המערכת המתנייעת ליירוט טילים שנחשבת למנצחת של מבצע "עמוד ענן", הספיקה ליירט במהלכו מאות רבות של רקטות קצרות טווח ששוגרו מרצועת עזה – כשאחוז הדיוק שלה עומד על 85%. החברות המפתחות מצידן, מבטיחות כי בשנים הקרובות היירוטים יהפכו למדויקים אף יותר
המבצע האחרון של צה"ל ברצועת עזה אמנם התבלט בזכות מלחמת התדמית האינטרנטית בין ישראל לפלסטינים שהתעצמה בעקבותו, אך כמובן שלא לכאן הופנתה רוב תשומת הלב. בין עשרות (ואף מאות) הרקטות שנורו מרצועת עזה מדי יום לבין יישובי הדרום והמרכז, עומדת אחת ממערכות יירוט הטילים המתקדמות בעולם – שפותחה כולה על ידי מהנדסים ישראלים מוכשרים. כעת כבר אין ספק: מערכת כיפת ברזל הפכה לגאווה הישראלית החדשה – לא רק מכיוון שמדובר בפרי פיתוח ישראלי, אלא גם בזכות החיים הרבים של תושבי המדינה שניצלו בזכותה.
המערכת בפעולה, במבצע האחרון |
לאלו שאינם בקיאים בפרטים, מדובר במערכת אשר פותחה ברובה על ידי חברת רפאל הממשלתית, בצירוף חברת "אלתא מערכות" (מפתחת מערכת המכ"ם של כיפת ברזל) אשר מוכרת כחברה-בת של התעשייה האווירית. כמו כן, יש לציין באותה נשימה גם את חברות mPrest ו-Comtec אשר פיתחו את מערכות הבקרה, השליטה והתקשורת שבהן משתמשים מפעילי כיפת ברזל על מנת לבצע יירוטים.
"מערכת כיפת ברזל קמה בזכות ידע שצברנו במשך 50 שנה של פיתוח טילים ומערכות התגוננות" אומר ראש הפרויקט ברפאל, כשהוא מוסיף כי "כשצריך לפתח טיל, מנצלים את כל הידע והניסיון ומנתבים אותו על מנת להשיג את המטרה הסופית".
יירוט, בהרף עין
"מהרגע בו המכ"ם מאתר את הטיל ומזהה את סוגו, בין אם מדובר בקסאם או בפאג'ר, הוא מיד מחשב את מסלול המעוף שלו" מסביר נתן ברק, מנכ"ל mPrest ואל"מ במיל'. "ברגע שבו המערכת מזהה שהאיום נע לעבר איזור מאוכלס, היא מיד בונה את נתיבי היירוט. פיתחנו מחשב שבונה אלפי נתיבים אפשריים תוך שניות – והתפקיד של הלוחמים בשטח הוא לבחור את הנתיב המיטבי ולתת למערכת לשגר טיל מיירט בתזמון הנכון, כך שגם אם מדובר בכמה רקטות כולן ייורטו בנקודה הנכונה בשמיים" הוא מוסיף.
איתור,שידור, שיגור ויירוט. אחת ממערכות היירוט המתקדמות בעולם |
יש לציין כי עלות כל טיל מיירט של כיפת ברזל נעה בין 35,000$ ל-50,000$, כשמחיר סוללה שלמה הוא 50 מליון דולר (ברחבי הארץ פרוסות כעת 5 סוללות). למען ההשוואה, עלות הייצור של רקטת קסאם מתוצרת עצמית של החמאס שמסתכמת בכמה מאות דולרים ולעיתים אף בפחות מכך.
מנכ"ל אמפרסט נתן ברק, מציג את מערכת הבקרה של כיפת ברזל עם הפיכתה למבצעית ב-2010 |
כמו כן, מסבירים ב-mPrest כי כל טיל מיירט שנורה מן המערכת משוגר בצירוף תוכנה מיוחדת, כאשר במידה ויש לבצע שינויים לאחר השיגור ניתן לעשות זאת עד לשניה בה מתבצע היירוט. מלבד זאת, גם במידה והמיירט מאבד את הקשר עם המערכות על הקרקע, הוא עדיין מסוגל לפגוע באיום בזכות הרכיבים האוטומטיים המובנים בו.
למעשה, מדובר במערכת אוטומטית ברובה – שכן מהרגע בו לוחצים המפעילים על הלחצן המאשר, כיפת ברזל מחשבת לבד מתי הוא הרגע הנכון לשיגור הטיל. בנוסף לכך, מסבירים המפתחים כי תפקודה של כיפת ברזל איננו מושפע מתנאי מזג האוויר, כשהיא יכולה ליירט טיל בצורה מדוייקת אפילו במזג אוויר סגרירי וגשום.
יש להדגיש כי נכון לרגע זה, לא קיים בעולם שום מיירט טילים בעל יכולת תגובה כה מהירה וטילים מיירטים שעלותם נמוכה יחסית. "ההתעניינות במערכת ברחבי העולם הולכת וגוברת" אומרים המפתחים, כשהם מוסיפים כי לא ניתן למצוא כיום שום מערכת מבצעית שהוכיחה את עצמה כיעילה יותר מכיפת ברזל, בכל מה שנוגע ליירוט רקטות קצרות טווח.
באשר לפן הכלכלי, חשוב להזכיר כי למרות שמחירו של טיל מיירט מגיע לעשרות אלפי דולרים, עדיין מדובר בכעשירית מעלותו של כל טיל דומה שקיים כיום בעולם.
בשורה התחתונה, ללא מערכת כיפת ברזל סביר להניח כי צה"ל היה מוצא את עצמו בעיצומה של פעילות קרקעית ברצועת עזה כבר בימים הראשונים למבצע – דבר שהיה מוביל לכמות הרוגים כפולה ומכופלת לשני הצדדים. "בשנים הקרובות נשפר את המערכת, כשאחוזי היירוט שלה צפויים להגיע ל-98% ואף יותר מכך" מבטיחים ברפאל, כשכל שנותר הוא לקוות שבשנים הקרובות כבר לא נצטרך לנצל את יכולותיה.
לסיכום, להלן סרטון של כיפת ברזל מיירטת בהצלחה את הטיל שנורה מעזה לעבר גוש דן בתאריך 17 לנובמבר (כפי ששודר בערוץ 10):