מתודולוגיית הבדיקה
בבדיקות הספק הפעם בחרנו בדרך שונה, כאשר מטרת הבדיקה היא לדמות עד כמה שניתן את הפעולות הבסיסיות המתבצעות במחשב הביתי, כל זאת תוך מדידה של השפעת מצבי העומס השונים על המתחים שמוציא הספק. לדעתנו, בדיקה של הספק בתנאי מעבדה, כלומר בעזרת ציוד מעבדתי מדויק המדמה את פעולת המחשב בכל הנוגע לעומס, לא מדמה באופן אמין סביבת עבודה מציאותית, משום שגורמים רבים (ולא רק עומס) אשר יכולים להשפיע על יציבותו של ספק אינם יכולים להיות מדומים על ידי מערכת עומס מעבדתית.
על מנת למדוד את איכותו של ספק זה בחרנו לבנות את אחת המערכות החזקות ביותר שלנו, על מנת להעמיס עליו כמה שיותר, כאשר אם נוכיח כי הספק עומד בעומס הגדול הזה נוכיח למעשה כי הוא יעמוד גם בעומסים קטנים משלנו.
להלן המפרט המלא של מערכת הבדיקה:
מעבד | AMD Athlon FX-60 |
לוח אם | |
זכרון | |
כרטיס מסך | nVIDIA GeForce 7950GX2 |
דיסק קשיח | Maxtor DiamondMax 10 250GB |
ספק כח | FSP Epsilon 600W SLI Ready |
כאמור, בחרנו בכמה מצבי בדיקה וכמה תרחישים נפוצים הבאים לידי ביטוי במחשב האישי. את הביצועים של הספק בכל אחד מהתרחישים בדקנו באמצעות תוכנת OCCT העושה שימוש בתוכנת SpeedFan על מנת למדוד במשך חצי שעה את המתח במוצא הספק, בכל אחד מסוגי המתחים. נסקור כעת במהירות את מצבי הבדיקה שלנו:
- מצב 50% עומס מעבד – מצב זה מדמה בצורה הטובה ביותר את העומס על מערכת המחשב כאשר המשתמש עושה שימוש בתוכנות כגון Office או לחילופין גולש ברשת. המעבד מועמס בצורה חלקית ואילו כרטיס המסך אינו מועמס כמעט לחלוטין ולכן לא דורש הספק גבוה מדי.
- מצב 100% עומס מעבד – מצב בדיקה זה נעשה כשברקע פועלת תוכנת S&M ומעמיסה את שתי ליבות המעבד ב-100%. מצב זה מדמה כיווץ או קידוד ארוך מאוד של מוזיקה או סרט או לחילופין רינדור של סצנה באחת מתוכנות העיצוב התלת-ממדיות – פעילויות אלו בדרך כלל מביאות את העומס על המעבד למקסימום.
- Loop 3DMark2006 – בבדיקה זו אנו למעשה מדמים משחק מחשב המשוחק בצורה רציפה במשך חצי שעה. תוכנת ה-3DMark מעמיסה מאוד הן על המעבד והן על כרטיס המסך כך שמצב בדיקה זה לוקח אל המקסימום את ביצועי הספק ואת יכולתו לספק מתחים יציבים גם במאמץ.
- משחק Battlefield 2 – בדיקה זו לא מדמה למעשה שום פעילות אלא מהווה "מבחן עולם אמיתי" (Real World Test). שיחקנו במשחק במשך כחצי שעה כאשר ברקע רצה תוכנת OCCT שמדדה את מתחי הספק במשך זמן המשחק.
הפלט של תוכנת OCCT הוא גרף של המתח כפונקציה של הזמן, ומה שאנו שואפים אליו בעצם הוא למעשה קו ישר ככל האפשר – כלומר מתח יציב בכל משך הבדיקה. תקן ה-ATX מגדיר עבורנו סטנדרטים של איכות המתח שצריך לצאת במוצא הספק המתח צריך לנוע בתחום של +/- 5% יחסית למסילת המתח הנבדקת. לדוגמא, אם אנו בודקים את מסילת ה-12V, נרצה שהמתח שלנו ינוע בין 11.4V לבין 12.6V. כעת כל שנותר לנו הוא רק להסביר כיצד לפרש את הגרפים, ואנו ניקח גרף אחד לדוגמא:
הקו הכחול מסמל את המתח הרצוי של המסילה אותה אנחנו בודקים (אנו נשאף, כאמור, שהמתח יהיה קרוב אליו ככל שניתן). הקו האדום הוא המתח הנמדד על ידי התוכנה.
הנתונים המסומנים בריבוע הירוק מהווים בעצם את הנתון החשוב מכל והוא ה-Ripple או בעברית אדוות המתח, כלומר שינוי המתח לעומת הערך הרגיל שלו (במקרה זה – 12V). הנתון מוצג בוולטים וכן באחוזים (לעומת אותו מתח רגיל).
שימו לב כי המתח הממוצע בגרף זה נמצא מעל הקו הכחול, כלומר הוא סובב סביב רמת ה-12.1V ולא סביב 12V כפי שהיינו רוצים. מבדיקה שערכנו בעזרת מד מתח (מולטימטר) נמצא כי המתח האמיתי סובב סביב 12V (ולא סביב 12.1V) והשגיאה הנ"ל נובעת משגיאת החיישן של לוח האם. עובדה זו אינה פוגעת בבדיקה שלנו שכן היא רק "מזיזה" את המתח על גבי הסקאלה ולא פוגעת בדיוק החיישנים של הלוח ועדיין מאפשרת לנו לבחון את יציבות המתח לאורך זמן. הבעיה היחידה הנוצרת היא בחישוב אדוות המתח, שכן התוכנה עושה שימוש במתח הרצוי ולא במתח הממוצע (נתחשב בעובדה זו בעת ניתוח התוצאות).