומחיריו, עושה יד אחת עם ציי הרכב הגדולים והכל במטרה
לשמר את ערכם עד כמה שניתן, במטרה להקל עליהם להפטר ממלאי משומש במחיר הטוב יותר שניתן.
שהרי אצלם כל אחוז זה מיליונים ולכן קריטי מאד. סביר להניח שהם מעבירים ליצחק לוי מה שצריך, והוא עושה עבורם את
השירות שהוא יודע לעשות הכי טוב. אם זה המצב, אז אני מעדיף לרכב על הגל המוטה הזה לטובת רוכשי חדש.
ב. כשמוכרים רכב שהוא בן שנתיים, להבדיל למשל מאשר גיל 3, נהנה המוכר הפרטי מיתרון יחסי על פני רוב השוק
שהוא שוק מבוסס נפלטי חברות ליסינג והשכרה, שאצלם הגיל הטיפוסי והעיקרי הוא 3. למעשה רוב רובו המכריע של שוק
המשומשות בנות 3, סביבות 70%, אלו רכבים שנמצאים במגרשי שלמה סיקסט, אלבר, אלדן ושות'….
אילו ימתין מוכר רכב פרטי עד שנתו השלישית של הרכב, לצערו הוא יכנס לתקופה הכי לא טובה עבורו וזה לתחרות
ישירה מול נפלטי ציי רכב. הקושי שלו להפטר מהרכב יגבר משמעותית, כי המגרשים עושים מחירים נמוכים, הם מיישרים קו
וצובעים דפיקות שיש לרכב, הם שמים לו צמיגים ומצבר חדש (גם אם זה זבל סיני שלא הייתי נוגע בו עם מקל ממטר).
הם מבצעים מה שנקרא ישור קו קוסמטי בגרושים משהו שנאחנו הפרטיים לא מסגולים לו.
אבל לצבור הרחב שמחפש רכב בן 3 זה לא משנה, הקונה מאיתנו יגיד לנו "שהמחיר שעושים לו במגרש הוא ככה וככה",
וגם "שעושים לו החלפת רכיבים מתבלים", אז מוטב שנתכופף גם.
ג. מכירת רכב כשהו עדיין בן שנתיים, נגיד עם עד 40 אלף ק"מ, מייצר מוצר שהוא על גבול החדש תפיסתית בראשם של הקונים.
ראשית כי אין עליו הרבה פגיעות או שריטות על המרכב, רכב בן שנתיים יחסית שמור טוב למדי ויזואלית במויחד אם הוא פרטי שלנו.
שנית, הקילומטרז' נמוך יחסית לשוק המשומשות, בטח לעומת נפלטות הליסינג בנות ה- 3 שגמעו כבר בין 70-120 אלף ק"מ טיפוסי.
שלישית, יש לרכב עדיין אחריות יצרן וזהו אלמנט אקוטי בחשיבותו. הוא מפחית מאד את החשש של הקונים, ומקל מבחינתם
את המוכנות לרכוש משומש ומייצר מוכנות צרכנית לשלם עבורו ביד נדיבה. האחריות הזו לעוד שנה (לעיתים יותר תלוי במותג)
מביאה שקט נפשי ו- ease of mind.
ד. התזה הבסיסית מניחה שרכב יאבד פחת נמוך יותר בשנתו השלישית, לפחות אם מסתכלים על המחירון זאת אומרת,
אלא שבמציאות זה לא מתרחש. שכן בפועל כשמוכרים בן 3 מתפשרים חזק לעומת המחירון, ולא כך כשמוכרים בין שנתיים
(ההסבר מדוע בסעיפים הקודמים). זו הטיה בפועל שהיא כבר לא במחירון עצמו, הטיה שמבינים אותה אחרי שלומדים את התחום
הזה של מכירת רכבים משומשים (שלנו), בגיאלים הללו של 2 עד 3. ההתחכחות הזו בשוק מלמדת נסיון.
ה. בשנה השלישית שאנו לרוב נמצאים במעבר שבין 40 ל- 60 אלף ק"מ, מתחיל הצורך הראשוני להחליף כל מני רכיבים
מתבלים כמו צמיגים, מגבים, לעיתים מצבר, פילטר מזגן, שמן בלמים, ובמקרים של נהיגה פחות יעילה גם רפידות בלמים או אף דיסקים.
כל העלויות תחזוקה הללו מושתות על הרכב (עלינו) בטרם שהספקנו למכור אותו והם מצטרפים לעלות הכוללת של 3 השנים הראשונות.
מדובר בעוד כמה אלפי שקלים נוספים על הפחת שחישבנו. התוצאה היא, שהעלות פר חודש על הכביש או פר קילומטר, אינה משתפרת
באם נחזיק את הרכב שנה נוספת על הכביש (עד לשנתו השלישית) ומוטב להפטר ממנו כבר בהגיעו לגיל שנתיים.
אפשר להראות מספרים לדוגמא עקרונית כדי להבין:
נגיד רכשנו רכב חדש ב- 130 אלף ש"ח. בגיל שנתיים מכרנו אותו ב- 100.קרי פחת של 15 לשנה.
אם נמתין לגיל 3 אז אולי במחירון זה מופיע בשווי 90, בפועל נגיד תודה עם יתנו לנו 85. חברות הלסיניג נפטרות ב- 70-80.
משמע שהפחת על השנה השלישית גם הוא יוצא לנו מעשית 15 לשנה, כמו בשנים 1-2 הראשונות. משמע שאין פה ערך מוסף
לסחוב שנה נוספת. וכאשר נוסיף גם עלויות תחזוקה אפשריות (צמיגים, מצבר, בלמים, מגביםל פילטרים וכדומה… שמי מהם עשוי
לדרוש החלפה, יש פה עוד כמה אלפי שקלים בשקט שנוספים לנו כמשקולת על הגב. כך נוצר מצב שלא רק שהפחת הוא 15 בשנה
השלישית בנגוד לציפיותנו להנחה בסעיף הזה, אלא עוד כמה אלפי שח תחזוקה כמוסבר מעלה.
משמע שעשינו טעות בכך שמשכנו עם הרכב עוד שנה על הכביש אל שנו השלישית.
פספסנו למעשה את נקודת ה- sweet spot והיא לעשות את האקזיט על הרכב בזמן האידאלי (גיל 2).
עכשיו תשאל השאלה הבאה:
אם כן לאחר שהבנו מדוע אם קונים חדש, אז כדאי להפטר אחרי שנתיים ולא 3, שכן המספרים וההסברים מעלה מראים זאת די ברור,
מדוע לא לעשות אחרת – נגיד לסחוב עם הרכב מגיל 0 שהוא חדש ועד (נגיד) גיל 10. לנצל אותו עד הסוך כמו שאומרים.
מבלי לעשות צלילה מוגזמת למספרים, נספיק שנראה כי רכב שנקנה חדש ב- 130 אלש"ח, וימכר (אם הוא יפני אמין וסחיר)
בגיל 10 באזור 20 אלף שח, המספרים מביאים לתמונה מעניינת ומאירת עיניים – בואו נראה:
הפחת שבין 130 ל- 20 הוא כ- 110 אלף שח, או בממוצע 11 אלף שח לשנה. יהיו במרוצת 10 השנים לא מעט אירועי תחזוקה
וטיפולים שנעשה לרכב, מה שיוסיף עוד על הממוצע השנתי ויביא אותו יותר לכוון 12-13 אלף שח פר שנה (פחת 11 פלוס התחזוקה)
קודם ראינו שרכב חדש בשנתיים מאבד פחת של רק 15 לשנה, ואין צורך עדיין בתחזוקה.
העלות של 12-13 מתקרבים כבר יותר מדי לעלות של השנתיים הראשונות בסך 15 לשנה, והפער הכה קטן הזה מאיין את
הכדאיות של למשוך עם הרכב עד גיל 10 שנים. מה שמחזיר אותנו לטענה בתחילת הפוסט בה ציינתי, שהמחירונים מעוותית ומכילים
הטיה לטובת רוכשי חדש, בכך שהם אינם מגלמים פחת מספיק מהיר בתחילת חייה של המכונית. ובשל כך שאין פחת מספק,
מביאים למצב שהיא מאבדת מעט מדי בתחילת חייה, עד כדי כך שהחלופה של החדש מדי שנתיים לא יוצאת הרבה יותר יקרה כפי
שהיה ראוי שיהיה. 1000-2000 שח פער (פחת פלוס תחזוקה) לשנה, מגולמים לכולה 100-200 שח בחודש. זה בדיחה.
**יש כמובן עוד סעיפים של ריבית על ההון, ביטוחים ואגרות שמשנות קצת את התמונה אבל המטרה היתה להראות במספרים הגדולים,
שהפערים קטנים מדי בכדי להצדיקם. כי גם אם הפער יתפתח לעוד 100 או אפילו 200 ש"ח, קרי יעמוד על 200-300 שח לחודש,
כשרכב משפחתי טיפוסי עולה לנו בממוצע גס 3000-3500 שח לחודש, מדובר באזור של כולה 10% פחות עלות.
ומי אדיוט בשביל לחסוך כולה 10% לחודש עלות סעיף רכב, להשאר עם המשומש עד גיל 10, במקום להנות כל הזמן מרכב חדש
בניילונים, הכי מתקדם, משוכלל, ובטוח טכנולוגית שיש. כמו גם הכי פחות סכוי להתקע עימו.
עתה משהובן מדוע אם קונים חדש, ישנו עוות לטובת רוכשי חדש שמוכרים נבון בגיל 2, וכי אין שום הצדקה להתקע עם הרכב עד גיל
מופלג כמו למשל 10, תשאל השאלה האחרונה – מדוע לא לרכוש משומש בן 2 ממוכר רכב כזה פרטי, שזה מה ששאלת אותי,
רכש באזור של 100 אלך שח, ולמכור אותו אחרי 2-3 שנים בתורנו הלאה.
החישוב הלכלכי מראה מצב אפילו רע עוד יותר.
מי שקונה משומש בן שנתיים שמור ב- 100 אלשח, וימכור אותו נגיד בגיל 5 (קרי יחזיק 3 שנים) יגלה על בשרו ש:
1. הפחת שהוא יחווה ב- 3 השנים שהוא יחזיק ברכב, לא יהיה פחות מאשר 15 אלף שח בשנה גם כן.
קרי הוא ימכור רכב בגיל 5 באזור 55 אלף שח. אז מה הוא בכלל טרח עד לשם.
2. הוא יגלה שהוא עובד מאד קשה על מנת למכור את הרכב אחרי זה בגיל 5, הבקושים למשומש במרכז הטבלה הם הבעיה
והמלחמה הכי קשים. קל למכור רכב משומש שהוא צעיר מאד וההיצע של כזה רכב בן שנתיים קטן, לצד ביקוש גבוה לגיל כזה.
אך לא בגיל 5 כשהרכב כבר בלי אחריות, ועם תחרות מול הצפה רבתי של רכבים משומשים. שם ההיצע גדל והבקושים יורדים.
3. הוא יגלה שהבעלים הראשון של הרכב, זה אשר נמנע לשמחתו לעשות כל פעולת תחזוקה על הרכב כשהיה עדיין צעיר וחדש,
למעשה מגלגל את כל התחזוקה של הבלאי לקונה הבא אחריו. הרוכש של רכב בן שנתיים מפספס, שהוא זה שבמשמרתו יידרש
להוציא כספים על: צמיגים, בלמים, מגבים, מצבר, פילטר מזגן, זמן בלמים, ועוד כמה וכמה רכיבי בלאי טיפוסיים.
אלמנט שיוסיף לו עוד כמה אלפים רבים וטובים למחיר האחזקה הכולל של הרכב בתקופה של גיל 2 עד 5.
חישבתי כמה מקרים אמיתיים שכאלו ויצא לא אחת, שלא רק שהקונה רכב בן 2 שמכר בגיל 5 אפילו לא חסך מאומה לעומת
חלופת רכב חדש מדי שנתיים, אלא שבחלק ניכר מן המקרים הוא אפילו שילם יותר, כן עד כדי כך מעוות הנושא.
סיכום:
קבלנו היום הצצה מעניינת על סגמנט מסחר ברכבים משומשים, על העוותים האינהרנטיים התמונים בשוק זה, ועתה אנו מבינים
טוב יותר מדוע בעצם חברות ליסיניג והשכרה (שיודעות את כל מה שנכתב מעלה) כמו גם מחזיקות חשבים מקצועיים בענף,
מגיעות למסקנה, שמוטב להן לקנות חדש ולהפטר כבר אחרי 2 גג 3 שנים מהרכבים.
**מי שירצה לראות דוגמאות עם אקסל מחושבים יפה של כל אחת מן החלופות – אוכל להעלות.
**סייג – לא תמיד כדאי רכב חדש כל שנתיים, למשל כשמדובר ברכב משני/שני במשפחה, כזה שהוא גרוטאה בת 10-20 שנה
שמחירה בתחתית הטבלה נגיד 3-10K ש"ח. החישוב נעשה לכדאי במקרה שכזה, אבל יש לכך פשרות שיש לקחתן בחשבון:
שהרי ממירים ברכבים כאלו ישנים, את עלות הפחת (שהוא כבר אפסי) לטובת חשבון אבדן זמן טרחה ומוסכים.
העניין הוא שבקצוות הטבלה (קרי כשהרכב מספיק ישן ולמעשה נעשה לגרוטאה), הפחת המאד גדול שנחסך מאיתנו,
מתקזז עם סעיף חדש שהוא סעיף תחזוקה. לשמחתנו ברוב המקרים הפחת שנחסך עולה בכמותו על עלות התחזוקה שהיא קטנה
יותר במספרים, ולכן נשאר לנו עודף בכיס. נגיד הפחת ירד מ- 15 לשנה לרק אלף שח בשנה, בשעה שהתחזוקה טיפסה ל 3K בשנה.
ברור שהחסכון בפחת עולה בגודלו על התחזוקה שנוספה, ולכן זה כדאי מספרית.
אך זה מקרה אחר שנדון בו בנפרד, אם יהיה עניין בכך בכלל. יש פה אלמנט של סכון וטרחה של כ- 1-3 פעמים בשנה לתקן את הרכב
במוסך, רכב ישן (גרוטאה) מעת לעת מתקלקל בו מכלול או רכיב שמצריך תיקונו. זה אינו משהו שמתאים לכל אחד ואחת.
יש צרכנים שזה מתאים להם, שכן השעה או היום עבודה "זולים" מבחינתם. יש כאלו שזה מאד יקר להם להתקע עם הרכב ולאבד
את היום או לפספס את הפגישה. השיטה מתאימה איפה למקרים סלקטיביים של משתמשים מסוג וטיפוס מסוים.
