היום בפינת המדע הביזארי: מדענים מצאו שימוש מקורי במיוחד לפיח הנוצר מבעירת נרות, שעשוי לפטור אותנו מעונשן של טביעות האצבעות הטורדיות על מסכי המגע אחת ולתמיד
יש לא מעט "חומרי פלא" בעולמנו, עליהם אנחנו שומעים פעם אחר פעם במסגרת פריצות דרך מדעיות והמצאות טכנולוגיות חדשניות. פיח הוא לא אחד מהם.
למרות זאת, קבוצת חוקרים מהמכון למחקר פולימרי על שם מקס פלנק (Max Planck Institute for Polymer Research) במיינץ, גרמניה טוענת כי מצאה שימוש מקורי ויעיל במיוחד לתוצר הלוואי של בערת הנרות – ציפוי סופר-אמפיפובי (superamphiphobic) שיהפוך משטחים לחסיני מים ושמן.
זוהי אינה הפעם הראשונה בה אנחנו שומעים על אמצעים ליצירת משטחים שדוחים מים ושמנים שונים באופן מוחלט, אך "שיטה הפיח" הופכת את התהליך ממסובך ויקר לפשוט עד מאוד – כל שדרוש הוא לצפות את המשטח המבוקש בפיח נרות, להוסיף שכבה ננומטרית של סיליקה ולאפות את המוצר כשעתיים בחום של 600 מעלות צלסיוס (בערך כמו אפיית עוגה), שבמהלכן מתפרקים חלקיקי הפיח והופכים שקופים, אך גם מעניקים את יכולות דחיית הנוזלים המרשימות שלהם לשכבת הסיליקה.
הטכניקה החדשה עשויה להפוך לסטנדרט עבור מגוון סוגי משטחים כבר בעתיד הקרוב – עדשות משקפיים, חלונות בתים וכמובן גם מסכי המגע בסמארטפונים, בטאבלטים ודומיהם, שנוטים לקבל מראה די מזעזע אחרי סשן 'Fruit Ninja' מזדמן.
שימושים אפשריים נוספים לחומר דוחה שמן ומים עשויים להימצא גם בתחום הביו-רפואה, בתחומי התעשייה הכבדה ועוד.
החסרון המרכזי של ציפוי הפלא הזה הוא חוסר עמידותו הפיזית – הוא עתיד להיפגע ולהישחק לאורך זמן, מה שיגרום לו לאבד מתכונותיו הייחודיות. אנחנו בהחלט מקווים שגם על המגבלה הזו יתגברו טובי המוחות בקרוב, כדי שנוכל סוף כל סוף להפסיק לפחד מהשילוב המאיים של ידיים שומניות ומסכי מגע.
הנה תצוגת תכלית קצרה של הציפוי המרשים: