בשנת 2000 הגיעו שתי מערכות הפעלה שונות, חלונות 2000 וחלונות Me. חלונות Me פנתה למשתמש הפשוט והכילה אפשרויות מולטימדיה מתקדמות, כגון עריכת קבצי וידאו באמצעות Windows Movie Maker וניגון קבצי מדיה בעזרת Media Player 7. למרות השדרוגים, מערכת ההפעלה התבססה על הקוד של חלונות 95 ולכן נחשבה לאחד הכישלונות הכואבים של מיקרוסופט. בזמן שחלונות 2000, אשר התבססה על חלונות NT, הייתה יציבה יותר והותאמה לגלישה באינטרנט ולמחשבים ניידים, כל מה שחלונות Me עשתה הוא לשפר את ממשק המשתמש של חלונות 98, מה שהוביל לכישלון חרוץ.
חלונות 2000 דווקא כן זכתה להצלחה. תמיכה טובה יותר בהתקנים חיצוניים, התקנתם האוטומטית (Plug and Play), התמיכה בשחזור מערכת שיכל להציל את המחשב שלכם ואינטגרציה ושדרוג של שירותים מבוססי רשת כגון הדפדפן ותוכנת הדוא"ל (Outlook), הפכו את חלונות 2000 למערכת הפעלה מוצלחת במיוחד.
חלונות ME | חלונות 2000 |
בערך בתקופה זו, לינוקס התפשטה במהרה בשוק השרתים ותפסה 25 אחוזים מהשוק. רד הט הוכרזה בתור "הפצת הלינוקס של השנה" שנה שנייה ברציפות וגרסה 7 של רד הט הוצגה. בגלל התמקדותה והעבודה האגרסיבית של רד הט בתחום העסקי, הפצת הלינוקס חדרה ליותר ויותר שרתים, אך השימוש הביתי בה עדיין לא היה נפוץ במיוחד, בעיקר בגלל הצורך בשינון פקודות. שימו לב שהשנה היא כבר שנת 2000, כשלחלונות יש כבר ממשק ברור וקליט למדי.
11 שנים בשוק – חלונות XP
והנה, אנחנו מגיעים לשנת 2001, שנה בה הוקם אתר HWzone. לקראת סוף השנה מיקרוסופט מציגה את מערכת ההפעלה המתקדמת ביותר שלה עד כה, מערכת שמלווה אותנו עד היום ונמצאת בשימוש נרחב בכל רחבי העולם, 11 שנים לאחר שחרורה. היא קיבלה 3 חבילות שירות ואין ספור תלאים ששיפרו את אבטחתה, ביצועיה ותיקנו בעיות שונות. חלונות XP הייתה מהירה ויציבה, הציגה ממשק פשוט, צבעוני, מובן ואינטואיטיבי. העדכונים הגיעו למשתמש באמצעות האינטרנט המהיר, שהפך אז לסטנדרט (אפילו בישראל), ששמו דגש גדול על אבטחה.
לראשונה, מיקרוסופט שילבה את העולם העסקי והבידורי למערכת אחת, כאשר חלונות XP נבדלה בהפצותיה השונות שכללו גרסת 64 ביט ראשונה, גרסת Media Center ו-Tablet PC הפחות מוכרת שיועדה למחשבי לוח, שאז, אגב, הגיעו עם עט דיגיטלי ולא יועדו למגע של אצבעות. חלונות XP הגיעה לשיא של 76.1 אחוזים מנתח שוק מערכות ההפעלה בשנת 2007, ועד היום מחזיקה כ-39 אחוזים מנתח השוק.
באותה השנה רד הט מציגה את גרסה 7.1, הראשונה שהתבססה על קרנל (רכיב ליבה שמתווך בין החומרה לישומים והתהליכים במחשב) 2.4 של לינוקס. מנכ"ל SUN, חברה שמכרה מחשבים וציוד נלווה לתאגידים בעיקר (ונרכשה מאוחר יותר על ידי חברת Oracle) אמר באותו הזמן כי "לינוקס יותר טובה מ-NT". גם מסטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, זכינוי להתבטאות מענינת כשהוא כינה את לינוקס "סרטן" ואמר כי היא מהווה את האיום הגדול ביותר על חלונות.
לינוקס צובר פופולאריות, ואפל מציגה את OS X
ב-2002 רד הט הציגה את המערכת הראשונה שלה לתאגידים – Red Hat Linux Advanced Server, בה תמכו יצרניות חומרה גדולות כגון דל, HP, ו-IBM. אגב, זוכרים את הסרט "שרק"? אז באותה השנה, חברת Dreamworks שיצרה את הסרט המצויר, הודיעה כי כל עבודת האנימציה והרינדור נעשתה על שרתים שהריצו רד הט.
