יצרנית הכוננים הקשיחים מודיעה על "צפיפות שיא" של טרה ביט לאינץ' רבוע תודות לטכנולוגיית ה-HAMR, גורמת לנו לתחושת דז'ה וו קלה
בחצי השנה החולפת עלה עולם הכוננים הקשיחים לכותרות בדרך כלל בהקשרים שליליים למדי – ההצפות בתאילנד ועליית המחירים, קיצוץ בתקופות האחריות והתכנסות השוק לכדי שתי שחקניות עיקריות בלבד. עם זאת, נראה כי מדי פעם עדיין אפשר למצוא ידיעה חיובית ומעניינת גם כאן.
סיגייט (Seagate), יצרנית הכוננים הקשיחים הגדולה בעולם לפחות עד ש-Western Digital אשר רכשה לאחרונה את חטיבת הקשיחים של היטאצ'י תחזור לייצור בהיקף מלא, מכריזה עתה כי הצליחה להגיע לצפיפות מידע של טרה ביט לכל אינץ' רבוע עבור כוננים קשיחים, בהתבסס על טכנולוגיית ה-HAMR (ר"ת Heat Assisted Magnetic Recording, 'הקלטה מגנטית בעזרת חום' בתרגום חופשי).
טכנולוגיית ה-HAMR נמצאת בפיתוח כבר שנים, ומתיימרת להוות תחליף לטכנולוגיית ההקלטה הניצבת (Perpendicular Magnetic Recording, או PMR) שנפוצה כיום בעזרת שילובו של לייזר בראש המכני אשר משמש לכתיבת הביטים ואחסון המידע.
אחסון מידע על מדיות מגנטיות כיום מבוסס על שינוי קוטביותם של "אשכולות" אטומים, באופן המאפשר ייצוגם כ-'0' או '1' לוגי. אחסון מידע בצפיפות מוגברת דורש את מיזעורם של אותם אשכולות, כאשר בשלב מסויים נוצר מצב בו אשכול מסויים עלול להשפיע ולשנות את קוטביות האשכולות שסביבו, ובכך לגרום בעצם לפגיעה במידע השמור. אי לכך, לצורך המשך המזעור נדרש מעבר למדיות מגנטיות שעמידות יותר לשינויי קוטביות אך גם אינן פוגעות במאפיינים הבסיסיים של הכוננים הקשיחים.
כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית ה-HAMR, במסגרתה נעשה שימוש בלייזר לצורך חימום רגעי של אשכול החומר המגנטי בעת כתיבה המידע – מה שמאפשר כאמור את המשך תהליך מיזעור האשכולות והגדלת צפיפות אחסון המידע.
| HAMR לעומת PMR. באמת הייתם זקוקים להוכחה נוספת לכך שלייזרים הופכים כל דבר לטוב יותר? |
בסיגייט מצהירים כי זו הפעם הראשונה בה נראה אחסון מגנטי בצפיפות של טרה ביט לאינץ' רבוע, אשר מהווה עליה של יותר מ-50 אחוז לעומת צפיפות אחסון מירבית של כ-630 גיגה ביט לאינץ' רבוע שמאפיינת את הכוננים הקשיחים המתקדמים ביותר שזמינים כיום.
המשמעות? כוננים בנפחים כפולים מאלו שאנו רגילים לראות כיום, 6TB-8TB (טרה בייט) לכונן 3.5 אינץ' נייח ו-2TB-1.5TB לכונן 2.5 אינץ' נייד, בדרך אלינו. לפני שאתם רצים לשבור את קופות החסכון נסביר כי טכנולוגיית ה-HAMR עדיין לא הגיעה לזמינות מסחרית (בשנת 2010 העריכו אנשי שוק הכוננים הקשיחים כי זה יקרה החל משנת 2014), כאשר לא מן הנמנע שעד שזה יקרה נראה גם כוננים בטכנולוגיית ה-PMR הזמינה כיום מגיעים לצפיפות אחסון דומה של טרה ביט לאינץ' רבוע, שנחשבת למקסימום המוחלט עבורה.
עם זאת, עבור טכנולוגיית ה-HAMR המדוברת צפיפות של טרה ביט לאינץ' רבוע היא כנראה הסיפתח בלבד – מומחים מאמינים ששימוש בלייזר לצורך כתיבת המידע יכול להניב מדיות מגנטיות בעלות צפיפות אחסון של 5 טרה ביט לאינץ' רבוע ואף 10 טרה ביט לאינץ' רבוע בתוך כעשור, כלומר כוננים קשיחים בעלי נפח של 60TB (!) ומעלה, כאשר הערכות מתקדמות יותר מדברות גם על צפיפות אחסון של 50 טרה ביט לאינץ' רבוע בעתיד בטכנולוגיה זו.
| תרשים של ראש כתיבת מידע בטכנולוגיית HAMR, אחד מהפטנטים של סיגייט בתחום שהוגש לפני קרוב לעשור |
החלק התמוה ביותר בכל הסיפור הנ"ל הוא טענתה של סיגייט כי היא הראשונה שמצליחה להציג צפיפות שכזו עבור כונן קשיח, בעוד שעוד בסוף השנה שעברה ראינו את המדענים במכון מכון IMRE משלבים טכנולוגיית הקלטה בשם BPR (ר"ת Bit Patterned Recording) ומלח שולחן בכדי להשיג צפיפות מדהימה של כ-3.3 טרה ביט לאינץ' רבוע. יתרה מזאת, בשנה שעברה ראינו את TDK היפנית מצהירה כי השיגה צפיפות של 1 טרה ביט לאינץ' רבוע תוך שימוש באותה טכנולוגיית HAMR ממש. עושה רושם שבמחלקת יחסי הציבור של סיגייט לא ממש מעודכנים, או לחילופין מתקשים להתבטא כראוי.
