האם אנחנו יכולים להנדס את עצמנו להתמודד עם השפעות שינויי האקלים?
בחודש יוני, הציעו ס. מ'תיו ליאאו, הפרופ' לביואתיקה ופילוסופיה ועמיתיו, דרך חדשה להתמודד עם שינויי האקלים: להנדס בני אדם כדי להפוך אותנו לנטל פחות כבד על כדור הארץ. במאמר שלהם, הציעו, שרופאים ישתמשו בהפרייה חוץ גופית כדי לברור עוברים ולבחור כאלה בעלי גנים של נמוכי קומה, כדי להפוך את הדורות העתידיים לקטנים יותר פיזית הצורכים פחות פחמן.
תרופות יוכלו לגרום לכך שהם יהיו אלרגיים לבשר, כדי להפחית את צריכת בשר בקר שגידולו כרוך בבזבוז כמויות פחמן גבוהות. הגישות האלה, כך טוענים ליאאו ושותפיו לכתיבת המאמר, יוכלו לגרום לבני האדם לבצע את הבחירות הידידותיות לסביבה שמסתמן שרבים אינם מסוגלים לבצע בעצמם.
הרעיונות הם, כפי שמודים הכותבים, "אבסורדיים" – הם תרגילי חשיבה פרובוקטיביים במקום הצעות רציניות. אבל הם מעלים שאלה מעניינת: האם בני אדם יכולים להנדס את עצמם כדי להיות מותאמים יותר לעולם מתחמם? בסופו של דבר, ארגון הבריאות העולמי מעריך ששינויי האקלים כבר גרמו ליותר מ-140,000 מקרי מוות מאז 2004 כתוצאה מתת-תזונה, ממלריה, משלשול, ומגורמים אחרים.
איש ה-32mL: בתערוכת אמנות הקיץ, דמיינה חברת העיצוב Takram איברים מלאכותיים שיאפשרו לבני אדם לשרוד בצריכה יומית של 32 מ"ל מים בלבד |
דוח שהופק בשנת 2010 על ידי קבוצת העבודה הבין-משרדית האמריקנית על שינויי אקלים ובריאות הזהיר, שבמקביל להתחממות כדור הארץ, יהפכו מקרי מוות הקשורים לחום, לבעיות נשימה מאלרגנים וערפיח, ולמחלות מדבקות, לשכיחים יותר ויותר.
מדענים רבים עובדים על פיתוחים שיוכלו להפוך את החיים בעולם חם יותר לנסבלים יותר.
פופ מוזלי, לדוגמה, פיזיולוג ספורט באוניברסיטת ניו-מקסיקו, חוקר חלבוני הלם-חום; מולקולות שמצילות תאים ממוות על ידי אריזה מחדש של חלבונים פגועים או סימונם להריסה. מחקרים הראו שיש מינים של לטאות ונמלים שמייצרות רמות גבוהות יותר של חלבוני הלם-חום המעניקים להם יכולת לשרוד בטמפרטורות גבוהות יותר. נמלת הסהרה Cataglyphis bombycina, לדוגמה, יכולה לשחר אחר מזון גם כשטמפרטורת הגוף שלה עולה על 50 מעלות צלסיוס.
מוזלי וציוותו ציינו שאנשים שמבצעים רק אימון אחד חווים באופן זמני רמות גבוהות יותר של חלבוני הלם-חום. חוקרים באוניברסיטת קולורדו בדנבר, מצאו, שהאכלת חולדות בגלוטמין מגבירה את יכולת ההשרדות שלהן בחום קטלני; הקבוצה של מוזלי משתמשת במחקרים בתוספי גלוטמין כדי לקבוע כיצד ניתן יהיה להגביר את עמידות בני האדם בהלם-חום.
טיפולי אסתמה חדשים עשויים להיות יעילים יותר כאשר כתוצאה מעליית הטמפרטורות, רמות פחמן דו-חמצי ורמות, ערפיח פורחים הפרחים מוקדם יותר ולמשך זמן ארוך יותר. חוקרים כמו ג'ק גולדי, אימונולוג באוניברסיטת מק'מסטר באונטריו, חוקרים דרכים למנוע אסתמה ומחלות ריאות אחרות באמצעות טיפולים גנטיים. גישה אחת היא לדכא את הגנים המייצרים ציטוקינים, השליחים שמשחררים תאים מחוסנים אחרי שהם באים במגע עם אלרגנים. מאז 1993 עובד גולדי להחדיר גנים חוסמי-ציטוקינים לריאות עכברים. מאחר שהריאות הן אתגר ייחודי, מפני שהמערכת החיסונית נוטה לתקוף את הווירוסים שהמדענים משתמשים בהם כדי להעביר חומר גנטי – הם יצטרכו, לדברי גולדי, עוד חמש עד עשר שנים כדי להשלים את המחקר.
מהפך קיצוני: פרויקט האיברים-המלאכותיים של Takram כולל מכשירים ומערכות אף והפרשות כדי לחסוך מים; שתלי צוואר וקולר כדי להקרין חום וסוכריות כדי לספק הידרציה |
בעולם חם, לח וצפוף יותר, בני האדם יבואו במגע עם פתוגנים בתדירות גבוהה יותר. מדענים עובדים על שיטות תגובה מהירות יותר למגיפות. חיסונים גורמים לגוף לייצר נוגדנים נגד הפולש, אבל לוקח לגוף מספר שבועות כדי להיות חסין לגמרי. גם כשמדובר בווירוס אקזוטי ולא מוכר. שיטה מהירה ובטוחה יותר תוכל להיות אם יזריקו לבני האדם נוגדנים שיוצרו במעבדה. אם תפרוץ מגיפה, אומר אנטוניו לנזבקיה, אימונולוג במכון המחקר לביורפואה בשוויץ, אנשים ייקחו את הנוגדנים להגנה מיידית.
כל עוד המדענים יודעים איזה נוגדן דרוש, ייצור כמות גדולה הוא קל. לנזבקיה כבר מצא וייצר נוגדן שכזה שמגן על עכברים וסמורים מפני זנים של שפעת A רבים, והוא כעת מתכנן ניסויים קליניים בבני אדם. לדבריו, להפיק תרופה זמינה לציבור לוקח לפחות חמש שנים, וכמו בפיתוחים רפואיים אחרים, הפיתוח יהיה שימושי גם אם הוא יצליח להאט את קצב הפגיעה של שינויי האקלים בבני אדם.
עוד על חידושים בגליון דצמבר של popular science ישראל – למבצע היכרות מיוחד לגולשי HWzone.co.il