Half Life 2: Episode 1 & Prey וניתוח מבחני הביצועים
ניתן היה להניח שאותן בדיקות שנועדו ספציפית למדוד את יכולות המעבד יזכו לתועלת לינארית מתהליך האוברקלוק. ואכן, היות ותהליך ההמהרה זיכה אותנו במעל 100% לתדר השעון, אנו מגלים תוצאות הגבוהות פי 2 ויותר מאשר בתדר הסטוק. כך קורה למשל בבדיקות המעבד של 3DMark06, PCMark05, ו-SiSoft Sandra (בדיקת מולטימדיה ובדיקה אריתמטית).
הפרט המדהים אף יותר, הוא העלייה המשמעותית בביצועים בשאר המבחנים (פרט למשחקים התובעניים ביותר הנשענים בעיקר על יכולות כרטיס המסך). אם ניקח למשל את בדיקת SYSMark, שהינה מבוססת על פקודות מאקרו ולכן מספקת תמונת מצב אמיתית לביצועי המערכת בתחום יישומי האופיס והאינטרנט, הרי שבמבחן זה התוצאה הכללית הציגה שיפור של כ-60%, הודות לאוברקלוק שבוצע למעבד ולמערכת. במבחנים אחרים כדוגמת SuperPI, ScienceMark2 וכדומה, התוצאה הייתה אף ברורה יותר - כמעט הכפלת התוצאה המקורית. במשחקים מסוימים אף נוכחנו לראות שההשפעה על כמות ה-FPS הייתה משמעותית למדי, כאשר בתחום זה בלטו שני משחקים - Half Life 2: Episode 1 ו-Far Cry. שאר התוצאות הציגו נתונים פחות מחמיאים, עקב ההגבלה מצד כרטיס המסך.
יש לציין, שבעוד שהמעבד משחק תפקיד עיקרי בהמהרה, לשאר רכיבי המערכת תפקיד חשוב גם כן בחיזוק המחשב. היות וההמהרה נעשית לתדר ה-FSB, כלל הרכיבים המשתמשים בערוץ תקשורת זה, ובפרט הזכרונות, זוכים לשיפור משמעותי בביצועים. את הדוגמא המובהקת ביותר לכך ניתן לראות במבחני הזכרונות, שהציגו עלייה של קרוב ל-40% בביצועים.
מהעבר השני, ישנה ההשוואה המיוחלת של מעבד ה-E4300 מול דגם ה-E6300. כצפוי, הבדלי הביצועים בעולם האמיתי זניחים למדי, עובדה המצטיירת מהמשחקים הנבדקים, וממבחני ביצועים נוספים הרלוונטיים לשימושי \'עולם אמיתי\' כגון SYSMark. הבדל של פריימים בודדים, או נקודות אחדות בלבד הינו שולי גם בעיני הדקדקנים ביותר מבינינו.
ברור מאליו אם כן, שהתועלת המופקת מהבאס ותדר השעון הגבוהים בכ-60MHz, הינה קטנה למדי. עם זאת, ישנו מבחן בודד שמצליח לחרוג ממסגרת זו ולהציג שיפור ניכר בביצועים. הכוונה הינה כמובן למבחן רוחב פס הזכרונות, הנהנה מהקטנת צוואר הבקבוק של הבאס.
