חיישנים מובנים בטלפונים ניידים יוכלו לזהות כימיקלים מסוכנים ולהפיץ את המידע לבני האדם בסביבה
הטלפון החכם שלכם יכול לשלוח עדכוני טוויטר ולמצוא פיצריות פתוחות בשעות לילה מאוחרות. אבל להזהיר אתכם מפני דליפות של כימיקלים מסוכנים? בקרוב תהיה אפליקציה גם לזה. המחלקה לביטחון לאומי של ארצות הברית עובדת על טכנולוגיה שמאפשרת לטלפונים ניידים לעבוד גם כחיישני כימיקלים.
ב-2008, התחיל צוות של המחלקה לביטחון לאומי בראשותו של מהנדס החשמל סטיבן דניס לחקור דרכים שיביאו לכך שציוד חישה ימצא בכל מקום, והגיע למסקנה שכמעט כל אדם נושא מחשב חזק מספיק כדי להריץ אלגוריתמים לאיתור כימיקלים. התוכנית: כשהטלפון הנייד מזהה גז מסוכן באוויר, הוא מודיע על כך לרשויות המקומיות, שמנתחות את האיום, ואם הגז קטלני, הם יזהירו את כל בני האדם הנמצאים באזור באמצעות הודעות טקסט. הבעיה היחידה היא שהחיישנים בהם משתמשים כדי לזהות רעלים הם לא בדיוק סטנדרטיים במכשירי iPhone.
דניס הציג את הרעיון, שכונה Cell-All, ליצרניות טלפונים ניידים, שהסכימו שאם המחלקה לביטחון לאומי תיזום מערכת שלא תרוקן את הסוללות ולא תעלה את מחיר ייצור המכשירים ביותר מדולר אחד, הן ישקלו ליישם אותה. הקבוצה שלו התחילה להעלות רעיונות מול מדענים של נאס"א ומול ענקית שבבי הטלפונים הניידים Qualcomm וחברת Rhevision Technology, מפתחת החיישנים. בחורף האחרון הם ייצרו שלושה אבות-טיפוס של טלפונים שיכולים לאתר גזים תעשייתיים קטלניים כמו כלור ואמוניה.
"מערכת Cell-All", אומר דניס, "תוכל להיות מוכנה בתוך שלוש שנים, תלוי באיכות התפעול של 40 הטלפונים שינסו לאתר דליפות גזים במהלך מבחני שדה שיערכו הקיץ. בין המשתנים שיצטרכו לבחון נמצאים שאלות כמו: כמה אוויר צריך לזרום על פני החיישן כדי לקבל קריאה מדויקת, מכמה טלפונים יצטרכו להצליב מידע כדי למצוא את נקודת האיום – ואם החיישנים יכולים לפעול מבעד למכנסי ג'ינס. יכול להיות שנגלה שהטלפונים צריכים לסרוק רק כאשר משוחחים בהם", אומר דניס. "אנחנו לא רוצים לגמור את הסוללה תוך כדי דגימה מתוך כיס המכנסיים" הוסיף.