סיגייט לא התייחסה בפירסום שלה למספר מגבלות מרכזיות אפשריות עבור טכנולוגיית ההקלטה בעזרת לייזר, כגון השפעתה על אמינות הכוננים, השפעתה על הביצועים ובעיקר השפעתה על מחירם, אך אנחנו אופטימיים (בזהירות) ומקווים שעם השקעה ראויה ניתן יהיה להתגבר על משוכות אלו ולהינות מפירותיה של הטכנולוגיה החדשנית במשך עשור או שניים, במהלכם נייחל שמישהו ירים את הכפפה ויפנה אל טכנולוגיית ההולגרפיה האלקטרונית הקוונטית, שעשויה לאפשר את אחסונם של אקסה ביטים של מידע בכל אינץ' רבוע – שישה סדרי גודל מהצפיפות עליה אנחנו מדברים כיום.
מרשים אבל…
עם כל הכבוד להישג הטכנולוגי אין טעם עכשיו וגם לא בעוד 5 שנים להוציא כוננים בנפח של יותר מ3-טרה בייט ,99% לא מנצלים את קיבולות האכסון האדירות האלה (אנשים פרטיים),אם הטכנולוגיה הזאת היתה מציעה קודם כול מהירות קריאה כתיבה שמתקרבת לכונני SSD יחד עם קיבולות ומחיר של HDD זה היה יותר מרשים . או/ו בנוסף חיסכון בחשמל נמוך ב50% לפחות מכוננים קיימים גם זה היה מרשים.
לא נורא לסיגייט, יחסי הציבור צריכים שיעור
היא באופן כללי קצת מאחור,
ובאופן קצת יותר פרטני בעצם הרבה..
עוד עשור (עשר שנים) הטכנולוגית הSSD תהיה כל כך מתקדמת, הסיכוי שמישהו יסתכל על כונני HHD רגילים לבטח יעשה זאת רק למטרות אחסון בלבד – במידה ולא תמצא טכנולוגיה שתעשה את הכוננים הקשיחים והמכניים יותר מהירה ופחות מתחממת וגם שקטה – מה שקשה מאוד להאמין שיהיה בעתיד.
מדהים!!
אני זוכר עוד שהיה לי מחשב עם כונך קשיח של 600 מגה בייט (משהו כזה.. אולי לא בדיוק).. זה היה בתקופה שאנשים אמרו שלא שווה להתקין WIN95 על המחשב, כי ככה רק המערכת הפעלה תופסת חצי מהזכרון…
אחרי זה היה לי מחשב פנטיום 2 עם כונן של 8 ג'יגה! לא ידעתי מה לעשות עם כל כך הרבה מקום..
ומה נעשה עם כל הטרות האלה?
הרי גם כיום אין מה לעשות עם 10000 תמונות של הילדה בגן, וזה רק בשנה הראשונה…
נו, והורדנו 1467 סרטי בלוריי ,כל זה בשביל צפיה אחת ושוכחים, אבל אוגרים ואוגרים ואוגרים ואוגרים
ומה נעשה עם כל הטרות האלה?
הרי גם כיום אין מה לעשות עם 10000 תמונות של הילדה בגן, וזה רק בשנה הראשונה…
נו, והורדנו 1467 סרטי בלוריי ,כל זה בשביל צפיה אחת ושוכחים, אבל אוגרים ואוגרים ואוגרים ואוגרים
פחחח 60TB זה כלום, אפשר למלא אותו בפורנו תוך שנה…
סתם סתם, אבל תוכנות כנראה יגדלו בהתאם וגם 60T כבר לא יראה הרבה.
מה עם מחירים שפויים???
קודם כל
קודם כל שנוכל לחזור לקנות 1TB ב200 שקל ואז נדבר על יותר.
צודק רועי!
מחשב ראשון שלי היה פנטיום 166 עם 1 ג'יגה נפח אחסון. רק לחשוב אילו זמנים היו וכמה שינויים עברנו מאז 1997…
הטכנולוגיה היותר מדהימה. . .
זה כיצד מוליכי השולל המקצוענים של החברות, מצליחים לשבש לצרכנים את כושר השיפוט הצרכני הראוי, ומושכים מהם את הארנק בעזרת "מלקחיים-טרבייטיים" 🙂
ממש מבדח – הרי הכוננים הללו יתפוררו הרבה הרבה לפני שמישהו פה יצליח לפרוק את משאיות הזבל הדיגיטליות שלו לתוך, פרומיל האחוז מין הכונן?!
ממש "כונן אובריאן" 🙂
כונן SSD 250G עולה 100$
כונן דיסק 25000G עולה 100$
מה תיקנו?
נו באמת רק שנה אחריות לדיסק
קודם שישפרו את איכות ואמינות המוצרים הקימים שלהם, ולא פחות חשוב מכך את שירות הלקוחות.
עד אז שישכחו מאתנו.
ל4 וכל אלה ששואלים מה נעשה עם כל המקום הזה
פעם גם חשבנו ככה כשעוד היה לנו 8 מגה 16 מגה 32 מגה 64 מגה
אמרנו איך לעזאזל מישהו יכול למלא את כל המקום הזה שנים על גבי שנים של חומר דיגיטאלי ולא יכלת למלא את הכונן 500 מגה שלך
אנחנו מתקדמים תוך כדאי זה בסדר תמיד אמרו את זה והצלחנו בסוף למלא והיינו צריכים גם עוד מקום אחרי זה