עם יותר ליבות עיבוד בכל קטגוריה ותגי מחיר זהים לאלו של דור ה-Skylake, באינטל מקווים להחזיר לעצמם את מלוא המומנטום במחשבים הביתיים
ידענו שזה בדרך, ועכשיו זה גם קורה: אינטל חושפת את מעבדי ה-Coffee Lake הראשונים בדור ה-Core השמיני שלה, עם שש וארבע ליבות בשישה דגמים שונים אשר יהיו זמינים לרכישה כבר בתחילת החודש הבא, לצד לוחות אם חדשים עם ערכת שבבים מסוג Z370 שיהיו היחידים לתמוך בהם.
כמשוער, ההיצע של יצרנית השבבים יורכב משישה דגמים חדשים, שלושה מהם עם מכפלת תדר פתוחה ותמיכה בהמהרה ושלושה בלעדיה אך עם מעטפת הספק מצומצמת – שניים מסדרת ה-Core i7, שניים מסדרת Core i5 ועוד שניים מסדרת ה-Core i3, כשהבשורה הגדולה היא תגי מחיר רשמיים שזהים כמעט לחלוטין לאלו איתם הושקו מעבדי ה-Skylake לפני כשנתיים, למרות הקפיצה בכמות הליבות.
ה-Core i7 8700K יהיה המוביל, באופן טבעי, עם שש ליבות פיזיות ו-12 ליבות לוגיות, מכפלה פתוחה כלפי מעלה, תדר בסיסי של 3.8GHz ותדר טורבו מירבי של 4.7GHz עבור ליבה בודדת, 12 מגה-בייט של זכרון מטמון L3 ותג מחיר מומלץ של 359 דולר, כשלצידו ה-Core i5 8600K שיציע שש ליבות פיזיות בתדרים שבין 3.6GHz ל-4.3GHz בעלות של 257 דולר – וה-Core i3 8350K עם ארבע ליבות בתדר 4GHz ופוטנציאל המהרה נוסף בעבור תג מחיר של 168 דולר בלבד, שעשוי להפוך אותו ללהיט מאסיבי חדש בקרב חובבי הגיימינג למיניהם.
מגוון נוסף של דגמים שולחניים מהעידן החדש אמור להגיע בעוד כמה חודשים, כאשר במקביל כעת נראה כי תהיה זכות קיום מעשית למעבדי Pentium ו-Celeron מוזלים, אשר יכילו זוג ליבות עיבוד, עם או בלי HyperThreading, ככל הנראה בדרגת מחיר של 100 דולר ופחות.
הסיבות אותן ציינה אינטל בתור אלו שהצריכו מעבר לפלטפורמה מעודכנת וערכת שבבים חדשה כוללות מערך אספקות מתח משופר שיתמוך בכמות הליבות המוגדלת, יכולות אוברקלוקינג מורחבות לקבלת תוצאות מיטביות, וכמו כן תמיכה מובנית בזכרונות DDR4 מהירים יותר של 2,666MT/s. ניתן להתווכח עם הצורך המעשי למהלך זה והבחירה לוותר על תמיכה לאחור (גם עם יכולות מופחתות), אך בסופו של דבר כנראה שמדובר ב'מחיר קטן' לשלם עבור בואו של עידן חדש בו ארבע ליבות הן הבסיס החדש, ושש ליבות (ואולי גם שמונה ליבות) הן מה שקיים אצל חלק גדול ממשתמשי המיינסטרים – אחרי עשור שבו היו לנו בעיקר צמד ליבות או ארבע ליבות במחירים סבירים ושפויים.
ביקורות למעבדים החדשים צפויות להגיע לרשת בימים הקרובים, וכעת זה השלב שבו אתם צריכים להכריע: Ryzen או Coffee Lake, אינטל או AMD – מי יצרנית המעבדים המוצלחת והמשתלמת ביותר בסביבה? מצפים לשמוע את דעותיכם בתגובות.
אינטל איבדו אותי לגמרי, רק יצאה פלטפורמת/צ'יפסט z270 [שיאמר לזכותם, מעבדי דור 7 נתמכים גם על Z170] וכבר הם זורקים אותה לפח ועובדים לZ370, כשכבר ידוע שאוטוטו תיזנח גם כן ויעברו לZ390!! בינתיים AMD הודיעה שהיא תתמוך ב AM4 עד 2020!!!!111אחדאחד
לא מבין את הקטע שלהם. אני נשאר עם ה6700k שלי בינתיים בכל מקרה וקצת חבל כי אם היתה תמיכה הייתי הראשון שיקנה 8700K.
נכון, עברו רק תשעה חודשים מאז שיצאו Z270 ו-7700K. מצד שני – עדיפה תגובה מהירה יותר של קופי לייק עכשיו, מאשר שתגיע כנראה כמתוכנן בדצמבר-פברואר
אין לי בעיה עם התגובה המהירה, להפך.
