לפני מספר שנים הגיעה אלינו סאגת החלל והמדע הבדיוני Mass Effect, הישר מתוך ידייה הרחבות (והקנדיות) של BioWare. אותה טרילוגיית המשחקים, שנחתמה עם שחרורו של הכותר השלישי והאחרון לפני כשבוע, עוקבת אחרי מעלליו של קפטן שפרד, מכוחות ה-System Alliance, הברית הבין-גלקטית, ומאבקו ב-Reapers, זן היצורים הלא-נחמדים שמאיימים בהשמדה מוחלטת של המין האנושי.
כל מי ששחק בשני המשחקים הקודמים ודאי מבין שתיאור שטחי ומקוצר הזה אינו מעיד על אופיו האמיתי של המשחק: מתחילת הדרך, ב-BioWare הקפידו על יצירת עלילה מורכבת ומעניינת ודמויות אמינות ועגולות, ודאגו לעטוף את הכל בקטעי אקשן סוחפים.
משחק ראוי לשמו?
"נפרדים משפרד", חשבתי לי כשהתחלתי לשחק, "אבל לפחות הוא ישאיר אותנו עם טעם טוב בפה". נו, אם להתבסס על המשחקים הקודמים בסדרה, ההנחה הזו היא בריאה לגמרי. הבעיה? מי ששיחק ב-Mass Effect 3 מבין שהוא פשוט אינו עומד בציפיות שיצר קמפיין יחסי הציבור הבומבסטי שליווה אותו.
בניגוד למנהגי, ארצה קודם לפתוח בדברי הלל לפן הטכני של ME3, ורק אז להיכנס לעובי הקורה, ולהסביר מדוע המשחק עצמו הוא כישלון גמור. מבחינה גראפית המשחק נראה מדהים, ועל זה אין ויכוח. הדמויות כולן מדובבות באופן מלא והשפתיים שלהן מסונכרנות כראוי. תנועותיהן, כמו גם משחקי התאורה, סביבות המשחק וסרטוני המעבר – כולם מעשה ידי אומן. מוזיקת הרקע מסייעת ביצירת אווירה מתאימה לכל המצבים שניתקל בהם. כלי הנשק, הרסיסים והריפרים המתפוצצים נשמעים אותנטיים לחלוטין (אתם יודעים, עד כמה שמשחק מדע בדיוני מאפשר את זה).
|
אם כן, מדוע הפרק השלישי בסיפורו של שפרד אינו מספק את עבדכם הנאמן (ועוד מאות אלפי מעריצים נוספים)? הרבה שינויים חסרי היגיון, שפלשו לגרסה האחרונה של "מאס אפקט".
משחק קצר ועולם משחק קטן
ראשית, בניגוד למשחקים הקודמים, המשחק קצר מאוד ועולם המשחק אף הוא מאוד קטן. הפעם קיבלנו גרסה מוקטנת של ה-Citadel, משהו כמו מיני-ישראל, והיא נמצאת בתוך האזור הראשי – והיחיד – של המשחק, הכולל מס' חנויות ודמויות NPCs לשיחות חולין. גם הנורמנדי, חללית האם, שמשמשת במרכז פיקוד בין משימות, עברה תהליך שינמוך. המיניגיימס, כמו משחק ההאקינג הנחמד מהמשחק הקודם, נעלמו לגמרי, והפכו את הפריצה לסטנדרטית ופשוטה מדי. ולבסוף: המשימות הצדדיות, שלמרבה האירוניה, בדרך כלל מתפקדות כמרכז ההוויה, הן מהזוועתיות ביותר שראיתי במשחק תפקידים.
הן מתחלקות לשלושה סוגים. הראשונות הן משימות ה-N7, אותן מקבלים אוטומטית ומשלימים בין המשימות הראשיות. אלה הן גרסאות מקוצרות, בנות פחות מעשר דקות, שמכבבות בהן מפות Co-Op ממצב המולטיפליר החדש של המשחק.
