EURO 2012 בביקורת

2 תגובות

כמיטב המסורת, EA Sports מקפידה לשחרר מדי שנתיים, בנוסף למשחקי הפיפ"א המסורתיים, משחק בקנה מידה קטן יותר. זה, כמובן, מבוסס רק על הטורניר הגדול של אותו הקיץ.
 
משחקי המונדיאל של EA תמיד היו מוצלחים ואפילו פורצי דרך במידת מה (למשל, גרסת 98' המוצלחת). לעומתם, למשחקי היורו, טורניר אליפות אירופה, מעולם לא האיר המזל. Euro 2000 היה דומה מאוד לפיפ"א של אותה השנה. גרסת 2004 הייתה פושרת, ורק לפני ארבע שנים קיבלנו משחק כדורגל איכותי.
 
לכן התחלתי את המשחק שלי ב"יורו 2012" ברגשות מעורבים. מצד אחד, נזכרתי בחסרונות הרבים של משחקי היורו לדורותיהם: תווית המחיר הגבוהה, ההיצמדות למשחקיות הליבה, וכמובן – הגעגוע למועדונים. מצד שני, כשנזכרתי בגרסה הקודמת, נזכרתי שהיא הייתה שונה לחלוטין מגרסת הפיפ"א הרגילה, ונתנה לי להציץ – בפעם הראשונה – אל תוך גרסת 09 המצוינת, שסימנה את המהפך מבחינת EA.
 

 
חבילת הרחבה בלבד

Uefa Euro 2012


ז'אנר:
ספורט

 

חברה מפתחת: EA Canada

 
חברה מפיצה: EA Sports
 
פלטפורמות משחק: , PS3 ואקסבוקס 360.
 

דרישות מערכת:
הן דרישות המערכת המינימאליות של 12.

מערכת הפעלה: XP/ויסטה/7
מעבד: מעבד כפול-.
זיכרון: ג'יגה RAM עבור XP, שתי ג'יגות עבור או 7.
כרטיס מסך: כרטיס ג'יפורס 6800GT או HD 3600 של ATI.

אם תרצו לשחק ברשת, תצטרכו, כמובן, להירשם לחשבון Origin, החנות הדיגיטלית של EA. ניתן להירשם כאן.

 
השנה החליטה EA, בפעם הראשונה, לשנות את הפורמט. Euro '12 כבר אינו משחק שעומד בפני עצמו, אלא נחשב חבילת הרחבה לפיפ"א, שדורשת את המשחק המקורי כדי להריצה.
 
לרוע המזל, ההחלטה הזאת של EA היא בבחינת רמז מטרים למה שכל שחקן יורו עתיד לקבל. הגרסה של השנה אינה פורצת דרך מבחינת המשחקיות, הווה אומר: לא תקבלו בה הצצה לאיך עתיד להיראות פיפ"א 13. מצד שני, גם ל-DLC יש יתרונות, כמו אינטגרציה מלאה עם פיפ"א 12, שהייתה קשה מאוד ליישום אחרת.
 
אם רכשתם את חבילת ההרחבה, לתפריט הראשי שלכם תתווסף אופציה "להיכנס" לחבילת ההרחבה, שגם בה התפריטים – פחות או יותר – זהים למה שהכרתם.
 
כן, "יורו 2012" נראה, בפעם הראשונה, כמו משחק יורו שאינו סובל משגעון גדלות. ב-EA הבינו שאין להם שום אס השנה, והחליטו לא לזלזל באינטליגנציה של השחקנים עם משחק "מפוצץ" (אך ריקני).
 
מצב משחק חדש
 
כדי בכל זאת לנסות להציל את המצב, המפתחים הקנדיים הוסיפו לגרסת היורו של השנה מצב משחק חדש, העונה לשם Expedition.
 
הרעיון הוא כזה: אתם בוחרים לעצמכם כוכב אחד מכל נבחרת באירופה (ואפשר גם לייבא את ה-Virtual Pro שלכם מפיפ"א). המשחק מחליט לבנות מסביבכם סגל אקראי של חובבנים, מהסוג שתמיד נבחר אחרון בבית הספר.
 
לאחר מכן, מתגלה בפניכם מפה מעוצבת של אירופה, שבה אתם מנווטים – עם הנבחרת הבדיונית שלכם – ובוחרים על אילו מדינות אתם מעוניינים לקרוא תיגר. הרעיון הוא לבחור קודם את הנבחרות החלשות של אירופה להתמודד מולן (לצערי, הנבחרת הלאומית שלנו תהיה בחירה טובה).
 