יש לי בעיה על זה ש"עושים קופה" עלי ועל כל מי ששדרג לאחרונה והרגו לו את הפלטפורמה ושדרוג לעתיד
בגלל זה עדיף לקנות AMD..
את אינטל מעניין איך לחלוב אותך, לא איך לספק לך מוצר טוב לשנים
כבר עכשיו יש תוצאות רשמיות לביצועים!
ראיתי אצל WHYCRY
הזכרת את הסלרון וה'פנטיום' – עדיין חזקים יותר מהמקבילים של AMD בטווח המחירים האלה.
כן.. טוב אני מניח שמי שמגיע ממערכת די ישנה זה לא כזה משנה לו.. ה8700K ממש פצצה וגם הi3 החדש עם מכפלה פתוחה.. שווה ערך ל7600k בביצועים אני משער!
מה שכן, מסתמן שה8700K הולך להיות לוהט [בטמפרטורה] וזו בעיה לא קטנה לחובבי האוברקלוק שבינינו
אני לא יכול להגיד הרבה על המעבדים החדשים, אבל אני כן יכול להגיד שזה לא נורא כמו שחושבים שזה יהיה
מה כל המהומה…באמת שלא כזה קריטי ההבדל בין 7700K ל 8700K ממש לא שווה שידרוג
חוץ מתוספת של 50% ליבות. בקטנה.
הגעת פעם לשימוש כזה? על הנייר הכל נחמד ויש כמובן יותר חזק מזה…אבל השאלה כמה השימוש בזה.
אולי הגיע הזמן לשדרג את ה2700K המזדקן שלי
חוץ מהכרזה מאוד רשמית אין אפשרות לפרסם נתונים כלשהם בנוגע לביצועי המעבדים וכו' מכל סוג.
בודאי, איזו שאלה. מולטי טאסקינג מאפשר לי להינות מהרבה יותר ממה ש-core i3 יאפשר בעוד שבוע
כן אני אבל בתור מי שיש לו I7-7700K לא ממש רואה סיבה לשדרג…מבין?
למה שתרצה? ברור. אף דור חדש מהשנים האחרונות של אינטל לא בא להגיד למשתמשים לשדרג מהדור הקודם. אמנם, זאת אחלה הזדמנות לבעלי דור ראשון עד שלישי של מעבדי Core.
כן, כי ציפיתי לשדרג אולי אם היה שיפור מטורף אבל בא נגיד שאני לא נופל מהכיסא
I7210I דווקה עכשיו אתה מתלונן ?
זה השיפור הכי גדול שהיה מאינטל ומקביל בערך למה שהם עשו מאז הI7 870 עד לKBL כיום ביחד.
כל הדורות האחרונים קיבלנו 1-10% שיפור מדור לדור, אז באמת לא היה שווה לשדרג אפילו מ3-4 דורות אחורה.
התכוונת אולי שפור של 1-4% מדור לדור.
ובמעבר האחרון, מסקיילייק לקאבילייק, היתה אפילו נסיגה אחורה של 1-2% (בביצועים באותו תדר).
הסדרה החדשה של אינטל לא נועדה למי שיש כבר היום מעבד 4 ליבות מודרני, דהיינו מדור סנדי ברידג' (כולל) ועד קאבילייק.
הסדרה החדשה נועדה למי שאין לו מחשב בכלל, למי שהיה לו מחשב אך התקלקל,
ולמי שהיה לו מחשב 2 ליבות ומפעיל כיום יישומים כאלו, שכבר לא מספיק לו הכח החישובי.
אז נכון,
חלק גדול של צרכנים בעולם אינו מלומד ומשכיל בתחום, וידלג בשמחה (אך מתוך בורות) מ- 4 ליבות ל- 6, רק כי זה נשמע יותר טוב
וסקסי על הנייר, או בגלל שיערכו לו הצגות לא רלוונטיות בלהטוטנות שיווקית מרשימה, והוא יקנה את זה.
אלו יאלצו לשפוך 1000-2000$ על מכונה חדשה, שתכלס ביום יום לא עושה שום דבר מעבר, ואת הקודמת כשהיא עדיין דנדשית
בת שנים בודדות, ינסו להעביר לבן אחותם או למכור בכמה גרושים בלוחות. ועל זה מרבית התעשייה בתחום עושה כסף (והרבה).
בעיקר על כך שמחשב אחרי 2-3 שנים – מערכת ההפעלה שלו "מלוכלכת" ונעשה איטי, והצרכן סתם חושב שמחשב ישן ואיטי.
ואנחנו המבינים ?
אנחנו עם (למשל) 2500K שעוד לא נולדה האפיליקציה שמביאה אותו לבעיה ביצועית, או לחניקה כזו שהביצועים לא מתקבלים על הדעת….
