לפני כשנתיים הוכתר בהצלחה אחד הניסיונות המעניינים ביותר שנעשו בישראל בתחום תשתית האינטרנט. במסגרתו, פרסה חברת החשמל סיבים אופטיים לכ-150 בתי אב בקרית שמונה שדרכם הועבר שירות אינטרנט סימטרי של 100Mbps.
כאשר הוצגו הניסוי ותוצאותיו בפני ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הוא טבע את אחת ממטבעות הלשון המאפיינות אותו והכריז כי "האינטרנט בישראל הוא טרקטור סובייטי במקום להיות מכונית מירוץ".
הרוח הגבית שניתנה על ידי ראש הממשלה והרצון של משרד התקשורת להעמיד חלופה לדואופול של חברת "בזק" וחברת HOT, הביא לשינוס מותניים של כל הגורמים המעורבים – משרד התקשורת, משרד התשתיות, משרד האוצר וחברת החשמל.
עוד מ-NetCHEIF:
ב-6/3/2012, התקבלה בממשלה החלטה המאשרת את כניסתה של חברת החשמל לתחום האינטרנט ובאוקטובר בשנה שעברה, בטקס חגיגי, נפתח המכרז לבחירת המשקיע במיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל.
לצורך ביצוע המכרז הוקם אתר אינטרנט יעודי, ועל מנת לעודד יזמים מחו"ל, כולו כתוב באנגלית. אחד המסמכים החשובים באתר היא מצגת המתארת את לוחות הזמנים של המכרז. במצגת מצויין שמועד הגשת ההצעה המפורטת על ידי המתמודדים הוא ה-12/3/2012 ומועד בחירת היזם על ידי הוועדה הוא מאי השנה.
בשלב הזה ידוע על 4 קבוצות המתמודדות במכרז:
- חברת "רפק" בשותפות עם חברת "טריפל M", מספר אנשי עסקים ובריטיש טלקום.
- חברת ViaEuropa ביחד עם היזם השבדי ג'ונס בירגרסון.
- חברת BATM.
- חברת "אלביט מערכות יבשה ותקשוב".
לפני מספר שבועות הגיעו כל הקבוצות המתמודדות למסקנה, שבתנאי המכרז הנוכחיים, אין לו הצדקה כלכלית. בראיון שפירסם הבוקר אמיתי זיו מדה-מרקר, מציין מנכ"ל חברת BATM, שהחזר ההשקעה במיזם יקח כ-15 שנה – תקופה שאינה ריאלית. על בסיס מידע זה, וכבר לפני כחודש וחצי, דחתה ועדת הבחירה בחברת החשמל את מועד ההגשה ל-23/4/2012.
בשבועות האחרונים התקיימו מספר דיונים בהם ביקשו נציגי המשרדים המעורבים – תקשורת, תשתיות ואוצר – מחברת החשמל לשפר את התנאים הכלכליים של המכרז אך זו סרבה. עקב כך, נדחה מועד ההגשה שוב, הפעם "לתאריך בלתי ידוע". בשלב זה עתידו של המכרז לוט בערפל ולא ברור אם הוא בכלל יגיע לכלל סיום.
במקביל, "בזק" ו-HOT אינן קופאות על השמרים ודואגות לקדם את החיבורים המהירים שלהן הזמינים כבר כיום – מבצע הטריפל של HOT והורדות המחירים בבזק הן דוגמא לכך. המטרה של שתי החברות היא לפגוע, עד כמה שאפשר, בכדאיות הכלכלית של המכרז ולהוכיח שפריסת תשתית אינטרנט המהירות של 100Mbps שתסתיים בעוד שנים רבות, פשוט אינה רלוונטית.
במידה ולא ימצא פתרון ומיזם הסיבים של חברת החשמל אכן יקרוס, יצטרך משרד התקשורת למצוא פתרון לדואופול של בזק ו-HOT. פתרון אפשרי אחד הוא ליצור, כפי שהמליצה ועדת חייק, שוק סיטונאי לתשתית התקשורת. המשמעות של שוק כזה היא שחברות תקשורת תוכלנה לשכור מבזק ומ-HOT תשתיות שיאפשרו להן לספק שירותים ישירות לבתי הלקוחות, תוך ביטול ההפרדה המבנית הקיימת היום.
אפשרות אחרות הנדונה עתה היא העברת קווי תקשורת אופטיים תוך התבססות על צינורות הביוב, המגיעים כמעט לכל בית בישראל. למרות שחלופת ה-"אינטרנט בביוב" נראית מעט הזויה הרי שבעולם היא ידועה בשם FOCUS (ראשי תיבות של Fibre Optical Cable Underground Sewer) ונפוצה בעיקר באנגליה, בה באמצעות רובוטים משחילים בצינורות הביוב כבלים המגיעים מנקודה מרכזית אחת לכל בית בעיר או בשכונה.
אבל גם חלופה זו אינה חפה מבעיות – תשתיות הביוב בישראל נמצאות בבעלות "תאגידי מים", הנשלטים על ידי העיריות. על פי אתר רשות המים יש בישראל למעלה מ-50 תאגידי מים ועל מנת לממש פרויקט זה יש לאגד את כולם תחת רשות אחת, שתנוהל על ידי גורם פרטי אחד. אם במקרה של חברת החשמל, שהיא בסה"כ גורם אחד, נתקל מיזם הסיבים בבעיה, אפשר רק לתאר את מידת הסיבוכיות שיגרמו למעלה מ-50 גורמים.
ב-NetCHEIF תוכלו למצוא סקירות ומדריכים נוספים בנושאי נתבים ורשתות ביתיות.
חברת החשמל לא מסוגלת לספק חשמל. אז למה מצפים מהם בדיוק?
טוב מאוד
מה שחסר לנו זה שהעבודים שלהם יקבלו גם אינטרנט חינם
מה הם רוצים, שמדינת ישראל תיתן להם כסף?!
4 החברות הללו הן הגרועות ביותר שניתן להעלות על הדעת.
אל תדאגו אפילו לרגע…
למאגר ביומטרי הם כבר ימצאו כסף, כמו למצלמות ועוד שטויות של פיקוח…
מה טוב מאוד בזה?
אתה לא רוצה אינטרנט סימטרי 100 מגה במקום מגה העלאה שיש עכשיו? זה פי 100 יותר העלאה…
מה שהיה צפוי מזמן
חברת החשמל יודעת לייצר ולהוביל חשמל אבל אפילו את זה היא לא מסוגלת לבצע באופן מאוזן פיננסית, והיתה קורסת אלמלא היו מאושרות לה כל פעם העלאות במחירי החשמל שלנו או הנחות והקלות במסים על הגז והדלקים שהיא צורכת.
העלות של פריסת סיבים עד לבית הלקוח, לכל לקוח, היא גבוהה מאוד בעיקר בחלק ה"מייל האחרון".
מסתבר שהדרך היחידה שחברת החשמל מסוגלת לקיים מכרז לביצוע פריסת תשתית בהיקף כזה היא עם כדאיות נמוכה לחברה הזוכה, אחרת היא בעצמה תפסיד