בעיקר גברים עם הבנה מוטורית שעבורם לתקן רכב 1-3 פעמים בשנה אינו מפריע. הדבר בפירוש לא יתאים למשל לאשתי בשום
פנים ואופן, וכנראה לרוב נשות חברי האתר, או חברים שהתעסקותם המוטורית והבנתם המכאנית טכנית הנדסית תחזוקתית היא
מרחק שמים מארץ, טיפוס לקוחות שבמסוכים מנצלים אותם עד הסוף עת עוקצים אותם בשל חוסר ידיעתם את התחום.
קצת מצחיק שאתה כותב שאתה לא יושב בצד ומשכנע את עצמך להסתפק במועט, ומיד ממשיך ומסביר לנו איך אתה עושה בדיוק את זה.
אם אתה חושב שמשחק ב-1080/1440 ב-60fps שקול למשחק ב-120/144fps או ברזולוציה גבוהה יותר, אתה ממש טועה.
וזה שאתה לא משחק במשחקים כי הם לא תוכנתו טוב, זו גם הגבלה על עצמך. יש משחקים מעולים שיכולים לספק לך שעות של הנאה אבל לא יסחבו אולי על החומרה שלך.
לגבי הפסקה השניה, זה נופל תחת אותו דבר שכתבתי למעלה.
בנוסף, יש אנשים שההנאה שלהם נובעת בחלקה מהידיעה שהם מקבלים מקסימום ביצועים שאפשר במה שהם עושים. זה לא משהו רציונלי, והנאה לא מחוייבת להיות כזו. מוטב שתפסיק לשפוט אחרים לפי מה שמתאים ונכון עבורך.
כמו שאני לא שופט אותך איש המערות, אל תשפוט אותי על הכנות להעביר את הראציואנל שמאמין בו לאחרים.
זוהי דמוקרטיה חופשית, כל אחד עושה הטוב בעיניו ובתנאי – שעושה כן ברוח טובה, מתוך רצון כנה וחיובי כלפי האחר והקהילה
ומבלי להפר את זכויותיה.
כידוע יש צרכנים מכל קצות הקשת, יש שמתנדנדים בין קבוצות ושמחים לשמוע עוד זוית מבט נוספת, על מנת להתרשם
האם היא עושה להם שכל או לא.
תן לכולם לשמוע את כל הדעות. שטח את דעתך במקביל היה ותרצה, והשאר לכל אחד לאסוף מבין האופציות,
את זו שנראת לו מתאימה עבורו.
אני חושב שזו פעם ראשונה שאני מצטט את עצמי, אבל פשוט התעלמת, אז מדגיש את הנקודה.
לא ברור ההגיון הזה. אתה מעדיף להפסיד 40K שח כל שנתיים מאשר למצוא דילים טובים למכוניות? בתור חובב יד 2 ציפיתי ממך ליותר.
גם לא ברור לי מאיפה העלויות הלא הגיוניות לתחזוקת רכב ב 2-5. מעבר לבלאי הטבעי שציינת. אם לא נפלת על דגם תקול מראש אז האחזקה בשנים האלה צריכה להיות טיפול שוטף וזהו..
אם נקביל את זה לעולם המחשבים לפי ההגיון שלך צריך לקנות רכב בן 8 ולהישאר איתו 2-4 שנים ואז לקנות שוב רכב בן 8. ההפסד יהיה הרבה יותר נמוך.
העלויות שאתה מתאר, נשמעות לי גבוהות בטירוף.
ומה שחסר לי בכל ההסברים שלך (בכל התגובות בפורום לא רק פה) זה קצת רגש. החיים הם לא רק חישוב כלכלי גרידא.
תחביבים מוציאים הרבה אמוציות בין היתר כדי להשתדרג להכי טוב שאפשר.
למשל ההנאות שלך במציאת דילים טובים ביד 2 (שאני יכול להעריך).
בכל מקרה, עוד לא שיכנעת אותי שהשיטה של החלפת רכב חדש כל שנתיים היא נכונה ומדוייקת.
אם יש לך מספרים אמיתיים לשתף אני אשמח לראות. בתחום החומרה נראה לי שהמספרים שלך קרובים יותר למציאות .
האם ניתן להשתמש בביטחה במעבד Ryzen 9 3900X על לוח B350? הנה התשובה:
מדוייק ביותר.
אם אכן כדבריך נעשה את ההתעסקות של מציאת מציאות בשוק המשומשות, קרי מוכרים שמחזיקים בונבוניירות,
אבל נצליח בשל טכניקות כאלו ואחרות, או בשל מצוקה שבה המוכרים נמצאים, להוציא מהם את הרכב הרבה מתחת למחירון,
אז יש כאן כר מתאים לחטוף נתח נאה. פה אני איתך.
אבל העניין הוא, מנסיוני לפחות, שמי שמחזיק מציאה בת שנתיים, לא יוריד לנו 10-15 אלף שח – קרי ימכור ב- 85-90,
משום שהוא ימצא עבור בנובונירה קונה תוך שבוע שישלם לו מחירון. בטח אם זו טויוטה מלוקקת.
אני יודע שזה ככה מהצד של המוכר, אחרי נסיון רציף של 4 מכירות רכב בן שנתיים (מאז 2011).
תמיד מצאתי קונה במחירון תוך שבוע, ולרוב זה היה קל: זה היה לחבר, קולגה, בן משפחה, או שכן.
הם עטו ראשונים על השלל, אפילו לא נזקקתי לפרסם מודעה.
אינני אומר שאי אפשר כקונה למצוא מציאה שמורה מתחת למחירון, אבל זה לא טריויאלי כפי שחושבים,
ולבטח יגזול מאיתנו זמן לא מבוטל. אם לא עושים זאת לשם התחביב וההנאה – כך שעלות הזמן היא אפס,
אז בהחלט צריך לגלם את הזמן הזה במונחי כסף. כל אחד יודע כמה שעה שלו עולה לו.
אם החיפוש מציאה מתחת למחירון יטריח אותי חודש זמן, דיבור עם 20 אנשים, שמתוכם אראה 5 רכבים,
אנהל משא ומתן עם 3 עד שאסגור עסקה, משהו שהוא עשרות שעות רבות סה"כ כולל לא מעט נסיעות, לי אישית זה לא רלוונטי,
שכן שעה שלי יקרה מדי על מנת להצדיק זאת.
לגבי תחזוקה,
שים לב שציינתי רק תחזוקה שוטפת, לא תיקוני תקלות.
בהנחה שאנו מדברים על נסועה ממוצעת עקרונית גסה של 20 אלף ק"מ בשנה, המשמעות של רכישת רכב בן 2
ומכירתו בגיל 5, אומרת שקנינו אותו בכ- 40 אלף ק"מ נסועה ומכרנו אותו ב- 100 אלף ק"מ.
בתקופה הזו שבין 40 ל- 100 אלף ק"מ יש המון תחזוקה שוטפת (לא תקלות) של הוצאות שהן מעבר לטיפול השנתי.
יש לך החלפת רביעיית צמיגים שנופלת לרוב בין 40-80 אלף ק"מ, תלוי בדגם הצמיג ובסגנון הנהיגה של בעל הרכב.
יש בוודאות מצבר. יש בוודאות החלפת פילטר מזגן (לפחות פעם אחת) אם לא שתיים. יש החלפת נוזל בלמים פעם אחת
אם זו אוקטביה למשל שמבקשת אחת ל- 3 שנים, או פעמיים אם זו טויוטה שבה עושים כל שנתיים החלפה שכזו.
יש בוודאות פעם (עד פעמיים) מגבים, ובוודאות פעם אחת לפחות רפידות בלמים. יש נהגים ואזורים גאוגראפיים בעייתיים
יותר שבהם יהיו שני סבבי רפידות בלמים. ראיתי כבר נהגים מכל הסוגים.
אם מחליפים רפידות אז גם חריטת דיסקים (או החלפתם).
יש להחליף פילטר אויר (לרוב ב- 60K). ויש גם פילטר דלק בין 50-100 תוי בדגם הרכב.
יש מצתים ב- 90K מסוג אירידון, או ב 45K מסוג רגיל.
יש רכבים עם רצועת תזמון שהחלפה מאד יקרה.
אלו העיקריים.
כל רכב לפי סוגו ודיגמו יצריך את החלפת החלקים המתבלים הללו בתדירות שלו במהלך טיפול גדול, שמתקיים פעם עד
פעמיים בטווח שבין 40 ל- 100 אלף ק"מ.
ולכן את הכמה אלפי שח הללו יש להוסיף לתקופת עלות האחזקה. זה יכול להיות גם 5-10K ש"ח סה"כ אם תחשב מפורט.
תקלות אכן לא הייתי מחשב בטווח הזה, לפחות לא ברכב יפני אמין כמו טויוטה למשל. שוב, מנסיון.
אם אתה מדבר על רכב אירופאי/אמריקאי התמונה משתנה מקצה לקצה
אז בהנחה שקנית במחירון ללא מזל של כיפוף המוכר, כי נגיד מצאת בון בון ואתה רוצה לחטוף ראשון לפני שמישהו שמגיע
שעה אחריך יקח, אז זו עסקה של קרוב ל- 100 אלשח (ברכב משפחתי), ובהנחה שמכרת במחירי השוק האמיתי לאחר מכן
רכב בן 5 עם 100 אלף ק"מ, צפה למיחזור הוני של כ 55 אלף שח בממוצע גס עקרוני. מנסיון, סייעתי ללא מעט חברס למכור
ולקנות בעצה טובה, ולאחר סגירת מעגל שבה הבנתי בכמה נמכר בפועל.
כאן העלות מראה לנו פחת של כ- 45K ב- 3 שנים, או כ- 15K לשנה, ועוד כמה אלפי שח תחזוקה שהיא מעבר לטיפול השוטף
ואותה פרטנו מעלה. תעשה את החישובים המצרפיים של הכל ביחד, ותראה, שזה לא יוצא זול יותר מחדש ומכירתו **במחירון**
אחרי שנתיים.
וגם אם תמצא שיצא לך כן יותר זול, עדיין תגלה שזה בנקודות בלבד, או סכום כזה – שאינו שווה את העניין בכלל.
לקנות חדש מאיין את כל הסיכונים הטמונים ברכישת רכב משומש – לאפס. אין צורך בעלות בדיקה. אין טרחה ותיזוז,
אנחנו רואים את הרכב 10 דקות באולם תצוגה, קוראים סקירה עם תמונות (אם רוצים) או שמביאים לנו את הרכב
למשרד, ובתוך 15 דקות בטלפון מעביר פרטים והזמנה יוצאת לדרך. זה עד כדי כך פשוט וקצר מבחינת תהליך.
ההתנהלות של קניית רכב משומש מנגד, על כל רבדיה, זמן השקעה והסכון הגלומים בה – כי תמיד יש סיכון סטטיסי,
אלא אם קונים מאח/חבר קרוב שיש אמון מלא, צריך לשקלל פנימה בתמחור ושעת זמן.
יכול להיות שנגיד ילך מנוע, גיר, או מחשב יקר, מחוץ למסגרת האחריות, ואז זה המשומש ייצא לנו בהפסד ענק
מבחינה כספית. כל מה שחשבנו שהרווחנו, ייתאדה במקרה כזה אל מחוצה לחלון.
**ככל שתרצה לדון יותר לעומק ולשמוע התרשמות בלתי אמצעית ישירות מפי, על הרכבים שהיו, איך מכרתי, למי, כמה, למה,
ומה היתה העלות בסופו של יום, בשמחה. תתגלח על נסיוני בהנאה.
***תחליף מולי פרטים במסרים ונמשיך משם ב- voice.
להערכתי לא יקשה עלי לשכנע אותך בשיחה, זה לא יהיה ארוך, שהחלופה של חדש מדי שנתיים די מנצחת את רוב החלופות שקרובות
אליה סגמנטטיבית. היא כמובן לא תנצח חלופה של משומש ישן, שזהו אפיק אסטרטגי שונה לחלוטין אשר מוריד מחירים למפלס
בגובה שונה בתכלית. היו לי גם סבבים כאלו, כולל אחד יש היום. אני מחזיק גם רכב חדש מדי שנתיים, וגם אחד משומש בזול.
כל רכב לצרכים שונים, כל אחד מוצמד למישהו אחר בבית בשגרה, ומכאן ההתאמה של חדש/משומש בהתאם לנהג.
אני אשמח להרחיב בנושא.
כי מאנשי מקצוע בתחום, עדיף רכב 2-5 וחוזר חלילה.
אשלח לך הודעה כדי להחזיר את הדיון לנושא המקורי
בשמחה
מי יכול להסביר את הפער במישחק הבא-כיצד הרייזן מרסק את ה9900K?:
https://www.anandtech.com/bench/product/2263?vs=2520
משהו לא עובד תקין באינטל בבדיקה הזו. יכולות להיות כמה סיבות, רק שהסבירות פה זה שפשוט ישנה תקלה כלשהי או בבדיקה
או במשחק וכו' כי הפערים יותר מתאימים למעבדים שההבדל ביניהם הוא בערך 9-10 שנים.
במילים עממיות – תקלה. שום דבר משמעותי.
גם חשבתי ככה אבל הפער הזה נוצר החל מ4K ולא קיים ב1080P שלרוב ניבדק, אז אולי הסטרס על המעבד גדול יותר.
אני לא יודע להגיד האמת.
https://www.anandtech.com/show/13400/intel-9th-gen-core-i9-9900k-i7-9700k-i5-9600k-review/13
שים לב ברייזן הקודם, שהוא מאוד דומה לאינטל ( תעבור בין HIGH \ MED ) שזה בעצם 8K\16K.
ותראה שהמספרים שם אמורים להיות מאוד קרובים לאינטל, שזה נורא הגיוני. מה שקורה בעצם זה ש ה GPU שם משחק תפקיד,
והמעבדים די דומים, זה עדיין משחק מ 2016.
המספרים של הרייזן החדש נראים כמו מספרים של 1080p\720p… כלומר לא ממש מושפעים ממעבר לרזולוציה של 8K. פה אני חושד
שזה בלבול במספרים, שזו טעות. אלא אם כן מישהו פה יאיר את עינינו ויגיד לנו שזה משהו חדש.. לא יודע להגיד.
באמת ניראה חשוד, הם אמורים לעבור שוב על תוצאות הבאנצ' עם מס' מעודכנים אחרי עידכון הביוס, נחכה וניראה.
אם התוצאות אמיתיות אז זה כנראה ביגלל ארכיטקטורת המטמון.
אל תשכח שפאטץ' כזה או אחר שעוזר למעבד מחברה X לא בהכרח יעזור למעבד מחברה Y ואף ייתכן ויגרום לנפילה בביצועים אצלו ביגלל השוני בארכיטקטורות. רוב המשחקים בשוק מיועלים למעבדי אינטל.
זה כנראה הרבה יותר פשוט ממה שאתם סוברים:
מאיזו שהיא סיבה, באג אולי, ה- apply לרזולוציה לא תפס והיא בפועל נשארה על 1080P.
הבודק של המבחן לא היה מרוכז, פיספס כנראה שכשהוא שינה רזולוציה – לחץ כפתור והתקדם הלאה,
השינוי לא נקלט. זה הכל.