אנחנו נשב בשקט ועד שלא נקבל לפחות פי 2 יכולת ביצועית של המכונה, ונתקל לצרכים שלנו גם באפליקציות שמחייבות כזה כח חישובי
רק כדי לעבוד באופן נאות, אנחנו נשב בצד ולא נבזבז גרוש אחד מיותר לנושא.
אה, וגם כשכבר יהיה כזה צורך בשוק (כנראה לא לפני 2019), אז בטח ישכבו להם שם בלוחות אלפי מערכות 4/6 ליבות משומשים די דנדשים
בכלום כסף שהם חזקים יותר מה- 4 ליבות שלנו, ואז נקטוף אחת שכזו במקום לרכוש מחשב חדש. את הלקח שלנו כתוצאה מהניסיון כבר למדנו:
לרכוש מחשב חדש לבית, כשזו ממש אינה **מכונה קריטית** של העבודה, חבל לרכוש חדשה באלפי שקלים. פשוט טמטום.
עדיף לרכב על "הטמטום" של אחרים – הם שלמו אלפי שקלים רק אתמול, אנחנו ניקח מהם בכמה מאות בלבד.
אנקדוטה לנושא:
לקראת יום כפור כמו כל הורה גאה, הייתי זקוק לזוג אופניים חדש וראשון לבני הקטן בן 4 , שיתחיל להתאמן וללמוד את הנושא.
אז היה חדש בחנות entry level ב- 300 שח, ואותו הדבר רק שמישהו קנה אשתקד ומוכר בלוחות ב- 100 שח והוא 2 דקות נסיעה ממני.
יש כמו זבל בלוחות כאלו דברים.
אז קניתי משומש. וגם ככה בשביל הבקושי 2-4 פעמים שהוא ייגע בהם בשנה, חבל על הכסף שילך לטמיון על זוג חדש. הרי עוד שנתיים ממילא מחליפים
לו שוב, כי הילד גדל מהר. אז מוכרים את האופניים האלו שוב פעם ב- 100 שח למישהו אחר בהנחה שלא נהרסו כמבן, וממחזרים את הכסף וקונים עוד
פעם אופניים משומשות קצת יותר גדולות ב- 100 שח. וכך באותם 100 שקלים ממחזרים לילד אופניים משנה לשנה, ובסו, כשיהיה גדול לא ירצה עוד אפניים
בכלל, מוכרים את הזוג האחרון והכסף חוזר לקופה.
תענוג לעבוד עם הראש.
אתם לא יודעים עד כמה אני מצטער היום שלפני שנה רכשתי לביתי אפניים חדשות (מידה 24) ב- 1000 שח (ולי ב- 1500).
ראיתי שבלוחות שאופניים בדיוק כמו שלה, עולים משומשות במצב mint condition רק 250 שח. איזה בזבוז.
הכללתי בתגובה שלי גם את הLynnfield שממנו לSB היה כ 10% שיפור
אם כך אז נכון.
הדור הראשון של Icore היה מעין ניסוי כלים מקדמי לסדרה,
שאחריו בדור השני – סנדי ברידג', הגיעו לקפיצה מאד יפה של ביצועים על פניו.
ורק אחרי סנדי, הגרף עולה לאט מאד.
וגם – להשוות מחירים מחוץ ל-ZAP, כי יש חנויות שלא מופיעות שם, שזולות יותר מאלה שכן.
למרות מורת רוחך, אני לא רואה הרבה בעיה בלהביא מעבד משושה ליבות כאשר התקציב מאפשר זאת ובהנחה שלמחשב יש סיבולת לעמוד ביותר מטלות סימולטנית. זו לא בורות, זה הרצון לקנות את הטוב ביותר במסגרת התקציב שלך. לא כולם מסתכלים על המחשב שלהם בטאמפר של עלות-תועלת ומחפשים מי דופק אותם פה או מרוויח עליהם קופה שם, אלא חלקם מסתכלים עליו מערכת פיראטית שהם יכולים לתחזק מדי כמה שנים לצורך הדרישות שלהם – ולשם כך מקצים למען העניין תקציב כסף ושאיפה מסוימת.
אתם אוהבים לתת רכבים כדוגמה – אז גם מסקודה פאביה אהנה על הכביש וה-100 קמ"ש שלה זה אותו 100 קמ"ש של ההאודי SQ7, אבל זה לא אומר שאני לא יכול לפנק את עצמי ברכב הרבה יותר "פריומיום-ish" במידה שאני יכול ולא לצאת מכך בור בדרך. זו תפיסה מעוותת שהקשר שלה למציאות מקרי.
לענייננו, קופי לייק לא באמת מרעידה את השוק כמו שאינטל הציגה אותה בשנים האחרונות, היא פשוט הסדרה הראשונה שמתיישרת עם רייזן לא בהיבט ביצועי, אלא בהיבט שיווקי. ההבדל הוא ש-AMD לא תמהר להוציא סדרת ביניים בחודש הבא רק כדי לתת "מענה לאינטל", היא כנראה תסתפק בלהשיק סדרה נוספת מתישהו במהלך שנה הבאה – עניין יזום ומתוכנן לאור ההכנות לקראת התחרות מצד אינטל – ותוריד במעט את מחירי הרייזן. עניין שיספיק בהחלט להשאיר אותה רלוונטית בסיפור.
^בכל הנוגע לצרכנות והצורך הפסיכולוגי של בני אנוש באשר הם, לכלות כסף על תחושה קצרת מועד של "יש לי משהו יותר טוב",
יהיה זה מחשב, מכונית, בגד…
נעשו הרבה מאד מחקרים אקדמאיים, ולא רק אקדמאיים – אלא גם מצד התעשייה של הצריכה (שכן הנושא בליבת עיסוקה).
כולם שלא במפתיע הגיעו לאותן תוצאות:
הוצאה כספית על "חומר" מחזיקה זמן קצר מאד של עילוי רוח ותחושת הנאה בקרב הצורך, למעשה בין דקות, ועד שעות. במקרה הקיצון יממה.
מנגד הוצאה כספית על "בילוי חוויתי", במיוחד עם הקרובים לנו, מחזיקה הרבה יותר זמן, בדר"כ נשארת עמנו באמצעות זיכרונות למשך כל החיים.
אז בזמן שאתה (כמו גם רבים אחרים – אל תרגיש רע הנך בחזקת רבים) שכנראה אינם טורחים לעבור על מחקרים רציניים בתחום וימשיכו
לכלות את כספם על שטויות ילדותיות (חוסר יכולת לדחיית סיפוקים ?) כמו על מכוניות יוקרה, מחשבים מיותרים שאין בהם צורך, והזרועה נטויה (הכוונה ברורה),
יש אנשים (בכללם גם "הזקן" המסכן שכותב שורות אלו) שהתקדמו לשלב ההתפתחותי הבא (התבגרו ?)
אלו יאגרו את כספם מהר יותר בסדר גודל, וכך יוכלו לפרוש לגמלאות בגיל שהוא עודנו סביר, קרי לא כזה שהוא עם רגל אחת בקבר כמו 67.
עם הרבה מאד כסף (מיליונים) שיאפשרו בתורם להעביר את הזמן המכובד שהותירו לרשותם, לכלות על חופשה ארוכה שאינה נגמרת,
יעבירוה באמצעות הנאות מסגמנט החוויה: עם חברים, בנות זוג, ילדים, (נכדים ?) וכדומה….
כמי ששערותיו כבר אפורות (ברובן), יכול לספר לך שמקבל כל שנתיים מכונית חדשה מזה שנים רבות (הפסקתי לספור), וכל פעם שכזו אינה
מדגדגת את אמות הסיפים או את סיב ההנאה כהוא זה. כיום מקבל מכונית חדשה, היא בחניה, אפילו לא טורח להסתכל עליה, כבר לא מעניין.
מיצינו כמו שאומרים.
אך לצאת למסעדה טובה, חופשה נעימה בחו"ל עם המשפחה, או אפילו סתם מסג'יסט שבא הביתה ונותן שעה של עבודה טובה,
הכמיה למאורע הזהה הבא והרצון לעוד אחד, לעולם אינו נגמר או נחלש. כבר אמרנו – חוויה.
אלו מהנות פי אלפי מונים מאשר עוד מוצר צריכה בלתי נדרש על המדף, שתכלס לא עושה כלום רלוונטי. לכן האמרה של המחקרים היא:
"אספו חוויות, לא מוצרים."
כיום אני נהנה מנסיעה ליעד גם במכונית משפחתית טובה ותקינה של 140 אלף שח, באותה מידה כמו המרצדס 400 אלף שח שהיתה ברשותי
לתקופת מה, כמו היגואר F type , או מכוניות היוקרה שברשותי בהשכרה עת אני בחול (בין שמטעם העבודה ובין שבאופן פרטי).
אגלה לך סוד (מסחרי שווקי צרכני) של בעלי ידע מוטורי מקצועי (ברמה הנדסית מדופלמת של כאלו שיודעים ומבינים ברמת הבורג בתחום)
שתעשיית הרכב ממש לא היתה רוצה שיוצף ברבים:
המכונית היקרה עולה אולי פי 3 לצרכן, אך רק פי 1.8 ליצרן, ונוסעת רק פי 1.3 יותר איכותי מהמשפחתית שעולה רק שליש ממנה,
באמצעות בוחן של מדדים הנדסיים פיסיקליים (עוצמת רעש, כח סחיבה, מערכות בידור ברכב, וכיוצא בזאת – כל מה שמדיד ובר אבחנה).
אז עם מה נותרנו ? עם פוזה בשביל להצדיק את המחיר המנופח ?
פוזה אינה מרכיב שנמדד (לא אצלי, כבר לא נער בן 16, זה לא מעניין).
