האמפרי בוגרט פוגש את בלייד ראנר במשחק אקשן חדש וממכר. מדור חדש באתר
אם בא לכם לסטות קצת מהמיינסטרים של הכותרים הגדולים, לקרוא ולשחק במשחקים שהם יותר מחוספסים ובדרך כלל עומד מאחוריהם צוות של עד 10 אנשים ותקציב זעום אבל טונות של מחשבה ונשמה, הגעתם למקום הנכון – ברוכים הבאים למדור של סימון "קול ההיגיון" גרינברג וברק "קול הביזיון" שלף – ביחד אנחנו האינדיאנז. אנחנו גיימרים אדוקים ומפתחי משחקים, וכל משחק שנכתוב עליו יהיה מנקודת מבטו של אחד מאיתנו כשהשני יכתוב את ההערות שלו בנקודות שלא נסכים עליהן.
מקווים שתהנו ונשמח לשמוע הצעות למשחקים ששווים בדיקה.
Gunpoint
בסוף שבוע סגריר ואפל, כשיורד גשם בחוץ ואין באמת לאן לצאת או מה לעשות ואתם נאלצים להשאר בבית, הכי כיף לשקוע במשחק שיכניס אתכם לאווירה ופשוט לזרום עם זה. השבוע החלטתי לנסות לשחק במשחק הטרי טרי של חברת Suspicious Development בשם Gunpoint, שהוא משחק אינדי מהנה וזול.
בניגוד למה שנכתב בהתחלה, דווקא התחלתי לשחק אותו בצהרי יום שבת. האור מהחלון הקשה עלי לשחק מכיוון שהמשחק אפל וחשוך במהות שלו, וככל שהרזולוציה של המסך שלכם יותר גדולה כך החפצים יראו קטנים יותר, מה שיגרום לכם לפקפק ביכולות הראיה שלכם אחרי בהייה ממושכת וחיפוש אחרי המטרות והבונוסים של השלב.
|
אח שלי גיבור |
נראטיב
מיד אפשר לראות שהמשחק הוא פילם נואר, ששואב את המקורות מכל סרט סטנדרטי מהתקופה, אבל משלב אותו עם אלמנטים מההווה והעתיד. כל מי שמכיר ואוהב את הז'אנר או את האמפרי בוגארט יכול בקלות להתחבר לדמות הראשית.
המשחק די נאמן לז'אנר, הדמות הראשית היא בלש פרילנסר בשם ריצ'ארד קונוואי, שמקבל הצעת עבודה מבחורה נאה (כמה שאפשר להחמיא לבחורה עם פרצוף מפוקסל). אחרי שהסכמנו להצעת העבודה, איש מסתורי ורשע רוצח אותה, איך שלא, אתה האשם וכמובן שכל שוטר בעיר הוא מושחת. ככה מתגלגלת העלילה.
תוסיפו לזה את המוסיקה והסאונד המעולים ויש פה הצלחה גדולה בליצור משחק שמכניס אותך לאווירה מהר מאוד.
משימות כדי לחיות
השחקן מקבל משימות ממנכ"לית החברה שמציעה לך עזרה כדי להוכיח את חפותך, ועל הדרך אתה סוגר להם פינות בסגנון של "אחי תגנוב לי שניה איזה צ'יפ סופר סודי". כל המשימות בנויות בתבנית של פריצה לבניין, לגנוב חפץ או לפרוץ למחשב ובריחה החוצה מבלי להיהרג. יש גם משימת בונוס שהיא בדרך כלל לגנוב מחשב בחדר צדדי, הבעיה היא שלאתר אותו היא משימה לא פשוטה.
הנקודה החלשה
מה שכן הוריד לי טיפה אלה הדיאלוגים. הם נשמעים כמו שיחה קולחת בין שני שחקני פוטבול בקולג' אמריקאי מאשר מנכ"ל של חברה מצליחה ובלש דיסקרטי שראה כמה דברים בחייו.
|
קול ההיגיון
לדיאלוגים יש סטייל יותר עדכני והם היו מצויינים. אי אפשר לבקש ממשחק עדכני, שמשתמש בסמארטפונים בשביל להעביר דיאלוגים, לכתוב בסטייל מיושן ורשמי. זה היה נראה לא טוב אם הטקסט היה בסגנון "אנא, במטותא ממך, פנה לי מזמנך היקר והבא אלי את רכיב הסיליקון הדרוש לי, ואשלם לך בצורה נאותה"
|
המשחקיות
השליטה והמקשים בנויים משילוב של המקלדת והעכבר והם מאוד נוחים, רואים שהחברה מ-Suspicious Development הם גיימרים אמיתיים. בכל הזדמנות המשחק מציג למשתמש את האופציות שיש לו מבחינת שליטה ככה שאין יותר מדי מקום לבלבול.
|
פריצי ערומה |
בין כל היכולות שיש לכם, היכולת העיקרית והמעניינת ביותר היא ה-Crosslink, שהיא בעצם היכולת לפרוץ למערכת האלקטרונית של הבניין ולחווט אלמנטים אלקטרוניים כך שישפיעו על אלמנטים אחרים, שלא בהכרח קשורים אליהם. לדוגמה, קונוואי יכול לחווט מחדש את המתג אור כך שבמקום להדליק ולכבות את האור הוא יפתח את הדלת, או לחילופין, שחיישן תנועה יזמין את המעלית. החיווטים נעשים קשים יותר ככל שמתקדמים במשחק והופכים למבוך סטייל TIM (ר"ת The Incredible Machine).
|
החיווט עובד בצורה מצוינת |
אני אישית לא קראתי כלום על Gunpoint לפני שהתחלתי לשחק בו והטוויסט שהמשחק מקבל כשאתה מתחיל לחווט מחדש את המנגנונים הפתיע אותי מאוד לטובה, זה מאפשר לסיים כל שלב בכמה דרכים – דרך אלימה שדורשת יותר יכולת ארקיידית, ודרך שקטה שעלולה לגרום להזעה וגירוד כרוני, למרות שרוב המסכים מסתכמים בשילוב של שניהם.