האם בכלל שווה להמהיר מעבדי 3900X? לדעתי לפי המסקנות פה לרב לא ושעדיף להשאיר את ה OC על אוטומטי (לתת למעבד וללוח לנהל את התדר):
ביגלל זה או ביזכות זה אפשר לוותר בינתיים על X570 למי שלא צריך את הPCIE4, וכמו שאחרים כבר הראו אפילו לוח B350 טוב וזול יכול בכיף להריץ את המעבד אפיו עם PBO- רק שיהיה קירור אוויר שיקרר את הסביבה.
אז B450 ביכלל הSWEET SPOT, לדעתי זה נותן הרגשה טובה כי לא צריך להרגיש רע שלא יכולים לירכוש X570 נוצץ :-).
אכן,
הרבה קונספציות מקדימות התנפצו כשהתחלנו לקבל סקירות ולמדנו את ריזן 3000 לעומק.
שימו לב לכמויות המעבדים החדשים שנימכרו כבר אפילו שבקושי יש מלאי זמין והביקוש גדול על ההיצע:
^אכן אחד מתעלולי השווק הכי מוצלחים שיצאו להם אי פעם.
כל ההכנה הזו בהדרגה עוד מאז ינואר השנה, איך בישלו את הצרכנים על אש נמוכה תוך פיתוח ציפיות
ותבון שהולך ועולה בהדרגה… עד לאורגמה הגדולה של 7.7 .
והנה עכשיו מכרו את כל המלאי העולמי בן רגע, אין יותר מעבדים. והיתה כמות גדולה של מסת יצור של רבעון שלם.
אני לא זוכר אף השקת מעבדים (קרי CPU) שהיתה כזו, מאז ומעולם ואני בתעשיה לא מאתמול.
משהו חריג מגדר הרגיל נעשה פה, במיוחד כאשר הסדרה 3000 בתכלס, לא ממציאה שום דבר חדש,
או מנפצת שיאים דרמטיים של ביצועים. כולה למגזר הביתי, ספקה שווה ערך ל- 9900K, רק במחיר 330$ במקום 600$
(עלות מעבד אינטל עם מערכת קירור).
וזה עדיין עם כל הכבוד אינה סיבה להסתער על החנות כאילו מדובר בזהב. שפוט התנהגות צרכנית לא ראציונאלית.
ועכשיו בחזרה לעניין הטכני,
יש משהו מאד חשוב בנוגע לסנכרון בין התדר עבודה של ה- BUS לבין תדר העבודה של הזכרון, שבו ולמדו את זה בצורה
דקדקנית. זה שונה ממה שהיה בסדרות קודמות. צריך להתמקד באיך להגדיר את מהירות הזכרון וה- BUS בצורה נכונה:
שאלה מתוך הדיוטיות גרידא, האם האת'לונים המהוללים לא יצרו הד שווקי ברמה של הרייזנים, או דומה לה?
גם בפעם הקודמת נתפסה אינטל עם המכנסיים למטה, ויחס העלות-תועלת שלה היה בשפל.
אתה מדבר על שנת 1997 למיטב זכרוני המהיר, ואז זה לא היה ככה.
קודם כל עד שהחדשה אודות K7 הגיע לכל פינה בעולם לקח זמן, האינטרנט והתקשורת המונים היתה בחיתולים.
בתקופה ההיא לא היה מקובל הסתערות על חנויות כומ לבוא לילה קודם ולשמור תור על המדרכה.
זו התנהלות חולנית שהיא חדשה מאז עידן האייפון.
המשפט האחרון אומר בבירור אחרת. אם רוצים אפשר לחרוג ולכוון את היחס ל-1:1:1 גם מעבר למהירות הזו. כנראה שנעצר בסביבות 3800, אבל עדיין יהיה שיפור (מינורי ביותר, ובכל זאת)
הוא מדמיין שהדבר מסב לו הנאה, שכן צריכה חומרית מסבה גורנישט.
לא nec אמר, מי הוא nec בכלל.
המחקרים שנעשו בתחום מצאו זאת.
מה שכן מסב הנאה זה איסוף חוויות.
לדוגמא טיול, טיול בחו"ל, מסעדה, לשחק, לחוות ביחד עם חברים ומשפחה חוויות מכל הסוגים.
זה כן צורב זכרונות ומסב אושר. לא מאמין ? תקרא קצת מחקרים בנושא…
**גם חוויות עולות לא אחת כסף זה נכון, אלא שאין מתאם בין עלות החוויה,
לעוצמת ההנאה והאושר שהיא מסבה. גם נמצא במחקרים. מדהים.
אתה לא מדייק ומטעה אנשים וחבל כי קניות, שופינג וכו' כן גורמים לאושר אבל הוא רגעי ומשתנה בין אדם לאדם ובין רמת הצפייה לאותו דבר מה.
זה הוכח מחקרית שזה גורם לשחרור אנדרופינים שכמו שציינתי לעיל וזה הורמון שמסב תחושת עילוי ואושר רגעי.
https://www.ted.com/talks/dan_gilbert_asks_why_are_we_happy?language=en
מעולה כמו תמיד ב- Ted והמון תודה חבר יקר
0 0
בהמשך לאמור בפוסט מהיום בנושא מהירות הזכרון בסדרת ריזן 3,
הנה סרטון הסבר נוסף ומדידת ביצועים, לרבות המלצה איזו מהירות זכרון כדאי לשדך לריזן 3000:
הממ… בערך אחוז אחד של הבדל בביצועים.
אבל יש הבדל גדול בתזמונים. אני תוהה איך זה משפיע. יהיה מעניין לראות 3200 לעומת 3600 באותם תזמונים (מן הסתם ה-3200 ישונמך לכיוון אלה של ה-3600)
חומר מעולה של ניק. יודע לאן לחתור ואיפה לחקור.
בואו נקח את הסוגיה אלינו:
Corsair DDR4 2x8GB 3600MHz CL18
או
ADATA DDR4 2x8GB 3200Mhz CL16
מה עדיף? אם נחלק את המהירות בתיזמון שניהם מתחלקים ל-200.
עוד אין מספיק מידע כדי לקבוע איך התזמונים משפיעים על הביצועים (להערכתי, ההשפעה שולית לכיוון הזניחה).
לגבי התדרים, על סמך המידע שיש עד כה די ברור שעדאי לכוון לטווח התדרים 3,000–3,600. ההפרש בביצועים בטווח הזה הוא שולי.
מי שמעוניין לקבל מקסימום תמורה לכסף, כדאי שיקנה את הזיכרון שיחס התדר-מחיר שלו הכי טוב מתוך כוונה להמהיר אותו לפחות לתדר של 3,000.
מי שרוצה ללכת על בטוח או שאין לו חשק להתעסק עם המהרה, שיקנה את הזיכרון המשתלם ביותר שתדר הסטוק שלו נמצא בטווח הנ"ל. מה הכוונה במשתלם ביותר? זה שהקפיצה במחיר למדרגת התדר הבאה גדולה משיפור הביצועים שיתקבל.
האם יש אישור רישמי ש3800X הוא רק ציפלט אחד? כי כמו שנאמר ברשת- ציפלט אחד מספק רק מחצית רוחב פס כתיבה של הזיכרון, מיתברר שזה מתוכנן ככה וגם נותן לחסוך בחשמל, אז אולי ה3800X הוא בעל 2 ציפלטים ? מישהו ראה בדיקת רוחב פס של AIDA64 ל3800X?
המשמעות בתזמונים מעלה היא, שה- latency זהה, אבל הרוחב פס גבוהה יותר ב- 3600 בכ- 12.5% .
להערכתי תהיה תרומה ביישומים בהם צריך הרבה IO מול הזכרון, כמו למשל כווץ ופרישה של קבצים.
היות ומחירי 3600 גבוהים יותר בלא מעט, למערכות on the budget הייתי הולך על זכרון 3200 בעלות 69$ ל- 16GB .
מה ?!
doesn't make sense…
מקור ?
https://hexus.net/tech/reviews/cpu/132374-amd-ryzen-9-3900x-ryzen-7-3700x/
מעניין,
אלא שלפי כל הבנצ'ים שראינו זה באמת לא פגע באיזה שהוא יישום שמדדו או כך לפחות אני זוכר כרגע.
אז אולי אנו להבין מכך שכתיבה (רק היא הפוחתה לחצי אם אני מבין, ולא פעולת הקריאה) היא פחות רלוונטית
ביישומים שעושים עם מעבד מסוג זה ?
כנראה שקצב כתיבה מהיר ל- ram, רלוונטי ליישומי עיבוד מאד מאד ספצייים וכאלו שאינם נחלתם של מחשבי PC.
כנראה רובד הקריאה מהזכרון חשוב הרבה יותר. ובעתם כשאני חושב על זה זה כנראה נכון,
ברוב רובם המכריע אם לא כל המקרים שאני חושב עליהם, המעבד צורך הרבה יותר קלט לכל יחידת פלט שהוא מוציא.
so it makes sense.
והאמת אף פעם לא חשבתי על זה כך ולו מהעובדה שתמיד הורגלנ למהירות סימטריות של זכרונות בעולם ה PC.
יתכן שיש מקום לשקול אה-סימטריה בתחום הזה.
מגבלות התדר של ZEN2 הן חומרתיות. אפשר גם לשים קרח יבש בכד, אבל חציית קו 4300 לכל הליבות תמיד תהיה תלויה בכמויות אדירות של מתח לליבות ולבקר IO
בארכיטקטורת ZEN זיכרון מטמון מרמת L3 פועל במנגנון Victim Cache. הוא אוגר שורות שנפלטו משתי אמות זיכרון המטמון הגבוהות יותר.
כל המיתוג מחדש שלו כ-Gamecache הוא בחלקו התייחסות לבעיה הכי גדולה של ארכיטקטורת ZEN. החלוקה לשני CCX פירושה שאם ה-Scheduler מקפיץ תהליכון מ-CCX אחד לאחר, או אם יש צורך לשתף מידע בין תהליכונים שרצים על CCX שונים, יש לזה מחיר בדמות עכבה גבוהה. Windows מאוד אוהבת להקפיץ תהליכונים גם בלי סיבה וזה חלק מהבעיות שהיו לרייזן במשחקים בתחילת הדרך. עדכון ה-Scheduler כדי לרסן את ההתנהגות הזאת ואופטימיזציה במשחקים כדי לנעול תהליכונים ל-CCX מסוים שיפרו את המצב.
במצב הזה מנגנון ה-Victim Cache עובד יותר טוב כי מאפשר להשתמש במידע שנפלט מרמת מטמון גבוהה יותר בלי צורך לגשת לזיכרון. זה בתיאוריה אמור לעזור במשחקים, בעיקר כאלה שהם מאוד דינאמיים, אבל בפועל המצב הרבה יותר מורכב כך שמדובר בלא יותר ממבו ג'מבו שיווקי (והמונח מופיע בעיקר במסרים לשוק הגיימינג. במפרטים עצמם, שפונים גם לקהל שעבורו "גיימינג" נתפס כמשהו מצועצע ולא איכותי, הוא עדיין נקרא L3). גודל זיכרון המטמון אין השפעה ישירה על הביצועים ולא משנה כמות הליבות. הוא נבחר בהתאם לדרישות הארכיטקטורה.
ענק
0 0
מעניין מתי ניראה את הריענון של כל ניידי הAM4, כעת עם 3700X הם יכולים להיתחרות בהצלחה בניידי 9900K אפילו תוך פליטת חום נמוכה יותר וחיי סוללה משמעותיים יותר חח.
לעניין נפח ה- cache ישנה משמעות כזו:
שהוא מקטין את כמות ה- miss ובעטיה את הצורך לרדת עד לרמת הזכרון הכללי RAM של המחשב. בואו נלמד איך זה פועל:
כאשר מטמיעים cache Level 3 כפול נפח (כמו שהוטמע אכן בריזן דור 3000) לעומת מה שהיה מקובל עד הלום בריזנים הקודמים,
העלו את נפח הזכרון מטמון Level 3 מ- 16MB ל- 32MB, ולאחר הכפלה זו הסיכוי בכל גישה ל- cache שהערך המבוקש אכן ישב בו,
הוא סטטיסטית סיכוי כפול. כלומר הורידו את ה miss לחצי.
זאת קורה משום שפי שניים חומר יושב ב- cache בכל רגע נתון.
הדבר מקטין איפה את כמות האירועים של ירידה עד לדרגת ה- RAM המכונה Level 4 בחצי, ירידה שהיא כידוע דרגה איטית בסדר גודל
לעומת הגישה ל- cache Level 3. למעשה מדובר פה במהירות גישה שהיא פי 10 יותר איטית, כ- 400GB/sec לעומת רק 35GB/sec .
ישנם יישומים/אלגוריתמים לא מעטים שבהם ישנה גישה רבה רפטיטיבית לאותם תאים בזכרון (במחסנית של היישום),
ואז לגודלו של ה- cach הכפול ישנה השפעה מאד משמעותית בשיפור הביצועים. למשל לאלגוריתמים הקשורים לתחום דחיסה, פריסה, הצפנה….
וראינו הכיצד ריזן 3000 פרץ בץחום זה קדיה ועקף את אינטל. זה ממש רואים אחד לאחד הלכה למעשה כך שאין פה הפתעה.
מנגד ביישומים/אלגוריתמים שבהם הגישה לזכרון היא יותר ראנדומלית-אקראית ואינה מבקשת שוב ושוב את אותם התאים, כמו למשל גישה
לקריאה מdata base של SQL, שם לגודל מרכיב ה- cache ישנה חשיבות מופחת, שהרי ממילא ברוב המקרים הוא ניגש עד ל- RAM,
משום שבכל גישה זה כמעט תמיד לתא אחר בזכרון (גישה אקראית). כגון הרצת דוח (שאילתות), או כמו בכתיבה של תא כל פעם למקום
אחר ב- DB.
כלומר צריכים להבין איך עובד cache hierarchy מבחינה מתודולגית אלגוריתמית, ומכאן לקשר מתי הוא תורם (ומאד), ומתי תרומתו זניחה
עד בלתי רלוונטית. כמוסבר מעלה זה תלוי האם הגישה היא מחד רפטיטיבית לאותם ערכים, או מאידך אקראית ואין חזרה על אותם תאים.
כך או אחרת שהכפלת נפח ה- cache level 3 שהכניס לראשונה מעבד ריזן 3000, לנפח חדש תקדימי בתעשיית המעבדים, תהיה תרומה
לא מעטה לביצועי המכונה, וזו אחת הסיבות שמסבירות לנו את הקפיצה המרשימה בכ- 15% IPC לעומת הדור הקודם. קרי להכפלת נפח
ה- cache לבדה כבר ישנה תרומה ישירה לנושא, כאשר השפור הוא בעיקר במקומות/אתגורימים שבהם ישנן גישות רפיטיטיפיות לאותם
תאים בזכרון. עינו ערך כות ופריסה של קבצים כפי שראינו שהבנצים הראו לנו באופן יפה וברור.
