כרטיסי מסך חלשים למפרטי מחשב בסיסיים – כבר צריכים כאלו?
מזה כבר תקופה לא מבוטלת, נראה שחנויות המחשבים לא מוכנות לוותר על אותם כרטיסי מסך פשוטים במערכות מחשב פשוטות וגם מתקדמות – האם באמת יש לנו צורך בהם? ובכן, לא תמיד.
בעבר הלא רחוק, יצרניות רבות של לוחות אם היו מטמיעות ליבות גרפיות בהם. אותן הליבות הגרפיות, עוד משחר המצאם בלוחות האם, שימשו בעיקר לשימושים הפשוטים ביותר למשתמש הביתי והמשרדי. אותן ליבות גרפיות תוצרת אינטל, אנוידיה, AMD ואף חברות קטנות הרבה יותר האיצו כל פעולה הדורשת האצה גרפית. בין אם זה לצורך הרצת פרסומות פלאש, סרטונים או משחקי דו-מימד פשוטים.
אינטל, כיצרנית גדולה המכתיבה את הטון ו-AMD כשניה לה, החליטו אי שם ב-2008 שצריך לשים סוף לדבר, סוף שהוא התחלה של משהו אחר. כבר כשהייתה בתהליכי יצור של 45 ננו-מטרים, החליטה אינטל כי היא תחל להטמיע ליבות גרפיות בתוך גוף המעבד. אותן הליבות הגרפיות יוכלו לשמש לאותם השימושים הקודמים והן יכילו כח גרפי גדול אף יותר. מיד אחריה גם AMD הצטרפה עם מעבדי ה-APU, שלמעשה גם הם מכילים ליבות עיבוד ראשיות יחד עם ליבות עיבוד גרפיות.
כתוצאה מההחלטה הזאת, מת בבת אחת שוק הליבות הגרפיות אשר יושבות על לוח האם וזה כולל גם את נתח השוק של NVIDIA עם ערכות השבבים שלה. השאיפה של אינטל ו-AMD הייתה ברורה, להפוך את המעבד ליחידת עיבוד מרכזית וגם לרכזת תקשורת שבעבר הייתה מוטמעת בערכת שבבים על גבי לוח האם.
מאז התחזקו אותן הליבות הגרפיות במעבדי אינטל. מהסלרונים והפנטיומים החלשים ועד למעבדי ה-Core i7 החדשים לשוק הביתי, כולם החלו לקבל ליבות גרפיות חזקות יותר ויותר ככל שהדורות חלפו. ממעבדים גרפיים מובנים שבקושי השתוו לכרטיסי המסך הפשוטים ביותר הגענו למצב שבו במעבדים פשוטים יש ליבות גרפיות החזקות מכרטיסי מסך שלבדם עולים 250 שקלים. בחוזק, הכוונה היא בעיקר ביכולת להתמודד עם פעולות עומס גרפי. יחד עם אותו החוזק הגיעו גם טכנולוגיות הניגון הדרושות לשוק הקולנוע הביתי.
נראה כי ההתאקלמות למצב בחנויות מחשבים איטית בצורה משמעותית. בעבר היה זה נהוג להצמיד למחשבים פשוטים ומתקדמים כאחד כרטיסי מסך. גם אם מדובר בכרטיסי מסך חלשים מאוד, הם עדיין היו חזקים משמעותית מהמובנים של אותה העת שלעיתים לא הספיקו לשימושים פשוטים.
עיקר הבעיה בתקופה האחרונה היא הצמדת אותם כרטיסי מסך חלשים למערכות מחשב, בעיקר למתקדמות. כיום מערכת מחשב בסיסית בעלת מעבד Core i3 או Core i5 מכילות ליבות גרפיות מובנות מאותו HD 6450 או GT610 שמציעים לכם יחד איתו או בנפרד תחת "שדרוג". חשוב מאוד לזכור כי מעבר לכרטיסי מסך שכאלו על פני אותם מובנים יהווה דווקא שנמוך יכולות.
היכן נדרש כרטיס מסך שכזה?
גם כיום ישנם מעבדים אשר לא מכילים ליבות גרפיות מובנות, למשל כאלה מסדרת FX של AMD. אותם המעבדים זקוקים לכרטיס מסך לצידם על מנת להשתמש במערכת המחשב.
חשוב לזכור כי לא לכולם השימוש היחיד במערכות מחשב נטולות כרטיסי מסך מתקדמים הם רק אינטנט, מסמכים וסרטים. לעיתים ישנם שימושים אשר יפיקו תועלת מאותם כרטיסי המסך החלשים שניתן להוסיף. חשוב לזכור כי אותם כרטיסי מסך חלשים נושאים הרבה מהטכנולוגיות המתקדמות אותם נושאים אחיהם הגדולים והיקרים. אם אותו המשתמש זקוק להאצה גרפית בתוכנות מסויימות, עדיף יהיה לו לבדוק אם אותה התוכנה מפיקה האצה מיוחדת כתוצאה משימוש בכרטיס מסך כזה או אחר. דבר זה יתן ערך מוסף חשוב על פני הליבה הגרפית המובנית.
ישנה עוד סיבה, אם כי לא ממש מוצדקת להעדיף כרטיס מסך ייעודי. חשוב לזכור שהזיכרון בו משתמשת אותה הליבה הגרפית הוא זיכרון המערכת – RAM. משמע, היא תיקח מאותו זיכרון חשוב על מנת להופך אותו לשלה. בדרך כלל לא יותר מ-256 מגה-בייט שהם למעשה די מעט.
כמובן שאסור לשכוח את המקרים בהם מערכות מחשב ישנות נטולות יכולת גרפית עצמית מגיעות למצב שבו כרטיס המסך נהרס וצריך פתרון זול על מנת להשיג אחד שכזה. במקרה שכזה אין מנוס מרכישת כרטיס מסך ייעודי.
איפה עובר הקו?
רבים שואלים איפה עובר הקו שמפריד בין כח של ליבה גרפית מובנית לבין כרטיס מסך החזק ממנו משמעותית. לשאלה זאת לא ניתן לתת תשובה שתחזיק מעמד יותר מכמה חודשים. חשוב להיצמד אל מבחני ביצועים ולשים לב מהם כרטיסי המסך הפשוטים ביותר עליהם דנים כאשר מבצעים היום מבחני ביצועים לכרטיסי מסך יעודיים. יצרניות כרטיסי המסך הבינו היטב כי שם זו הנקודה הנכונה לתת לכרטיסי מסך חשיפה תקשורתית ולא פחות.
וזכרו – לא כל שדרוג שמוצע לכם בחנות המחשבים הוא אכן שדרוג.