שנת 2025 מסתיימת עם נתונים פיננסיים שמשרטטים מחדש את מפת העושר העולמית, כאשר זרימת הון חסרת תקדים של יותר מ-200 מיליארד דולר לסטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית הזניקה דור חדש של יזמים לצמרת והפכה את אילון מאסק לאדם הראשון בהיסטוריה שחוצה רף דמיוני של עושר אישי
בעוד הכלכלה הריאלית והמעמד הבינוני ברחבי העולם מתמודדים עם אתגרי אינפלציה ושחיקה בשוק התעסוקה, הצמרת הטכנולוגית חוגגת את אחת השנים הרווחיות ביותר בתולדותיה. שנת 2025 תיזכר כשנה שבה הבועה לא התפוצצה, אלא התקשחה והפכה לבטון מזוין של דולרים. הבום בשוק המניות, המונע כמעט בלעדית על ידי הבטחות הבינה המלאכותית, הוסיף למעלה מ-500 מיליארד דולר להונם של ענקי הטכנולוגיה האמריקאים, אך הסיפור המעניין באמת מסתתר בשכבה שמתחתיהם: 50 מיליארדרים חדשים הצטרפו השנה למועדון האקסקלוסיבי, רובם ככולם רוכבים על גל האוטומציה והמודלים הבסיסיים (Foundation Models).
צונאמי של הון סיכון: המודלים הבסיסיים טורפים את הקופה
המספרים שמסכמים את שנת ההשקעות הנוכחית הם לא פחות ממדהימים ומעידים על שינוי טקטוני בסדרי העדיפויות של המשקיעים המוסדיים והפרטיים כאחד. הנתונים מצביעים על כך שבשנת 2025 לבדה הוזרמו 202.3 מיליארד דולר לסטארטאפים בתחום ה-AI – זינוק דרמטי של כ-75 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה. זוהי עדות ברורה לכך שהשוק עדיין רחוק מרוויה, או לפחות כך סבורים בעלי המאה.
בניתוח עומק של תזרים המזומנים, ניכרת ריכוזיות קיצונית. נתח הארי של ההשקעות, כ-80 מיליארד דולר המהווים כ-40 אחוזים מכלל ההשקעות בסקטור, זרם לחברות המפתחות מודלים בסיסיים. מדובר במשחק סכום אפס שבו המנצח לוקח הכל, כאשר שתי השחקניות הדומיננטיות, OpenAI ו-Anthropic, שאבו לבדן כ-14 אחוזים מכלל הון הסיכון העולמי בתחום הבינה המלאכותית השנה. המשמעות ברורה: המשקיעים מהמרים על התשתית שעליה ייבנה האינטרנט החדש, והם מוכנים לשלם כל מחיר כדי להבטיח אחיזה ב"מנוע" של העתיד.
הסוכנים האוטונומיים: הדור הבא של הטייקונים
פרופיל המיליארדרים החדשים של 2025 שונה מזה שראינו בעשור הקודם. אם בעבר היו אלו מפתחי אפליקציות חברתיות או פלטפורמות שיתופיות, הרי שהשנה הכסף הגדול הולך למי שמבטיח להחליף את הגורם האנושי במשוואה. הדמויות הבולטות ברשימת המתעשרים החדשים הם מייסדים ומנהלים בכירים בחברות SaaS, מודלים ופיתוח סוכני AI (Agents) שנועדו להחליף עובדים במגזרי השירות והייצור.
דוגמה מובהקת לכך היא חברת הסטארטאפ Sierra, שגייסה השנה 350 מיליון דולר. מוביליה, בראט טיילור (לשעבר בכיר בפייסבוק) וקליי באבור (אקס-גוגל), הפכו למיליארדרים בזכות ההבטחה לסוכני שירות לקוחות מבוססי שיחה שצפויים להחליף נציגים אנושיים בחברות ענק כמו Rivian ו-The North Face. הצמד צפוי לחשוף את היכולות החדשות הללו בתערוכת CES 2026 הקרובה.
בגזרת הצעירים, השלישייה המייסדת של חברת הגיוס Mercor – ברנדן פודי, אדארש הירמאת' וסוריה מידה – הפכה לחברים הצעירים ביותר ברשימת המיליארדרים, לאחר שפיתחו מערכת שמייעלת (ולמעשה מחליפה חלקים נרחבים מ) תהליך הגיוס האנושי. גם בזירה הבינלאומית ההשפעה ניכרת, כאשר ליאנג וונפנג, מייסד הסטארטאפ הסיני DeepSeek, מוערך כעת בשווי של כ-11.5 מיליארד דולר, מה שמדגיש את המרוץ החימוש הטכנולוגי בין המעצמות.
השיא של מאסק והמועדון האקסקלוסיבי של עמק הסיליקון
בעוד היזמים החדשים חוגגים את כניסתם למועדון, "המשמר הוותיק" שובר שיאים היסטוריים. אילון מאסק, שכבר החזיק בתואר האדם העשיר בעולם, רשם השנה זינוק של כמעט 50 אחוזים בהונו האישי. בכך, הוא הפך לאדם הראשון בהיסטוריה שחוצה את רף חצי טריליון הדולר, עם שווי מוערך של 645 מיליארד דולר.
הצמיחה המטאורית הזו אינה מוגבלת למאסק בלבד. ג'נסן הואנג, מנכ"ל Nvidia, ראה את הונו תופח ב-41.8 מיליארד דולר נוספים (לסך של 159 מיליארד), במקביל לכך שהחברה שלו חצתה שווי שוק דמיוני של 5 טריליון דולר. נתון זה הוא תוצאה ישירה של הביקוש האינסופי למאיצי AI במרכזי נתונים, המהווים את "האתים והמכוש" של הבהלה לזהב הנוכחית. גם מייסדי גוגל ואמזון, לארי פייג' וג'ף בזוס, רשמו רווחים נאים כשהונו של פייג' טיפס ל-270 מיליארד ושל בזוס ל-255 מיליארד. הפער בין האליטה הטכנולוגית לשאר השוק מעולם לא היה בולט יותר, והוא מונע כולו על ידי הבטחה טכנולוגית שעדיין נמצאת בשלבי התהוותה המוקדמים.