אגב, באינטל הדור הבא גם בצעו שדרוג משמעותי של נפח ה- cache, קרי גם אינטל פועלת באופן דומה על מנת לשפר את ה IPC
באכיטקטורה הבאה שלה. זה לא מקרי שזה כך. זו אחת הדרכים לבצע זאת. אילו cache לא היה יקר כל כך במונחי טרנזיסטורים שהוא גוזל,
היינו רואים מעבדם עם נפחים אדירים של המשאב הזה. תרמתו הביצועית משמעותית מאד בחלק ניכר מהאלגוריתמים השימושיים בעולם המחשוב.
אי אפשר להשוות ישירות בין זיכרון המטמון של ארכיטקטורת Core ו-ZEN/ZEN2.
שנית, נפח גדול יותר של זיכרון מטמון לא תורם בהכרח לביצועים. ככל שעולים בנפח, כך גדלה גם העכבה (Latency) וכאן מבנה ואופן הפעולה של הארכיטקטורה בא לידי ביטוי.
אם לא היה לנפח מחיר בדמות עכבה, מדוע לא לתקוע זיכרון מטמון L1 גדול ייעודי לכל ליבה ולגמור עניין (ובאכיטקטורת ZEN2 זיכרון המטמון L1-I, זה שאוגר את ערכות הפקודות, דווקא קטן)?
הבעיה של ZEN לעומת אינטל היא עכבה גדולה בגישה לזיכרון המטמון, שרק מחריפה בגלל הפיצול בין ה-CCX כי הגישה המסורתית של מערכות ההפעלה היא לפזר את התהליכונים רחוק ככל האפשר זה מזה (Thread expansion) כדי למנוע עומס חשמלי נקודתי ברמת הסיליקון. גישה סבירה בארכיטקטורה מסורתית, אבל כזאת שלא מתאימה ל-ZEN.
משחקים מושפעים מזה מאוד כי בניגוד לעבר משחקים מודרנים יוצרים מספר תהליכונים ופיזורם בין CCX שונים מוביל לעכבה גבוהה מאוד בשיתוף מידע וביצועי משחקים נפגעים מזה לא מעט.
מהסיבה הזאת ארכיטקטורת ZEN מיישמת זיכרון מטמון ברמה L3 במנגנון Victim Cache כדי לאגור שורות שנפלטות שתי רמות הזיכרון הגבוהות יותר, שהן מהירות יותר אבל קטנות יותר, מתוך הנחה שבשימושים מסוימים קיימת סבירות גבוהה שמידע שנפלט מרמת זיכרון גבוהה יותר יהיה נחוץ בהמשך. שקלול התמורות כאן הוא שהזיכרון איטי יותר.
הנחת העבודה היא שעם עדכון ה-Scheduler (בעדכון הגדול האחרון של Windows אמור היה להיות שיפור נוסף) למצות CCX אחד עד הסוף לפני גישה לאחד אחר וערכת הפקודות WBNOINVD שמטרתה לחזות מדי יהיה צורך לטעון מידע לזיכרון מטמון L1 ולפנות את הנפח הזה מבעוד מועד על ידי העברתו לזיכרון מטמון L3 (דומה לפונקציית הדפדוף בכתיבת תוכן זיכרון RAM לדיסק ושליפתו משם לפי הצורך) נפח זיכרון מטמון L3 גדול יותר תורם יותר מעכבה נמוכה יותר.
הביצועים בפועל תואמים להנחת העבודה הזאת.
מעבר לזאת, לא חקרתי על זה לעומק ואם זה אכן ייושם, אבל זכור לי במעורפל משהו ש-AMD הזכירו על כך שיש חציצה לוגית כלשהי ברמת זיכרון המטמון L3 כך שכל ליבה ניגשת למקטע הזיכרון שהכי קרוב אליה פיזית כדי להקטין את העכבה. בדרך כלל פירושה של חציצה כזאת היא שלאנף כל זיכרון המטמון זמין לכל ליבה באותה מידה.
מה עוד, ש-AMD מובילה מסורתית על אינטל בביצועי MLP ככה שמספרים על הנייר לכאן או לכאן (לאינטל עכבה נמוכה, ל-AMD נפח גדול) לא אומרים הרבה. תמיד מתקיים שקלול תמורות וכל עוד הבחירות נעשות כדי למצות מה שאפשר מהארכיטקטורה, המספרים עצמם, כולל בין דורות שונים של אותה ארכיטקטורה, הם די חסרי משמעות. לא תמיד מפרט עם נתון גדול או מהיר יותר הוא יותר טוב.
כבר לא,
העכבה = latency של ריזן 3000 טובה יותר מזו של אינטל (קרי נמוכה יותר) וגם הרוחב פס רחב יותר ולא במעט.
למעשה הארכיטקטורת cache של ריזן בופרה מעל זו של אינטל, ואחת התרומות לכך היא הליטוגרפיה שמאפשרת זאת
שהיות והיא צפופה יותר אז מסלולי האות קצרים יותר.
נוכל לשרות שלא רק שה cache level 3 בריזן 3000 מהיר ב- latency בכ- 10% (9.4 לעומת 10.5) אלא שהרוחב פס הוא דרמטית
גדול יותר: 1044GB לשניה לעומת רק 397GB באינטך.
ההבדל הוא ברוחב פס בסיביות גישה, בריזן 3000 הוא ברוחב פס 2048 סיביות, בעוד שבאינטל הוא רק 512 סיביות.
למעשה לריזן 3 גם פי 2 נפח cache level 3, גם 10% עכבה נמוכה יותר, וגם רוחב פס גדול פי 4 בסיביות,
שמתורגם לבערך פי 2.5 עד פי 3 בביצועים של הבנ' הספציפי של Aida64.
בדיקות אחרות מראות תוצאות הפוכות. על פי הבדיקה הזאת ZEN2 עם עכבה נמוכה יותר ברמה L3 מ-ZEN/ZEN+. משהו פה לא מסתדר.
וזאת בדיוק האופטימיזציה לארכיטקטורה. עכשיו כשמערכת ההפעלה מנהלת תהליכונים יותר טוב בהתאם להמנה הארכיטקטורה (ריכוז תהליכונים של אותו יישום ב-CCX אחד), הפוטנציאל של הארכיטקטורה בא יותר לידי ביטוי.
תקרא עשיתי עוד עריכה לפוסט.
כמו כן קשה לי להעלות הכל על כתב – זה לוקח זמן שאין לי תמיד.
אשתדל להשלים את המענה תוך כדי…אז יהיו עוד עדכונים בנושא ממני.
מנסה להתייחס לכל נושא שהעלאת – השאר בהאזנה.
דווקא העכבה לזיכרון DRAM גדלה.
חשבתי שוינדוס פועל בשיטת Round-robin scheduling עם אינטרפטים של המעבד מדי פעם לאמוד זמן
זאת הייתה שאלה רטורית. ברור שגודל בא על חשבון מהירות ולהפך, ולכן זיכרון מטמון L1 הוא הקטן ביותר כי חשוב שיהיה המהיר ביותר.
אם לסכם את כל מה שאמרתי, הערכים המספריים של גודל ומהירות לכשלעצמם הם די חסרי משמעות, בטח בהשוואה בין ארכיטקטורות שונות. להגדלת גודל זיכרון מטמון L3 יש יתרונות אבל גם מחיר. הגדלתו היא לא פתרון קסם לשיפור ביצועים, והגדלתו שלא לצורך בארכיטקטורה נתונה יכולה אף להוביל לפגיעה בביצועים.
נ.ב. יכול להיות שהבדיקה של AIDA מודדת רק ביצועי ליבה בודדת?
לשאלתך about blank,
כמדומני כן – ליבה בודדת. אבל אינני סגור על זה לחלוטין וצריך לבדוק לעומק. תהיה מבורך אם תעשה זאת ותעדכן אותנו בחוזר.
עכשיו לנושא השני שכתבת,
לגודל זכרון מטמון יש בהחלט השפעה, הוא משפר כתלות באלגוריתם הממומש או במילים אחרות – באופי הגישה לזכרון
לפי סוג היישום. הסברתי זאת הבוקר כמה פוסטים מעלה, שאם מדובר בגישה רפטיטיבת רבה למחסנית אז לגודל
זכרון מטמון יש יתרון חשוב. אם מדובר יותר באפיון גישה אקראית, אז גודל המטמון פחות משפיע (אם בכלל).
המקומות העיקריים שבהם לגודל מטמון L3 (ספציפית) יש משמעות היא ביישומים מתמטיים, שאלו בעיקר עבודות שרתיות
מקצועיות, או תחנות עיבוד workstations שעוסקים באותם יישומים מתמטיים.
הדבר פחות בא ליידי ביטוי בסביבת עבודת PC סטנדרטית משום ששם הכורח בגישות זכרון רפטיטיביות קטנה יותר.
משכך ארכיטקטורת ריזן 3000 תצא חזקה יותר בבנצ'ים של שרתים לעומת ארכיטקטורת אינטל הנוכחית.
יש מצבים שבהם מדובר בעשרות אחוזים של שפור, לא צחוק, בגלל שהמעבד לא צריך לרדת ל- RAM כל כך הרבה כשיש
זכרון מטמון כל כך גדול. ראינו מה קורה בכווץ /פריסה שהודגמו בסקירה האחרונה של ריזן 3000 לעומת אינטל.
הקפיצה שהדבר הביא לריזן לעומת קודמו ריזן 2000 היא דרמטית לא פחות.
עכשיו,
אחד הרעיונות שהיו לי ואני משתף כאן את הפורום, הוא להטמיע עמודת HBM בצמוד ל- PCB של ה- CPU,
בכדי לתת לו עוד שכבת cache level 4. בעמודת אחת (אם נשאיל מעולם ההאצה הגראפי GPU) בת 1024 סיביות,
אפשר לספק רוחב פס עד כדי 256GB/sec (בקצבי תדר של היום), שזה המון, אבל עם נפחים אדירים של 1-4GB RAM בקלות.
נשים לב שקצב זכרון שכזה מהיר מ- RAM רגיל פי 5-10 סדר גודל (תלוי מול איזה מעבד מודדים).
אפשר גם להטמיע 2 עמודות לכדי 512GB/sec אם רוצים עוד מהירות (נפח נוסף כבר לא צריך – אנחנו באזור של ג'יגות בשלב הזה).
אפשר רק לדמיין מה ההשלכה של כזה זכרון מטמון דרגה רביעית יעשה לביצועי מעבד CPU, ביישומים שצריכים הרבה
זכרון מהיר ונגיש (במיוחד בשרתים). הדבר יהיה מהפכה של ממש בתעשיה. התוספת עלות למעבד להערכתי הזריזה צריכה להיות
בין 50-100$ בלבד (סדר גודל עקרוני) לעמודה אחד. כפול מזה לשני עמודים.
לא אתפלה אם בהמשך נתחיל לראות מעבדים שכאלו גם, לפחות בהתחלה לסגמנט שרתים כי שם זה מאד משמעותי.
אני חושב אפילו להעביר הצעתי זו לאינטל ו/או ל- AMD שיבחנו אותה, כמקפצה לשפור ביצועי במעבדי ההמשך שלהם.
אני רואה לנגד עייני מעבדי ענק 32-64 ליבות לסגמנט שרתים xeon/epyc שמחזיקים 4 מגדלים שכאלו, רוחב פס 1024GB/sec,
ונפח כולל של 32GB. אלו מעבדים של 1000-5000$ הרי ממילא כבר, עבורם התוספת מחיר הנדרשת להטמעת HBM בטלה בשישים.
ה- performance יהיה מטורף ולא משהו שראינו במחוזותינו.
היתרון של cache level 4 ענק שכזה ילך ויגדל ככל שהמעבד יחזיק יותר ליבות – קרי יוכל לאכול יותר אוכל פר קלוק.
אנחנו עוד מעט לפני 128 ליבות פר סוקט, זה הפתרון שתפור לו כמו כפפה ליד. מהירות זכרון RAM רגיל מזמן שלא מספקת
סוקט של מחשב מודרני, ולכן המעבד אינו מצליח למצות את מלוא הפוטנציאל שלו. את זה אני רוצה לפתור.
להערכתי (ניחוש מושכל שכנראה הוא די נכון) זה קרה בגלל התצורה החדשה של שימוש ב- IO die נפרד לליבת המעבד,
מה שמעלה את מסלול האות (משמעותית) צריך לצאת מה- die להגיע ל- IO chip, והוא זה שבתורו פונה לזכרון.
הדבר מעלה latency ולא במעט.
העניין הוא שה- latency ל- RAM פחות רלוונטי ברגע ש- inter chip communications כבר לא עובר דרכו עוד,
אלא דרך – IO chip עצמו (מבלי לצאת החוצה משם).
כלומר הגדילו latency במקום אחד, על חשבון קיצור latency במקום אחר. בפרקטיקה ראינו כי הדבר שיפר את ביצועי
המעבד המדידים, ולא נסג אחורה בשום סעיף מדיד כלשהו. אז אפשר להיות רגועים.
אגב הנושא הזה שכתבת מאד מעניין, אבל יש לו סיבה – הוא לא נעשה סתם:
מערכת ההפעלה מבצעת סבב של התהליכונים על פני הליבות במטרה לבצע הומוגניזציה של ניצולת המעבד.
שאיפה להביא למצב שכל הליבות יהיו מועמסות באופן זהה ושווה זה לזה עד כמה שניתן,
קרי שלא יהיה מצב בו ליבה אחת נחנקת ב- 100% עומס כי למשל הי תקוע בפרוססים כבדים,
שבגלל שאל מעבירים אותם אז הם חונקים את הליבה,
בעוד יתר הליבות די מובטלות.
הרצון הוא ביצוע סבבים אקראים לפעמים, שבתורם תורמים להומוגניזציה המשפרת את הממוצע עומס
על פני כלל הליבות. להגיע ל- 25% בכל אחת מ- 4 הליבות למשל. תראו task manager איך המערכת מנסה
להגיע למצב שלכ הליבות יומעסו ולא רק אחת מהן. כך ביצועי המעבד הכוללים עולים כי ישנה חלוקה מיטבית של resource-ים.
סיבה שניה היא פיזור טוב יותר מבחינה תרמית, כדי לפזר את החום על פני כל השטח באופן הומוגני. סיבה משנית אבל גם היא טובה.