אז בשביל לקבל עוד 30% איכות מדידה (בכלים שמודדים זאת), ולשלם פי 3… ?
לא תודה.
וזה לא שלא יכול להרשות לעצמי, יכול גם יכול, אלא שהפער במחיר בישראל, הוא הפער שבין 3000 שח הוצאה על סעיף רכב לחודש
עבור משפחתית ב 140 אלף שח (36 אלף בשנה), לעומת 9000 שח לחודש על מכונית ב- 400 אלף שח (108 אלף שח בשנה).
את הששת אלפים שקלים בחודש חסכון שהם 72 אלף שח בשנה דלתא בין שתי החלופות, אני ודומיי מעדיפים להשקיע בשוק ההון, ולקרב את
הפרישה לפנסיה בעשור שלם. משום שההנאה העודפת שנותנת לנו מכונית היוקרה, לא שווה מאומה, ובטח לא מדקדקת את החלופה
(באותו כסף) שהיא מאפשרת מנגד וזו פרישה כעשור קודם (גיל 57 במקום 67).
מקווה שהנך מתחיל להבין את התעדוף שבין בזבזנות כסף על צריכה – שהיא רגש ילדותי למהדרין (חוסר בדחיית ספוקים), גם אם יש את הכסף,
לבין לעבוד עם השכל הראש והנסיון שהבגרות בחיים מביאה אותנו אליו. קרא את הלינק ששלחתי, ראה שם את הטענה הבאה:
מי הוא מליונר ?
כמה פסקאות מאד נבונות שמכניסות את הקורא לפרופורציה והבנה מי הוא מיליונר, טעות אופטית שרבים לא מבינים אותה (עדיין).
אם אתה (ושכמותך) מייצגים את אלו שעדיין תקועים בתפיסה, שאילו יהיה לכם מעבד 6 ליבות במקום 4 אז "ההנאה שלכם בחיים תגדל ולו במשהו"
כנראה שצפויה לכם עוד דרך ארוכה ללמוד (דרך הכיס). המחקרים לפחות הראו זאת פעם אחר פעם.
אגב המחקרים נעשו על בני אנוש עם היה לך ספק, הם אלו שנתנו את הפידבק למחקר, לא רובוט.
העוד כמה אלפי שקלים שנחסכים פה על מחשב, והעוד כמה אלפי שקלים שם על משהו מקביל אחר, בסוף מתכנסים לאורך 40 שנה (מגיל 20 עד 60)
להרבה מאד כסף. מיליונים.
כל 1000 שח שתחסוך בימי חייך מדי חודש, יהיו שווים בין 1.1 ל- 1.4 מיליון שח במצטבר ב- 40 שנה (בכסף של היום, לא נומינאלית – אלא ראלית).
חשוב שוב עם נבון שלא לחשוב על חסכנות והשקעה, והאם מטוב להמשיך את מלכאת הבזבוז הלא נגמר על צריכה מיותרת, גם כשהיא ממש לא נחוצה
או לא נדרשת (כמו מעבד 6 ליבות במקום 4 כשזה לא עבור משהו פרודוקטיבי מדיד שמחזיר את עצמו) כי במשחקים לא תרגיש הבדל (בנתיים)
עיין ערך משהו שהוא (עדיין) לא נחוץ.
אני חושב שאתה הוא לא זה שרואה את הבעיה, או את הטענה הרווחת בכלליותה.
אני רואה פה ניבובי מילים שלא בהכרח מתקשרים לדיון, ספק מתיימרים לחמוק מנקודתו וספק שלא, זה לא כל-כך רלוונטי לי.
אגע בנקודות שכן רלוונטיות לדברים שאני העליתי:
-אני פועל בתעשיה הזו עוד מעט דור (21 שנה ליתר דיוק), מנהל פרויקט שנמצא כעת בחיתוליו על סגת המציאות מדומה (אולי אשתף כאן מידעים נוספים אודותיו בעתיד, כאשר זה יתאפשר) – אני כותב זאת משום שלך יש נטייה לתקוף את הטוען בעקיצות רמוזות ולא את הטיעון, עניין בעייתי לא פחות שנוגד את הקונספט והערך של דיון כשלעצמו.
-מניסיוני האישי, רוב האנשים – אלה שלא מסתכלים על התחום כתחביב או כפנטזיה בחלקים – רוצים להביא מערכת חזקה בגבול התקציב שלהם. יש להבין שזו היא לא פזרנות כפי שניסית להציג אותה עם שלל דוגמאות שונות, יש להם תקציב מוגבל וברור לשמו הם מוכנים להקצות מחשב – לעיתים הם מעלים אותו ולעיתים הם מתפשרים עליו לצורך עניין התועלת ביחס לעלות.
