נציגי היבואנים והרשתות הקמעוניות המקומיות עתרו בדרישה לזכות בתנאים שווים לאלו שקיימים עבור צרכנים המבצעים רכישות אישיות דרך הרשת – אך בית הדין הכריע כי לא יתערב במדיניות הכלכלית בתחום
חובבי הקניות בחו"ל דרך הרשת יכולים לנשום לרווחה, כך נראה – הפטור המוגדר בתקנות ממע"מ, מסי רכישה ומכסים מכל הסוגים עבור רכישות בסכומים של פחות מ-75 דולר לא הולך לשום מקום, לעת עתה.
הסאגה החלה בחודש אפריל 2018, אז הגישו נציגי איגוד לשכות המסחר הישראלי והתאחדות התעשיינים עתירה לבית הדין שדרשה השוואת התנאים של היבואנים והקמעונאים המקומיים לאלו של הצרכנים הביתיים הפרטיים – על ידי ביטול הפטור המפורסם הקיים ברכישות זעירות מחו"ל (שתרם לזינוק של מאות אחוזים בהיקף ההזמנות מחו"ל ולנפילה בהיקפי הרכישות ברשתול מקומיות בשנים האחרונות), או לחילופין מענק פטור דומה ממע"מ בעת ביצוע רכישות בסכום של עד 75 דולר בשוק המקומי.
מצב בו היינו זוכים לפטור ממע"מ ומסים גם בישראל יכל להיות התפתחות נהדרת, אך מנגד התעורר חשש ממשי לכך שהשופטים עשויים להכריע על הקפאת או ביטול ההטבות הקיימות במקום זאת, שייקר את ערך אותן רכישות מקוונות בשיעור של 17 אחוזים לפחות עם תוספת המע"מ, ואף ב-35 אחוזים בחלק מהקטגוריות הפופולריות בהן קיים מס רכישה בנוסף.
דיון נוסף בעתירה התבצע ב-5 בנובמבר בבג"ץ, וההחלטה היא שהסטטוס-קוו יישמר – רכישות בחו"ל יזכו לפטור ובעלי העסקים המקומיים יאלצו להתמודד עם החוקים כמו שהם עכשיו. נציגי גורמי התעשייה משכו את עתירתם לבית הדין, אם כי זה ממש לא אומר שהמאבק הזה הסתיים, אלא עתיד להתמקד כעת ביצירת לובי מול גורמים פוליטיים בניסיון להביא לשינוי ממשי במצב.
אז באירועי יום הרווק הסיני, הבלאק פריידיי והסייבר מאנדיי בחודש הקרוב כולנו נוכל להמשיך לקנות תחת אותם חוקים ותנאים המוכרים לנו – ובמקביל להמשיך ולעקוב אחרי התפתחויות אפשריות נוספות בקרב בין אלו שמעוניינים להעלים או להקטין את רף הפטור בקניות המקוונות, לבין אלו שדורשים להגדיל אותו עוד יותר במטרה לסייע להפחתה נוספת ביוקר המחייה של ארץ הקודש.
לאיזה מחנה מהשניים אתם משתייכים? ספרו לנו בתגובות!
עסקנים עלובים. רכזו את מאמציכם לתת מחירים שפויים ושירות טוב במקום להילחם בתחרות.
אם אינכם יכולים לעשות זאת, אין הצדקה לקיומכם.
סליחה, אתה טועה ומטעה.
הם לא מבקשים "להלחם בתחרות" אלא לקבל תנאים שווים.
אין הגיון להפלות לטובה קמעונאים זרים על-פני קמעונאים מקומיים.
מסעודה משדרות מפסידה פעמיים: גם כי היא פוטרה מהחנות הקמעונאית שהיא עבדה בה, וגם כי הקופה הציבורית התדלדלה בגלל הרוכשים מחו"ל שאינם משלמים מס.
