אז איך זה עובד בדיוק?
זו הייתה שאלת מיליון הדולר שאנשים שאלו מאז ההכרזה הראשונית. מכשיר הקינקט יצא רק בנובמבר 2010 והציג טכנולוגיה שנראתה מהפכנית לרבים, ואז חברת Leapmotion הקטנה והבלתי מוכרת מעיזה לצאת בהצהרות ששמות את הקינקט בכיס הקטן? איך זה בכלל יתכן?
השערות לגבי הטכנולוגיה כללו אפשרות של שימוש בטכנולוגיית מכ"ם ממוזערת, ועוד אפשרויות אקזוטיות.
אך האמת, כמובן, פשוטה יותר: בקר הליפ עושה שימוש בזוג מצלמות קטנות ומדויקות, ושלוש נורות לד אינפרא אדומות. הוא "מסתכל" על שטח בצורת חצי כדור מעליו למרחק של כמטר, ודוגם אותו במהירות גבוהה ודיוק שמגיע עד 0.01 מ"מ.
באמצעות שתי המצלמות הוא מצליח להגיע לדגימה תלת מימדית מדויקת של האצבעות אותן הוא מתוכנן למצוא (עד עשר אצבעות) ואחריהן הוא אמור לעקוב.
 |
 |
מה בקופסה?
האמת היא שלא יותר מדי:
- בקר Leap Motion
- עלון אזהרות במספר שפות
- כבל חיבור USB ארוך
- כבל חיבור USB קצר
- כרטיס קרטון המפנה לאתר Leapmotion לצורך הורדת תוכנה ודרייבר
בקר הליפ תומך בשלב זה בחלונות (7 או 8) ומחשבי מקינטוש. הוא דורש 2 ג"ב זכרון עבודה במחשב, חיבור USB 2.0, וחיבור לאינטרנט עבור הורדת התוכנה ועדכונה.
 |
 |
האם זה באמת עובד?
התשובה הקצרה לכך היא: "כן". אמנם נתקלתי בבעיות קלות בהתקנה, אך אני מייחס אותן להתלהבות היתר שלי – חיברתי את הבקר למחשב לפני שהתקנתי את התוכנה, מה שגרם לו למשוך מנהלי התקן מהרשת שהיו מיושנים ולא עבדו עם התוכנה כמו שצריך, אך לאחר שימוש ב-System Restore, התקנתי את התוכנה בצורה נקייה ומנהלי ההתקן העדכניים מצאו את מקומם.
והרי כמה נקודות להבהרה לפני שאמשיך:
- הבקר רגיש לתאורה חזקה. הסיבה היא דיי ברורה: נורות הלד שבהן הבקר עושה שימוש הן בטווח האינפרא-אדום. המשמעות היא שתאורת שמש תשפיע לרעה על הדיוק והיכולת של הבקר.
- בנוסף לכך, הבקר נוטה להתחמם, אם כי השארתי אותו מחובר למחשב לאורך הלילה ולמרות ההתחממות הוא המשיך לתפקד ללא כל בעיה.
הבקר עצמו הוא קופסה קטנה בגודל של 8 ס"מ (אורך), על 3 ס"מ (רוחב), על 1.1 ס"מ גובה. משקלה קל מאוד – כ-30 גרם, והיא עשויה מפלסטיק שחור (החלק שפונה למעלה שקוף למחצה) המוקף במסגרת אלומיניום.