באותה השנה מתחיל גם הרומן של אפל עם לינוקס והיא מציגה את OS X שנבנתה על קרנל BSD. לפני כן, מערכות ההפעלה של אפל, OS 1-9, פעלו על קרנל שנכתב על ידי אפל. בשנת 2001 שיחררה אפל שתי גרסאות של OS X, כאשר השינוי הבולט ביותר היה הממשק הגרפי המודרני. ההשקה הראשונית היית מלאה בבעיות ביצועים ותכונות חסרות וגרסה 10.1 באה לתת מענה לכל החסרונות ושוחררה כעדכון חינמי.
בשנת 2004 מושקת הגרסה הפומבית הראשונה של אובונטו, הפצת לינוקס חדשה שחרטה על דיגלה את הסיסמה "לינוקס לבני אדם". יוצרי אובונטו רצו להביא את בשורת הלינוקס גם למשתמשים הפשוטים ולהציב את ההפצה שלהם בקנה מידה אחד אל מול מערכות ההפעלה הידידותיות המוכרות יותר – חלונות ו-Mac OS. היה זה יצור מוזר בין כל הפצות הלינוקס, מערכת שתוכננה מהיסוד לפנות למשתמש הפשוט? מי שמע על דבר כזה בכלל? המערכת נבנתה על הפצת Debian הותיקה יותר, אך הגיעה עם ממשק אינטואיטיבי יותר. היית זו גם ההפצה שהחלה את תוכנית ה-Shipit של החברה, באמצעותה נשלחה הפצת האובונטו על גבי דיסק לכל דורש עד פתח ביתו – בחינם.
בשנים 2005-2006 לינוקס מתחילה לעשות "מהלכי גוגל", רוכשת חברות קטנות ממנה ומטמיעה אותן בתוך החברה ומתחילה לעבוד בתחומים חדשים, כגון תקשורת טלפונית. מנכ"ל לינוקס מוכרז בתור אחד האנשים החזקים ובעלי ההשפעה הגדולה ביותר בעולם הרשתות. בשנת 2005 שוחררו עוד שתי הפצות של אובונטו, 5.04 ו-5.10, שהוסיפו תמיכה בהתקנה מהתקן זכרון נייד ושיפורים למנהל ההתקנים, מנהל הסרת והוספת תוכנה ואף תמיכה בתדרים דינאמיים שעידכנו את תדר המעבד לפי העומס.
באותה השנה שיחררה אפל את גרסה 10.4 של מערכת ה-OS X. מערכת זו הביאה עימה את אפשרות החיפוש המהיר הידוע כ-Spotlight, גרסה חדשה ומהירה יותר של דפדפן הספארי ומספר אפליקציות חדשות, כגון ה-Grapher.
ואז קיבלנו את ויסטה
בשנת 2006, לאחר ההפסקה הארוכה ביותר שעשתה מיקרוסופט בין השקת מערכות ההפעלה, מגיעה אלינו חלונות Vista, כישלון כואב ממש כמו חלונות Me. למרות שויסטה כן שיפרה את האבטחה פלאים והציגה אפשרויות חדשות וממשק חדש (ושקוף) לחלוטין, היא ספגה ביקורת בגלל דרישות המערכת הגבוהות שלה, הביצועים הירודים ומערכת רשיונות מחמירה שפגעה בלא מעט משתמשים חוקיים. בנוסף, בעיות תאימות רבות גרמו לתוכנות והתקנים חיצוניים רבים לא לעבוד, וכמה שסטיב באלמר ניסה לשכנע את הצרכנים כי ויסטה היא העתיד, הרבה משתמשים הסתייגו מהשדרוג.
ממשק ה-Compiz Fusion | Mac OS X 10.3 |
ב-2007 הושקה גרסה 7 של אובונטו (כלומר, גרסאות 7.04 ו-7.10) שהטמיע את ממשק ה-Compiz Fusion בתור ברירת מחדל, שגרם לממשק ה-Aero של ויסטה להיראות מיושן ולא פונקציונאלי בעליל. בעוד שממשק ה-Aero האט מערכות ישנות וחלשות יותר, Compiz רץ מעולה כמעט על כל חומרה, תמך במספר שולחנות עבודה ואף הציג אפקטים ויזואליים ניתנים להתאמה אישית. אתם מעדיפים שהחלון שלכם יתרסק לרסיסים כשתסגרו אותו? אין בעיה. כאן גם הוטמעה תמיכה מלאה במערכת קבצים מסוג NTFS ומשתמשים יכלו לגשת לקבצי מערכת החלונות ישירות מאובונטו.
באותה התקופה, אפל הציגה את גרסה 10.5 של OS X, יחד עם עיצוב חדש לממשק ו-300 שיפורים ושדרוגים נוספים על פני הגרסה הקודמת, זאת לפי אפל, כגון תוכנת הגיבוי האוטומטית בשם Time Machine. אפשרות מעניינת נוספת היית ה-Boot Camp שאפשרה התקנה של מערכת הפעלה נוספת, כגון חלונות, במחיצה נפרדת על מחשבי מק.