גישה מהירה וסיכוי מופחת לטעויות בזיהוי: מכון התקנים רוצה לשדרג את המקלדות שלנו

האם בקרוב נזדקק להתרגל לפריסה מעודכנת של השפה העברית במקלדות ה-QWERTY המוכרות לכולנו?

לא אחת נשמעות טענות על כך שהאופן בו רוב המקלדות הסטנדרטיות שלנו פרושות כיום, השיטה אשר זכתה לכינוי QWERTY (על שם ששת האותיות האנגליות/לטיניות שניתן למצוא בחלק השמאלי העליון שלה), אינו מהווה את הפתרון האופטימלי והנוח ביותר שיש. אלטרנטיבות פריסה כמו Dvorak Simplified בעלת המבנה "המסורתי" או Maltron בעלת המבנה הארגונומי הייחודי ניסו להוכיח לעולם שהן עדיפות – אך בסופו של דבר נראה כי שום דבר לא באמת יוכל להביס את פתרון ברירת המחדל, שמלווה אותנו בתצורה עם מעט מאוד שינויים עוד מימי המחשבים האישיים הראשונים ואף לפני כן.

אז החלפה של ה-QWERTY אולי לא נראית באופק, אך מה בנוגע לעדכון ושדרוג שלה? זה בדיוק מה שמעוניינים לבצע כעת במכון התקנים הישראלי, עם הצעה בשם 'ת"י 1452 חלק 2' עבור מקלדות המשלבות אותיות עבריות ואותיות אנגליות.

ההצעה של המכון באה לתת מענה לכל סימני הפיסוק הכפולים במקלדת שלנו שבהם נעשה שימוש בשפה העברית – כאשר המטרה היא להעביר אותם למיקומים חדשים, בהם תהיה נגישות משופרת אליהם – ללא צורך לשינוי שפת הממשק. בנוסף, בוצע שינויי מיקום מסויימים בין תווי האותיות הסופיות לתווי האותיות הרגילות, כשהמשמעותי שבהם הוא הזזה של תו האות 'ן' ממקומו לצד האות 'ו', למניעת פוטנציאל הבלבול ביניהם, והחלפתו בתו האות 'ת'.

כל השינויים הללו נועדו לוודא כי למקלידים לא יהיה יותר צורך לבצע מעבר לשימוש באותיות אנגליות/לטיניות במסגרת ההקלדה בעברית – ובעוד שאין ספק כי שינויי המיקומים, גם המינוריים שבהם, ידרשו זמן הסתגלות בלתי מבוטל עד שיהפכו לסטנדרט המובנה החדש עבור המשתמשים, כנראה שבטווח הארוך מדובר בשינוי חיובי, אשר יהיה ביכולתו להקטין את כמות השגיאות הממוצעת בהקלדה ולהגדיל את כמות המילים המוקלדות הממוצעת בעברית.

במכון התקנים מאפשרים הגשה של הערות והצעות שינוי להצעה עבור תקן 'ת"י 1452 חלק 2' עד לתחילת החודש הבא – אז יחל כנראה מהלך שיהפוך אותו בסופו של דבר לתקן מחייב עבור כל מוצרי ההקלדה שיימכרו בארץ ויבקשו לקבל את אישור המכון לשיווקם.

מה דעתכם על השינוי הפוטנציאלי הזה – ברכה או התעסקות מיותרת? שתפו אותנו בתגובות.