מנכ"ל אינטל ישראל: "אל תטעו, אנחנו רק קוצרים את הפירות"
אחרי ארוחת הצהריים, בסביבות השעה 16:30, העיניים כבר החלו להיעצם, הפחמימות בקיבה כבר נתנו את אותותיהן, ואנחנו כמעט ונפלנו לתרדמת עמוקה. רגע לפני שהעפעפיים שלנו נסגרו כליל, ועברנו לעולם החלומות, עלה לבמה בתשואות רבות (ומרעישות), שמואל (מולי) עדן, נשיא אינטל ישראל.
שמואל הביא איתו לבמה ערימת נוכחות בלתי-מבוטלת, שגרמה לנו להישאר מרותקים במשך כל הפרזנטציה שלו וברט שחור המונח בקפידה על ראשו, שגרמו לנו להתעמק עוד יותר באיש המעניין הזה. השאלה הראשונה בה פתח הייתה: "מה משותף לכל אלה?" והציג על המסך תמונות של עגבניות שרי, דיסק-און-קי, את לוגו מעבדי ה-Core של אינטל ותמונה של מערכות סולאריות. הדממה שהשתררה בקהל נפסקה ברגע שאחד צעק: "כולם פיתוחים ישראלים".
שמואל היה מרוצה מהתשובה והמשיך: "אלו הם פיתוחים ישראליים, שלקחו שנים לפיתוח". הוא סיפר איך הוא מתעצבן מכך שאנשים מנפנפים מולו בספר "Startup Nation" ואומרים שזהו דור העתיד, כי הרי שמואל כבר בטוח: אלו הם רק הפירות אותן שתלו קודמינו לפני 50-60 שנים, והיום אנו קוטפים אותם.
ראשית, התחיל שמואל עדן בהסבר קצר על מה שהוא מכנה "עמודי התווך" של ישראל, בהיי-טק ובכלל בעולם העסקי. תחת עמודי התווך היה ניתן לראות ראשית את ענקיות ההיי-טק שהיגרו לכאן מחו"ל ופתחו סניפים גדולים ועיקריים בתחומי המדינה, וכיום מעסיקים אלפי עובדים ותורמים לכלכלת המדינה רבות.
בנוסף, עמוד התווך של החברות הישראליות הגדולות כדוגמת טבע וצ'ק פוינט, עמוד התווך של הסטארט-אפים המובילים שהחלו דרכם דווקא כאן, בישראל, ועמוד התווך החשוב ביותר לדעתו של שמואל עדן – התעשייה הצבאית.
בישראל, התעשייה הצבאית בהחלט תורמת רבות לפיתוח וליצירת טכנולוגיה בלתי אפשרית. הטכנולוגיה המפותחת על ידי גופי הביטחון בסופו של דבר גם משווקת לבסוף לידיים של כולנו, הרבה המצאות גדולות החלו דווקא במעבדות הפיתוח של רפאל, אלתא, או אלביט, והיום אנחנו משתמשים בהם כמעט מבלי לשים לב, ומבלי דלדעת את ההיסטוריה מאחוריהם.
"ההצלחה היום מהירה יותר"
בעוד שמואל ממשיך לשתף אותנו בדעותיו ובתהיותיו לגבי עולם הסטארט-אפ הישראלי, עלו מספר שקופיות המציגות בקצרה מספר מקרים שונים המסבירים את דאגותיו של שמואל לגבי העתיד. בשקופית אחת היה ניתן לראות את מספר מכשירי הטלפון בעולם משנת 1876 ועד היום, ואיך הגדילה שלהם פשוט פרצה והפכה את קו הגדילה מקו לינארי למעין פרבולה הפוכה, בזכות הטלפונים הניידים שהחלו להיות נפוצים עם השנים, והיום, כבר אי אפשר בלעדיהם.
"נדודי השינה שפוקדים אותי לאחרונה, הם אלה שמבשרים על השינוי שקורה עכשיו, כאן ומתחת לאף שלנו". שמואל הסביר בדבריו שפעם, היה לוקח זמן רב להקים ולהצליח עם סטארט-אפ, יצירתי ככל שיהיה. והיום? מה שפעם עשו ב-3 שנים, היום עושים בשלושה חודשים, והמדד להצלחה מסחררת, שפעם התמקדה בעיקר בכסף, היום גם חולקת מקום עם הזמן, הזמן בו החברה הצליחה לפרוץ ולשנות את העולם.
"אנחנו לא יכולים בלעדיהם"
באמצע הפרזנטציה, שמואל שיתף אותנו במקרה שקרה לו לפני מספר ימים, וגילה לו עד כמה אנחנו תלויים במחשבים האלה, גם אם הם מחשבים קטנים שנמצאים לנו בכיס ברוב שעות היום. שמואל סיפר איך נסע ברכבו הפרטי לחברו, שגר ביפו, תוך שהשתמש בתוכנת ה-GPS הישראלית Waze. הוא סיפר כי לפתע, באמצע הדרך קפצה לו הודעה קטנה ומעצבנת למסך הראשי המבשרת על איבוד הקשר עם השרת. הוא סיפר עד כמה הוא הרגיש אבוד במשך הדקה הזאת שהמחשב הקטן, לצורך העניין הסמארטפון שלו לא תפקד, ואז הבין – שמאוד קשה לנו עכשיו בלעדיהם, אז מה נעשה עוד 10 שנים?
הכירו את המהנדס הישראלי
"אם תבקש ממהנדס בכל מדינה אחרת לעשות משהו, הוא יעשה. אם תבקש את אותו הדבר ממהנדס ישראלי, הוא ישאל למה הוא צריך לעשות את זה". אלו הן מילותיו של מנכ"ל אינטל ישראלי, שמואל עדן, וכך הוא בעצם מציג את הדבר שהוא הכי אוהב בלעבוד בישראל ולא בחו"ל – המהנדסים הישראליים לדעתו מתוחכמים יותר ומפולפלים יותר, חושבים מחוץ לקופסא.
"אם אתה רוצה לגרום למהנדס ישראלי לעשות משהו, תגיד לו שהוא לא יכול, ואז בטוח הוא יעשה את זה". ששמואל בהחלט מציג עמדה ברורה לגבי דעתו על המהנדס הישראלי.
עם זאת, הוא מביע את דאגתו לכך שלאט לאט, הציונים במקצועות הריאלים, מתמטיקה ופיסיקה יורדים בעקביות בכל שנה ושנה, ובכך גם מספר המהנדסים הישראלים, והמעמד שלהם מול המהנדסים מרחבי הגלובוס.
בנוסף, הסביר שמואל עדן על חשיבות השירות הצבאי באופי העובד הישראלי. "הלוואי ולא הייתי צריך לעשות שלוש שנים, הלוואי ולא עשיתי צבא בכלל ולא היינו צריכים אותו, אבל אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי שם הוא כיצד לשתף פעולה, כיצד לקרוא תיגר על הבלתי-האפשרי ולהגשים אותו".
לסיכום, נראה כי החברות הגדולות שעשו עליה לארץ והניחו כאן מספר מרכזי מחקר-ופיתוח, באמת אהבו את המקום ואת התוצר שהגיע דווקא מכאן, מהמוח הישראלי. מה שנותר הוא רק לאחל לחברות הגדולות הנוספות שעדיין לא עשו עליה לארץ, שיעשו זאת בקרוב, ואם לא – שינסו להתמודד עם אלה שכן.