אך במידה וההעברה הזו של התליכונים יוצרת חסרון בארכיטקטורה כזו, שבה למיקום הפורסס במרחב הגאוגראפי
של המעבד ישנה משמעות, כמו שזה למשל בריזן – בגלל החלוקה המוכרת למודולים נפרדים CCX-ים,
אז האלגוריתם של מערכת ההפלעה מקבל עדכון שמלמד אותו, שאם זה ריזן שיפסיק להקפיץ פרוססים בין הליבות ויותר מזה,
מאפשר לקוד תוכנה הרשאה להציב את הפרוססים שלה במידת גמישות ובחירה עצמאית. כמו למשל לתת ליישום לרוץ עם כל
הפרוסים שלו ב CCX אחד. זה משהו שהוסף למערכת ההפעלה חלונות עם הזמן ו- patch-ים שהיא קיבלה לאחר שריזן נולד,
ולכן אנחנו רואים לא אחת שפור ביצועי של המעבד הזה בעת היותר אחרונה. המעבד מה שנקרא aged good בגלל שהתחילו
להתיחס אלי בתזמונים של מערכת ההפעלה ובקוד של תוכנות, שעתה מתאפשר בידם לנהל את התהליכים באופן יותר גמיש.
סביר להניח בתוך רבעון גג 2.
דווקא בלפטופים יתרון ה- 7nm של AMD משחק לטובתם באופן משמעותי יותר מאשר ב desktop.
שהרי אין משמעות לצריכת חשמל ב- PC מוזן חשמל מהקיר, אבל כן יש משמעות גדולה במוצר נייד שמוזן סוללה.
מדובר במשך זמן עבודה עד צורך בטעינה חוזרת.
איך יודעים שאינטל מבינה שהם לא במצב טוב בלשון המעטה? בפע הראשונה מזה אלוהים יודע כמה אינטל צבצעת קיצוץ מחירים למעבדי ה I7 במהלך חייו של המוצר (I7 9900KF ירד ל 440$):
בנתיים משתעשע קצת בהשוואת ריזן דור 2000 לדור 3000, על השפור שהוא מכניס לרובד הזכרון מטמון.
בואו נשים לב לשפור ברוחבי הפס שנעשו במעבר לליטוגרפיה החדשה,
או בעצם מה 7nm מאפשר בזכות הכווץ הגדול שהוא מביא לזירה.
נשים לב שמדברים פה על יותר מאשר הכפלה של פי 2 ברוב המדדים. זה המון וזה מרשים.
אין ספק שיש לכך תרומה מכרעת לשפור ב- IPC שהתקבל, עת המעבד מוזן ומואכל בקצב מהיר
יותר משמעותית, מה שמאפשר לו לעבוד בנצילות מוגברת ופחות להידרש להמתנה לאוכל:
האפיק 64 ליבות בגירסה הסופית כבר ביקר בסיסופט:
https://ranker.sisoftware.co.uk/show_run.php?q=c2ffcfe988e9d4ecd8e8d0e0d3f587ba8aacc9ac91a187f4c9f9&l=en
מקום ראשון בקלות, אני מנסה לחשוב מה יעשו עם הTR :-).
מוזיקאים ?
http://www.scanproaudio.info/2019/07/12/amd-ryzen-3600-3700x-3900x-dawbench-tested-3-is-it-the-magic-number/
משהו מאוד מוזר קורה עם הטבלת מתחים של הלוחות, הם ממש מפציצים במתח בלי סיבה, סטפנזי גם מצא שאפילו OC של 4.3GHZ לכל הליבות היה יציב מתחת ל1.2V ל3700X, אבל משום מה הלוחות מפציצים בוולטים ומייצרים חום עודף וסתם המעבדים ניראים רע.
מעניין ליראות עוד בדיקות של הנושא, כי לא ברור לי מה השפעת קביעת מתח סטטי על תדרי הבוסט, ב2700X הורדת מתח בOFFSET שלילי אכן היה תורם אבל לא היה לי הרבה תימרון כמו פה כי הבוסט לליבה בודדת היה ניפגע ופוגע ביציבות.
צריכת הזרם של רייזן 3000 נמוכה ולכן כשאין עומס המתח עולה כדי לשמור על הספק נתון. על פי דיווחים, תחת עומס המתח יורד (כי הזרם עולה) מה שמאשר את העניין.
עם זאת, ברור שמשהו (PBO) לא לגמרי מלוטש כאן. צריך לקוות שזאת מחלת ילדות אבל אין ממש דרך אחרת להתמודד עם צריכת זרם נמוכה כדי להגיע להספק נתון.
העניין הוא שכמו שאתה רואה אנשים מתחילים ליראות שהלוחות עושים OVERVOLT וכתוצאה מכך גם הצריכה גדלה וכך החום הניפלט, משהו ממש לא תקין בביוסים החדשים, אפשר גם ליראות שגם ה3800X הוא בידיוק כמו 3700X בביצועים, אין מצב שAMD חשבה על חלוקה לדגים עם 20% הבדל במחיר עם TDP כפול כמעט בשביל לקבל ביצועים זהים, משהו ממש לא תקין, מה גם שגם הPBO AUTO OC ביכלל לא עושים דבר חוץ מאשר ל3600.
https://www.tomshardware.com/reviews/amd-ryzen-7-3800x-review,6226.html
כן, בהחלט. משהו לא מסתדר בהתנהגות הזאת. הפלטפורמה רק שבוע בשוק. צריך לתת לה לפחות עוד כמה שבועות טובים ולראות איפה הדברים יעמדו אז. צריך לקוות שאלה מחלות ילדות פתירות.
זוכרים שאמרנו וחזרנו על זה אינספור פעמים,
תנו לכל טכנולוגיה חדשה לפחות רבעון לפני שאתם קונים אותה, על מנת לתת לה שהות להבשלה ובגרות ?
אז הנה לנו מחלות ילדות שצצות. ועוד יצוצו כאלו נוספות שאך אחד לא ישלה עצמו.
אני אגב לא אגע במוצר שני רבעונים לפחות,
כי (לי) אין סבלנות לתקלות ובאגים. אני רוצה פלטפורמה מלוטשת היטב.
לכן לא ארכוש לפני ינואר 2020.
עובד במתודולוגיה של מהנדס מקצועי, וממליץ לכולם לעבוד כך.
אני בונה על דצמבר 2019. אמור להיות בארה"ב בביקור החצי שנתי, ומתכוון לשדרוג.
על הכוונת Ryzen 3 כלשהו ובשאיפה כרטיס אדום כלשהו (אם יהיה אחד שיתחרה בטופ). מקווה שמחלות הילדות תהיינה מאחורינו עד אז.
כנ"ל. אני מקווה שעד דצמבר יהיה מענה מהצד הירוק לכרטיס בסגמנט 700-800 דולרים שיתחרה ב-top dog של נבידיה.
עד אז אשאר עם צמד התנורים הנאמן שלי (R9 390X).
390 ועוד שניים כאלו באותה קופסא ?
זה זורק במאמץ סביבות 500-600 וואט חום.
כמו תנור אמיתי בעוצמת low.
בחורף נהדר, חוסך צורך להפעיל חימום בחדר אבל בקיץ…. עלא יוסתור.
לי היה רק אחד כזה וזה כבר הספיק מעל ומעבר שלא לרצות יותר חום.
לפחות הביצועים היו אחלא ב- 1080P, לא חשתי שחסר משהו מבחינה חוויתית.
מכרתי אותו אשתקד 2018 ושדרגתי ב- 3 אטרציות
עד שהגעתי ל- 1080Tiשל היום. שהוא כבר אוברקיל
עבור 1080p אבל נו שיהיה…. השגתי אותו הרבה מתחת למחיר השוק.
הייתי עם 4 כאלה באותו מארז. היה כיף
אבל היו waterblocks על כולם, אז מבחינת רעש וחום היה בסדר בתוך המארז.
הבלוקים הוציאו את כל החום ישירות אל מחוצה למארז. היה לך תנור 1200 וואט הספק חום בחדר.
בחורף פנטסתי כמובן.
נהדר לארצות קרות כמו קנדה למשל שצריכה חימום רוב ימות השנה.
אבל בקיץ ? בארץ ?
המזגן כנראה עבד קשה להתגבר על זה (כשזה פעל בהספק מלא).
הם סחבו 3 מסכי 1440P בלי הרבה בעיה.
ולגבי החום, בחורף זה היה אחלה. בקיץ תמיד יש מזגן.
אכן כך, הוא מגיע גם ל-650W הספק במאמץ מלא אם תיתן לו. בייחוד כאשר אחד מהם הומהר מתדר הבסיס (1050Mhz) עד ל-1260Mhz (בזמנו ג'יי השיג תוצאה דומה וממה שאני זוכר היא הייתה הגבוהה ביותר לקירור אוויר לשבבי הגרנדה המרוברנדים האלו בלאנץ')
כרטיס מצוין שקניתי במחיר בדיחה (קניתי ישירות מספק ב-1200 שקלים בלאנץ' בקירור הנהדר של MSI, עם הקירור האקטיבי על הזיכרונות וגופי הקירור הענקיים על השבב, ליד ה-GTX 970 שעלה בממוצע 500 שקלים ממנו מחיר שוק והצליח לנצח אותו ברוב המשחקים החדשים), אבל אחרי 4 שנים של שירות נאמן, הם מתחילים להראות את גילם המופלג במשחקים החדשים.
הגיע הזמן לטפס ל-1440p עם ראייה קדימה ל-4K, אם וכאשר בעוד שלושה דורות, כשארצה לשדרג שוב פעם, זו תהיה מקפצה סטנדרטית גם בגב המחיר לקפוץ אליה.
אתה לא מדייק ומטעה אנשים וחבל…
"צריכה חומרית מסבה גורנישט" ברור שזה לא נכון הוכח מחקרית שקניות כדוגמת שופינג גורמים לאושר אבל זהו אושר רגעי ומשתנה בין אדם לאדם ובין רמת הצפייה לאותו דבר מה שהוא רוכש/רכש.
האושר הרגעי נגרם עקב שיחרור של הורמון אנדרופין שכמו שציינתי לעיל זה הורמון שמסב אושר.
כמו כן האושר המושלם לפי אפלטון הוא העיון, הלמידה, כי היא לא תלויה בדבר.
ודבר אחרון יש לך עוד אי דיוק חוויות יכולות להיות טובות או רעות ואתה לא יכול להתעלם מזה ולכן זה אינו האושר המושלם.
הכותבת הינה דוקטור לפסיכולוגיה
בתור "דוקטור" לפסיכולוגיה מעניין שלא לימדו אתכם – לא לחזור על אותה תשובה פעמיים בפורום ועוד בהפרש של יומיים,
כאילו לא ראינו אותה קודם (אבל התעלמנו) לא סתם.
עוד דבר נכבדתי, פסיכולוגיה איננה מוגדרת כמדע, וודאי שלא רפואה, וכבר מזה כמה שנים ישנה מחשבה רצינית להסירה מהאקדמיה
קראי הלאה כדי להשתים מידע.
הסתבר בדיעבד, עלו על זה כמה פסיכאטרים מומחים מארה"ב בתחום חקר מוח (קיראי את ספרה "המוח הנשי" של חוקרת המוח היידועה
הפרופסור לואיין ביזנדיין), שפסיכולוגיה מקורה בכת במאה ה- 19. כת שלימים (בעקבות עבודת PR חזקה של פרוייד יותר מכל דבר אחר),
הצליחה איכשהו להכנס למעמד באקדמיה בדלת האחורית והשתרשה שם מכח האינרציה, בשעה שהאקדמיה התקנית היתה עוד בשלב ינוקה
דבר כזה הצליח לחדור תחת הראדאר.
שמו לב (בשני העשורים האחרונים, את תראי זאת במחקרה של הפרופסור שהוזכרה מעלה) כי מתודוליות המדע והאסכולות מחקר הקבילות,
לא נעשה בהן כל שמוש בפסיכולוגיה הקלאסית, ומשכך הובן (בדיעבד), שהפסיכולוגיה אינה מדע, אלא לא יותר מוודו דתי, שאינו נוקט שימוש
בשום שיטות מחקר קבילות, הוא "מדע" חסר הוכחה ראייתית נדרשת, חסר שיטות מחקר בעלות מובהקות סטטסית – אלו שמחויבות בכל מבחן
מדעי או רפואי.
בעת המודרנית ישנה כוונה ממשית להסירה כמקצוע רפואי או אקדמי באופן פורמאלי, ניצנים ראשונים לכך מצויים ברגולציה האמריקאית בתחום
שמובילה את הנושא (ברמה עולמית). אז תהייה זהירה עם מה שאת לומדת כיום "בדוקטורט שלך", יתכן שתשארי בעוד כך וכך שנים ביד,
עם תעודת מקצוע אך כזו שאינה נחשבת לשום דבר בר משמעות, היא תהה חסרת שיניים בעולם המשפטי אקדמי רפואי.
אל ההארה המרתקת הזו, שפסיכולוגיה אינה מדע ואינה אקדמיה במהותה, הכניס אותי (במקרה) לפני חצי עשור, חבר ילדות טוב שלי,
שהוא פסיכולוג קליני מומחה בהשכלתו. כיום הוא מכהן כמנכ"ל בהיי-טק אגב. הוא שיתפני עם הממצאים הסנסציוניים האלו שהם פורצי דרך
ובזכותו קראתי כמה ספרי מחקר של המוח האנושי, בכללו הספר המוזכר מעלה שהוא מאד המליץ עליו גם.
במידה והמהלך יתממש בהמשך הדרך, קרי שהרפואה האקדמית תצליח לדחוק את "כת הפסיכולוגיה" אל מחוץ לתקינה האקדמית,
את ומקבילייך תהיו בבעיה. אתם תדרשו לבצע הסבת מקצוע והשלמת השכלה רפואית ממשית. קחי זאת בחשבון,
המקצוע נמצא בסכנה בראיה של 20 שנה קדימה.
אני לא מבין על מה את מדברת. יש לנו פה עסק עם מישהו שאף פעם לא טועה.
הדיון הזה יפסיק להיות off-topic והמשך הודעות ימשיך בהודעות פרטיות בלבד. כמו כן, המשך שלו יעניק למשתתפים בדיון השהיה מהמערכת ללא אזהרה מוקדמת.
היי,
אני מתנצלת אם עברתי על חוקי הפורום, חשוב לי להדגיש שלא אני זו שהתחילה את הדיון הזה פשוט לא יכלתי להתעלם מזה שהוא מזלזל במקצוע שלי ועוד רושם פה דברים שמחקריים לא נכונים ומטעה אנשים לכן, היה חשוב לי להציג בפניו את טעותו כי יש פה אנשים תמימים שעלולים לקבל מידע שגוי וחבל.
ישנה תחושה שכל מי שלא מתיישר עם האג'נדה, הלא תמיד הגיונית של הבחור הזה הוא off-topic.
לא ברור לי למה הנהלת האתר מנסה לסתום פיות של כמה וכמה המתנגדים להשתקה וההתנשאות הקבועה של איש אחד.
אל תתרגשי מזה שהוא מזלזל ומעליב וכותב דוקטור עם מרכאות כאילו רכשת את התעודה.
הוא מתמיד עם הזלזול וההתנשאות מעל כולם בצורה שווה – זה לא אישי נגדך.
אנא ראי מה כתבתי לא מזמן – זה די מתחבר לתגובתך:
"בהחלט ייתכן שיש כאן בעיה אישיותית די מוכרת.
