ביוס
זה כבר כמה שנים דבקה ASUS בכל הלוחות שלה באותו סוג עיצוב BIOS, ובעוד חברות רבות אחרות עושות שימוש בביוס עם תפריט התחלה ראשי מסוים (ניתן לראות זאת בביקורת על הלוח של DFI), בוחרת ASUS שלא לעשות כן והמעבר בין תפריט לתפריט הוא דרך שורת התפריטים בצידו העליון של המסך. כאשר קיבלנו את הלוח, ASUS אמרו לנו כי לוח זה אף פעם לא נחשב ללוח המיועד לאוברקלוקינג כבד ועל כן הדלות היחסית באפשרויות הבחירה, כמו גם המיעוט בהגדרות קיצוניות יותר של מתחים לרכיבים.
כמובן שקשה להשוות את ה-BIOS של לוח זה ל-BIOS של לוח כמו ה-LANParty של DFI, שכן ב-DFI עמלו קשה על ה-BIOS ולכן הוא אחד מהיתרונות המובהקים ביותר של לוח ה- LANParty, מה שאי אפשר להגיד על ה-A8N. נראה כאילו ASUS השקיעו את המשאבים שלהם בנקודות אחרות ולכן אי אפשר לומר שלוח זהו הוא הלוח הנבחר לאוברקלוקינג או לכל אדם הרוצה מעט יותר מהלוח שלו בכל הנוגע למשחק עדין בהגדרות.
בין אם אתם אוברקלוקרים רציניים או סתם מעוניינים לשחק בהגדרות על מנת להשיג את הביצועים האופטימאליים עבור רכיב מסוים, סביר להניח שתבלו שעות רבות בתפריט זה. תפריט זה מכיל בתוכו את כל ההגדרות הדרושות למשחק עדין בכל הנוגע להגדרות של כרטיסי מסך, הזיכרון והמעבד.
כאן אנו רואים חיסרון ראשון ב-BIOS אשר ASUS בנו עבור הלוח: הגדרות המעבד, הזיכרון ומכפלת ה-LDT מופרדות משאר הגדרות האוברקלוק בכל הנוגע לשעונים ומתחים. עבור אוברקלוקר הרוצה לעבור מהר בין הגדרות, הדבר לא נוח במיוחד שכן המידע לא מרוכז במסך אחד וקשה יותר לראות את התמונה המלאה של האוברקלוק המבוצע.
כאן אנו מגיעים למחלקי הזיכרון של הלוח, אשר אינם רק מורידים את מהירות הזיכרון יחסית לבאס אלא גם יכולים להעלות אותה, כלומר אם ברשותכם זיכרון איכותי אך מעבד פחות איכותי (לאוברקלוק), אפשר להעלות את מהירות הזיכרון ללא קשר להעלאת הבאס או הורדת מכפלת המעבד. פ\'יצר זה למשל לא ראינו בלוח של DFI, אף כי זהו פיצ\'ר חשוב ביותר עבור אלו מאיתנו שיש להם את החומרה המתאימה. לוח זה נותן לאותם אנשים יתרון משמעותי, גמישות רבה יותר ופוטנציאל למערכת מהירה יותר.