סיכום שנת 2011 בזירת החומרה

אינטל התחילה את השנה שלה טוב מאוד, עם השקת מעבדי ה-Sandy Bridge, שבראיה לאחור, הביאו לחברה הרבה נחת. הדגמים הזולים יותר, אלו הכוללים זוג ליבות עיבוד וליבה גראפית, איתגרו אפילו את מרובעי הליבות של AMD במשחקים, בנוסף להיותם פתרון עוצמתי גם לאלו שאינם משחקים במשחקים. ניתן לציין לחיוב גם את הליבה הגראפית המובנית במעבדים, שלגיימרים מזדמנים על מסכים קטנים וללא יותר מדי אופציות גראפיות מופעלות הספיקו בהחלט.

 

לא הכל ורוד – בהשקת המעבדים נתגלה פגם בלוחות האם שתמכו בהם. בקרי ה-SATA 3 התחילו להתדרדר עם הזמן בביצועיהם, והנושא הוכרז כתקלת חומרה על ידי אינטל. הפיתרון הגיע בתוך פחות משבועיים, בדמות גרסה חדשה יותר לערכת השבבים. בטווח הארוך לא הפריע הכשל לאינטל, והפופולריות של מעבדי ה-Sandy bridge גברה.

לקראת סוף השנה, חידשה אינטל גם את פלטפורמת האקסטרים שלה, והוציאה סוף סוף את תושבת ה-LGA 1366 לגמלאות. נכון לרגע זה, מדובר במעבדים הביתיים המהירים ביותר שכסף יכול לקנות, בהעדר תחרות ראויה לשמה מצד AMD. אינטל אפילו השלימה את הפלטפורמה עם מערכת קירור מים, מה שבאמת מאותת לשיאני העולם, גיימרים ואוברקלוקרים מנוסים – "תשתמשו באינטל".

 

בפועל, רוב המעבדים הנמכרים הם לא מעבדי אקסטרים, ואפילו לא המעבדים החזקים ביותר שמשווקים לתושבת ה-LGA 1155. המעבדים שבאמת עשו את השנה מבחינת אינטל הם כפולי הליבות הפשוטים, הממותגים עדיין תחת מותג הפנטיום ומכילים אך ורק זוג ליבות וליבה גראפית מובנית. למרות זאת, מעבד אחד היינו רוצים לציין במיוחד השנה: ה-Core i5-2500K.

מדובר במעבד בעל תג המחיר הנמוך ביותר שאינטל מוכרת שמאפשר לבצע אוברקלוק מכובד, של יותר מכמה עשרות מגה-הרצים. אפילו במהירות הבסיס, המעבד מספיק למשחקים עכשוויים, שלא לדבר על מהירות של 4.5 גיגה-הרץ וצפונה אליהן הוא בדרך כלל יגיע לאחר המהמרה. ולמרות זאת, היינו רוצים לראות גם מעבדים זולים יותר מ-1000 שקלים שמסוגלים לעבור המהרה מכובדת, וזה עדיין לא קיים אצל אינטל.

 

מדובר בשנה מאוד מוצלחת עבור אינטל, הן מבחינת החדשנות שהציגה השנה, והן מבחינת דוחו"ת כספיים שמפתיעים אותנו בכל שנה מחדש. אנחנו מצפים לראות מה תשלוף אינטל מהכובע בשנה הבאה.

 

עבור AMD, הייתה זו שנה מעורבת: הצלחות וכשלונות. החברה התחילה את השנה עם פיטוריו של דירק מאייר, המנכ"ל שהצליח להחזיר את ראשי החברה אל מעל למים. בהמשך השנה, לאחר דיונים מעמיקים וזמן רב, קיבל את המשרה לא אחר מאשר רורי ריד, שכבר כיהן במספר תפקידים מנהליים ב-IBM והביא את לנובו לרווחיות שיא.

בהמשך השנה, לאחר ההודעה על מינויו של רורי ריד, עזב את החברה ריק ברגמן, סגן נשיא בכיר ב-AMD, ומצא מקום כמנכ"ל Synaptics.  מלבד זאת, פוטרו השנה 1400 מעובדי AMD, מספר עצום לכל הדעות, במה שהגדיר המנכ"ל החדש כ"שינוי אסטרטגי מרחיק לכת". מלבד תנחומינו למפוטרים, אנחנו מקווים בשביל AMD שזה באמת היה שווה את זה.

 

עוד סימן שאלה, הוא הבולדוזר. הוא הגיע כמה חודשים באיחור, הבטיח הרבה וקיים מעט, אבל מצד שני, נמכר היטב, ואפילו אחראי על שבירת שיא גינס לתדר הגבוה ביותר למעבד ביתי. אנחנו יודעים כי AMD הולכת ועוברת לשימוש בארכיטקטורה החדשה, שזולה יותר לייצור מהקודמות הודות לשימוש בתהליך ייצור קטן יותר, ואנחנו מקווים שעם הזמן ועם הבשלת תהליך הייצור, ישתפרו גם הביצועים.