אדם המתייחס לעצמו בגוף שלישי או ברבים לעיתים סובל מרגשי נחיתות, ניכור עצמי, כוחניות או צורך בשליטה.
רגשי הנחיתות, הפחד, והבטחון העצמי הנמוך מסתתרים מאחורי החשיבות העצמית שאדם כזה נותן לעצמו תוך יצירת חיץ בינו ובין הסובבים.
ישנם מחקרים המאששים טענות כי אנשים אלו רואים בעצמם את תכלית הכל, יציגו את הסובבים באור שלילי וירמסו אותם על מנת להאדיר את עצמם.
בואו נניח לצד האישיותי ונרוויח מהצד הטכני שכנראה חזק הרבה יותר – כמו אצל הרבה גאונים אחרים."
נראה לי שכבר יש כאן יותר מ"דוקטור" אחד שמזהה דפוס בעייתי אצל ה"כאילו דוקטור" לחומרה.
צוות אתר יקר, אנא טפלו בו ולא באלו שפחות אוהבים את הסגנון הגועלי של הגאון מוילנה.
אינטל מודה – לא נוכל להתחרות ב 7NM של AMD עד 2021:
https://www.techradar.com/news/intel-admits-it-wont-catch-up-with-amds-7nm-chips-until-2021
הגיוני למדי, בהתחשב בזה שהכסף להרחבת המפעלים בארה"ב נכנס רק לא מזמן. עד אז צפוי עוד דור 14NM שולחני, ואז אולי שימוש ב-10NM שיפתחו ל-Node של Ice-Lake U. הדרך ל-"שיקום" (מרכאות כי אף אחד לא מת, בינתיים) צפויה להיות יחסית ארוכה עד אז. אולי הם יקבלו קצת יותר שכל ויחליטו לחתוך במחירים בהתאם.
מסתבר שאחד הדברים היותר מרשימים בסידרת הרייזן 3XXX הוא צריכת הזרל היעילה ב IDLE:
https://www.youtube.com/watch?v=M5pHUHGZ7hU
לפי מה שהבנתי השמועות על עוד דור ב 14NM (+++?) היו מזויפות.
לגבי הורדת מחירים – אינטל אף פעם לא עשתה את זה, ואם אחרי ההשקה של רייזן 2 הם לא עשו את זה, לא הייתי עוצר את הנשימה.
היא מגיעה למבוי הסתום שכנראה יאלץ אותי לעשות את זה, בלתי נמנע. לגבי המצגת המזוייפת ההיא, אני לא מתחשב בה, לא עשיתי זאת מאז שהומצאה. הקשר הבריא שלנו עם צ'יפזילה מאפשר לנו לדעת בערך במקום דברים כאלה
אבל יש עוד קצת פוטנציאל למצות עם איך שסדרת CFL עובדת מבחינת מיתוג ותמחור נכון. אולי הם יחליטו לעשות משהו בנידון. משהו מספר לי שאולי תוכנית מיתוג מחודשת תגיע בקרוב
התחילו לצאת סקירות של הצ'יפים היותר צנועים ומשתלמים, 3600/X. איטי ב-5% מ-9600K/3900X ומ-9900K ב-10% בלבד במשחקים. בטווח שגיאה של 2% מ-3700X למשחקים ב-1080P. ככל שהרזולוציה עולה ההבדל הולך וקטן כמובן.
כשמסתכלים על המספרים מבינים ש-6 הוא ה-4 החדש.
מעבר לכך שיפור הביצועים הופך קטן יותר ויותר למעט מבחנים ייעודיים ותוכנות ספציפיות.
3600 הוא המעבד הכי חזק מבין עשרת בעלי מחיר\ביצועים הכי גבוהים.
את הצורך ב-3600X שיקר ממנו משמעותית (25% תוספת $$) אני לא ממש מוצא במיוחד לאור יכולות OC בלתי קיימות כמעט לשניהם. אולי קטע שיווקי כלשהו.
מה לדעתכם יקרה לPASSMARK לאחר יציאת ה3950X? כי אינטל הולכים להיראות ממש רע וזה באנץ' שהרבה אתרי תוכנות מקצועיות מפנות אליו:
הוספתי תמונה להמחשה, לדעתי ה3950C אמור להיציא סביב ה37,000 נקודות פלוס מינוס 500 נקודות.
אני אישית מקווה שהאתר יסגר, אבל זאת סתם משאלת לב לאתר שכבר הרבה שנים מציג דברים בצורה מעוותת וחדת מימד.
הא, מה? פרט, הסבר והדגם.
אתרים כמו Passmark לא מודדים בצורה ריאליסטית ביצועי חומרה. אני תמיד לא בעד כשהמדע מעוות מאחורי תוצאות שאמורות ליצג דבר שכזה
מיתברר שחזיתי את העתיד חח, ראיתי את הפוסט הבא ומיתברר שuserbenchmark כבר דאגו לשנות את הנוסחא לחישוב "Avg. bench %" וכעת אינטל מרויחים מהשינוי, טוב/רע/צודק? תחליטו בעצמכם:
https://www.overclock.net/forum/21-benchmarking-software-discussion/1730058-userbenchmark-website.html#post28056068
https://cpu.userbenchmark.com/
http://web.archive.org/web/20190713183018/https://cpu.userbenchmark.com/
כמו בדר"כ זה הכל עניין של אינטרס.
וכשהאינטרס הוא כסף, יש מי ששילם ויש מי שעידכן לכאורה נוסחה כדי שתסתדר לפי החליל של המשלם.
אנשים רציניים ומקצוענים בתעשיה אינם מתעניינים בשטויות האלו של אתרי ה PR.
יש שיטות הרבה יותר אפקטיביות ומקצועיות לבחון ביצועים.
אך מעל הכל, הביצועים כיום (בין כולה שני השחקים שיש בתחום CPU), כל כך צמודים, שזה תכלס לא מעניין.
משום שכל עוד הפער הוא פלוס מינוס 5%, מה בדיוק אפשר לעשות עם כזה פער ?
זה מקביל לכך שבמקום לחכות 500 שניות לתהליך אצוותי להסתיים נגיד, אז לחכות 520 שניות.
ומה זה מה משנה בכלל ?
כמו כן זה רק בתנאי כזה, שמכונה בהספק שיא של 100%, משהו שבפרקטיקה לא קורה.
בכלל, מאז ומתמיד הצוואר בקבוק הוא ברובד IO ולא במעבד שתמיד נהנה מיתירות על פני IO,
ולכן רובד CPU הרבה פחות מעניין.
אני איש מקצוע בעולם הזה של חישוביות, שרתים, יישומים פרקטים ועוד, אין מקרים פרקטיים של 100% מאמץ.
זה רק בסינטטיקה רואים בכוונה מאוצלת, לכן זה לא רלוונטי.
לרוב המעבד במכונה מצוי בין 5-50% כשהיא במצב תקין עם head room,
ואם העומס עולה מעל 50% , שמים מעקב לראות מתי לשדרג את המכונה.
כאשר הוא מראה נגיעה מעל 80% מתחילים לתכנן לשדרג (למכונה חזקה בין 4 עד פי 16 – כי על פחות מזה בכלל לא מכלים זמן)
והכל כדי להוריד מחדש את צריכת ה- CPU לרבע עד שש עשרית. קרי מחדש 5-20% .
כמה אנשים מקצועיים בתעשיה באמת יש, שיודעים איך בוחנים את הנושא ומבצעים החלטות רכש בהתאם ?
לא של מחשב ב- 500$, אלא של ציוד במיליונים שמשרת תעשייה, חברת ענק, חווה…
מתוך תעשיית הסוקרים האינטרנית למחשבי PC לילדים, לא ראיתי אפילו אחד כזה. הם מדברים על שטויות כמו FPS
ואם מישהו (כמו במרוץ מכוניות) מנצח את השני ב- 10 ס"מ או עשירית השניה הקפת מסלול, מכתירים אותו מנצח ועוד עושים מזה דרמה
(כי אלו הפערים הרבה פעמים).
אבל זו הגדרת נצחון מאולצת, כזו שהיא למען הפרוקול, רק כי חייבים להגיד שמישהו ראשון.
את מי זה מעניין הקפת מסלול ב 2.37 שניות או 2.375 ?
אולי אוהדי ספורט מוטורי.
אינני רוצה להעליב מי שככה בוחן ביצועי מכונה חישובית, ולכן אחסוך לכתוב מה הוא שווה כאיש שכדאי להקשיב למילים שלו.
מאד אשמח באם תמצאו ותעזורו לי למצוא, סוקרים מקצוענים בתעשיה שמציגים ביו טיוב, אני מת לראות אחד כזה.
חפשתי עד כה ולא הצלחתי. כנראה שאנשי מקצוע לא ממש כותבים סקירות, כנראה שהם יותר עובדים כיועצים לתעשיה – לרוב בשכר
של 100$ לשעת ייעוץ סדר גודל.
אני מעסיק כמה שכאלו במגוון תחומים בעולם המחשוב, מאבטחת מידע, עד מנתחי מערכות, המשך במומחים ספצייפים לסגמנט
שצריך – אם זה מומחה data base, מומחה למערכות תקשורת, ועוד….
העולם המקצועי נראה שונה בתכלית בשיטות שבהם הוא מבצע חקר ביצועים, ובאיך שהוא מציג אותם ללקוח שמזמין עבודת ייעוץ.
הרבה יותר מעניין למשל זו אמינות, רובסטיות, תקלות, תאימות, תמיכה, יכולות… ביצועים מוצגים בפערים של מאות אחוזים.
אם כלי או מערכת אחת עולה על האחרת, להציג ביצועים בפער של 5-50% זה בכלל אפילו לא כותבים על הנייר, זה משעמם.
אבל להציג רכיב או יישום או תוכנה או אמצעי שמשפרת במאות אחוזים על פני אחר, זה כבר מתחיל להיות מעניין.
הציגו לי ברכש האחרון שיטת דחיסה ו- de duplication שמציגה הגדלת נפח בסטורג' בממוצע שנע בין פי 4 ל- 5.5 .
עכשיו התחילו לגרום לי להקשיב. קניתי את המוצר, והוא עומד במה שהבטיחו. מכל טרה סטורג בפלאש אני מקבל פי 4 עד 5.5 נפח
מה שמוריד לי את העלות לחמישית בפועל. מדהים.
הכרטיס שמבצע את הדחיסה והפריסה עושה זאת ב- real time ללא שום השטת עומס על השרת, כי הוא שכבה נפרדת. משמע
שעבור מערכת ההפעלה היא רואה סטורג בנפח הרבה יותר גדול והדבר שקוף לה.
זו דוגמא לאיך מציגים מוצר טכנולוגי בתעשיה, ומשכנעים אותנו הלקוחות לקנות אותו. שלמנו על סטורג' של 14TB בפועל,
קבלנו נפח אכסון 60-80TB הלכה למעשה.. הכל flash.
אלו הגדלים וההתקדמות שמקבלים על מנת לבצע החלפה של מכונה במכונה מדור חדש. או הגדלים שמקבלים כדי להתעניין
בתחום חדש ולהשקיע בו את הזמן רק כדי לבחון אותו. אם היו באים אלי ומראים לי דחיסה שמשפרת ב- 5%, הייתי שואל אותם
אם צוחקים עלי, או שאני צריך לטרוק להם את הטלפון בפרצוף.
סליחה, אבל מה קשור כל המונולוג הזה לסוקרים של חומרה שמיועדת לשוק הביתי, או גג למשרד ביתי?
מה הקשר בין מעבד ryzen לחוות שרתים?
כשאני בודק באיזה פתרון storage להשתמש בעסק, יש קריטריונים מסויימים, והם לא רלוונטיים למערכות ביתיות בחלק גדול מהמקרים.
שאלת מה הקשר ?
אם אתה בוגר מדעי המחשב אתה אמור לדעת טוב מה הקשר – בין שוק מקצועי לשוק פרטי.
תכלס זה אותו דבר, רק בסקייל קטן יותר. המהות זהה.
מה ששונה זה "היועצים" והמשוקים, שזה (לצערנו) לא דומה.
לא דומה משום שתחום אחד זה מקצועי, הדרך קבלת החלטות והסקת מסקנות בו היא מקצועית ואקדמית למהדרין,
ותחום אחר הוא מוכוון "מוצרי צריכה" במהות ההחלטות שנעשות בו. יש הבדל הגדול.
הגישה בשוק צריכה מטעה ולמעשה יוצרת עוות בשוק הביתי בדרך קבלת ההחלטות. אין החלטב שמקבלת ראציונליזציה.
היא מפספסת את הזכות להנות ממקצוענות בדרך ובתהליכי קבלת ההחלטות.
לא רק בתחום PC אלא בכל תחום צרכני אחר זה קיים
אותו הדרעק כשיש לך סקירות בעיתונות רכב על איזה אוטו כדאי לקנות.
נראה למישהו בתחום הנדסת רכב שכשקניין ענק שרוכש 100,000 רכבים בכל אצווה, פונה "לירחון אוטו" כדי לקבל חוות דעת ?
הוא לא.
הוא מרכיב אסמבל של יועצים מומחים בתחום תעשיית הרכב, ובאמצעות קבוצה של כמה מקצוענים, אחד במימון, אחר בפחת,
אחר בבלאי ותחזוקה, אחר בבטיחות, אחר בהנדסת אנוש, ועוד… עושים עבודה אד הוק ונותנים להם המלצה מקצועית
מוטת חקר ביצועי משוקלל, של כל הסעיפים הרלוונטים ביחד.
בחזרה לעולם המחשוב,
למי שיש את הידע המקצועי בתעשיה הזו, הוא יכול להשתמש בו גם לצרכי השמוש במגזר הביתי, וככה לקבל ערך מוסף.
ממש לא מסכים.
הדברים שחשובים במגזר העסקי, לא חשובים באותה מידה למשתמש הביתי ואין סיבה שישלם עליהם. אלה שציינת למשל:
אמינות, רובסטיות, תקלות, תאימות, תמיכה, יכולות
המשתמש הביתי והמשתמש העסקי יסדרו אותם בסדר שונה לחלוטין מבחינת חשיבות.
החשיבות לכל סעיף היא שונה, אבל המהות שלפיה בוחנים היא זהה.
מסכים עם הקפטן למעלה. אומנם שני הסגמנטים חולקים רצונות זהים למערכות שלהם, אבל סדרי העדיפויות שונים לגמרי.
אחת הסיבות שהיום רוב המוסדות העסקיים יעדיפו אינטל ללא קשר לתקרת הביצועים נובעת בשל האמינות הגבוהה שמספקת להם לאורך השנים, והרצון לשמור על האקו סיסטם העשיר שנבנה איתה עם הזמן. צרכן פרטי, לעומת זאת, ישים אמינות מהסוג הזה בתור דבר שולי – ברגע שיש המלצות על חומרה טובה – הוא יקנה במהירות גבוהה יותר מאשר חברה עסקית אם וכאשר ההמלצות יכתבו זאת.
