רקע טכנולוגי
מנוע הלייזר
לפני כמה שנים, החליפו העכברים האופטיים את עכברי הגולה המגושמים, ומאז חווית המשחק וחווית המחשוב הכללית שלנו השתפרה לאין שיעור. אין עוד צורך לנקות את העכבר מדי חודש או להחליפו כל שנה; העכברים האופטיים אינם זקוקים לתחזוקה שוטפת, כיוון שאין להם חלקים נעים ולכן הם מסוגלים (תיאורטית לפחות) לעבוד כמה שנים ברציפות, ללא תקלות.
כידוע, העכברים האופטיים מבוססים על עקרון פעולה שונה מעכברי הגולה: בעוד שעכבר הגולה היה "סופר" חריצים בגלגל שיניים נע, החיישן האופטי סורק את משטח העבודה אלפי פעמים בשניה ובכך מזהה בצורה מדויקת את תנועת העכבר.
![]() |
מנגנון גלגל השיניים |
מובן כי עכבר ה"גולה" סובל מגבול דיוק מסוים, שכן לא ניתן להקטין את מספר הזיזים בגלגל השיניים עד אינסוף (על מנת לקלוט את התנועה הקטנה ביותר האפשרית). לעומתו, רמת הדיוק של העכבר האופטי תלויה אך ורק בדיוק קריאת פני השטח והיכולת להבחין בשינויים קטנים ביותר – או במלים אחרות, ברזולוציה שבה הוא סורק את פני השטח ובמנוע המבצע את זיהוי ההבדלים בין שתי תמונות פני השטח המתקבלות אחת אחרי השנייה.
עד היום, נעשה שימוש בתאורה רגילה שנבעה מ-LED על מנת להאיר את פני השטח ולקלוט את האור המוחזר ממנו.
![]() | ![]() |
כפי שניתן לראות שיטה זו איננה מדויקת, בייחוד כאשר האור המוחזר לרכיב הקולט הוא בעוצמה נמוכה ואינו ממוקד. התמונה המתקבלת איננה מדויקת ומהווה העתק מטושטש של פני השטח. כתוצאה מכך, יזדקק העכבר ליותר תמונות או לתזוזה רחבה יותר על מנת לזהות כי קיימת תנועה.
![]() |
מנוע הלייזר החדש אמור למנוע אי דיוק זה כיוון שהחישן האופטי מייצר תמונה מדויקת לאין שיעור של פני השטח. בשל עובדה זו, זקוק העכבר לתזוזה קטנה יותר על מנת לזהות תנועה ולהזיז את הסמן על מסך. בנוסף, מסוגל עכבר הלייזר לעבוד על משטחים חלקים יותר מעכבר אופטי "רגיל", שכן, הוא מסוגל להבחין בהבדלים קטנים יותר בתמונת המשטח מאשר האופטי ה"רגיל".