ADATA N909 – מכניסים את ה-eSATA למיינסטרים

 

עולם האחסון הפך לאחרונה לחלק בלתי נפרד מחיינו, תפקידם של אמצעי האחסון רק גודל וגודל עם השנים והקידמה. אמצעי אחסון שזכה לפופולאריות רבה הוא הזיכרון הנייד או בשמו הרשמי באנגלית DOK (ר"ת Disk on Key). אמצעי אחסון זה החליף את הדיסקים, החל מאחסון מוזיקה ועד להעברת קבצים גדולים ויכולות גיבוי, כאשר הוא אפילו נוגס בנתחו של שוק הכוננים הקשיחים הניידים, שכן נפחו של הזיכרון הנייד מטפס באופן ברור.

 

תכונה לא פחות חשובה מהנפח עצמו, היא הממשק. כאשר בעבר משתמשים רבים פסלו את הזיכרון הנייד עקב קצב העברה איטי מדי, מה שעיכב באופן דרסטי כל פעולה סטנדרטית, אפילו כזו שהסתכמה בהעתקת קבצים בנפח ממוצע. כיום, ככל שהכמויות המידע הולכות וגדלות, ועימן גדל נפחם של הכוננים, גוברת הדרישה לממשק מהיר יותר. בהתאם לרחשי השוק, בשנים האחרונות אנו רואים מאמצים רבים ליעול את הממשק בין הזיכרון הנייד למחשב, כאשר כבר בתחילת העשור הוצגו ממשקים חיצוניים מהירים כגון ה-eSATA, ולאחרונה הושק אף תקן ה-USB 3.0 שמציע קצב העברת מידע מופלא. בביקורת זו, נציג זיכרון נייד מבית ADATA, בנפח סטנדרטי העומד על 16 גיגה-בייט, בעל ממשק האמור להקל על חיינו בכל פעולה פשוטה של כתיבה או העתקה.

 

החבילה צנועה למדי, אם כי לא ציפינו לבאנדל מרשים, שהרי מדובר סך הכל בכונן נייד. הכונן עצמו אפרורי ומשעמם, ואינו נראה מיוחד כלל. הוא קליל (שוקל 23 גרם בלבד) וגודלו כגודל זרת ממוצעת. בצידו ניתן למצוא מסילה לחיצה המאפשרת לחשוף ולהסתיר את חיבור ה-eSATA, ו… זהו. פשוט, קל, אבל בהחלט לא מלהיב. העיצוב יכול היה להיות לפחות מבריק יותר, שהרי בניגוד למכשיר, הקופסא צבעונית ונחמדה, אם כי גדולה יתר על המידה. בתוכה תמצאו 80% אוויר, 10% פלסטיק, 9% כונן ושאר המקום נשמר לרצועה האפורה שגם היא רגילה למדי.

 

המכשיר עצמו נוח לשימוש, אולם רק בגלל טבעו הפשוט. קשה להסתבך כשמדובר במכשירים קטנים ופשוטים כאלו. הכונן הנייד תומך בחיבור משותף של eSATA ו-USB 2.0 אליו נגיע מאוחר יותר, בקניית המכשיר תקבלו אחריות לכל החיים מ-ADATA, אם במקרה הוא ייפול לאסלה, מתחת לגלגלי מכונית או מהגג של מגדלי עזריאלי. אנו סבורים שהוא יצא ללא פגע מכל סיטואציה אחרת, שכן המתכת ממנה הכונן עשוי נראת קשיחה למדי. בכל מקרה, אין מקום לדאגה לשלמות הכונן כתוצאה מתאונות ביתיות, כגון נפילה מהשולחן.