בדיוק,
הצרכן הביתי לא יעשה מכלול שקולים ראציונאלי ומעמיק מספיק, שכן מבחינתו, נגיד וטעה.
הרי מה כבר המשמעות ?
אז כולה טעה וזרק 1000$ לפח , זה גדור סדר גודל הנזק שנוצר לו.
ולרוב פחות, משום שלא כל המחשב שקנה היה טעות – אלא לרוב רק רכיב (או שניים) שבחר לא נכון.
בנוסף, אני מצטער אבל מה הקשר ללימודי מדעי המחשב (תואר שיש לי, לפני שתשאל)?
התואר במדעי המחשב הוא מתמטי תיאורטי ברובו (לפחות כשאני למדתי בתל אביב), ואין קשר בינו לבין איזשהו שיקול ברכישת מחשב לבית פרטי…
להשאר on topic בבקשה. לא אתן לדיון להתדרדר לנושאים אחרים הפעם.
לא רוצה להיות חוצפן אבל גם בעולם השרתים שתאמת אני לא מבין גדול…רוב המידע שלי מהתקלות כזו או אחרת אם באינטרנט או מאירגונים שאיתם עובד ומתעניין בנושא בעת התקלות
קונים או יותר נכון קנו אינטל לא בגלל שירות או אמינות אלא חוסר תחרות
אינטל היתה חזירה מההתחלה גם ההתנהלות שלה לגבי המתחרות הייתה מתחת לכל ביקורת זה למה גם היה קשה למי שניסה לעלות
אני בשביל תחביב מתעסק עם מחשבים ביתים ואנשים קונים זבל בלי לדעת וכך אני רואה באירגונים בסדר גודל קטן עד בינוני… לא יודעים בכלל מה זה AMD…בושה!!!
ASUS "מלכלכלת" על MSI/GIGABYTE (בסוף הפירסום הוסר אחרי לחץ מצד AMD, אבל הרשת לא שוכחת):
https://videocardz.com/newz/something-gigabyte-msi-and-amd-do-not-want-you-to-see
הרשת גועשת ורועשת משום מה
קרב בוץ משעשע. אם אף אחד לא קונה את הלוחות היקרים להחריד הללו בלי שום תועלת לפחות שיהיה טראש אקשן.
תרגילי PR זולים, ליבי עם מי שנסחף אחרי זה.
https://www.planet3dnow.de/cms/48981-amd-ryzen-9-3950-ryzen-9-3900-ryzen-5-3500-und-weitere-ryzen-pro-prozessoren/
כניראה יש עוד דגמים לדור החדש בדרך, ומה שאני מוצא מעניין הוא שיש גירסה מוזלת של 3950 עם המק"ט 100-000000033- זה גם בעצם מה שAMD הישתמשו בשביל שיאי הWR, זה מעניין כי כעת אחרי שלל הבדיקות של 3900X אנחנו יודעים שהוא בעצם מורכב מציפלט אחד מובחר ואחד נחות ולכן הOC המקסימאלי לכל הליבות מוגבל ל4.3GHZ בעוד שהציפלט המובחר כן מצליח להגיע עד ל4.7GHZ.
כניראה הגירסה המוזלת של 3950 תישתמש בשני ציפלטים נחותים כאלה וכניראה זו גם הסיבה שהOC המקסימאלי על קירור מים היה 4.3GHZ- לעומתו הגירסה היקרה תגיע עם 2 ציפלטים מובחרים ואולי 4.5~4.6GHZ יהיה אפשרי עם קירורי מיים מובחרים.
נקווה שלפחות עד אז כל בעיות הביוסים יפתרו :-).
אינני רואה שום בעיה עם המצגת PR של אסוס ובתנאי שהיא כנה ואמיתית. אם היא כזו, לצורך הטעון כן,
אז הם יכולים להשיב ל- AMD חפשו בסבוב. אסוס לא חייבם להם כלום, במיוחד בתור יצרן האלקטרוניקה
המחשובית למגזר הביתי הגדול והנחשב מכולם בתעשיה הזו.
יותר נכון לומר שמותג שאסוס לא עובד איתו, הוא בבעיה – לא אסוס.
גרסה שלישית לביוס של סדרה 3 ב-3 שבועות. "הספק יפה" ומפוקפק.
מתאר לעצמי איזה כאב ראש מעצבן זה לעקוב אחרי עדכוני ביוס עם "הרגשת החדש" של מעבד עדכני או בכלל מערכת חדשה.
כמו עם NAVI, כדי לחכות כמה חודשים לפינישים- שיבשיל ויסיימו ללטש אותו. זה עדין לא לגמרי שם (אם כי במצב טוב יותר).
כשיצאה פלטפורמת X99 קניתי ביום הראשון (literally). וזה היה מעבד, ערכת שבבים וזיכרון חדש. לא היה נורא בכלל
לאינטל גם לא היה חסר, מי זוכר את בעיות הSATA וכו'?
די מתבקש ואין בזה כל חדש, 7NM רק בתחילת דרכו וכרגע רחוק ממימוש הפוטנציאל שלו. 14 NM עובר ליטוש ושיוף עדין כבר כמה שנים עם "+", "++" ועוד אחד "+++" בדרך מצד אינטל.
ככה משפרים מהירויות ב- 100MHZ למעבד או 50MHZ ל-GPU וקוראים לזה רענון. הכל כדי להראות רצף שחרור מוצרים למען שביאות רצון המשקיעים.
לצרכן המצוי אין לכך כל משמעות או רלוונטיות מעשית.
שביעות עם ע'
יש מקור שאומר ש-AMD יעשו בזה שימוש בזן 3.
ד"א סמסונג תהיה מוכנה עם 5nm בסוף 2020.
אבל בשביל ZEN3 כבר יש N7+ בייצור, השוני הוא שהZEN3 צריך להיות מתוכנן בשביל ייצור בN7+ בזמן שאת כל מה שמייצרים כרגע בN7 אפשר להעביר ישירות לN7P.
כמעט חודש אחרי ההשקה ועדיין אין 3900x בשום חנות בארץ.
מישהו יודע ממקרי עבר כמה זמן לוקח לחנויות להתארגן ולמכור באופן חופשי?
https://www.tms.co.il/index.php?route=product/category&path=100014_10001_10019&c=10019&a=0&i%5B%5D=40315%2B10054&p=1&s=p.price-ASC&l=30
ביררתי איתם. אין במלאי ואין צפי להגעה.
זה לא בדיוק מדוייק.
היו בארץ ויהיו בארץ אבל יש אלוקציה של מעבדי ה X כלומר 3600 ומעלה ולמרות שיש הזמנות של מאות על ידי היבואן הוא מקבל בודדים כל שבוע ומחלק אותם לפי התור לחנויות שהזמינו מראש.
אז כל שבוע אנחנו מקבלים מעבדים ומחר אמורים להיכנס למשל 3600X ו 3700X שהיו חסרים כשבוע וחצי. והמעבדים מחולקים לפי סדר ההזמנות.
אז כל זמן שלא תיכנס לתור בחנות המועדפת עלייך …… לדעתי זמן ההמתנה עכשיו למעבד 3900X הוא כחודש לפחות אצלנו.
ויש במלאי 3800X (יחידה או שתיים נכון להיום). ומחר יתכן שישארו 3600X פנויים אבל לא בטוח בכלל.
מעודד לשמוע על כמות ההזמנות המרשימה, הרבעון הבא של AMD יהיה הרבה יותר ירוק מהנוכחי.
מקווה מאוד שלא יתגלו עוד בעיות ביוס שיגיעו בשלב שבו יש כבר מסת משתמשים שיפגעו ממנה..
מישהו מאיתנו זוכר אי פעם,
בהלה כזו והסתערות בלתי שפויה על החנויות, ועוד כולה בשביל מה ?
בשביל פקקת מעבד CPU שלא באמת משנה את סדרי העולם בבחינת רמת ביצועים ?
סה"כ ריזן 3 מיישר קו מול מעבדי k הלא נעולים של אינטל בבחינת הספק ביצועי, זה הכל.
הדבר היחידי שחדש פה – הוא המחיר. זה הכל.
משהו פה לא מתנהג סביר, או ראציונאלי בסטנדרטים שלי.
הרי מי שרצה רצתביצועים כשל 3700x/3800x יכל כבר לפני שנה לקנות 9900k ,
הוא לא היה צריך דווקא עכשיו להתסער על החנויות.
כי לדעתי מספיק שרק בעלי 2500K/2600K/3770K יקפצו לדגרג לריזזן החדשים וכבר אתה מקבל את המחסור במעבדים החדשים, צריך ליזכור שבעלי סידרה 8/9 של אינטל הם במיעוט לעומת כבות בעלי המעבדים הישנים עד ל7700K.
להם סוף סוף הייתה סיבה טובה לשדרג, להבדיל מאנשים שמשדרגים על בסיס קבוע והם אותם בעלי סידרה 8/9 והם לא צריכים לדרג בינתיים.
^^^^ פקטור ממש זניח ומשני ….
אומנם מיישר קו…אבל ה9900K ובכלל כל המערכת יקרה לאומת הרייזן .אז חיכו עד עכשיו ואני יותר בכיוון של משחקים אומנם אבל מבחינת עבודה הרייזן יותר משתלם מ9XXX לא?
משתלם כן,
אבל "הסתערות" ?
עד כדי מצב שאין מלאים ויש תור המתנה ?!
אני הייתי "מסתער" כן, אילו הייתי מקבל פי 2 תדר עבודה לעומת הטכנולוגיה הנוכחית (או פי 2 IPC – זה הי נוח).
אבל בשביל לקבל כולה פקקת הספק זהה למה שהיה עד עתה בשוק, קרי ששום דבר לא מתחדש ולא נפרצו אף תקרות זכוכית,
כי זה מה שזה בפועל כן… רק תמורת 40% הנחה במחיר, 330$ במקום 580$ …
עם כל הכבוד (ובאמת שיש כבוד והערכה), הדבר לא גורם לי (ושכמותי) "להסתער" ולהתנפל על החנויות .
אנחנו יודעים קצת יותר טוב מזה מה נקראת קפיצה משמעותית ברת מהות קדימה. זה לא המקרה הזה ולא קרוב לכזה.
מי שמסתער הוא כנראה, לרוב צרכן אימפוליסיבי שחי מטרנדים ו- PR. שיהיה לו לבריאות, פראיירים לא מתים אלא רק מתחלפים.
לי לא אכפת לעשות כסף על גבם, באמת שלא.
זה נראה יותר כ "אני זה המדינה והמדינה זה אני" ……
יש בטיעון שלך כשל לוגי קטן. מי שעמד לפני שנה בפני החלטה האם לשדרג לדור התשיעי של אינטל או להמתין לרייזן 3000, היה חסר את המידע שיש לנו היום לגבי רייזן 3000. זה כמו לברש ממישהו להחליט היום אם לקנות רייזן 3000 לעומת רייזן 4000/הדור העשירי של אינטל שלגביהם אין עדיין שום מידע מוצק ואמין. אפשר לנחש בקירוב, אבל זה כל מה שזה – ניחוש (מקסימום מושכל).
ורק הגיוני שמי שהמתין, בחר בסוף ברייזן כי מרוויח יותר ביצועים בפחות כסף (לא רק מחיר מעבד אלא מחיר פלטפורמה) וצריכת אנרגיה/פליטת חום.
מעבר לכך, חוסרי מלאי ברבעון הראשון להשקה הם עניין נפוץ למדי. המקרה של רייזן 3000 ממש לא ייחודי. כנ"ל "הסתערות". לאחרונה זה קרה עם רייזן 1000 ובעבר קרה גם עם אינטל (Skylake למשל, אם כי לא באותו סדר גודל). אולם, מכיוון שאינטל קפאה על השמרים בערך עשור, לא ראינו מזה הרבה בשנים האחרונות כי לא הייתה סיבה.
ועדיין, הקונים לא מלומדים במתחום חישובי, ורצים בשביל פרורי אחוזים לשדרג מחשב. הם אותם אלו שקנו אחרי 2600K את 3770K.
אוחרי שנה את 4790K, ואחרי שנה את 6770K וכהנה וכהנה….
אתה ואני יודעים שהם נבערים שעושים רכש בלי שום הבנה של מה שהם עושים.
אך הפעם לא מדובר על פירור בשפור ביצועי, אלא על הוזלה של כ- 40% לעומת אותו כח חישובי עד אתמול.
גם בשביל הוזלה של 40% , זה לא מבצע זמני שהולך להסתיים כן, כך שצריך לרות לתפוס אותו כי מחר יגמר.
המחיר העדכני זהו הרף החדש של המחיר למוצרים אלו.
לא רצים לשדרג רק בגלל שהמחיר זול במיוחד כשהמחיר הולך להשאר קבוע בלי הגבלת זמן.
משדרגים מוצר/כלי כי צריך לשדרג. את זה הצרכן ההמוני פשוט אינו מבין (ומענין מה זה אומר לנו על הצרכן הטיפוסי ועל ההתנהלות הפיכולוגית
של האנשים בתחום צריכה).
אגב,
המקרה הנוכחי של הסתערות ממש אינו דומה לדור ריזן 1000, ולא דומה לאף דור אחר. הפעם הגיעו תמונות הזויות ממש,
של אנשים עומדים בתור לילה לפני כן על המדרכה מול מיקרוסנטר ודומיו, בדומה להשקות של אייפון חדש.
זה לא היה בתחום ה CPU מעולם. זה משהו תקדימי בעולם המעבדים.
ההסבר הוא כנראה, שהמוצר CPU נעשה מבחינת הצרכן, לטרנדי כמו רכישת אייפון דור X כלשהו.
או בקיצור – כל הסיבה לרכש ההמוני מבוססת עיקרה על כלום אחד גדול. על PR. על שווק. על סקס אפיל.
מישהו פה הצליח במשכת שווק מתוחכמת לעשות לריזן 3000, את מה שאפל הצליחה לעשות לאייפון.
לא תפלא אם שכרו את שרותיו של אותו גאון שווק ותעלול PR שעבד אצל אפל, כמי אשר עשה מאחורי הקלאים גם את העבודה
במקרה הזה של ריזן 3000.
לעמוד על המדרכה לילה לפני רק כדי לרכוש מעבד ל PC שלך בבית לפני שיגמרו המלאים ?
איפה נשמעה חוסר שפיות שכזו עד כה.
טענה שמגובית באפס מידע. ומכיוון שכך, כל המשך הטיעון רעוע ביותר ולא מחזיק מים. השערות, ניחושים והטייה קוגניטיבית שמקורה בחוסר היכולת שלך לקבל מערכת שיקולים שונה משלך כוואלידית.