חשוב לציין זאת משום שהם לא מחפשים "הנאה משודרגת" (?) בחיים שלהם ולא מצפים מרכיב יקר יותר לספק להם אותה. הם רוצים להביא את הרכיב החזק ביותר שיש במסגרת התקציב הנוכחית שלהם – לגיטימי לחלוטין. הם לא משדרגים את המחשב בכל יומיים ומעדיפים שלא להיות טרוחים בהתעסקות איתו בעוד כ-5 6 שנים כאשר לא יעמוד במטלות שהציבו לעצמם בעבר, או שלא יעשה זאת באותה הצורה.
הדוגמה עם הרכבים באה להדגיש שאת מרב המטלות שני הרכבים יבצעו וביעילות דומה, אלא שלא תמיד היקר הוא הזול והזול הוא היקר; הרצון להביא רכב חזק יותר במסגרת תקציבית מסוימת היא לגיטימית ולא פסולה כי "הפסדת פה כסף", זו חשיבה מעוותת שלא תמיד מתיישרת עם המציאות. גם היום אוכל לסגור את הלילה עם זיתים וגבינה כדי למלא את הבטן, אבל זה לא אומר שאם אלך למסעדה או אצלה בבית סטייק "יצאתי פראייר".
מה גם שציינת זאת למעלה – עולם המחשבים האישי הוא עולם שאוהב להתקדם ולהסתכל על גבו בכל שנה מרחוק, עצם החשיבה שתבנה מחשב לשנים ארוכות רק מחזקת את הטענה שתרצה לחזק אותו כמה שתוכל בכמה אפיזודות, ולא להתפשר על חלקים כי כעת מביאים תמורה זהה.
-השיער שלי מלבין כבר מנעוריי, פיגמנט בעור.
^עשית ערבוב בין שני סוגי צריכה שונים:
בין צריכה על חומר (כמו רכישת פריט פיסי מוחשי), לבין צריכה של חוויה.
הצריכה במסעדה אותה הצגת מסווגת תחת "חוויה". בה המחקרים מצאו שישנה תמורה גבוה להוצאה הכספית מבחינת ההנאה שהיא
מסבה לצרכן, ולכן גם כתבתי קודם בפוסט שקדם לשלך, שעבור חוויה כגון מסעדה, טיול לחו"ל, או מסג'יסט, אלו בהחלט נמצאים בסל
המוצרים שאוציא עליהם כסף בפחות רסן.
מצד שני,
יש את הסל החומרי, מה שנמצא אצלנו בחניה, בבית, על המדף, פריט לבוש, תכשיט, וכיוצא בזאת. שם תראה ותי לאחר הרבה שנות נסיון,
משתדל להיות זהיר ושמרן יותר.
עכשיו:
הצגת טענה כזו – שיש לצרכן "תקציב מסוים", והוא מבקש לנצל את כולו עבור מוצר כזה או אחר (במקרה שלנו מחשב) וניסית
לתת ראציואנל להוצאה זו תוך הסבר לאורך חיים של המוצר, ושיקולים של חוסר רצון להתעסק עמו בשגרה כי הנושא לא מעניין אותו.
אין לי כל בעיה עם הגישה שהצגת ולראיה אני מקיים אותה עצמי, נהנה מרכב חדש כל שנתיים בדיוק בשל השקול הזה של לא לראות מוסך,
ושל להיות ברמת בטיחות גבוהה ושקט נפשי. זה עולה לי יותר מאשר מי שנוסע על טרנטות, אך חוסך לי התעסקות עם צרות ברכב.
וגם את המחשב הנוכחי שלי רכשתי ב- 2011 שהיה אז השפיל העליון, למרות שלא היה הכרחי, וגם אז עשיתי את החישובים שאם אקנה את
הטופ שיש, אקנה למחשב אורך חיים מקסימלי שניתן ואדחה בכך את השדרוג בכמה שנים מה שהוכיח עצמו כנכון. קרי שעד כאן אנו תמימי דעים.
אך הבעיה עם הגישה שהצגת ברמה העקרונית, היא בכך שזו דומה לניהול הכספי הממשלתי הקלוקל.
מצב שיש כסף "מיותר" לבזבז, ואז מכלים את כולו גם אם לא באמת צריכים. אם מסיימים את השנה עם עודף עושים הכל לשרוף את הכסף בסוף שנה
כדי שלא להראות בשנה הבאה, שניתן להסתפק בפחות (פוחדים להראות שניתן להסתדר עם פחות תקציב ואז יקצצו להם).
איזו טעות נוראית שעולה למשק המון, מעכבת את צמיחתו משום שהכסף הזה אלו מיסים שגוררים את איכות החיים של כולנו מטה, במקום לשמש
ככסף להאצת הצריכה הפרטית ועימה להוביל לצמיחה כלכלית.
וזו הטעות הגדולה ביותר של תורת הצריכה הממשלתית שהדביקה רבים שנמצאים מחוצה לה גם.
