אחר שנים רבות של ציפייה, סוף סוף הגיע למחוזותינו אחד המשחקים ההמוניים המבטיחים ביותר של הזמן האחרון.
סיפורה של הרפובליקה הוא היצירה האחרונה של BioWare, המפתחת הקנדית הותיקה, שיודעת דבר או שניים על משחקי תפקידים (Baldur's Gate, מאס אפקט). מי שניגש לקרוא את הביקורת הזאת כנראה כבר יודע שהחבר'ה האלה הספיקו לנסות את מזלם גם בעולם של "מלחמת הכוכבים": ביוואר פיתחה בעבר שני משחקי תפקידים – סדרת Knights of The Old Republic – שעלילתם קדמה לעלילת הסרטים, ושהפכו ללהיט היסטרי.
למעשה, כאשר מדובר על SWTOR, הכוונה היא להמשך כמעט ישיר להתרחשויות של KoToR. על רגל אחת, הייתי מתאר את SWTOR כתוצר הכלאה גנטית בין משחק MMO ובין סיפור מכוון עלילה כמו במשחקיה האחרים. היה בהחלטה של ביוואר מן הסיכון, אך התוצאה היא מערכת משחק שעובדת מצוין.
מרגיש כמו KoToR השלישי
|
עלילת המשחק מתרחשת כ-300 שנה לאחר ההתרחשויות ב-KoToR. אימפריית הסית', אשר נשלטת על ידי הקיסר האלמותי, תוקפת את הרפובליקה – ובתום קרבות עקובים מדם, הצדדים חותמים על הסכם הפסקת אש. אין זה אומר שהם מפסיקים לפעול למען האינטרסים שלהם, כמובן, אך הרגיעה מושגת לפחות על הנייר.
למי ששיחק ב-Knights צפויה הנאה מרובה. אני נתקלתי, כמעט בכל צעד, ברפרנס לאחד המשחקים. הדמויות ב-Old Republic, מסתבר, פשוט מאוהבות ב-Revan, הגיבור הותיק.
שנת בחירות
כמו כל משחק המוני, The Old Republic הוא בעצם שמונה משחקים המולחמים יחד. במסך יצירת הדמות, נתקל השחקן בבחירה הקשה הראשונה שלו: האם להיות שותף בצבא האימפריה או בצבא הרפובליקה. לאחר מכן, הוא מחליט באיזו דמות – מתוך ארבע לכל צד – הוא מעוניין להתמקצע.
מכשהגיע לרמה 10, כלומר מכשגמא חמישית מסולם הרמות, הוא ניגש בפני בחירה שלישית. הפעם עליו לבחור אחד מתוך שני מקצועות מתקדמים, אשר יסמיכו לתפקיד מסוים. כל אחד מהם מסתעף לשלושה עצי Skills, ולכל אחד גם קו עלילה יייחודי.
כמובן, גם להתקדמותכם בעלילה, למין ולגזע שלכם תהיה השפעה על התייחסותן של שאר הדמויות המלאכותיות בעולם אליכם. אם כן, SWTOR מכיל מספר עצום של קומבינציות לבניית דמות, ולהן השפעה אמתית על מהלך המשחק. לדוגמה, מי שבחר להקדיש לילותיו למחשבים ונעשה מיומן בם, יוכל – במהלך משימה – לפרוץ למחשבים בסביבה ולפתוח מעליות נעולות שתקצר לו את הדרך ליעד. BioWare יכולה לסמן 'וי' על האתגר הראשון ביצירת MMO.
איך זה עובד?
למראית עין, 'הרפובליקה' נראה כמו משחק המוני סטנדרטי: לכל שחקן מסלול העלילה שלו, ומעבר לו, ניתנות לו משימות צדדיות ע"י דמויות שונות הפזורות בעולם. גם חובבי ה-PvP (שחקן מול שחקן) אינם אמורים להתאכזב. אך היכן משתלב כאן האלמנט הסיפורי של המשחק? כיצד אפשר לשחק עלילת שחקן יחיד כאילו הייתה עלילה המיועדת למאסות של שחקנים?
ובכן, אם מדברים על קו עלילה של מקצוע ספציפי (נניח, זה של "צייד הראשים"), ניתן לשתף פעולה בחבורה של עד לארבעה שחקנים, ו"צייד הראשים" יהיה הדמות היחידה מאותו המקצוע שתוכל להשתתף במשימה. למעשה, בכניסה לאזור בו מתרחשת המשימה יעמוד מחסום צבעוני המגדיר את היתר הכניסה, וברגע שקבוצה תצא לדרך – האזור יהיה שייך לה בלבד וכל קבוצה אחרת תקבל איזור משלה – מעין מיני-אינסטנס לכרישי ה-MMO.
אולם מבין כל משימות ה-PvE הקבוצתיות, המוצלחות ביותר הן ה-Flashpoints. מדובר במבוכים מיוחדים, אשר נוצרים עבור כל קבוצת שחקנים, ונפתחים בהדרגתיות עם התקדמות במשחק. את כל אחד מהם בונה עלילה אחרת, וכל אחד מהם שזור אתגרים וחידות הדורשות – לא מבקשות, דורשות – שיתוף פעולה בין שחקנים.
שתי מערכות PvP
משחק ה-PvP הוא יותר ממפגש אקראי בין שני ניצים מנופחי אגו, והוא מתחלק לשתי מערכות. הראשונה נקראת Warzones, והיא מאפשרת להיכנס לקרב קבוצתי בין האימפריה לרפובליקה. נכון לעכשיו, קיימים שלושה אזורים מיוחדים ללחימה כזאת, אך סביר יהיה להניח – במיוחד לאור ההצהרות של BioWare על עידכונים שוטפים – שיתווספו עוד בעתיד. משימות ה-Warzones נעות בין משימות פריצה והגנה לבין משחקי Huttball, גרסה מדממת ואלימה של פוטבול אמריקני (והייתי מסתפק גם בו..).
המערכה השניה נקראת Operations, והקרבות בה נערכים בשדה קרב גדול יותר. לשמחתי, ברוב הפעמים, אין שטח המפה משפיע על שיתוף הפעולה בין הלוחמים.
באופן מפתיע, למרות שהמשימות אכן חופפות ברמה מסוימת, לא הרגשתי כך. הכלים שבם עושה שימוש ביוואר כדי לספר את הסיפור נהדרים, והופכים את החוויה לזורמת ולבלתי-מעיקה.
עולם שלם בחוץ
מי שיסתכל מעבר לחלון, יגלה שהמשחק משלב מערכות רבות שנחשבות חדשניות למדי. בתחילת כל משחק עם דמות חדשה, ואחרי שלבי ההדרכה, כל שחקן יזכה לחללית ולשותפים מלווים.
ה-Companions הם ההגוונים של The Old Republic ל'חבורה' של משחקי BioWare הקודמים. לכל אחד מהשותפים סיפור חיים משלו – מעניין יותר או פחות – וכולם ילחמו לצדנו במהלך שיטוטינו בעולם. ניתן גם להתאים אישית את הציוד של כל אחד מהם, ולצרוח עליהם פקודות טקטיות. כאשר איננו דבוקים למסך, הם יוצאים למשימות איסוף משאבים ויצירת חפצים – וזו מערכת ה-Crafting של המשחק.
לפי התנהלותינו, ישתנה מדד החיבה של בני הלוויה, שמשפיע על הזמן שידרש להם לבצע משימות משמימות. בסך הכל, אני חושב שמדובר בחידוש מרענן, שמאפשר לשחקנים להתקדם במשחק עצמאית, גם כאשר אין שחקנים אחרים בנמצא.