היי דרומה: ראיון עם מנכ"ל מיקרון ישראל

קרוב לשני עשורים חלפו מאז הכריזה אינטל כי תקים מפעל ייצור שבבים מתקדם בהשקעה כבירה של מיליארדי דולרים כאן אצלנו, בקרית גת – צעד שסימן את תחילת המהפך של העיר הדרומית, לאחד מן הכוחות העולים בנוף ההיי-טק המקומי.
אותו מפעל של אינטל היה חוד החנית, שהביא מספר חברות ענק נוספות בעולם הטכנולוגיה להשתקע בעיר.
אחת מאותן חברות היא מיקרון (Micron Technology) – ענקית הזכרונות היא דיירת "טרייה" יחסית בארצנו הקטנה, כאשר הקשר שלה אל אינטל ואל אותו מפעל שהקימה בסוף המילניום הקודם עשוי להפתיע אתכם.

למה לא אוגנדה?

בכדי להבין כיצד הגיעה מיקרון העולמית אל ארץ הקודש עלינו לקפוץ פעם נוספת אל תוך מכונת הזמן שלנו, ולנחות בשנת 1999 – אז נפתח בקול צהלה מפעל הייצור החדש ורחב הידיים של אינטל בקרית גת, Fab 18, אחד המפעלים הגדולים במדינה שבנייתו ארכה כשלוש שנים ועלתה כ-1.8 מיליארד דולר.

Fab 18 החל לייצר מעבדים ורכיבי זכרון הבזק (Flash) בתהליך ייצור של 180 ננומטר, על גבי פרוסות סיליקון ('וואפרים') בקוטר 200 מילימטר. עם השנים, עבר המפעל לייצור זכרונות הבזק מסוג NOR באופן בלעדי, כאשר בשנת 2005 הושלמה במפעל קפיצה מרשימה של שני דורות טכנולוגיים יחד לתהליך ייצור של 90 ננומטר, ובשנת 2007 הושלם מעבר לייצור רכיבים ב-65 ננומטר.

Fab 12 של מיקרון בקרית גת

המפנה המרכזי הגיע בשנת 2008, אז איחדה אינטל כוחות עם יצרנית המוליכים למחצה STMicroelectronics ועם חברת ההשקעות Francisco Partners והוקם המיזם המשותף נומוניקס (Numonyx) לייצור זכרונות בלתי נדיפים (non volatile). במסגרת המיזם, החליף Fab 18 בקרית גת בעלים והפך להיות Fab 1 של נומוניקס, בדומה למספר מפעלים נוספים של אינטל ו-STMicroelectronics ברחבי העולם.

השנתיים הבאות היו מלאות במאורעות עבור Fab 1 ונומוניקס כולה – שוק הזכרונות נכנס למשבר בשל האטה בביקוש והצפת השוק במוצרים, שהכריח את החטיבה הישראלית של יצרנית הזכרונות להכריז על שורה של קיצוצים ולעבור למודל ייחודי במסגרתו עבד המפעל בקרית גת חמישה וחצי ימים בשבוע בלבד (מראה נדיר בשוק בו נהוגה עבודה רצופה מסביב לשעון).
בסגרת המשבר הגיעו בקשות לפשיטת רגל משתי שחקניות מרכזיות – Qimonda ו-Spansion, מובילת שוק זכרונות ה-NOR באותו זמן, אשר העניקו לנומוניקס הזדמנות לצבור תאוצה אותה היא חפנה בשתי ידיה, כשהיא הופכת במהרה לספקית המובילה בתחום זכרונות ה-NOR ומודיעה על תוכניותיה לעבור לתהליך ייצור מתקדם יותר של 45 ננומטר.

מפת הפריסה העולמית של מיקרון נכון לשנת 2011, שכוללת מפעלי ייצור בבעלות מלאה, מפעלי ייצור שהם חלק ממיזם משותף ומתקנים עורפיים

בשנת 2010, פחות משנתיים אחרי שנוסדה, נרכשה נומוניקס בידי יצרנית הזכרונות האמריקאית מיקרון, תמורת "מחיר מציאה" של כ-1.27 מיליארד דולר. Fab 1 בקרית גת שינה שמו פעם נוספת והפך להיות Fab 12 של מיקרון, כאשר במהלך שנת 2011 הוא היה למפעל הראשון בעולם לשבבי NOR שעובר לליטוגרפיה של 45 ננומטר – טכנולוגיה שנהגתה ופותחה בשיתוף פעולה ישראלי-איטלקי, במשך קרוב לארבע שנים ובהשקעה של כחמישים מיליון דולר.

מי את, מיקרון?

אז מי זו בדיוק מיקרון, שביום בהיר אחד הפכה לבעליה של מפעל ישראלי אשר מעסיק מעל ל-2,000 עובדים ולאחת משתי חברות בלבד בעולם כולו (השניה היא תאגיד צנוע העונה לשם 'סמסונג', אגב) שמייצרות גם זכרונות DRAM, גם זכרונות הבזק מסוג NAND וגם זכרונות הבזק מסוג NOR?
הסיפור מתחיל אי שם בשנת 1978 בעיר בויס שבאיידהו (Boise,Idaho), ארצות הברית, אז נוסדה מיקרון כחברת ייעוץ בתחום המוליכים למחצה. בשנת 1981, בתמיכתו של מיליארדר מקומי שעשה את הונו בתחום תפוחי האדמה, הקימה החברה את מפעלה הראשון לייצור שבבים – זכרונות DRAM בנפח מופלג של 64KB, למקרה שתהיתם.

היצרנית האמריקאית הצליחה לשרוד כמה וכמה משברים שפקדו את שוק ה-DRAM לאורך השנים תודות להתמקדות במוצרים זולים, והמשיכה להתפתח בעזרת רכישה של מתחרותיה כמו חטיבת הזכרונות של טקסס אינסטרומנטס בשנת 1998 וחטיבת זכרונות ה-DRAM של טושיבה בשנת 2002.

ההיסטוריה של יצרנית השבבים, על קצה המלחם

בשנת 2006 נכנסה מיקרון לשותפות יוקרתית עם אינטל במסגרת יצירתו של המיזם המשותף IMF Technologies (ר"ת Intel Micron Flash) לייצור זכרונות NAND, שהפך לאחד המובילים בתחום והיה הראשון להציע ייצור שבבים בטכנולוגיות של 50 ננומטר, 34 ננומטר, 25 ננומטר ו-20 ננומטר.

בשנת 2008 יצרה מיקרון מיזם משותף נוסף בשם Inotera Memories, יחד עם Nanya הטאיוונית, לייצור זכרונות DRAM, ובשנת 2010 הגיע הרגע המרכזי מנקודת המבט הישראלית – רכישתה של נומוניקס, שהעניקה למיקרון דריסת רגל מרכזית גם בשוק זכרונות ה-NOR, וביססה את מעמדה כאחת משלושת היצרניות המרכזיות בשוק הזכרונות כולו.