בהמשך המשחק ניתן לחווט את האקדחים של השומרים לכל מני מנגנונים אחרים, שזאת שטות גמורה אבל כיפית מאוד, וזה מה שהופך משחקים למה שהם.
יכולת מוזרה
בין שאר היכולות של קונוואי יש לו יכולת לקפוץ גבוה ומהר. ניתן להשתמש ביכולת הזאת כדי להיתלות על קירות, לפרוץ דרך חלונות או לעלף שומרים. המנגנון עובד לא רע, למרות שהרעיון של קפיצה ביונית הוא פתרון די מוזר, בקלות היה אפשר להחליף את זה במשהו אחר שהיה קצת יותר מחובר למציאות, אבל זה העולם שהם יצרו, מי אני שאתווכח.
|
קול ההיגיון
אי אפשר להחליף את הקפיצה במשהו אחר. חלק מהכוח הגדול במשחק זה היכולת שלך לקפוץ מעל בניינים, ולהגיע לפתרון השלב מכיוון אחר לגמרי, במקום ללכת משמאל לימין כמו כל משחק פלטפורמר רגיל. הייתי רוצה שהמנגנון הזה היה יותר בשימוש, כי זה מנגנון מיוחד, אבל העולם היחסית קטן לא נותן לו מקום להגיע למלוא הפוטנציאל וחבל.
|
AI לא מבריק, אבל מספק
Gunpoint
ז'אנר: אקשן – פאזל
מפתחת/מפיצה: Suspicious Development
פלטפורמות משחק: מחשב אישי
דרישות מערכת מינימאליות:
מעבד: 2 גיגה-הרץ
זיכרון: 2 גיגה-בייט
כרטיס מסך: מובנה
מקום פנוי בכונן הקשיח: 150 מגה-בייט
|
האויבים במשחק הם השומרים, שמסיבה כלשהי לא רואים אותך כשאתה 20 ס"מ מהם, אבל כל אחד מהם הופך להיות צלף על כשהם רואים אותך מהחלון, בגשם, בחושך. בסופו של דבר ה-AI בסדר ומספיק לצרכים של המשחק.
ברגע שקונוואי נהרג, בין אם זה שומר שירה בו לבין שהוא לא המתין 6 שעות בין האוכל לקפיצה מקומה חמישית, המשחק מאפשר לשחקן לחזור בזמן בצורה מיידית, וישנן בדרך כלל שלוש נקודות לחזור אליהן, 3, 8, ו-12 שניות (משתנה כל פעם). המנגנון הזה עובד בצורה מעולה, הוא תורם לזרימה של המשחק ומונע מאנשים עצלנים כמוני לומר נואש וגורם לנו לנסות ולתקוף את הבעיה מכיוונים שונים.
זכורה לי סיטואציה שזינקתי אל שומר ושנינו עפנו החוצה תוך כדי שאנחנו שוברים את החלון למטה לרחוב, הסיטואציות האלה שהמשחק מספק תורמות מאוד לתחושת האקשן ונותנות לשחקן להרגיש סיפוק לכמה שניות.
ציון, כסף ונקודות שדרוג
בסוף כל משימה השחקן מקבל ציון, כסף ונקודות שדרוג. המנגנון המוכר והידוע הזה עובד פה לא רע – זה מעורר בך רצון לחזור ולעשות את המשימות בצורה יותר טובה. עם הכסף אפשר לרכוש גאדג'טים מעניינים, חלקם מבוססים יכולת וחלקם פאסיביים, שבהחלט תורמים למשחק. יש אפשרות לנסות את השדרוגים לפני שקונים אותם, וזו אפשרות מצוינת לטעמי. נקודות השדרוג מאפשרות לשפר את היכולות הבסיסיות של קונוואי כמו הקפיצה.
ההתקדמות במשחק היא די לינארית, אי אפשר לסיים את המשחק בלי לקנות את השדרוגים האחרונים אז היה אפשר לשנות את זה למנגנון של פתיחת שדרוגים במקום קנייה.
הגרפיקה מעולה. הבחירה של הפיקסל ארט עובדת – זה עורר אצלי את רגש הנוסטלגיה מהמשחקים הקלאסיים של שנות ה-90, כמו פלאשבק ו-Another World. יש מקומות שהיא קצת חוזרת על עצמה אבל עדיין מצליחה ליצור עניין בין מסך למסך.
שווה את הקניה
לסיכום,
רכשתי את המשחק תמורת 7.99$, ובהתחשב בעבודה האיכותית שנעשתה על המשחק והמחיר המצחיק שלו, הוא בהחלט שווה את הקניה. ישנה הרגשה שהאנשים ב-
Suspicious Development יודעים ואוהבים את מה שהם עושים, והם נתנו אקסטרה בכל מקום שהתאפשר להם כדי להביא לנו משחק מהנה ומושקע.
סימון גרינברג וברק שלף הם מפתחי משחקים עצמאיים בחברת Dreamfarmer