משימות צדדיות נוראות
הבאות הן משימות "Fetch" (או: "בחייך, לך תביא"). זה הסוג הכי מעצבן של משימות שאי פעם תיתקלו בו. נניח שאתם הולכים לכם ב-Citadel, ושומעים לפתע שני ברנשים מדברים על כמה שהיו מעוניינים "לתמוך במאבק" מול הריפרס, אך אינם יכולים, נניח משום שהם סובלים מצרבת. המטרה שלכם, כמובן, תהיה לשוטט בכוכבים מפחידים במטרה למצוא להם כדורי צרבת, ואז לחזור, להעניק להם אותם ולשמוע אותם מברכים אתכם בחצי-ברכה בת שורה. ברצינות? הצלתי לכם את החיים עכשיו!
הסוג האחרון של משימות צדדיות הוא משימות צוות, דהיינו, משימות שתפקידן לשפר את היחסים ביניכם ובין חברי הצוות שלכם. נשמע מגניב אך לרוע המזל, בפועל, כמעט בכל חזרה ממשימה תיאלצו לרוץ בכל הנורמנדי ולשוחח עם כל אחד מהם שעות, ואז להגיע ל-Citadel ולחזור על הפעולה כדי לפתוח משימות נוספות. חלק מהמשימות גם כוללות הופעות אורח של דמויות מהמשחקים הקודמים, משהו שבקלות אפשר לפספס בריצה הראשונה.
בנוסף, המשימות הצדדיות של המשחק הפכו לתלויות-זמן. זה אומר שאם, בטעות, ביצעתם משימה ראשית לפני השלמתן, הן יעלמו לכם. זה הופך את כל העסק לקצת יותר מציאותי, אבל גם מגביל את החופש של השחקן.
דיאלוגים אוטומטיים
הדיאלוגים הם הנקודה הרגישה הבאה. אין ספק שהמשחק מכיל פה ושם מס' רגעים מצמררים בהחלט מבחינת האווירה, אולם גם אין ספק שמישהו ב-BioWare פישל בגזרה החשובה במשחק. קודם כל, למעלה משני שליש (!) מהדיאלוגים במשחק הם אוטומטיים, ונוכל לשים דברים בפיו של שפרד רק בסיכום השיחה, בבחירה של פעולות בלתי-הפיכות, ובמידה שאנחנו מעוניינים לשאול שאלות נוספות בנושא מדובר.
בנוסף, להערכתי הגסה, בערך כ-80% מהדיאלוגים במשחק אינם סינמטיים (כלומר, משתמשים בגלגל הבחירה המוכר), וזה בהחלט מעכיר את האווירה.
שימו לב: את ניסיוני המר עם הדיאלוגים במשחק שאבתי ממשחק "רגיל" בו, כלומר לא ב"מצב סיפור" ולא ב"מצב אקשן", שכל אחד מהם שם את הדגש על אספקט אחר.
בינה מלאכותית נהדרת
לפחות Mass Effect 3 מוצלח למדי משחקית. כל קרב דורש תכנון מוקדם ויכולת טקטית. שפרד ינתר ממחסה למחסה וישתמש בכלי נשק שונים, אותם תוכלו להתאים אישית לצרכים שלכם. לדוגמה, אם רכשתם מכונת ירייה, והרתע שלה בשמיים, תוכלו להרכיב לה עינית רובה צלפים שישפר את הדיוק לאין שיעור. כמו כן, ההיצע של "מאס אפקט 3" בתחום פיתוח הדמויות עשיר למדי. ניתן לבחור מתוך עשרות יכולות שונות של מגוון הקלאסים, ואפילו ללמוד יכולת אחת מבין היכולות שמתהדרים בהן חברי הצוות שלכם בנקודה מסוימת במשחק.
האויבים במשחק חכמים הרבה יותר מבשני המשחקים הקודמים (לפחות הבטחה אחת של אנשי BioWare התגשמה). אם תתמקמו בנקודת מחסה הם ימטירו לעברכם אש כבדה והיחידות המהירות תשלחנה לאגף אתכם; אם יש לכם צלף בחבורה – הוא הולך לחטוף מטר של רימוני רסס.