בהחלט,
מי שמבצע שקולי רכש בצורה שנוגדת הגיון מקצועי, או הגיוני ביצועי, או הגיון פרקטי-שימושי, או הגיון מדעי הדיספלינה הנסובה (מדעי המחשב),
או הגיון כלכלי, בהחלט עושה להבנתי שגיאה בשקולי צרכנותו ואין כל קשר ליכולתי שלי לקבל משכת שקולים שונה משלי.
נהפוכו, אני מאד רוצה לטעום ולשמוע על הגיון במשכת שקולים שהיא שונה משלי בתחום הנסוב.
אני יותר מאשר פתוח לשמוע ראציונאליזציה שלה כדי שאשתכנע ואלמד משהו חדש או זווית ראיה אחרת.
האם אתה או מישהו מסוגלים להסביר לנו (ולי) כדי שנבין מה הגיון בהסתערות ?
בוא נפתח דיון וננסה לתת ראציונאל של צורך לרכישה ולהסתערות הנצפת. תתחיל אתה -המקרופון עובר אליך.
אתה מסרב לקבל את ההנאה ברכישה של משהו חדש.
מהדברים שלך ניתן להבין שאין הבדל ביצועי בין מעבד מלפני 8 למעבד מודרני (עם יותר ליבות, יותר threads ויותר IPC)
זה שלטעמך 2500K מספיק, זה חמוד. אבל זה לא באמת עומד במבחן המציאות. אנשים רוצים למקסם ביצועים במשחקים, וכבר לפני שנתיים 2500K היה צוואר בקבוק עבור כרטיסים כמו GTX1080.
אני כבר מנחש מה תגיד עכשיו "אי אפשר לשים לב להבדל בין 60 ל-100 FPS ואם אתה רוצה יותר FPS פשוט תוריד את האיכות ל-MEDIUM/LOW"
אני יודע שקשה לך לקבל את זה, אבל לחלק מהאנשים זה לא מספיק ומוריד להם מההנאה.
מילת המפתח כאן היא Microcenter. לא מדובר בהתאספות ספונטנית של אנשים מיוזמתם, אלא באירוע השקה מיוחד שארגנה Microcenter. הרשת עורכת לא מעט אירועים כאלה כי זאת דרך אחת להתמודד עם אמאזון: יצירת אווירה של קהילה שבתורה מגדילה נאמנות. אבל זה נושא לדיון נפרד.
אני לפחות לא ראיתי תמונות של תורים ברשתות אחרות וגם התורים שהשתרכו מחוץ לחנות היו קצרים למדי. בטח לא הרחובות החסומים והמאהלים של Apple. בסך הכל חובבי חומרה שקיוו לקבל מחיר טוב בנוסח Microcenter על פלטפורמה חדשה.
אני תא חושב שמעבד הפך לפריט אופנה 7סמל סטטוס. רוב האנשים בכלל לא יודעים מהו מעבד, כל שכן ש-AMD קיימת.
הניסיון שלי לגבי שדרוג, אם כי מטבע הדברים מדובר בגודל מדגם קטן, הוא הפוך. רוב ההדיוטות בתחום לא ממהרים לשדרג. מי שמשדרג לעתים תכופות הוא לרוב דווקא חובב חומרה. יש כמובן גם את אלה שרצים אחרי כל דבר חדש. לא יכולים לסבול את המחשבה שיצא דגם חדש ולהם אין אותו. גם אני לא חסיד של ההתנהלות הזאת ונוקט בגישה של שדרוג כשצריך, אבל גם ההגדרה של צריך היא סובייקטיבית.
יש מי שעבורו צורך היא מילה נרדפת לחשק. אני לא רואה בזה בעיה גם אם באופן אישי צורת המחשבה הזאת קצת זרה לי. אנשים משדרגים ועושים בכלל בחיים דברים בצורה שונה. לכל אחד סדרי עדיפויות אחרים וזה לא מעיד בהכרח על התנהלות לא רציונלית. יש מי שאונב להתעסק עם מוצרים גולמיים. לחקור, לנסות… זאת לא התנהגות לא רציונלית למרות שלי אין זמן אפילו לחשוב בכיוון (אבל בצעירותי די אהבתי להתעסק בזה).
אם נצמצם הכל לשיקול בינארי של חיים ומוות, כלומר עושים משהו רק כאשר האלטרנטיבה היא שאי אפשר להתקיים אחרת בשום איכות חיים אישית ו/או מקצועית, העולם יהיה מדכא. חוץ מזה, אותם מאמצים מוקדמים עוזרים לדחוף את הטכנולוגיה קדימה על ידי ניפוי באגים וליטוש, מניעים את כלכלת היד השניה ותורמים להמשך הפיתוח זה לא דבר של מה בכך.
תודה על ההתיחסות לעניין
0 0
בוא לא נשכח שישראל זה טיפה קטנטנה בים…לדעתי יש הרבה שלא שידרגו וכן חיכו לרייזן ספציפית בגלל שהביא איתו PCI 4 ציפו חוץ מזה לעוד כמה דברים על הלוח ובעולם יש מלא סטרימרים שרק חיכו למשהו שיעזור להם לתת סטרים בלייב ולקשת עוד 1001 צבעים
בגדול מסכים היום העולם חומרי מאי פעם…ידוע שיש מלא שקונים בלי להתייחס בכלל לצרכים שלהם ופשוט רצים הכי חדש הכי חזק וכו
אבל שוב גם עם הידע הזה…הקשת צבעונית ביותר כמו בניית מחשב שהוא לא מותג
about blank,
בנוסף לדברים שתארת אודות מיקרוספנטר והחגיגה שהם ערכו ,
אני מזכיר לכולנו שבעיית מלאים א לומר – שפער בין ההיצע לבקוש קיים מאז ההשקה בחודש הקודם בכל העולם. זה לא משהו נקודתי.
וזו גם לא בעיה של ייצור בהיקפים נמוכים או משהו כזה מצד TSMC , נהפוכו, זו ההשקעה הכי מעובה ש AMD עשתה
בכל סדרת ריזן. בגלל שידעו שבעת ההשקה יהיה להם חלון זמנים קצר להנות בו מיתרון יחסי שלא ישאר להם לאורך זמן,
משום שאנטל תגיב די מהר ותסגור להם את החלון הזדמנות הזו.
ולמרות ההתארגנות על מסת מלאי מכובדת ועדיין בימים אלו יצור בהיקפים חזקים, ישנו קושי לקנות מעבדים
מסדרה 3000 ויש תורים של כמה שבועות או מעל חודש לכל דגם של מעבד. זו התסערות לא רק בקנה מידה של אירוע במקרוסנטר,
אלא זו הסתערת על אתרי און ליין כמו אמזון ודומיו. יש מספרים כבר בלא מעט מקומות, ראהם mine factory מגרמניה שמפרסם נתונים
מספריים. שם ניתן לראות מספרי מכירות בלתי הגיוניים בהשוואה להשקות קודמות והשקות של אינטל גם.
אני עדיין עומד על טענתי שמדובר בבקוש לא סביר (במספרים), שהם מעבר למה שהיה סביר שיקרה גם בהשוואה להשקות עבר.
זו שאלה שעומדת מולי, הכיצד הדבר קרה. אין הסבר ראציונאלי (למיטב הבנתי) למספרים שכאלו. ולא, ריזן 3000 אינו "סופר מן" שמצדיק אותם.
עם כל הכבוד לו ולמה שהוא מביא לזירה – מעבד אחלא ומחיר מצוין.
זה לא סופרמן, זה לא מעבד שנותן פי 2 IPC או פי 2 תדר ממה שהיה בשוק.
nec_000 – יש לציין שאתה עיקבי….
נתונים – יוק. השערות על סמך היוק – בשפע.
אין נתונים ?
קבל טרי מלפני 4 ימים (2.8.2019) :
https://www.techradar.com/news/amd-ryzen-7-3700x-is-such-a-hit-it-almost-outsold-intels-entire-cpu-range
תודה.
אבל זה רק מחזק את ההיפך ממה שאתה אומר.
הנה, מתוך המאמר –
Of course, we need to highlight the usual caveats: this is just a single set of figures from one online retailer, and as such hardly representative of the overall CPU industry. Indeed, this represents a focus on PC enthusiast and consumer sales – which is still very telling – although Intel shifts plenty of chips elsewhere in the likes of the business and laptop market.
ובשאר מקומות, יש עליה מכובדת בנתי השוק.
לא התנפלות חסרת תקדים ואר דברים שאמרת,
ובטח לא אהבלים שלא מבינים מהחיים שלהם ( בתרגום חופשי של דבריך ).
מה לעשות, אותם "אהבלים" המתינו בסבלנות להתבהרות התמונה
והלכו על מעבד טוב וגם זול יותר ממה שיש לאינטל להציע.
זכותם.
אולי כדבריך הנאתם קצרה, אבל מה ?
גם איך להינות אתה תקבע להם ?
יש עוד המון נתונים מר askme (סליחה נפולאון) שמצטרפים לנתון הזה. **נשאיר לך להשלים את החומר, שתזיע קצת גם אתה,
אני כבר עשיתי די והותר למען החברים בהתאם המידע.
ואם תהיה לך סלבנות עד לפרסום תוצאות הרבעון הבא לשנת 2019 של AMD (במצגת למשקיעים) מה שנקרא investor relations,
אתה תוכל לסגור מעגל ולהבין עד כמה היתה התנפלות על המעבדים, כי בנוינ הרבעון יש מספרים מוצקים של 3 החודשים האחרונים.
לא סתם נחשתי או דמיינתי כדבריך או העלתי השערות מהאויר.
אלא עקבתי בשקדנות על העניין מתוך סקרנותי ותחביבי בעיסוק בשוק ההון, זהו אחד הדברים שעובר עליהם בכדי להשיג ידע
ולנתב השקעותיי בתבונה הולמת (על מנת לגרוף תשואה אופטימלית ואתה כותיק כבר מכירני ויודע שמשקיע בשוק ההון).
התפלגות מכירות ונתח שוק הם מדדים שונים.
גם אם כרגע התפלגות המכירות היא ביחס של 80%/20% לטובת AMD, אין לדעת מה ההשפעה על נתח השוק.
נתח שוק משתנה כשמעבד אינטל מוחלף ב-AMD (או להפך) ולא AMD ב-AMD. גם יכול להיות מצב שמעבד AMD נקנה לצד זה של אינטל. עדיין יש לזה השפעה על נתח השוק, אבל פחותה.
ברגע ש-AMD יחצו בשוק ה-OEM את רף ה-35% נתח שוק ובתחום השרתים את רף ה-15%, אז יהיה מקום לדבר על תזוזה בממדים טקטונים שצריכה להתחיל להדאיג את אינטל. רק בעוד שנה לערך נדע, בקירוב (כי תלוי מט מכין את הדוח, איך כל זה השפיע על נתח השוק. די ברור ש-AMD תנגוס בנתח השוק של אינטל (גם בגלל בעיות האספקה של אינטל). השאלה עד כמה לץובטווח של שנה, כנראה שלא המון.
אי אפשר להשליך מהפרט של שוק חובבי החומרה על הכלל.
זה בהחלט נכון. אנחנו מדברים כרגע על מכיות לשוק הביתי. בשוק השרתים שנת 2018 הסתיימה עם נתח שוק של רק 3.2% ל- AMD.
מחכים כרגע לנתוני רבעון 1 לשנה הנכחית כדי לראות אם הם הצליחו לעבור את רף ה 5% שמשוער שהם יצליחו אולי להדיע אליו.
השוק הגדול יורת האו שוק השרתים, לכן הוא בעל המשקל הגדול ביותר.
ברמה גלובלית שכולת גם שרתים וגם ניידים, כמוב שאינטל עדיין הרבה יותר גדולה. היא אבדה את מעמדה רק בשוק ה PC הביתי
או מה שנקרא enthusiast market.
ועל זה אמרו חז"ל "מה קשור שמיטה להר סיני ?".
ואיפה המכה המוחצת של אינטל שניפנפת בנימוקיך המלומדים ?
אתה, מר nec_000, יורה לכל הכיוונים בתקווה נואשת שמשהו יהיה נכון.
במקום לשרת את הציבור, כטענתך, אתה רק מבלבל את הציבור
באמירות סותרות כל שני וחמישי.
אז לא יודע כמה ולמה אתה מזיע,
אבל לנו, הציבור ההדיוט, אין מושג מה בסופו של דבר אתה אומר
או רוצה לומר. נא עזרתך בנדון.
תודה מקרב לב על הרצון וההיענות.
אתה טרול שמחפש סתם לזרוק מריבות. רק שכחת כנראה את גיל הכותב ואת גיל הקוראים הממוצע,
פספסת שאינך בסביתך הטבעית כנראה.
טוב.
למה לריב ?
הנושא של הדיון הוא ביצועי המעבדים שבכותרת, הלא כן ?
לא נתחי שוק ולא השקעות בבורסה.
אז בוא / בואו נחזור כולנו לנושא.
ראיתם את הניסיון הנואש של אינטל לעשות רעש לפני הבכורה של ROME מחר? הם מבטיחים ש"אגם נחושת" יהיה בעל 56 ליבות ויתמוך בסוקט חדש (להבדיל מרק BGA ב9200) והסוקט גם יתאים לדור הבא של עידן הקח, אהה והם מבטיחים שהTDP יהיה נמוך מהנתון המגוחך של 400W ל9200.
עצוב שהנהלה כושלת מביעה חברה גדולה ומתקדמת כזו למצב כזה שכל מה שיש להם להציע זה SPAM של מצגות "חכו חכו יש לנו מוצר מדהים שמגיע בקרוב!".
תן קישור, גבר ….
https://www.anandtech.com/show/14713/intel-to-offer-socketed-56core-cooper-lake-xeon-scalable-in-new-socket-compatible-with-ice-lake
LEAK המספק הצצה למחר:
https://www.tomshardware.com/news/amd-epyc-7742-vs-intel-xeon-benchmarks,40089.html
thehwgeek – כרגיל וכמו תמיד, תודה על הבא המידע המעניין הזה
0 0
עוד קצת מידעים על price guaging שמתבצע על מעבדי ריזן 3000 מבוקשים, בהתקיים ביקוש העולה על ההיצע, במיוחד דגם 3900 בשלב הזה
שהוא החם ביותר מכל הליין:
https://www.techradar.com/news/amd-ryzen-9-3900x-faces-shortages-leading-to-high-prices-on-ebay
ביקשתי יפה, לא ?
פה יש כתבה מאד מעמיינת (ממש מעכשיו יולי 31) על שוק השרתים, על הממצא שכבר הזכנו קודם על כך שבסוף 2018 (רבעון אחרון)
הנתח שוק של AMD בשרתים היה 3.2%, ועל מה שהולך לעשות rome – לרבות הדלפה/שמועה שגוגל סגרה עסקת ענק מול AMD לקליטת
שרתים מסדרת rome החדשה. משמעות הדבר (בהנחה שהשמועה נכונה) עבור AMD ונתח השוק שלה בסגמנט היא ענקית:
https://articles2.marketrealist.com/2019/07/rumor-google-may-use-amds-epyc-server-chips/