ניתוב ומיתוג
ניתוב ומיתוג
אנחנו, כצרכני תקשורת קלים (נפחי המידע שאנו דורשים קטנים) מתחברים בדרך כלל מאתרי תקשורת הפזורים ברחבי הארץ – בדרך כלל במרכזיות בזק.
לדוגמא, כאשר אנו מחייגים ממודם חיוג למספר מסוים אנו מחייגים למכשיר שנקרא RAS שתפקידו בעצם ליצור חיבור בינינו לבין אותו אתר תקשורת וכן הלאה (כנ"ל ב-ISDN).
לעומת זאת, בזקנט זו התחברות שונה לגמרי בה הלקוח מחייג לבזק ולא לספקית ואז בזק יוצרת את הקשר לספקית לפי בחירתך.
בדומה לבזקנט, חברת בזק בעצם משמשת מתווך גם בסוג חיבור זה – בזק יצרה רשת כלל ארצית של ADSL אליה מחייגים המנויים – רשת זו מחוברת גם לספקים בקווים בעלי נפח גבוה, כלומר בחיוג לרשת ה ADSL של בזק אנו מחייגים לרשת כלל ארצית בה חברות גם הספקיות ולהן כתובת באותה רשת אליה אנו מתחברים.
בנוגע לארגונים גדולים ועסקים, הרי שהם לרוב מתחברים בדרכים אחרות (במטרה לקבל יותר רוחב פס לספקית); צורך זה לרוחב פס גדול לא בא בזול וחברות רבות משלמות על הזכות הזו לא מעט כסף (חברת בזק משווקת כמה פתרונות להתחברות עסקית, כולם בעלי מאפיינים שונים ורוחבי פס משתנים).
יש לציין כי גם אתרי התקשורת השונים מתקשרים באותה צורה, דרך קווים אלו.
אצל הספק – כלומר ב"מפקדתו" הראשית ישנו ציוד הפורס את כל המשתמשים לשכבה הבאה שהיא שכבת הניתוב בה כל משתמש מופנה לשירות אותו הוא מבקש.
שכבה זו בעצם מכילה את הבסיס העיקרי של ניתוב ומיתוג לקוחות LAN לרשת האינטרנט העולמית.
בעזרת ציוד (שמשתכלל משנה לשנה בעזרת אלגוריתם יעיל לסינון מידע) ניתוב ומיתוג המידע מהלקוחות מקודם לשדרת האינטרנט Backbone.
מגוון האפליקציות הנרחב שמספקת ספקית שירות אינטרנט מצריך ציוד מיוחד היודע להתמודד עם מיתוג מעל רמה 2,3, ו-4 (ה Layer 4 Switch).
כאמור, שכבה 4 היא שכבת ה- Transport, כלומר TCP/UDP והסיבה העיקרית היא ייעול תעבורה במסדי התקשורת של ספקית אינטרנט.
ספקית אינטרנט המסוגלת לספק שירותים לכמה עשרות אלפים משתמשים, מספקת שירותים בסיסים כמו: דואר אלקטרוני, שירתי פרוקסי, חומת אש, אירוח אתרים, שרתי IRC ועוד שירותים נוספים.
מגוון כה נרחב של שירותים עבור כמות גדולה של לקוחות עלול לעלות בתעבורה אדירה במכשיר יחיד שיכול להציף מכשירים שנמצאים "מתחתיו" (שרשור של מתגים לדוגמא) .
סוג כזה של מיתוג גורם להעברה של מידע מסגמנט נכנס לסגמנט יוצא רק עבור בקשה ספציפית של מידע מאותו לקוח/תחנה(ו/או אפליקציה ספציפית).
בקשה של לקוח מפוענחת במעלה שכבות ה – OSI עד לרמה הרביעית, ולפי סוג השירות התחנה המבקשת מקבלת את סוג המידע הנדרש; כך בקשות שונות שלא רלוונטיות לסוג השירות בעצם מסוננות ואינן מגיעות לציוד אחר.