מצב המולטיפלייר החדש
הפעם, לראשונה בתולדות הסדרה, BioWare מצרפת ל"מאס אפקט" מצב מרובה משתתפים. השחקנים יכולים לבחור מתוך מספר גזעים ומקצועות, ולהתאים אישית את המראה, את כלי הנשק ואת הציוד של הדמות שלהם. כל דמות יכולה לצבור ניסיון ולעלות כ-20 רמות, כשכל שדרוג מאפשר שיפור מיומנות במספר יכולות.
השחקנים משתפים פעולה בקבוצות של ארבעה, נגד גלי אויבים שתוקפים אותם (מצב Waves סטנדרטי). בין הגלים, יהיה עליהם להשלים משימות שונות, כגון פריצה לטרמינל או חיסול מטרות אויב חמות. אחרי מפה שהושלמה, הפרס הוא נקודות ניסיון וכסף משחק, באמצעותו ניתן לרכוש אחת מתוך שלוש חבילות ציוד אתו ניתן לשחק.
איסוף משאבים בנאלי
הגיע הזמן לחזור למשחק ולראות איך כל המערכות המשתלבות. כדור הארץ מותקף ע"י צי הריפרס, וצבא ה-Alliance קרוב לתבוסה. על שפרד לאחד בין הגזעים בגלקסיה ולאגור משאבים וכוחות לקרב האחרון. משאבים אלו נקראים War Assets, ואת המעקב אחרי קצב אגירתם מבצעים בחמ"ל של הנורמנדי.
אחד האמצעים לאיסוף אותם משאבים הוא סריקת כוכבי לכת – וכאן אנו עדים לנסיגה. במשחק הראשון, יכולנו לנחות בכל מערכת כוכבים, ולנוע באמצעות הטנק שלנו כדי לחשוף משאבים במשחקון או משימות צדדיות. ב"מאס אפקט 2" כבר היינו צריכים לסרוק כל כוכב ידנית עבור משאבים או משימה קצרה. ב"מאס אפקט 3" הגענו לשפל המדרגה: בכל מערכת כוכבים סורקים מרחב בחלל (ואפילו לא את הכוכב עצמו) כדי לגלות כוכבים שיש עליהם משאבים. אחרי שמוצאים כאלה, סורקם גם אותו בקצרה ומחפשים את הנקודה עליה נמצא המשאב – וזהו זה. כאן נגמר המשחקון.
משאבי המלחמה שאגרתם, כמו גם הביצועים שלכם במשחק מרובה-המשתתפים, הם ה"עוצמה הצבאית האפקטיבית" שלכם, והם שקובעים את סוף המשחק והאם הצלחתם לעצור את פלישת הריפרס. למרות הצהרות המפתחים, בלתי אפשרי להגיע ל"סוף הטוב ביותר" בלי לשחק במולטיפלייר, וזה חבל.
אזהרת ספוילרים: הסוף
והנה הגענו לקודה הכואבת ביותר במשחק: הסוף שלו. אני מזהיר את הקוראים התמימים כבר מעכשיו: הולכים לעוף כאן ספוילרים.
לאורך הסדרה כולה, גם ברגעים המותחים ביותר, הקפידו ב-BioWare לשמור על חופש הבחירה של השחקן, כך שמעולם לא היו מצבים שנכפו על השחקנים. משום כך, ציפיתי שבאופן טבעי, הבחירות שבחרנו במשך חמש השנים האחרונות יניבו פרי.
התוצאה הפוכה לגמרי: מסתבר שאין זה משנה אילו בחירות בחרנו לאורך המשחק, או מה מספר מדד "העוצמה הצבאית האפקטיבית" שלנו, ולמרות שהובטחו לנו למעלה מחמישה עשר סופים שונים למשחק – שפרד יגיע תמיד לאותה הנקודה בסופו. מזכיר את "עשינו עסק" הותיק.
