מעבד AMD Ryzen 9 5950X בביקורת: מחסל הדעות הקדומות

לא AMD שהכרתם

היום רשמית יוצאים לאוויר העולם מעבדי Ryzen 5000 של AMD המהווים נקודת מפנה היסטורית עבור יצרנית המעבדים. לקחנו לביקורת את ה-Ryzen 9 5950X ונדהמנו מעוצמתו האדירה – כל המספרים כאן

יתכן והיסטורית היום, החמישי בנובמבר, יהיה מסומן כיום משמעותי ביותר בהיסטוריה של AMD כיצרנית מעבדים, ושל עולם המחשבים האישיים בכלל. אין כאן עודף של דרמתיות לצרכי רייטינג, ואין כאן הגזמה לצרכי יצירת באז בקרב קוראים.  היום משיקה AMD באופן רשמי את סדרת מעבדי המחשבים השולחניים שלה – ה-Ryzen 5000.

הסדרה הקודמת אשר הייתה זמינה לשוק המחשבים השולחניים ככלל היא Ryzen 3000, כאשר סדרת Ryzen 4000 מכילה מעבדים היברידיים הכוללים ליבות גרפיות, ובזמינות מאוד מוגבלת. על מנת לעשות סדר במיתוג, החליטה AMD שזאת הזדמנו תטובה לקפוץ עוד סדרה אחת קדימה ולהשיק מעבדים חדשים אשר מבוססים על ארכיטקטורה טריה לחלוטין. ביקורת זאת מתמקדת בעיקר בביצועי הגיימינג של Ryzen 9 5950X, מעבד חדש בעל 16 ליבות שרוצה לכבוש כל פסגה קיימת בעולמו. AMD שמה דגש על שיפורי הגיימינג הכה חסרים לה מול אינטל, וכאן נמצא הפוקוס שלנו בביקורת.

לפני הכל, בואו ונראה מה עומד מאחורי התכנון ושינוי הארכיטקטורה שהוביל אותנו להשקה היום.

משיא לשפל והטיפוס חזרה

כאשר הושקו מעבדי Ryzen 3000, אשר מבוססים על ארכיטקטורת Zen 2, מעבדים אלו הביאו לראשונה כמות ליבות אדירה לתושבות מעבדים סטנדרטיות לחלוטין כאשר בראש הסדרה עמד ה-Ryzen 9 3950X בעל 16 הליבות ו-32 הנימים.

כאשר מעבדים אלו הושקו, היה מובן שישנם תחומים מסויימים בהם הבחירה ב-AMD הופכת לברירת-מחדל. בתחומים רבים שקשורים לפרודוקטיביות ושימוש אינטנסיבי בכמה שיותר ליבות, מעבדי Ryzen 3000 הפכו ללהיט של ממש.

אמנם, יש תחום אחד בו AMD תמיד נשארה מאחור, אפילו אם הצליחה להשיג נצחונות קטנים פה ושם בתגי המחיר הנמוכים יותר – תחום הגיימינג. מזה שנים רבות קיים קונצנזוס שאומר שאם רוצים את הטוב ביותר בגיימינג, אינטל היא הבחירה הטבעית בכל קטגוריית מחיר. בעוד שמעבדים כמו Ryzen 5 3600 לאחרונה הוכיחו שאפשר להשיג ביצועי גיימינג ראויים במחיר הוגן, העובדות בשטח מראות כי המעבד המקביל יצליח לסחוט עוד טיפה ביצועי גיימינג בממוצע, גם אם לרוב ההבדל על זניח לחלוטין.

למעשה, הפעם האחרונה בה AMD החזיקה במקום הראשון בביצועי הגיימינג הייתה בשנת 2005 עם מעבדי ה-Athlon 64 לתושבת 939, הותיקים זוכרים לבטח. בזמנו, מעבדים אלו הובילו בצורה אדירה על מתחריהם מאינטל מדגמי ה-Pentium 4 HT וגם לאחר מכן עם Pentium D (כן, התשובה של אינטל הייתה מעבדים איטיים יותר, אך זולים יותר). שנה לאחר מכן הגיעה אינטל עם מעבדי Core 2 כפולי ומרובעי ליבה, והשאר הסטוריה עם הובלה רציפה והמשכית בביצועי הגיימינג שנמשכת עשור וחצי.

במהלך כל הצמתים שפגשו גיימרים במשך שנים רבות, הבחירה התמיד הייתה לכיוון אינטל, החל מדור Core 2, דרך Core החדשים למניהם מאז שנת 2009 עם Core i7 920, ודרך תושבות LGA115X השונות. במשך השנים הללו, AMD עברה תקופה לא קלה כלל, כאשר לפני כחמש שנים תהו אנשים מי תהיה החברה אשר תקנה אותה ולפחות תחזיק ברשיונות ובפטנטים שבראשותה.