המחשבה הזו של תקציב קבוע ששמת לנגד עינך הוא הטעות, וזו נגרמת בשל חוסר הבנה, שלתקציב – אילו זה יוקטן, ישנה חלופה אחרת שניתן
לעשות במשאבים שהתפנו, בכללם צריכה על סעיף אחר, למשל כסף שהתפנה לחופשה זוגית עם האשה בבית מלון, או שומו שמים שמישהו ישמע כן,
אפשרות אחרת והיא כסף שהתפנה לטובת חסכון והשקעה לעתיד.
אני טוען שבמקרה דנן מי שכרגע יש לו מחשב בבית 4 ליבות מדור Icore והוא מספק את צרכיו בהחלט, יהיה טמטום סתם ללכת לרכוש מחשב חדש
בעל 6 ליבות רק כי לפי הספר יש צקיב לכך.
ולמה ?
כי פשוט כרגע אין צרוך בכזה. וקניה של כזה עכשיו היא הבזבוז, משם שהדבר הנכון לעשות זה לדחות את הרכישה עד למצב שהצורך הזה
גם יגיע. אלא שאז כבר הסטנדרט אולי יהיה בכלל 8 ליבות, ואולי 12 .
עכשיו:
אם הנך אדם מבוגר מעל גיל 40 (כפי שמסתמן מדבריך), מנהל פרויקטים ואדם משכיל ומלומד, אך עדיין לא הספקת ליצור הון מכובד של כמה מיליוני שקלים
טובים ורבים בסך כל אפיקי ההשקעה (פנסיה, קרנות השתלמות, תיק השקעות בבנק, נדל"ן) אז אוכל להבין את גישתך, ולא יכול אלא להצטער בשבילך.
רק חלק קטן באוכלוסיה ולמזלו, היה במקום הנכון, בזמן הנכון, ובגיל צעיר – על מנת להיחשף לסוגית הון עושר והשקעה ולאפקט הריבית דריבית.
ומתוך אותו חלק, רק לחלק קטן יותר היה הדרייב מתאים על מנת לממש את מה שהסבירו לו.
ולעניין זה ספור קטן שמתמצת את הנושא:
חבר ילדות טוב שלי מרוויח משכורות מרשימות מאד בהיי טק (נאמר לצורך הדיון 50 אלשח בחודש).
איש מאד אינטיליגנט, בשפיל העליון של האוכלוסיה. למרות מצבו זה לא השכיל כל חייו לחסוך גרוש, ותמיד צרך את כל משכורתו עד תום.
אפילו היה לא נבון מספיק ומשך בכל איטרציה אפשרית את כספי קרנות ההשתלמות, ואת כספי קרן הפיצויים של הפנסיה (כשעבר ממקום עבודה
אחד לשני). כך שכיום בעשור החמישי לחייו ועם כושר השתכרות מדהים, לצערו עדיין יושב על אפס הון עצמי (אפילו דירה אין בבעלותו).
וכאן נכנס הביטוי שמיליון פחות מיליון זה אפס. משמעותו היא שזה לא כמה אדם מרוויח, אלא כמה מהרווח הוא מעביר לטובת צבירת הון.
ואם הוא מעביר כלום, אז גם ממיליון נשאר כלום.
ומן הצד שני יש אנשים ממוצעים שלא מרוויחים מי יודע מה, אולי רבע עד שליש ממנו, אך השכילו להתחיל את נושא ההשקעה וצבירת הון מגיל צעיר,
כי שפר מזלם להיחשף לחשיבות הנושא, וגם בחרו לממש.
מיותר להסביר שמצבם היום מזהיר לעומתו, משום שהם יושבים על כמה מיליונים טובים, זאת מעבר לכך שיש להם רזרבה לתמרן עימה בחרום היה וידרשו לכך.
זו הפאונטה (שאני לפחות) מנסה להציג על רגל אחת:
שצריכה תמיד מוטב שתהיה שכלתנית. שנבון לא לקנות – אם לא חייבים או לא צריך. או לקנות, אך במינון ואיזון – קרי מה שצריך ולא מעבר.
ואת מה שנחסך להשקיע בצד ולאגור, זה הכל. עם הצגת התזה הזו לא נראה לי שיש לאף אחד יכולת להתווכח, משום שהדברים הם self explanatory וברורים לכל.
אם טענתך היתה במישור כזה – "שמישהו דופק אותנו אז כמרד צרכנים לא נרכוש ממנו חדש…" ועל כך התרעמת,
אזי שפספת את הפואנטה לחלוטין, שכן לא קראת בין השורות את כוונת המשורר. סבורני שבפוסט זה הוא הסביר אותה היטב.
אני חושב שקצת התבלבלת, אולי מכמות הטקסט שרשמת חלק מהטיעונים שלך התחברו עם אלה האחרים.
