שוברי המוסכמות: המשחקים ששברו את הקיר הרביעי

בואו להכיר את הכותרים שהדגימו מודעות בלתי צפויה ליקום שבו הם נמצאים, והפכו לאגדיים תודות לכך

זה קרה כבר בקולנוע, בטלוויזיה ומעל דפי הקומיקס, ובצורה מוצלחת במיוחד גם במשחקי מחשב. אספנו חמישה משחקים ששברו את הקיר הרביעי כמו שצריך – ולא במפתיע, כל אחד מהם נחשב למשחק מצוין ושובר מוסכמות בלי שום קשר.

Metal Gear Solid (פלייסטיישן, 1998)

סצנה אחת מהמשחק הראשון בסדרת האקשן-התגנבות שהפכה להיות המותג המוביל של קונאמי והקפיצה את מכירות הפלייסטיישן זכורה למעריצים במיוחד: מפגש הבוס עם Psycho Mantis, החבר המטורף ביחידת FOXHOUND, במהלכו הוא משתמש ב"כוחות" כדי להחשיך את מסך הטלוויזיה ולבלבל את השחקן המסכן.

לאחר מכן הוא מגיב באופן אישי על קבצי השמירה המאוחסנים בכרטיס הזיכרון בקונסולת השחקן – גם אלו ששייכים למשחקים אחרים לחלוטין. מנטיס מזכיר משחקים ספציפיים שהשחקן נוהג לשחק (אם אכן שיחק בהם), כולל משחקים סופר-פופולאריים מאותה התקופה, כמו Symphony of the Night.

הדרך היחידה לנצח בקרב הייתה למנוע ממנטיס את הגישה למוחו של הגיבור סנייק, באמצעות ניתוק פיזי של בקר הקונסולה וחיבורו לכניסה אחרת.

Star Control II (קונסולת ה-3DO ומחשבים אישיים, 1992)

אחרי סצנת הסיום האייקונית, בזמן שהקרדיטים מתגלגלים, כל מנהיגי הגזעים בעולם המופתי של "סטארקון" פונים לדמות השחקן למונולוג אחרון.

ה-Zoq-Fot-Pik טוענים כי המפתחים קיבלו טובות הנאה תמורת קידום הפראנג'י, ספורט המלכים הבדיוני. טאלאנה מציינת כי המעצבים סיכמו על כך שהיא זו שתעמוד במרכז משחק ההמשך (לצערנו, הוא לעולם לא הגיע 🙂 ). ה-Orz בטוחים כי הדיאלוגים שלהם נכתבו על ידי ילד בן 12. מתרגם הבית מגזע ה-Dnyarri מתלונן על כך שהמפתחים אילצו אותו לתרגם יצורים אחרים לאורך כל המשחק, וכי לא הזדמן לו להביע את עצמו.

Eternal Darkness (גיימקיוב, 2002)

אחד ממשחקי האקשן-אימה הטובים מאז ומעולם לא בחל באמצעים כדי להשתעשע באופן קבוע על חשבון השחקן. כמו משחקים רבים שבאו אחריו, Eternal Darkness כלל "מד שפיות" שהוצמד לדמות, והשחקנים נדרשו לשמור פן יתרוקן.

ברגע שזה קרה, המשחק זרק עליהם שורה של אפקטים מלחיצים והסחות דעת. חלקם היו אפקטים סטנדרטיים למשחקי אימה: צעקות אישה, קולות של צעדים מתקרבים ודם על הקירות. אחרים היו "מתקדמים" יותר. המשחק דאג לטשטש את מסך הטלוויזיה, להנמיך את עוצמת הקול לפתע, ליצור גליצ'ים גראפיים מכוונים כמו נפילה דרך הרצפה ואפילו להקפיץ הודעות שגיאה של הגיימקיוב, כמו מסך המוות הכחול של הקונסולה.

Baldur’s Gate II: Throne of Bhaal (מחשבים אישיים, 2000)

ההרחבה לאחד ממשחקי התפקידים הטובים ביותר בהיסטוריה, פסגת היצירה של BioWare, כללה סצנה אחת מצחיקה במיוחד. במהלך סיור במאורתו של הדרקון-אדם אבאזיגל, השחקן נתקל בשלישיית הרפתקנים צעירים מאובנים ובראשם הגנב בונדארי. ניתן להשתמש במגילה כדי להחזירם לחיים, ואז לשלוח אותם לקווסט שמטרתו השבת חפץ חשוב ממערה סמוכה. השלישיה מסכימה לקחת על עצמה את המשימה.

מספר ימים לאחר מכן, היא חוזרת למאורה ומתקרבת לחבורת השחקן. ברקע ניתן לשמוע את בונדארי שזומם להרוג את דמות הגיבור ולשדוד אותו, ולצורך כך מחלק הוראות לחבריו. השלישייה תוקפת את השחקן אך מפסידה בקרב ונהרגת. או-אז, המשחק מציג התראה על כך שבונדארי טוען מחדש את השמירה שלו, ואכן השלישייה, שהבינה שלא עומד לה סיכוי, חוזרת לחיים ומשיבה לגיבור את החפץ שביקש.

Space Quest IV: Roger Wilco and the Time Rippers (מחשבים אישיים, 1991)

במשחק הרביעי והמוצלח של סדרת הקווסטים המיתולוגית של סיירה, שגם זכה למהדורת CD ב-1992, העלילה כולה הייתה מבוססת על שבירת הקיר הרביעי.

שיבוט של ווהול, האויב המושבע של רוג'ר ווילקו, מהמשחק ה-12 בסדרה שולח את אנשיו לעבר כדי לחסל את שרת החלל הבלונדיני. גיבורנו משתחל לתוך קרע בזמן-חלל ומקפץ בין משחקי Space Quest שונים, הן מהעתיד והן מהעבר.

באחת הסצנות, ווילקו חוזר למשחק הראשון בסדרה מ-1986. באחד הפאבים הוא פוגש בקבוצה של אופנוענים הצבועים במונוכרום, אשר לועגים לו על יומרנותו ורודפים אחריו משום שדמותו מופיעה ב-256 צבעים עשירים (דקה 38 בסרטון).

מכירים עוד משחקים שהדגימו מודעות עצמית? אתם מוזמנים לספר לנו עליהם בתגובות.