במיקרוסופט ישתמשו בשרתי ענן עבור GPS אולטרה חסכוני

מעבדות מיקרוסופט מצאו דרך להנמיך מאוד את צריכת האנרגיה הגבוהה של מקלטי GPS במכשירים ניידים, על ידי העברת החישובים הבזבניים אל שרתי הענן

אחד מבזבזני הסוללה הגדולים ביותר של טאבלטים וסמארטפונים כיום, אחרי המסך, הוא ה-GPS.

אם תפעילו אותו באופן רציף, המכשיר שלכם יפסיק לעבוד לאחר שעות ספורות. הסיבה לכך קשורה לעיבוד הכבד (יחסית) שה-GPS עושה בכדי להצליב את האותות מ-6-12 לוויינים (בדרך כלל, אך לפעמים יותר) ולמצוא את המיקום היחסי לפי נתונים אלה.

החוקרים במיקרוסופט מצאו דרך להוריד את העומס, על ידי העברת רובו לשרתי ענן. מערכת ה-GPS שהם פיתחו, אוספת רק מילישניות של נתונים חיוניים מהלוויינים. את שאר המידע היא אוספת מבסיסי נתונים ברשת, המסתמכים על מיקומי עבר של המשתמש, כאשר אימות ועיבוד כל הנתונים נעשים על שרתים באינטרנט.

רכיב GPS כזה קטן

הפיתרון החדש מאפשר למקלט GPS המופעל באמצעות שתי סוללות AA, לתת איכון מתמיד במהלך שנה וחצי! אך צריך לזכור, כי במסגרת חיבור לשרתי ענן, חייבים חיבור תמידי גם לאינטרנט (חבילת גלישה) – וזה שיקול שגם צריך לעשות בחישוב הכדאיות של החידוש הזה.

"אפליקציות העושות שימוש בחיישני מיקום הפועלים תמידית, יכולות להיות מאוד שימושיות, וכיום איננו מסוגלים לתת להם את הנדרש", כך אומר ג'י ליו, חוקר בכיר במעבדות המחקר של מיקרוסופט, המאמין כי מערכות GPS בצריכת אנרגיה נמוכה יהפכו את המכשירים שלנו לחכמים יותר.

"אפליקציות העושות שימוש בחיישני מיקום הפועלים תמידית, יכולות להיות מאוד שימושיות, וכיום איננו מסוגלים לתת להם את הנדרש", כך אומר ג'י ליו, חוקר בכיר במעבדות המחקר של מיקרוסופט, המאמין כי מערכות GPS בצריכת אנרגיה נמוכה יהפכו את המכשירים שלנו לחכמים יותר.

נתוני איכון שנאספו בשישה מיקומים שונים בעזרת הפיתוח החדש

עוד לפני העברת חלק ממשימות החישוב לענן, החוקרים הסתייעו בפלטפורמה מבוססת רדיו המשמשת לסינכרון שעונים בצפון אמריקה, בשם WWVB בכדי לשפר את מהירות הנעילה ולהוריד את כמות הנתונים הנדרשת. "אנו בנינו פלטפורמה נסיונית המשתמשת ב-WWVB עבור תיאום זמן בין ה-GPS ללוויינים, וכנקודת בסיס", סיפרו החוקרים. "באמצעות פלטפורמה זו, איתור לוויינים לוקח פי שלוש פחות אנרגיה מאשר מקלטי GPS קיימים במכשירים ניידים"

"מקלטי GPS טיפוסיים, למרות תפוצתם הרבה, מבזבזים יותר מדי אנרגיה בשביל שיהיו שימושיים באמת לרוב האפליקציות.", "שמנו לב, כי בהרבה מקרים בהם נדרשת מציאת מיקום, המידע על המיקום ניתן לעיבוד מאוחר, כאשר המידע מועלה אל השרת. תודות לכך, תכננו מקלט GPS מסויע-ענן (Co-GPS) שמאפשר למכשיר חישה לעשות שימוש אגרסיבי במקלט תוך כדי שימוש במינימום מידע לווייני טהור ועיבוד מאוחר על שרת מרוחק"

המחקר הוצג בטורונטו במהלך ועידת ACM אודות מערכות חיישנים משובצות רשת (SenSys). המחקר שלהם הוכתר כטוב ביותר בועידה, ונקרא "חישת GPS חסכונית באנרגיה העושה שימוש במשאבי ענן" מאת ג'י ליו, בודהי פריאנטה, טד הארט, היטור ראמוס, אנטוניו א. פ. לוריירו, וקיאנג וואנג.

אך הפיתוח שלהם הוא לא היחיד. חברה ישראלית בשם Cell Guide מפארק המדע שברחובות, פיתחה פיתרון דומה מאוד. המקלט שלהם עושה שימוש הן בלוויינים, והן בשרתים מרוחקים, שיכולים להיות (אפילו) מחשב ה-PC האישי שלכם. רמת הדיוק של המכשיר שלהם מרשימה, עובדת גם באיזורים עירוניים בצורה טובה, ומאפשרת פעולה מתמדת על סוללה (לא ידוע איזו סוללה) עד שמונה חודשים רצופים. כבוד ישראלי.

GPS הוא רכיב מאוד מאוד שימושי. בין אם משתמשים בו לניווט, מדידת נתונים לשמירה על כושר (במהלך ריצה למשל), או מעקב אחר הילדים (או אנשים אחרים), הדרישה ליכולת הזו רק גדלה והולכת. וכיום, הרכיב נמצא כמעט ברשות כל איש ואישה, תודות למכשירי הטלפון החכמים.

אך השאלה האמיתית היא: האם אנחנו באמת רוצים נתוני מיקום כל הזמן, ובכל מקום? האם זה לא פורץ עוד פתח לפגיעה בפרטיות שלנו? ספרו לנו מה דעתכם בתגובות.