החזק מכולם – מעבד אינטל Core i7 4960X בביקורת

 

היום, משיקה ענקית השבבים אינטל את סדרת המעבדים החדשה, סדרת Ivy Bridge Extreme. סדרת מעבדים זו תואמת לתושבת האקסטרים LGA2011 המאפשרת אי אלו תכונות מתקדמות ויחודיות למדי.

 

בביקורת זו אציג בפניכם את ספינת הדגל החדשה של אינטל נכון לרגע זה, מעבד ה-Core i7 4960X. משושה ליבות בתדר פעולה אימתני. ברשותכם, נחזור אל הבסיס, הארכיטקטורה שמאפשרת למעבדים כאלו להתקיים.

סדרת מעבדי Ivy Bridge Extreme של אינטל, כמו סדרת Ivy Bridge הסטנדרטית, מיוצרת בתהליך 22 ננו-מטרים המעניק את היכולת "לדחוף" כמות עצומה של טרנזיסטורים בשטח נתון תוך שמירה על צריכת חשמל מקובלת. תהליך יצור זה קיים בשוק זמן מה ומפעלי אינטל המשתמשים בו מפוזרים ברחבי הגלובוס, גם כאן בקרית גת שוכן לו מפעל המייצר משטחי סיליקון בקוטר 300 מילימטרים של ליבות 22 ננו-מטרים.

 

הליך היצור הוא ההבדל המשמעותי ביותר בסדרת מעבדי האקסטרים החדשה של אינטל לעומת קודמה, סדרת Sandy Bridge Extreme המיוצרת בתהליך 32 ננו-מטרים. בהמשך הביקורת תראו את תוצאות ההבדלים בין השניים.

ככה נראה מעבד משושה ליבות מתחת למכסה. בחלקו העליון ישנו בקר זיכרון ארבע-ערוצי. שימו לב לחלוקה של שניים ושניים כאשר בלוחות האם כל צמד ערוצים ממוקם בצידו האחר של המעבד, שכן החיווי משם מתחלק בצורה כזאת.

 

בצדדים ממוקמות אותן שש ליבות העיבוד שגודלן ביחס לשטח כל המעבד אולי יפתיע רבים אך זאת רק מעיד על חשיבות רכיבים אחרים ביחס אליהם ביצירת יחידת העיבוד השלמה. במרכז ניצב זיכרון משותף מרמה שלישית. זו קערה גדולה באמצע ממנה נזונה כל ליבה שרעבה, אין חלוקה מוקצבת לכל ליבה.

 

בתחתית, כל האיזור שמוקדש לבקרת ממשקים בלוח האם לרבות בקרת PCI-Express, בקרת צריכת חשמל ובקרת תזמון פעולות. אוטוסטרדת טרנזיסטורים לפעולות כניסה ויציאה רבות.

ניקח עוד זום-אאוט. במשטח בקוטר 300 מילימטרים מוצבות יחידות עיבוד רבות שכאלה. מתוך השלמות שנוצרות, בזכות בקרת האיכות של אינטל, ישנה הפקה לרוב מלאה של מעבדים שולחניים. ישנם הבדלי איכות דקים בין פיסת סיליקון אחת שכזאת לאחרת. ישנם גם הבדלי איכות מזעריים בין שבבים על אותה פיסת הסיליקון.

 

אינטל מבצעת מיון על ידי בדיקות איכות ויכולות שבבים. את הפחות טובים מציידת בתדר פעולה נמוך יותר, מעט פחות זיכרון מטמון ואפילו פחות ליבות, ארבע מתוך שש לצורך העניין. את הליבות הטובות ביותר היא לוקחת והופכת ל-Core i7 4960X.

מעבדי Ivy Bridge Extreme תומכים בזכרונות בתדר 1866 מגה-הרץ, בהשוואה ל-1600 מגה-הרץ בדור הקודם, דבר המאפשר השגת תדר זכרון מקסימאלי בהמהרה גבוה יותר. הרצת זיכרון במהירות 2400 מגה-הרץ כבר אינו בלתי אפשרי בתושבת האקסטרים. נפח הזכרון המקסימאלי הינו 64 גיגה-בייט.

 

אפיקי תקשורת PCI-Express גם הם השתפרו בהשוואה לדור הקודם, לא במספר אלא כמובן במהירות. הבקר במעבד מאפשר 40 ערוצי PCI-Express, כולם בדור 3.0 לעומת דור 2.0 הישן יותר במעבדי Sandy Bridge Extreme.

 

מלבד זאת, אין ממש טכנולוגיות מיוחדות אותן הטמיעה אינטל במעבדים החדשים. כאשר במעבדי Ivy Bridge הסטנדרטיים נעשה דגש גדול על ליבות גרפיות מובנות, כאן, כשאין ליבות גרפיות מובנות העניינים פשוטים יותר. משושה נגד משושה, תהלךי יצור נגד תהליך יצור. האם i7 4960X עובד בהבטחה להיות מעבד נחשק?