סרטוני הסיום כמעט זהים אחד לשני – ואחריהם תם המשחק. אין אפילו אפילוג קצר שיסביר מה קרה לצוות שלנו, או, סליחה שאני שואל, לגורל הגלקסיה. ב-BioWare בנו תלי תלים, ובסופו של דבר קיבלנו סטירה לפרצוף (אולי ג'יי ג'יי אברהמס כתב את התסריט?).
השורה התחתונה
באופן מפתיע, החלק המהנה ביותר מבחינתי היה מצב ריבוי-המשתתפים, אבל למרות שהחוויה הקצרה סוחפת ומרתקת, הסוף שלה הרס כל טעם. חשבתי שזה רק אני, אבל אז הצצתי בפורומים הרשמיים של המשחק, ומרבית הגולשים מסכימים שנעשה כאן עוול.
האם "מאס אפקט 3" בכל זאת שווה רכישה? נו, את מי ששיחק בשני המשחקים הראשונים כבר אי אפשר לעצור ממילא.
מחפשים מידע נוסף אודות המשחק? רוצים לומר את דעתכם עליו? היכנסו עכשיו לפורומי המשחקים שלנו.
אתם שכחתם מה המהות האמתית של המשחק
קודם כל, המשחקונים הקטנים האלו שגעו את השכל אחרי זמן מאוד קצר(נו באמת, כמה אפשר לסרוק כוכבים?) – הגיוני מאוד שהם הורידו את זה – אין טעם להתמקד שעות על גבי שעות באיסוף משאבים כשחלק המרכזי במשחק זה העלילה.
המשחקונים הקטנים? נו באמת – התחלתי לשחק ב-Insanity ב-ME2 והמשחקונים האלו לא היוו אתגר… עוד פעם, אין פלא שהורידו אותם.
הדיאלוגים נעשו בצורה מדהימה. אין טעם לבחור כל פעם את הצד הניטרלי כי הוא לא יביא אותך לשום מקום! אתה בפאקינג מלחמה נגד הריפרז! לא הגיע הזמן שתדע מה אתה עושה?
העלילה הראשית מדהימה וזה מה שהמשחק ME3 מתמקד עליו, ובצדק.
ורק בשביל הרקורד – סיימתי את ME2 תוך 16 שעות כשעשיתי את כל המשימות שיכלתי (על Insanity) ו-ME3 הרבה יותר ארוך , כל משימה, במיוחד אלו של הצוות, מתקשרות לך לעלילה הראשית (מה שבאמת נותן הרגשה שלא סתם בזבזת זמן).
ואפילו המשימות הקטנות האלה בסטידל שנועדו להגדיל לך את הכח הצבאי מעניינות(רובן לפחות) ומתקשרות לך בעקיפין לסיפור הראשי.
ומה העניין עם הגודל של הסטידל? מה חשוב לך כל כך הגודל שלה? ב-ME2 סתם הסתובבנו שמה כמו מפגרים במשך שעות, בזבוז זמן טוטלי. ההקטנה שלה היא אחת הדברים הכי טובים שהם עשו. *המשחק לא מתנהל בסטידל!!!
בסופו של דבר, לא משנה איך מסתכלים על זה, אף אחד לא יזכור איך הוא הגיע למשימה האחרונה, או איזה דלתות הוא היה צריך לפרוץ. הוא יזכור את העלילה , השחקנים , ואת הרגעים האביריים והנאומים שנאם.
וואלה, זאת המטרה של המשחק הזה.
על הפנים = EA הרסו עוד שם.
אני בערך מסכים
אני מעריך שאני קרוב לאמצע המשחק כרגע (ותודה רבה לכתב ששמר את הספוילרים לחלק האחרון של הכתבה והזהיר לפני) ואני מסכים עם רוב הדברים. כמו זה שכבר אין פריצות ומעקפים שזה קצת מרגיז ובמקום זה אנחנו יושבים שם ומסתכלים על שפרד עושה את זה לבד. גם הפשטות של ה Side Quests קצת מרגיזה וזה שמקבלים אותם ע"י הקשבה לשיחות של אנשים כשבמקרה עוברים לידם זה ממש מרגיז (אין יותר שיחות, הגלגל כבר כמעט לא בשימוש, אפילו אי אפשר לסרב למשימות שאתה יודע שייתנו לך קארמה שאתה לא רוצה).
