יריד מדע שאורגן באוניברסיטת קליפורניה חשף את פיתוחו של סופר-קבל מתקדם על ידי נערה בת שמונה עשרה שחיפשה פיתרון לסוללה המתרוקנת של הטלפון הנייד שלה
עישה קארה (Eesha Khare) מסאראטוגה אשר בקליפורניה החליטה על כיוון המחקר שלה פשוט מפני שסוללת הטלפון הנייד שלה שבקה חיים פעם אחר פעם והטעינה הארוכה האירה על הצורך בפיתרון טוב ויעיל יותר לאחסון אנרגיה זמינה.
סופר קבלים הם התקנים המסוגלים לאחסן כמויות אנרגיה גדולות בשטח קטנטן, ולהטען במהירות גדולה.
עישה הצליחה, בעזרת שימוש בנאנו-כימיה, לפתח קבלים כאלה שמסוגלים גם להחזיק את המטען שלהם לאורך זמן, וגם מציעים עד 10,000 מחזורי טעינה-פריקה – לעומת עד 1000 מחזורי טעינה-פריקה בסוללות נטענות סטנדרטיות.
עישה קארה מצד שמאל בטקס חלוקת הפרסים |
נכון לעכשיו, ההתקנים שעישה פיתחה מסוגלים רק להפעיל נורות לד קטנות, אך בעתיד היא רואה את השימוש בהם במגוון רחב של התקנים אלקטרוניים נישאים (מטלפונים ניידים וטאבלטים ועד כל מכשיר העושה שימוש בסוללות נטענות. אולי אף מכוניות).
"קבלי העל הם גם גמישים, כך שניתן לעשות בהם שימוש במסכים נגללים ואף לשבצם בביגוד ובדים", כך היא סיפרה והוסיפה: "יש כל כך הרבה אפשרויות יישום שונות ויתרונות על פני טכנולוגיית הסוללות"
לפי הדיווח של אינטל, שנתנו לה את הפרס של קרן אינטל למדענים צעירים (הפרס הוא מלגה של 50,000 דולר ללימודים גבוהים), ההתקן שהיא פיתחה ניתן ליישום בתוך סוללות נטענות ויאפשר להן להטען במלואן תוך 20-30 שניות.
סופר קבלים הם לא פיתוח חדש, אך עד כה לא הצליחו לשמר את המטען שלהם למשך פרקי זמן ארוכים. פריצת הדרך של עישה קארה עשתה שימוש בתהליך מהפכני שפיתחה ומאפשר בעזרת נאנו-מוטות המורכבים מטיטאניום דו-חמצני לשמר את המטען לאורך זמן, כמו גם לאפשר מספר גדול של מחזורי טעינה-פריקה.
כעת, עם חותמת האיכות של אינטל, אין ספק שהנערה הזו תגיע רחוק ותשנה את העולם. ועם המלגה שקיבלה – תעשה את הדרך יותר בקלות.
התקווה היא שהפיתוח יעשה את דרכו למוצר מסחרי שיהפוך את החיים של כולנו לקלים יותר ולהקטין את הדרישה לנקודת מתח קרובה.
אני מאמין כי זוהי נקודת דרך חשובה. עד כה דיברו רבות על טכנולוגיית הסוללות שלא השתנתה באופן משמעותי כבר מאות שנים מאז אלסנדרו וולטה המציא את הסוללה הראשונה. סופר-קבלים עוררו תקווה חדשה שירדה בעקבות אי ההצלחה לשמר את המטען לאורך זמן. וכעת, התקווה מתחדשת..
מה דעתכם? האם יש כאן סימן לבאות וסיבה לתקווה? ספרו לנו בתגובות!