אתה הוא זה שהעלה את מגמת החוויה הנרכשת כמעין דרך יצירתית להסביר למה רכישת מוצר יקר מהרצוי היא לא דרך להשיג חוויה טובה יותר – טענה ריקה בבסיסה שניסיתי להסביר לך בתגובתי הקודמת.
על-מנת שהטיעונים שלך לא יסתבכו אחד בשני אתייחס לדברים שרלוונטיים אליי שוב:
1. אני חושב שמרכז הבעיה בטיעונים שלך היא שאתה לוקח שוב ושוב אקספוזיציות מחייך האישיים ומשליך אותן על נחלת הכלל כדי להבהיר נקודה. אתה צריך להבין שלא כל אחד חושב כמו nec_000 (וסלח על הגישה, לא מכיר את שמך לכן פנייה בכינוי הפורום זו הדרך היחידה שלי לציין אותך) הוא פראייר אבסולוטי. זה בא לידי ביטוי בגישה – אדם שרוצה להשקיע במחשב משושה ליבות כי מעוניין לתחזק את המערכת שלו בראייה קדימה מבלי להיות טרוח אחר כך במחשבות ובתהיות על דבר שדרוג – מחזיק בלגיטימציה מוחלטת לעשות פה. אין פה עניין של שחור או לבן, יש המון רקע אפור ביניהם שמייצג תפיסות בשוק.
2. אדרבא. דווקא זו התפיסה שלך שמתעוותת לכורח המציאות שאתה בוחר להשליך על התעשיה, ומנגזרת זו גם על אחרים, במקום להסתכל על השוק באופן דו-סטרי, ולשקלל רעיונות שונים משלך (בכל זאת, לא כולם מסוגלים לרכוש GTX 960 מלוחות יד שנייה – זה גם-כן לגיטימי מבחינתם). אני הצגתי דבר פשוט שאתה משום מה מנסה לסבך בהמון מילים מיותרות ובסגנון מליצי –
למעבדים שולחניים אין באמת "תווית" עליהם, לא כל מעבד משושה או מתומן ליבות מוכרח להגיע רק לאלו העורכים סרטונים או מפתחים תוכן – כמו שלא כל מעבד מרובע ליבות מוכרח להגיע לגיימרים בינוניים או כבדים באשר הם – ההגדרות הללו הן שטחיות, ובמובן מסוים, מיתוגיות. יש פעמים בהם החומרה לא מנוצלת (טיעון רלוונטי שאתה מנסה להציג), אך המקרים שאני מנסה להציג הם פעמים בהם הרכיב נכנס בתקרת התקציב – לא חורג ממנה – ומאפשר למשתמש בה אוויר לנשימה בעת ריצה טכנולוגית. אתה טוען שזה לא לגיטימי "לא לחסוך" כאשר קיימת האפשרות – אני טוען שכן. הבעיה היא שאתה אונס את הדעה שלך על אחרים בעזרת דוגמאות שהקשר שלהן לדיון שולי, אני לא.
3. שגיאה נוספת בטיעונים שלך היא שאתה מנסה להציג את עצם רכישת המעבד החזק מהרצוי (על-פי תפיסתך) כפגיעה במשק (?), טיעון הזוי, לא נכון ולא מתיישר עם הנרטיב שניסית להציג עוד בתגובה הקודמת. גילוי נאות – ממליץ לך בחום לעבור על יסודות הכלכלה של תומס סואל או כלכלה עירומה של צ'ארלס וילן ולהבין למה הדברים שאתה אומר לא באמת רלוונטים, לא לשוק כרטיסי המסך ולא ממש באופן כללי למשק העיבוד.
4. זו בדיוק הנקודה המנוגדת שאני מנסה להציג. אולי עכשיו מעבד מרובע ליבוד מדור סאנדי ברידג' מבצע מטלות בסיסיות למשתמש הרוכש אותן – קונספט שמעולם לא ניסיתי לסתור בתגובות שלי (אשמח שתצרף סימוכין המוכיח אחרת) – אלא שאני מסתכל על העתיד, תקופה בה המשתמש הרנדומלי לא ירצה להמר ויעדיף להשקיע עוד כמה מאות שקלים כדי לשדרג את המערך שלו בהנחה שיהיה לו מתווה יציב יותר במרחק כמה שנים קדימה. תהייה לגיטימית שרובצת תחת השוק הזה של המעבדים בשנים האחרונות.
5. מעולם לא כפיתי את הדעה שלי על אף אחד… בסה"כ הסברתי שלמטבע הזה קיים עוד צד, והוא לא מלא חלודה כמו שאתה מנסה לצייר אותו.
אני לא אתכחש אל הטייטלים שהענקת לי בתגובתך, ולא אתכחש לעובדה שלא מסתתרים אצלי מיליונים בבנק (אני לא אדם של המשכיות, מאז ומתמיד הייתי עצמאי ועבדתי לבד על פרויקטים קבלניים), אבל תהרוג אותי אין לי מושג איך זה מתקשר לדיון.