(מסעודה עצמה איננה יודעת לקנות בחו"ל)
בוקר טוב.
את מחפשת עבודה?
רוצה לבוא לנקות אצלי בבית? _ (3 פעמים בשבוע)?
0777070777
אולי לבת של מסעודה כדאי לעשות דרופשיפינג. ולגבי הקופה הציבורית- כמות העובדים הנוספים שהיתה דרושה להעסיק כדי לטפל במס על כל שעון ב3 דולר או קייס לפלאפון, היו מבטלים כל רווח לקופה הציבורית, ומוסיפה בירוקרטיה מיותרת ועיכובים למוצרים שגם ככה לוקח להם מעל חודש להגיע.
זו את שטועה. במקום השטות של "לקבל תנאים שווים" שיתרכזו במה שהם נותנים לנו הלקוחות.
אם כל ההבדל יהיה ה-17% הללו שלא נגבים עד 75$, תאמיני לי שיקנו בארץ.
אחריות ושירות מקומיים טובים שווים הרבה יותר מכך.
כשאני מזמין מאמזון, אני משלם על המשלוח הרבה יותר מיבואן שמביא עשרות-מאות-אלפי יחידות.
איפה כאן ה"תנאים השווים"? האם אנו דורשים מהמדינה שתדאג לנו למחירי משלוח כמו היבואנים באמתלא שקרית של "תנאים שווים"? אנו מבינים ששירות ואחריות טובים בחו"ל יותר זולים מממחירים לא שפויים וחוסר שירות של קנייה בארץ.
בגצ לא הכריע כלום. העותרים משכו חזרה את העתירה שלהם.
הוגן או לא הוגן- זה עוד שלב שיחסל את העסקים המקומיים וייקבור את היזמות המקומית.
הגיע הזמן שיפנו את הלחץ כלפי האשם האמיתי: הסיטונאים והיבואנים. אם זכייני המותגים מחול יחתכו את שולי הרווח הגדולים ויתמחרו לקמעונאים כמקובל בעולם ההפרש ייעלם והם יוכלו למכור בלי בעיה.
אלא שאף רשת לא תעז ללחוץ על הטייקונים מחזיקי הזכיונות, כי באותו היום הם יפסיקו לעבוד איתם. אז מגלגלים את ההפסד ללקוח. פייר, אין מה לומר.
במשך שנים עשקו את הצרכן הישראלי (ועדיין) עם הפרשי מחיר הזויי של 50%- 100% למוצרים.
ועכשיו הם מתבייכנים הגיע הזמן שהם יתאימו את עצמם, אני מחכה ליום שבו אמזון ייכנסו.
כל אדם שאני מכיר שמתגלגל ב7 ספרות בחודש ברח מכאן כשהוא הבין שמכונת הדיאליזה שנקראת רשות המיסים מחוברת אליו בצורה קטולית ושותה לו את הדם באופן הכי טפילי שקיים. בתוספת גיבוי מאולץ מצידם לקנות בארץ ולשתות מהדם של כל הצדדים, של היבואן,הסיטונאי,החנות,שלבי הביניים וגם שלי.
את המונופוליות המקומית…אחרי שאכפת לי מחשבון הבנק שלי, אכפת לי מיזמות. כששותים לי את הדם לא אכפת לי שלמישהו אי שם יש עודף אמביציה ותוכניות יפות. חייך קודמים
איזה יזמות יש בדיוק בחנויות בארץ? בוקשי אתר הם יודעים לכתוב.
הם תמיד מנסים למקסם רווחים עם מינימום מאמץ להשתפר. אפילו מאמץ שלא דורש יותר כסף אלא יותר השקעה ורצון להשתפר.
למה בארץ האתרים של החנויות נראים כמו ג'יפה? מה אין להם כסף לבנות אתר אונליין רציני? או שהם פשוט עצלנים וגם ככה מרווחים יפה, אז למה להתאמץ?