גם הצלחות יכולה AMD לרשום לעצמה השנה. ראשית כל, השקת מעבדי ה-Interlagos של החברה, בעלי 16 ליבות בדגמים החזקים ביותר, הושקו בהצלחה – בקושי הספיקו לעזוב את דלת המפעל וכבר נמכרו אלפים מהם למחשבי העל החדשים מבית Cray ויצרני מחשבי על אחרים.

הצלחה נוספת, שהתחילה ממש בתחילת השנה, היא ההשקה הכה מיוחלת של מעבדי ה-Fusion. למרות שליבות העיבוד חלשות מאלו של אינטל, כרטיס המסך שכעת מובנה גם במעבדי AMD חזק משמעותית מזה המובנה במעבדים של אינטל, ועובדה זו גורמת למעבדים להמכר היטב, במיוחד במחשבים ניידים.

אם נניח רגע את יצרניות המעבדים בצד, ניתן להגיד שהייתה זו שנה מוצלחת גם ליצרנית לוחות האם אסרוק. במשך שנים היינו רגילים להגיד שיצרנית לוחות האם הגדולה ביותר היא אסוס, כשמאחוריה Gigabyte ו-MSI. כעת נשבר הקונצנזוס ופתאום אנו רואים שיצרנית לוחות האם השלישית בגודלה בעולם היא אסרוק. אסרוק קיימת כחברה בפני עצמה אך ורק 9 שנים ובהחלט רואים שהגיעה מבית טוב.

 

אף אחד לא יודע להגיד מה יהיה בעתיד תעשיית המחשבים, אבל תחזיות כבר יש. קודם כל, אנחנו מצפים בכליון עיניים להשקת מעבדי ה-Ivy Bridge החדשים של אינטל, שיהווה את ההקטנה של מעבדי ה-Sandy Bridge לתהליך ייצור קטן יותר, של 22 ננו-מטר. עם השקת המעבדים, יהיה זה שימוש ראשון בטכנולוגיית ה-Tri-Gate, שעליה יבוססו גם מוצרים עתידיים.

 

עוד צעד שצפוי להיטיב עם חובבי הביצועים בדרכים, הוא מעטפת טרמית ניתנת להגדרה במעבדי ה-Ivy Bridge. מי שירצה לחסוך בזמן הסוללה שלו יהנה מהתכונה גם הוא. מדובר ביכולת של המשתמש לקבוע בעצמו מה תהיה פליטת החום המקסימלית והמינימלית שהוא רוצה שהמעבד שלו יפלוט, וכך יידע המעבד עד לאיזו רמה להעלות או להוריד את התדר. כך בעצם מושגת התאמה מקסימלית בין הצורך בביצועים בזמן עבודה לבין יכולת המעבד לצרוך פחות הספק בעת מנוחה. 

צעד נוסף שאולי יקרה בשנה הבאה, הוא הצגת מעבדים בעלי אנטיוירוס מובנה. בשנת 2010, רכשה אינטל את חברת האבטחה McAfee וכנראה שכבר בשנת 2012 נראה בשוק מעבדים שיודעים להגן על עצמם מפני הרצת קבצים זדוניים, תוכנות רוגלה ווירוסים.

 

העתיד של AMD גם הוא מעניין: כרגע, מדברת החברה על להפסיק להשתתף בתחרות על השוק הגבוה של המעבדים. מצד שני, עם ההצלחה במכירותיהם של מעבדי הבולדוזר, ייתכן ובהנהלת החברה ישקלו את הנושא בכל זאת לחיוב. מלבד זאת, אנחנו מצפים למעבדי ה-Trinity, שיחליפו את מעבדי ה-Fusion ויציעו ליבה גראפית מובנית חזקה אפילו יותר, בנוסף למעבדים חזקים יותר בבסיסם.

ולמרות זאת, תעשיית המחשבים כולה עומדת בפני אסון גדול בשל השטפונות בתאילנד, ששיתקו כמעט לחלוטין את תעשיית הדיסקים הקשיחים בעולם. לכל יצרן כוננים פיתרון שונה לעניין, אבל עד אשר יחזרו לתפוקה סדירה (וכמובן, גם למחיר הנמוך אליו התרגלנו), תעשיית הדיסקים הקשיחים כולה בבעיה. למעשה, אם נכנס לעובי הקורה, נדמה כי גם יצרניות כרטיסי המסך נפגעו מהמחסור, בדמות גיימרים שדחו את שדרוג מחשב המשחקים שלהם למועד מאוחר יותר.

 
ציון לשבח

החברה שהיינו באמת רוצים לשבח השנה, זו אינטל. כמובן שכולנו אוהבים לעקוב אחרי הפרסומים של AMD ושמחים מאוד שהחברה חזרה למסלול הנכון מבחינת רווחיות, אבל אם יש חברה שבאמת מציבה סטנדרטים, קובעת הלכה למעשה מגמות בתחום החומרה, מרעננת מגמות ישנות וקובעת איך ייראה המחשב האישי של המחר, זו אינטל. היינו רוצים מאוד לראות חדשנות כזו גם מצד AMD, ומי יודע? אולי יצליח רורי ריד להביא אותה למעמד המיוחל.