מניית AMD בשנת 2015 – קרובה מתמיד לפשיטת רגל, עם שמועות לרכישה ע"י סמסונג

בסוף שנת 2014 מונתה דר. ליסה סו למנכ"לית החדשה של AMD. התוכנית ברורה – חייבים ליצור ארכיטקטורה חדשה מאפס, ולדאוג שהפעם היא תעשה שינוי משמעותי בעולם המעבדים כי אחרת כנראה ולא תשאר יותר AMD. במקביל להספקת חומרה ישנה יותר לקונסולות בזול, והלהבת משקיעים ברקע, שקדה AMD רבות על ארכיטקטורת ה-Zen שלה והציגה מיתוג חדש למעבדיה על מנת לחגוג את החידוש – Ryzen, כאשר היא לוקחת דף מהספר של אינטל ומשתמשת בספרות 3, 5, ו-7 כדי לסמל עוצמת עיבוד כללית.

קודם הושקה תושבת AM4, תושבת המכינה את הצרכן וכל שרשרת הלוגיסטיקה שבדרך למעבדים חדשים. המעבדים הראשונים שהושקו לתושבת זאת דווקא לא היו מעבדי Ryzen, אלא גלגול נוסף של מעבדים ישנים יותר בעלי ליבות גרפיות מובנות. לאחר כמה חודשים, במרץ של 2017 הושקו מעבדי Ryzen הראשונים. ההיענות של יצרניות לוחות האם הייתה יחסית פושרת במונחי מבחר והשקעה לעומת מה שהיה קיים עבור פלטפורמות אינטל. דור B350 ו-X370 של לוחות האם היה סולידי, אך לא מגוון או מעניין יותר מדי. בכל זאת, קשה להאשים אותן, אחרי שהשקיעו במוצרי AMD שלא זכו להצלחה במשך שנים רבות.

מעבדי Ryzen של הדור הראשון שינו הרבה בעולם המחשבים הנייחים כאשר לראשונה קיבלנו מעבדים בעלי 8 ליבות במחיר עממי, בתקופה בה היינו רגילים לקבל דור אחרי דור מעבדים בעלי 4 ליבות בלבד (באותה התקופה Core i7 7700K היה זה ששלט בתושבות שולחן העבודה).  על אף שבבירור מוחלט מעבדי אינטל עדיין הציגו עליונות בגיימינג, מובן לרבים שדברים עומדים להשתנות באופן רציני בעולם המעבדים לאחר מצב של יובש והתקדמות איטית במשך שנים רבות בשל חוסר תחרות.

ארכיטקטורת Zen קיבלה מקצה שיפורים והושקה שנה לאחר מכן תחת השם Zen Plus, ובהתאם הושקו גם מעבדים שולחניים חדשים – סדרת Ryzen 2000. השנה הראשונה של Ryzen גם הכילה כמות מכובדת של עדכוני ביוס ושיפורים והתאמות תוכנתיות לארכיטקטורה החדשה ורבת-הליבות. יחד עם Ryzen 2000 הושקו לוחות אם בעלי ערכות השבבים B450 ו-X470, והפעם המבחר היה איכותי יותר ומגוון יותר.

מאז עליתם של מעבדי ארכיטקטורת Zen הראשונה, ובעיקר בעת עליית מעבדי ארכיטקטורת Zen Plus (מעבדי Ryzen 2000), מוצאים את עצמם גיימרים קונים יותר ויותר מעבדי AMD אפילו ביודעין מוחלט שיתרון הגיימינג ימצא בצד השני. יש לכך שלל סיבות, כאשר בין הנפוצות נמצאות "הבדל הביצועים זעיר בין כה וכה" ו-"ביצועי רינדור פעולות כבדות גם באים בחשבון". משתמשים רבים לא רצו להתפס ללא יכולות עיבוד כלליות משמעותיות בעת הצורך, כאשר אפילו כשישנה הובלה למעבד אינטל במשחקים, משתמשים מספיק ותיקים מכירים את ההסטוריה בה מעבדים בעלי יכולת עיבוד מקבילית קיבלו שיפורי ביצועים לטווח הארוך על פני אלו בעלי פחות משאבים אך ליבות מהירות יותר (להזכירכם, Core 2 Duo לעומת Core 2 Quad של אינטל).

לאחר השקת מעבדי Ryzen 2000, התחיל לראות השוק הצרכני תנועה רצינית למדי של משתמשים לכיוון פלטפורמות AMD. מכיוון שעבר זמן כה רב מאז שהובילה AMD בתודעת הגיימרים והמשתמשים ככלל, עבור משתמשים רבים זו הייתה פלטפורמת AMD הראשונה. זה היה מבחן אמון רציני למדי ו-AMD עמדה בו בהצלחה ובלי דרמות רציניות.