המפרט הזה אומר שהוא מאוד קל לניוד. אפשר לשאת אותה בכיס, ולאחר שהתקנתם את מנהלי ההתקן והתוכנה מהאינטרנט, אין כל צורך בחיבור אינטרנט להמשך העבודה. התוכנה שמורידים מהאתר כוללת את מנהל ההתקן אשר מתקין שני סמלילים (אייקונים) בשורת המשימות. אחד מהם עוסק במחוות והגדרתן, והשני מאפשר שליטה בהגדרות הבקר והפעלת חנות האפליקציות שלו.
 |
| חנות האפליקציות של בקר הליפ |
כל זה מתייחס לעבודה בחלונות 7 המותקנת על המחשב שלי, ולא חלונות 8 המאפשרת גישה קלה יותר לחנות האפליקציות של הבקר מממשק האריחים המובנה. שליטה במערכת ההפעלה באמצעות הבקר אינה מגיעה כברירת מחדל, היות והמפתחים הבינו שיש עקומת למידה מסויימת וכי אנשים רבים יעדיפו לעשות שימוש בבקר למטרות עיצוב ומשחק בלבד.
למעשה, כדי לשלוט בחלונות, צריך קודם כל לפתוח את חנות האפליקציות (Airspace) ולהתקין אפליקציה בשם Touchless for Windows. לאחר מכן, צריך להכנס לשורת המשימות ולבחור את רמת השליטה בחלונות – בסיסית, או מתקדמת. ההבדל בין רמות השליטה נדרש מפני שככל שרמת השליטה גבוהה יותר, כך גם הסיכוי לטעויות.
ברמה הבסיסית ניתן להשתמש במחוות בסיסיות בלבד. העברת עמודים, בחירה הגדלה והזזת חלונות וסמלילים. ברמה המתקדמת ניתן לעשות כמעט הכול. כולל קירוב והרחקה (כן, גם במפות גוגל וכדומה), ושימוש בכל עשר האצבעות. שוב, הדבר יוצר קושי ודורש מיומנות גבוהה שלוקחת זמן ללמוד.
השימוש שעשיתי במכשיר הוא בסיסי למדי. כפי שניתן לראות בסרטון האחרון, המכשיר עובד עם מפות גוגל – רק אם מתקינים את התמיכה בחלונות. בנוסף לכך, המפתחים עבדו עם גוגל כדי לאפשר שימוש חלק יחסית בבקר גם עם Google Earth.
עבור דפדוף באתרים, גלישה והקלקה, ניתן להשתמש בבקר בצורה דיי נוחה לאחר זמן לימוד לא ארוך מדי. עם זאת, היכולת להקליד באמצעות המקלדת הוירטואלית שהליפ מקפיץ במקרה הצורך אינה נוחה במיוחד.
ציור בעזרת הליפ הוא חוויה מעניינת. בהתחלה קשה להסתגל לציור עם אצבעות (פעם אחרונה שעשינו את זה היינו בגן), ובנוסף לכך, היכולת להרים את האצבע מהבד הוירטואלי אינה באה בצורה טבעית בעיקר היות ואין משוב ברור כויברציה או צליל. אולי זה קשור לכך שהתרגלתי לעבודה עם מסכי מגע בטאבלט ובסמארטפון… אך כאשר מתרגלים לזה, אפשר להגיע לתוצאות יפות למדי. בהחלט טובות בהרבה מאשר שימוש בעכבר או אפילו עט ומשטח מגע.
הדיוק הוא אכן גבוה, אך לפעמים הוא גם מהווה חיסרון. היד האנושית רועדת כל הזמן. ורועדת עוד יותר כאשר צריך להחזיק אותה באוויר ולהזיז אותה. כך שבדומה לצילום, צריך ללמוד לייצב את היד אם רוצים לדייק. לדייק בציור באוויר, לדייק בבחירת סמלילים וחלונות, ואף בזמן משחק.
זה גם עלול לעייף. הבקר בנוי למשימות מסוימות יותר מאשר למשימות אחרות. מוסיקה, עיצוב (ציור, פיסול, בנייה), ומשחק הן המטרות העיקריות שעמדו מול עיני המפתחים. אלו משימות שמוגבלות בזמן. גם כאשר מציירים על בד קנווס עם מכחול וצבעי שמן, לא ניתן לצייר יותר מכמה שעות ביום כי הידיים והעיניים מתעייפות. כך גם עם הבקר.
