משפט תקדימי בלוס אנג'לס מציב לראשונה את ענקיות הטכנולוגיה מול חבר מושבעים בטענה כי פיתחו במכוון מוצרים ממכרים שפגעו בילדים. בעוד טיקטוק וסנאפצ'ט מיהרו להתפשר, מטא וגוגל יוצאות לקרב על העתיד של המודל העסקי שלהן
"או אלוהים, אינסטגרם היא סם". המשפט הזה, שנכתב בהודעה פנימית על ידי עובד במטא, אינו לקוח מתסריט בדיוני אלא מתוך ערימות של מסמכים משפטיים שנחשפו השבוע בבית המשפט העליון של מחוז לוס אנג'לס. לראשונה בהיסטוריה, ענקיות המדיה החברתית נאלצות להגן על עצמן מול חבר מושבעים ולשכנע אותו כי הן אינן אחראיות לנזקים נפשיים חמורים שנגרמו לקטינים. במרכז הפרשה עומדת תובעת בת 19, המכונה בראשי התיבות ק.ג.מ (K.G.M), הטוענת כי המנגנונים המתוחכמים של האפליקציות דירדרו אותה לדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ומחשבות אובדניות. זוהי אינו עוד תביעה רגילה – זהו "מקרה מבחן" (Bellwether Trial) שעשוי לקבוע את גורלן של מאות תביעות דומות ולשנות את פני האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו.
לא התוכן, אלא העיצוב
באופן מסורתי, חברות הטכנולוגיה הצליחו להדוף תביעות משפטיות בעזרת "סעיף 230" המפורסם והתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המעניקים להן חסינות מפני אחריות לתוכן שמעלים המשתמשים. קו ההגנה שלהן תמיד היה ברור: אנחנו רק הפלטפורמה, לא העורכים. אולם בתיק הנוכחי, עורכי הדין של התביעה נוקטים באסטרטגיה שונה ומתוחכמת: הם אינם תוקפים את התוכן שק.ג.מ נחשפה אליו, אלא את העיצוב של המוצר עצמו.
הטענה המרכזית היא שפיצ'רים כמו "גלילה אינסופית" (Infinite Scroll), ניגון אוטומטי של סרטונים והתראות בלתי פוסקות, הם פגמים במוצר שנועדו ליצור התמכרות ביולוגית ופסיכולוגית אצל ילדים שמוחם טרם התפתח במלואו. השופטת בתיק, קרולין ב. קול, דחתה את בקשת החברות לביטול המשפט וקבעה כי ישנן ראיות מספקות לכך שהתביעה מתמקדת בכשלים תכנוניים ולא בתוכן, מה שסולל את הדרך לדיון משפטי חסר תקדים. הטיעון פשוט: בדיוק כפי שיצרנית רכב אחראית לבלמים פגומים, כך חברות המדיה החברתית צריכות לשאת באחריות למנגנונים שנועדו "ללכוד" משתמשים צעירים.
האקדח המעשן במסמכים הפנימיים
מה שהופך את המשפט הזה למסוכן במיוחד עבור מארק צוקרברג ובכירי גוגל הוא חשיפתם של מסמכים פנימיים המציגים תמונה מטרידה של המתרחש מאחורי הקלעים. ארגוני פיקוח טכנולוגיים ניתחו מסמכים שנחשפו במסגרת ההליכים, ומהם עולה תמונה של חברות המודעות היטב לנזקים אך בוחרות להעדיף צמיחה ורווחים. באחד המיילים משנת 2017, צוקרברג עצמו הגדיר את בני הנוער כקהל יעד שיש "לנעול" בתוך משפחת האפליקציות של החברה.
מסמכים נוספים חושפים דיונים פנימיים בגוגל על תוכניות להשאיר ילדים מעורבים ביוטיוב "לכל החיים", למרות מחקרים פנימיים שהראו כי משתמשים צעירים סובלים באופן לא פרופורציונלי משימוש כבד והרסני המשפיע על "הרווחה הדיגיטלית" שלהם. עוד עולה כי מטא וגוגל ידעו שפיצ'ר ה-Reels וסרטוני ה-Shorts ביוטיוב מפציצים בני נוער בתוכן באיכות נמוכה ומפריעים לשינה ולחיי חברה תקינים, אך המשיכו לקדם אותם באגרסיביות כדי להתחרות בטיקטוק. התביעה מתכננת להשתמש בראיות אלו, המכונות "האקדח המעשן", כדי להוכיח לחבר המושבעים כי מדובר בהתנהלות זדונית ומודעת, הראויה לפיצויים עונשיים כבדים.
שוברות את הכלים
בעוד מטא וגוגל מתבצרות בעמדתן ומתכוננות לקרב משפטי ארוך, המתחרות בחרו בנתיב אחר. טיקטוק הודיעה על הסדר פשרה עם התובעת שעות ספורות לפני תחילת המשפט, וסנאפצ'ט הגיעה להסדר דומה בשבוע שעבר. המהלך של טיקטוק וסנאפצ'ט מאותת בבירור כי הן מעדיפות לשלם סכומים חסויים (שעשויים להיות גבוהים) מאשר להסתכן בפסק דין שייצור תקדים משפטי מחייב או בחשיפה נוספת של מסמכים פנימיים מביכים.
עבור ק.ג.מ ומשפחתה, המאבק בבית המשפט אינו רק על פיצוי כספי, אלא על דרישה לשינוי מהותי: הם דורשים מבית המשפט לחייב את הפלטפורמות להציג אזהרות בטיחות בולטות להורים וילדים, בדומה לאזהרות על מוצרי טבק. עורכי דינה מדגישים כי היא מוכנה לחשוף את סיפורה האישי וכואב כדי להמחיש כיצד "ילדותה נגזלה ממנה" על ידי האלגוריתמים. אם חבר המושבעים יקבל את עמדת התביעה, ההשלכות על עמק הסיליקון יהיו רעידת אדמה בעוצמה שלא נראתה כמותה, שתחייב חשיבה מחדש על כל מודל הכלכלה של תשומת הלב.