בשביעי ביולי 2019 קיימה AMD אירוע השקה רשמי לסדרה נוספת של מעבדים – Ryzen 3000 המבוססים על ארכיטקטורת Zen 2. גם הפעם ממשיכה AMD לשפר בצורה דרמתית ארכיטקטורה ומבנה מעבדים, ומצליחה לחזק את מעמדה כבחירה לגיטימית עבור משתמשים רבים. השיפור במבנה המעבדים בדור הזה איפשר ל-AMD לכבוש נקודת ביצועים חדשה בעולם המחשבים הנייחים עם מעבדי 12 ו-16 ליבות לראשונה בתושבת סטנדרטית לחלוטין. אם בעבור היו זקוקים משתמשים ללוחות אם אקזוטיים שעולים מעל לאלף שקלים בשביל מעבד "אקסטרים", עכשיו היו יכולים בכמה מאות שקלים לרכוש לוח אם אשר יתאים למעבדים בעוצמה שכזאת.

סדרת Ryzen 3000 הכתה את חנויות המחשבים כמו שאף סדרת מעבדים אחרת שלה לא עשתה. בזמן יחסית קצר, מוצא את עצמו השוק עובר ממצב של מכירת מחשבי אינטל באופן בלעדי לכזה שמוכר כמות מאוד מכובדת של מעבדי AMD, ועד למצב שחנויות מחשבים רבות מוצאות את עצמן מוכרות מספר מחשבים מבוססי AMD על כל מערכת בודדת מבוססת אינטל.

מסף פשיטת רגל לסיפור הצלחה מסחרר

נראה שעבור AMD כל הכוכבים התישרו בקו – שיפור מוצלח של ארכיטקטורה בשילוב שיפור תהליכי יצור במפעל TSMC הטאיוואני שם היא מיצרת את הסיליקון עבור המעבדים, יחד עם בעיות הספקה, דחיות תהליכי יצור ושיפורים שאינם דרמתיים מצד אינטל.

אמנם, ברקע ההצלחה המסחררת של AMD בשוק המעבדים השולחניים, כאשר ארכיטקטורת Zen 2 צוברת תאוצה רצינית בעולם השרתים ותחנות העבודה בדמות סדרות Epyc ו-Threadripper, עדיין ישנו צל על תחום אחד בו AMD פשוט לא מצליחה להשיג את אינטל – תחום ביצועי הגיימינג.

ה-DNA של מעבדי אינטל הקיימים כיום הוא כזה שמאפשר להם להשיג ביצועים רציניים בתחום הגיימינג, עם שילוב של זיכרון מטמון מהיר ומאוחד לכל הליבות, יחד עם ביצועי ליבה סולידיים ותדר עבודה אדיר שכבר הספיק לחצות את קו ה-5GHz מהקופסא, רק להתקין את המעבד ולהינות.

בזמן תכנון והשקת Ryzen 3000 כיוון ההתקדמות עבור AMD הוא ברור כשמש, היא יודעת שהיא חייבת לשפר באופן משמעותי את ביצועי הגיימינג של מעבדיה על מנת להשלים את סט התכונות אותו מבקש המשתמש.

לכן, במשך תקופה יחסית קצרה שקדו מהנדסי AMD על מקצה שיפורים רציני כדי לראות כיצד אפשר להפוך את מעבדיה לראויים ואולי לעיתים אף מובילים בתחום הגיימינג.

סדרת Ryzen 5000 – השיפורים לא עוצרים

ארכיטקטורת Zen 3 של נשענת על שלוש מטרות הנדסיות עבור AMD.

  • בראשונה – AMD חייבת לשפר את ביצועי הליבה הבודדת של מעבדיה. הדבר הזה ברור בכל מבחן ביצועים בו ביצועי אינטל עדיפים עד כה.
  • בשניה – שיפור זמני הגישה של מידע בין זיכרון המטמון לבין ליבות העיבוד, דבר אשר קשור למטרה הראשונה.
  • בשלישית – שיפור היעילות החשמלית. על אף שמעבדי Zen 2 היו מאוד יעילים, יש עוד מקום לשיפור, אפילו באותה ליטוגרפיה.

בגדול, נעשו מספר שינויים הקשורים למהירות ויעילות זיכרון המטמון שבליבות העיבוד הכלליות של Zen 3. כעת, של 8 ליבות ביחידת עיבוד אחת חולקות את אותה בריכת המטמון מרמה שלישית (רמה ראשונה ושניה נמצאות בתוך הליבות).

כעת, במקום שכל 4 ליבות נאלצות לתקשר בניהן על מנת לשלוף מידע מזיכרון המטמון אחת של השניה, כל קבוצת 8 הליבות משתמשת באותו הזיכרון, דבר אשר מקטין משמעותית את זמני הגישה והעיבוד הנדרשים למטלה כזאת או אחרת.

אלו הם ארבעת המעבדים אשר הופכים היום לזמינים באופן רשמי עם הכותרת "קו שלם של מעבדי גיימינג", כאשר לראשנה AMD מציינת זאת כגולת הכותרת מזה זמן רב. כמובן שלכל מעבד בסדרה החדשה יש הרכב ליבות וזיכרון מטמון שונה.

  • מעבד Ryzen 9 5950X מכיל הרכב מלא של שתי יחידות CCX (ר"ת Core Complex) מלאות, ולכן יש לו 16 ליבות ו-64MB של זיכרון מטמון מרמה שלישית
  • מעבד Ryzen 9 5900X מכיל הרכב של שתי יחידות CCX כאשר 6 מתוך 8 ליבות מאופשרות בכל CCX. כל זיכרון המטמון עדיין מאופשר
  • מעבד Ryzen 7 5800X מכיל CCX בודד של 8 ליבות, ולכן זיכרון המטמון מרמה שלישית הינו בנפח של 32MB
  • מעבד Ryzen 5 5600X מכיל CCX בודד עם 6 ליבות מאופשרות, וזיכרון המטמון שלו נשאר בנפח מלא של 32MB

בביקורת זאת אנו מביטים על ה-Ryzen 9 5950X. זה המעבד החזק ביותר בסדרה החדשה של AMD וגם זה שמבטיח לעשות הכל מהכל. על פי AMD, ה-Ryzen 9 5950X אמור להיות המעבד השלם ביותר שאי פעם פגשנו במחשב שולחני, שכן הוא משלב תדר עבודה גבוה למשחקים יחד עם כמות אדירה של ליבות, 16, לצרכי עבודה ופרודוקטיביות.

הפעם AMD לא מפחדת לבקש פרימיום ומחיר המעבד הזה הינו 799 דולר לצרכן. בישראל תמצאו אותו זמין לרכישה בקצת מעל ל-3,500 שקלים. מכיוון שבכמות ליבות של 16 אין ל-AMD תחרות, ניתנת לה "הזכות" לגבות עבורו פרימיום. המעבד המהיר ביותר מצד אינטל לתושבת מעבד סטנדרטית הינו ה-Core i9 10900K, אשר זמין בכאלף שקלים פחות.

תדר פעולת ה-Ryzen 9 5950X הינו 3.4GHz ותדר הטורבו המירבי הינו 4.9GHz. על אף זאת, זמנו לב כי בעת מאמץ לעיתים, יכול המעבד גם להגיע לתדר מירבי של 5GHz לפרקי זמן קצרים.

כעת, היריב הגדול של ה-Ryzen 9 5950X בגיימינג הוא לא אחר ממעבד הגיימינג המהיר ביותר בעולם עצמו, ה-Core i9 10900K. במידה ויכולה AMD להוכיח שכל הקלפים החזקים אצלה, יקרה מה שקרה בשנת 2005 וכל מדליות הזהב יעברו לצד שלה. כמובן שלפחות באספקט של תוכנות פרודוקטיביות רבות, כבר בדור Ryzen 3000 חלק מהמדליות הללו כבר עברו לצד של AMD, ביחוד לדגמי 12 ו-16 הליבות דאז.

AMD מבינה שמשתמשים רבים הולכים לעבור בפעם הראשונה מפלטפורמת אינטל לפלטפורמה שלה, ורוצה להבהיר כי מתח העבודה שנצפה למעבדים החדשים שלה פועל בטווח גדול משמעותית מהטווח אליו אנחנו רגילים. ללא שינויים והתעסקויות כלל, מתח העבודה לליבות Ryzen נע בין 0.2V אל 1.5V. כמובן שכמות הזרם משתנה בהתאם לדרישת הכח של המעבד. יתכן ובמצב טורבו ליבות בודדות זקוקות למתח גבוה, על אף שכמות הזרם הנכנסת למעבד יחסית נמוכה. זה תקין.

ל-Ryzen 9 5950X מעטפת חום רשמית של 105W ובשונה מדורות קודמים, החליטה AMD כי בדור הזה מלבד Ryzen 5 5600X לא יגיעו קירורים באריזות המוצר. הטענה המוצדקת למדי היא שבמוצרים מתקדמים מהסוג הזה משתמשים בין כה וכה משקיעים בקירורים צד ג', וממליצה לעשות זאת על מנת למקסם ביצועים ולהפחית רעש. יתכן מאוד ומעבדים זולים יותר בעתיד כן יגיעו עם אותם קירורים מוכרים באריזה. לפניכם הסבר של AMD עצמה לשינויי ארכיטקטורה:

הגיע הזמן לעבור למבחני הביצועים ולראות אם AMD עומדת בהבטחות.