אבל יש גם דברים טובים. דבר ראשון זה שאתה צריך להסתובב בנורמנדי ולדבר עם כולם אחרי כל משימה זו עצה טובה לכל הסדרה, לא רק 3, וזה אחד הדברים שאני הכי אוהב במשחק. לכל אחד יש מה להגיד וכל דמות מאוד עשירה עצמאית ודעתנית. זה אחד הדברים שמגדירים את הסדרה ובוא לא נשכח, אם זה לא מתאים לך, שחק את המוד של הקרבות ולא תצטרך לעבור את זה. זה כבר לא יהיה ME לדעתי אבל עדיין, אם זה מה שמתאים…
יש עוד הרבה דברים ששווה לתת עליהם את הדעת אבל בתור מישהו שאף פעם לא סיים את ME2 בפחות מ 50 שעות משחק כי אני מה שנקרא Completionist (בניגוד למגיב מס' 1 שהוא בדיוק ההפך כנראה) אני חייב לומר שבינתיים המשחק לא גרוע כמו שעשו ממנו, יש בעיות בהחלט והאם הוא שווה ל 2 אני עדיין לא יודע (בינתיים לא) אבל עדיין זה משחק ארוך, מותח, ומעניין מאוד.
אני ממשיך לטחון אותו בימים הקרובים וכשאסיים אותו אגבש כבר דיעה יותר סופית.
לא יודע על מה אתם מדברים
סיימתי את המשחק, לקח לי יותר משלושים שעות!
הוא ממש לא קצר, והוא עשוי טוב.
העלילה טובה, הדיאלוגים מעולים ויש הרגשה של העולם הולך להיחרב בדיוק כמו שהיה אמור להיות.
גם לא במקרה המשחק מקבל ציונים גבוהים, אין לי מושג מדוע לא אהבת אותו.
כל משימה במשחק יותר מטורפת מהשניה.
סוף המשחק גם מספק לדעתי.
ה RPG במשחק לא ענק, אבל שאר היתרונות שלו מחפים על כך.
כמות העבודה שעשו, במיוחד לאלו ששיחקו בקודמים ויש להם שמירות, היא עצומה.
מעולם לא עשו משחק שמבוסס כל כך על המעשים שביצעת במשחקים הקודמים ויש אזכורים לכך כל הזמן.
הנה הציונים של כולם לעומת כאן:
http://www.metacritic.com/game/xbox-360/mass-effect-3/critic-reviews
(רמז, הממוצע הוא מעל 90)
ל RaViD
1. הבעיה הגדולה במשחק אם נתעלם לרגע מכל הקיצוצים בסוגי התוכן לעומת הקודמים (על טעם וריח..) הכי גדולה היא שבעוד במשחקים הקודמים בסדרה כל הפעולות שביצעת לאורך הדרך השפיעו על הסוף כאן אתה תקבל תמיד את אותו סוף עם אותו סרטון בסוף ככה שזה מוציא את החשק לשחק מחדש במשחק שוב זה פשוט מיותר כי תגיע לאותה הנקודה. במשחקים הקודמים כל בחירה החל מהפרופיל של הדמות דרך הבחירות במשימות השפיעו על המשחק לאורך הדרך ועל המשימות שקיבלת וכמובן על הסוף עצמו מה שיצר עניין ונתן ערך למשחק מחדש כי כל פעם ששיחקת קיבלת תוכן דינמי ומעניין.
2. כל האתרים הגדולים נתנו ציונים גבוהים וזה נכון, אולם בל נשכח שביווארEA פרסמו שם ויצרו הייפ מטורף שהביא גולשים. אני מפנה אותך לביקורות קצת יותר אוטנתיות מאשר של בעלי עניין, תיכנס לפורומים השונים ולביקורות של שחקנים אשר רכשו את כל משחקי הסדרה ושיחקו בכולם. תסתכל בפייסבוק שם קמה קבוצה עם למעלה מ30,000 איש (והכמות ממשיכה לעלות) אשר דורשים לשנות את הסוף ככה שיתחשב בבחירות שעשינו לאורך הדרך.
בשורה התחתונה לסדרה לאורך שני המשחקים הראשונים ועד ל15 הדקות האחרונות של המשחק השלישי (לא כולל כמובן) היה קו ברור שהשחקן על ידי הבחירות שלו הוא קובע את מהלך המשחק והעלילה לכל אורך הדרך וזאת על מנת ליצור גם ערך למשחק מחדש וגם לתת לכל אחד להגשים את החזון שלו על התפתחות העלילה והסיפור, אולם ברגע אחד קטן ואחרון של 15 הדקות האחרונות של סאגת שפארד (שלושת המשחקים) ככלל והמשחק השלישי בפרט המפתחים דרסו את כל הקו של סדרת המשחקים ועל ידי כך הם בעצם "עבדו" על קהל השחקנים אשר ציפה לקבל מוצר מסויים וקיבל מוצר אחר.
תתאר לך שרכשת משחק פיפ"א חדש ואתה מצפה לקבל משחק מסורתי של כדורגל אולם המפתחים החליטו ברגע האחרון לשנות את מספר השחקנים ל5 בכל צד ולא משנה מה תעשה וכמה שערים תבקיע המשחק תמיד יסתיים בתיקו, זה נראה לך תקין?
מסכיה 99%
פשוט מעצבן! ההתחלה של 3 הייתה מהממת!!!! הדרמה, המוסיקה, שובם של ה ריפרס…… אבל הRPG מנחיל אכזבה עצומה בשבילי! משימות ה FETCH…..אוי……אמא…. (למה)..!
לא מסכים בכלל
המשחק, בדיוק כמו אחיו ME2, מספק את חווית המשחקיות הטובה, הגראפיקה אמנם לא CUTTING EDGE אבל יפה מאד בכל זאת, הסאונד מדהים כרגיל, ממשק משחק זהה לאלו שבתחילת הסדרה, והעלילה בכלל לא קצרה, ישבתי עליו בערך 30-40 שעות משחק והסיום היה מאד מספק —–ספויילר —- שלא לדבר על כך שיש 16 סיומות שונות למשחק ולמרות שהסינמטיק בסוף נשאר זהה בכל הסיומות היה, כמובן את המושלם שבסיומות שמדורג בצורה כזו שצריך באמת לשבת חזק כדי להגיע אליו והוא הסיום ה-16 שמראה שקפטן שפרד זוכה לנשימה נוספת לקראת הקרדיטים.
כל הקטנוניות הזו שהסוף מאכזב זה סרט שאנשים מאכילים לעצמם ודווקה פה ציפיתי ליותר, שהרי פה הקהילה איכותית יותר מחלקים מרובים ברשת-חבל.
אתם צודקים עם הסיום
באמת לא מה שהבטיחו, והוא בכלל לא לרמה של מה שהחברה יכלה לעשות.
אבל עדין המשחק טוב ולהחריב אותו בגלל אותם 5 הדקות האחרונות זה לא נכון.
וזה מה שמשתמע מהביקורת הזאת.
מסכים חלקית
מי שלא סיים תמשחק לא לקרוא… הייתי שורד את זה שהמשחק קצר יחסית, הייתי שורק את חוסר הבחירה שהבטיחו אפילו הייתי שורד שאני אמור ל"צותת" לחייזרים שאני משוטט בסיטידל כדי לקבל משימות(WTF) אבל כל כך הרבה חורים כל כך הרבה שאלות בסוף כל כך הרבה זמן מסך כדי למצוא מה לעשות לשפר את הוור אפרט וכל כך חוסר התחשבות לכל מה שבניתי לאורך המשחק הזה בפרט והסדרה בכלל!! מי זה הילד הזה? למה הוא מופיע בתור הקטליסט? מה קורה אחרי זה ? ולמה ראבק שפרד לא נלחם כמו שהוא עשה בשאר המשחקים????? !!!!!!!!