כל ניצחון מול הנבחרות האלה משפר את יכולות הסגל שלכם, וכן בונה "דרכים" סביב המפה, שמאפשרות לכם למתוח את הגבולות ולשחק מול נבחרות חזקות יותר. זה עובד לשני הכיוונים: הפסד עלול לגרור הרס של דרכים, שיחסום לכם את הגישה אליהן.
 
משחק חוזר בכפייה
 
המשחק דואג לתגמל אתכם על ניצחונות, וכאשר אתם מנצחים נבחרת פעם אחת, תקבלו אחד מהשחקנים שלה, אותו תוכלו לשבץ בסגל שלכם במקום אחד מהחבר'ה, או לדחות אותו על הסף. לעומת זאת, כדי לקבל אחד מכוכביה של הנבחרת שמולה שיחקתם (ולא סתם אחד מהשחקנים), עליכם לנצח אותה שלוש פעמים. המשחק כופה עליכם משחקים חוזרים משעממים, גם נגד נבחרות פחות חזקות.
 
יש עוד בעיות עם מצב המשחק החדש הזה. בתור התחלה, הרבה פחות מעניין לבנות קבוצת פנטזיה (שאפילו אינה מורכבת משחקני עבר גדולים) מאשר לשחק עם נבחרות לאומיות, במיוחד כשזו עבודה סיזיפית ממש.
 
כשחושבים על זה, הוא גם מוגבל ביותר. אם הנבחרת שלכם רוצה להשתפר, אתם מוכרחים להחליף את השחקנים האקראיים בכוכבי הנבחרות המתחרות. אז איפה כאן התהליך שאתם עוברים יחד עם החברים לנבחרת?
 
התברר לי, בהמשך המשחק, שהשחקנים שעומדים לצדכם – בסגל הראשוני – כלל לא משפרים את יכולות המשחק שלהם עם הזמן.
 
פספוס של משחק
 
EA, כאמור, תעשה הכל בשביל שתחזרו לשחק ב-Euro '12, ובמיוחד במצב המשחק החדש. בדיוק בגלל זה, תקבלו – על כל ניצחון שלכם – גם תמונה וירטואלית של הנבחרת שהבסתם. 180 כאלה מרכיבות יחדיו פסיפס די מגניב (הבעיה היא שהוא אמור לדרבן אתכם לשחק שלוש פעמים מול כל יריבה..).
 
לסיכום: חבל. EA פספסה הזדמנות להפוך את Expedition למצב משחק שיהיה מעניין לשחק בו.
 
המתנה ארוכה 
כרגיל, מצב המשחק המרכזי הוא טורניר היורו בעצמו, שמאפשר לבחור נבחרת אירופאית אחת ולזכות אתה באליפות. לא נערכו כאן שינויים מרחיקי לכת (והפעם איני מאשים את הקנדים..), אבל – שוב, כרגיל – עדיין יש לי טענות.
 
נכנסתי למשחק, ובחרתי לשחק עם הנבחרת האנגלית. כפי שזכור לכם, הוגרלתי לבית עם אוקראינה, שבדיה וצרפת. התעניינתי מאוד לראות את ההתקדמות של הנבחרות היריבות שלי בבית; אבל קצת פחות התעניינתי במה שקורה בבתים האחרים.
 
לרוע המזל, כדי לשחק את המשחק הראשון שלי מול הצרפתים, נאלצתי להמתין יותר מדקה כדי לצפות בכל הסימולציות שהמשחק בתוצאות המשחקים האחרים מכל הבתים. שעמום גדול.
 
אחרי שצלחתי את ייסורי ההמתנה, ואחרי שכבר הספקתי לשחק שני משחקים בבית (מתוך השלושה), עמדתי בפני מצב מרתק: האוקראינים, ששיחקו במשחק המקביל, היו חייבים להפסיד כדי שאעלה לרבע הגמר. המשחק שלי היה מותח, ללא ספק, אבל הוא יכול היה לייצר דרמה אמתית, אם רק המשחק היה מציג בפניי עידכונים על המתרחש במשחק המקביל.
 
מדובר על תוספת קטנה שמשדרגת את חווית המשחק, ומופיעה כבר שנים רבות בכותרי פיפ"א. אם כך, מה הייתה הבעיה לשלב אותה בחבילת ההרחבה?
 



1
2