חוקרים במכון וייצמן בשיתוף עם אוניברסיטת MIT פיתחו טכנולוגיה חדשנית עבור בתי הקולנוע
סרטוני התלת מימד הולכים וצוברים תאוצה. רבים מסרטי הקולנוע המופקים היום מגיעים גם בגרסת תלת מימד. ישנם מספר סוגים של טכנולוגיות תלת מימד הנפוצות בבתי הקולנוע, אך כדי ליהנות מחווית התלת מימד עצמה ישנו צורך במשקפיים מגושמים.
קיימות מספר טכנולוגיות של משקפי תלת מימד ברמות איכות ועלויות שונות, אך השימוש בהם כרוך תמיד בסירבול ומחייב היערכות מתאימה של בתי הקולנוע. הרכבת משקפי תלת מימד מלווה במקרים רבים גם באי נוחות, בעיקר עבור קצרי-רואי הזקוקים מראש למשקפי ראייה ומרכיבים את משקפי תלת המימד על גבי משקפי הראייה.
טכנולוגיות תלת מימד ללא משקפיים קיימות כבר מספר שנים, אך יש להן כמה חסרונות המגבילים אותן מפריצה קדימה. חלק מהטכנולוגיות מאפשרות ראיה תלת מימדית רק לצופה אחד או לצופים בודדים הנמצאים מול המסך. חלק אחר מאפשר צפייה למספר רב של צופים, אך תוך ירידה ברזולוציה ובאיכות התמונה המשודרת לכל צופה.
בעיה נוספת הקיימת בטכנולוגיית תלת המימד נטולת המשקפיים של ימינו – היא שכל צופה באולם הקולנוע רואה את התמונה מזוית אחרת, ולכן מקבל תמונה שונה מזו שמקבל צופה היושב בקצה השני של הקולנוע.
פיתוח חדש של חוקרים במכון וייצמן בשיתוף עם אוניברסיטת MIT מאפשר חציצה בין צופים במקומות שונים באולם, ומקרין תמונה תלת מימדית יחודית לכל צופה המשוכפלת לכל צופי האולם על ידי שימוש במראות ובעדשות.
הפיתוח גם איננו מצריך את הורדת רזולוציית התמונה לכל צופה, חיסרון הקיים כיום בחלק ממערכות צפייה תלת מימדיות ללא משקפיים. הפתרון לבעיית הרזולוציה נובע בין השאר מן העובדה שבקולנוע כל אדם ישוב בכסאו ללא תזוזה משמעותית, בעוד שבמערכות תלת מימד ביתיות ללא משקפיים האדם נע ממקום למקום, ולכן יש צורך לשדר תמונה לכל זוית בה הוא נמצא – דבר הגורר פשרה על רזולוציה.
החוקרים מציינים שהטכנולוגיה החדשה עדיין אינה בשלה לצאת לשווקים וטרם הוברר עד כמה היא פרקטית במונחי עלות, אך בהחלט יתכן שבעוד מספר שנים כבר נוכל לצפות בסרטי קולנוע באיכות גבוהה יותר וללא צורך במשקפיים.
בצוות הפיתוח הישראלי השתתפו פרופ' ענת לוין ונטעלי אפרת. המחקר מומן על ידי הקרן הישראלית למדע והמועצה האירופאית למחקר.