הבהובים ורעש שמכשירים שונים בבית מייצרים, ולא מורגשים על ידי בני האדם, עלולים להוציא את חיות המחמד שלכם מדעתם
מעטים מאתנו היו שומרים טלוויזיה שמשמיעה צליל קבוע מעצבן או תאורה מהבהבת, אבל עבור חיות המחמד שלנו – יכול להיות שכך נראה העולם שסביבם.
החושים שלהם מכוונים בצורה שונה מזו שלנו, ויכולים לגלות מגוון של רעשים והבהובים שאנחנו לא מסוגלים לקלוט אך נמצאים סביבנו כל הזמן, במיוחד בתקופה זו שבה אנחנו ממלאים את בתינו בטכנולוגיה. כשגלאי העשן שלהם יצפצף ללא הפסקה, אתם תפתרו את הבעיה במהירות. אבל אם הוא פולט רעש חזק וקבוע בתדר שרק הכלב שלכם יכול לשמוע? זה יכול להפוך את החיים שלו לגיהנום.
אולטרסאונד: הצווחה הבלתי נשמעת
ד"ר קתרין חופט, מומחית לגורמים סביבתיים במכללה לרפואה וטרינרית באוניברסיטת קורנל, אומרת כי חיות מחמד מגיבות באופן שגרתי לקולות מעל התדרים שבני אדם יכולים לשמוע, הנקראים אולטרסאונד. "כלבים רבים מפחדים מגלאי עשן", היא אומרת. "אז הכלב משתגע והבעלים לא יודע למה".
רוב בני האדם שומעים צלילים בתדר הנע בין 20Hz בתחום הנמוך, עד 20,000Hz בתחום הגבוה. בפועל, מבוגרים יכולים רק לשמוע חצי מהטווח הזה, שכן עם הגיל יורדת הרגישות שלנו לצלילים בתדרים הגבוהים.
אבל כלבים יכולים לשמוע קולות עד 45,000Hz וחתולים עד 64,000Hz. עבורם, מה שאנחנו מכנים "אולטרסאונד" – הוא פשוט "סאונד". אבל הגאדג'טים שלנו לא לוקחים את זה בחשבון, ומתוכננים להימנע מצלילים מרגיזים רק בטווח שרלוונטי לקהל הרוכשים הפוטנציאלי – בני האדם.
אז מה ניתן לעשות?
הצעד הבא לא כל כך ברור. בעוד אנו יודעים כי בעלי חיים שומעים כמות עצומה של צלילים שאנחנו לא, אין לנו מידע ברור על איך זה עלול להשפיע עליהם. אפשרות אחת מגיעה מד"ר ג'רמי טרנר, במחקר שערך בשנת 2005 על השפעות הרעש על בעלי חיים במעבדה, הוא ציין כי הרעש יכול לשנות את מחזורי הלב, השינה ומערכת ההפרשה בבעלי חיים ולהפוך אותם רגישים יותר להתקפים.
סקר שנערך בשנת 2015 על ידי קבוצות וטרינריות בבריטניה מצאה קשר בין התקפים שחתולים חוו עם תופעה המכונה "התקפים רפלקסיים אודיוגניים" הנגרמים בדרך כלל על ידי צלילים בתדר גבוה. המחקר כלל מקרים רבים של קולות ביתיים רגילים שנשמעים לנו סטנדרטיים, כולל צלצול טלפון, רעש של מדפסת ביתית ואפילו רעשים שנוצרים כשאתם מתעסקים עם רדיד אלומיניום.
להפסיק לחלוטין את הצלילים האלה יהיה קשה מאוד, כמו גם לשפוט את חומרת הבעיה, מכיוון שאין דירוג או תיוג של פליטת רעשי אולטרסאונד על מוצרי האלקטרוניקה – וחיות המחמד שלנו לא יכולות לספר לנו מה מטריד אותן. ובכל זאת, יש דברים שאפשר לעשות:
- אם אפשרי, נתק מכשירי חשמל שלא בשימוש – מהשקע.
- צור "חדר שקט" בבית עבור חיית המחמד שלך, ללא אלקטרוניקה או נורות LED.
- אחסן את ציוד התקשורת בארון סגור על מנת לבודד רעשי אולטרסאונד. בתור בונוס, גם רעשי רקע מציקים שנשמעים על ידי בני אדם (למשל מאוורר) יצטמצמו.
- עבור לנורות LED עם דירוג הבהוב נמוך.
ומה לגבי הבהובים?
אצל בני האדם, סף הרגש עבור הבהובים (flickers) נמצא באיזור ה-24Hz. כלומר, מעל 24 "הבהובים בשניה" יראה לנו כמו תמונה חלקה – וידאו. זה גם התדר הסטנדרטי שבו משודרים רוב הסרטים ותוכניות הטלוויזיה. אך כלבים, כאמור, רגישים יותר. עבורם כך תדר מתחת ל-80Hz יראה כמו ריצוד בלתי נסבל. אז אם חיפשתם את הסיבה לכך שהכלב שלהם התחבר פתאום לטלוויזיה הרבה יותר מאז שקניתם את הטלוויזיה החדשה שלכם שפועלת ב-100Hz, בניגוד ל-50Hz בטלוויזיות ישנות יותר, כנראה שמצאתם.
אלא אם אתם מתכנים לעבור לגור במערה עם החבר הפרוותי שלכם, אתם כנראה לא הולכים לגרש לחלוטין את מכשירי הטכנולוגיה מהבית שלכם. אבל כאשר כל כך הרבה אנשים מתחילים לאמץ פתרונות בית חכם ומלא בטכנולוגיה מודרנית, יש נקודות חשובות שלא תמיד מובנות לנו מאליהן.
אתם יכולים לקבל את הקולנוע הביתי שלכם, הנורות החכמות, מצלמות המעקב, מערכת הסאונד המשוכללת והעוזרת החכמה ששולטת על הכל – אבל חשוב לזכור גם את חיות המחמד שלכם בתהליך. זכרו, הם גרים שם גם.