במסיבת עיתונאים שערכה AMD בשבוע שעבר, הכריזה החברה כי החלה בחודש מרץ באספקה מסחרית ראשונה של מעבדי AMD64 שיוצרו ב-Fab36 בדרזדן שבגרמניה. המפעל בדרזדן מייצר מעגלים משולבים על גבי פרוסות סיליקון בקוטר 300 מ"מ, מה שמאפשר כושר ייצור גדול. לטענת AMD החברה התאימה את המפעל לייצור מסיבי בטכנולוגייה של 90 נ"מ בזמן שיא, תוך שהיא מתחילה את הייצור בתפוקה מוגברת.
בנוסף חשפה AMD כי היא מייצרת מספר משמעותי של שבבי 65 נ"מ לנסיון באותו המפעל, במקביל לשבבי ה-90 נ"מ, וזאת כהכנה לייצור מאסיבי של שבבי 65 נ"מ בהמשך השנה. מהנדסי Fab 36, הנעזרים במערכות ה-APM (ייצור מדויק ממוכן) המיוחדות של AMD, מנתחים ללא הרף את הנתונים הנאספים משבבי הנסיון ועורכים מקצי שיפורים. מפעל Fab 36 צפוי, כמתוכנן, להתחיל באספקת מעבדים המיוצרים ב-65 נ"מ בחצי השני של 2006 ולעבור בחלקו הגדול לייצור 65 נ"מ עד אמצע שנת 2007.
מהנדס בחדר הנקי של המפעל עם פרוסת סיליקון בקוטר 300 מ"מ
Fab36 אמור לתת ל-AMD כושר ייצור מוגבר לו היא כל כך זקוקה. המפעל מוקם בצמוד ל-Fab30 המייצר שבבים על פרוסות סיליקון של 200 מ"מ, והוא יאפשר ל-AMD יכולות ייצור גדולות בהרבה. כיום מייצרת AMD כ-30,000 פרוסות סיליקון בחודש ב-Fab30, כאשר גם שם היא נעזרת במערכות APM.
שני המפעלים הם אבני הפינה של תוכנית הגברת הייצור של AMD, אשר נועדה להגביר את התפוקה של מפעלי החברה ולאפשר לה להענות לדרישה הגוברת למעבדיה.
לטענת AMD, החברה ממשיכה גם להגביר את מהירות, דיוק וזריזות התפעול באמצעות מערכת APM, הכוללת מאות טכנולוגיות ייחודיות אשר ממטבות באופן ממוכן את ביצועי המפעל. AMD טוענת כי היא ממנפת את היכולות הייחודיות של ה-APM כדי להמשיך לייעל את תגובותיה לצרכי הלקוח, להאיץ את המעבר לטכנולוגיות חדשות, לשפר את האיכות ולפעול ביעילות גבוהה יותר ויותר.
יחד עם זאת, יש לזכור כי חברת אינטל, היריבה הגדולה של AMD, מייצרת כבר היום מעבדים בטכנולוגיה של 65 נ"מ. אינטל מקימה כיום כבר את מפעלי הדור הבא שלה, כמו המפעל החדש המוקם בקרית גת, אשר ייצרו מעבדים בטכנולוגיית ייצור של 45 נ"מ ופחות.
Fab36
ועעעוווועעעההה
איזה מפעל מגניב
45 ננו מטר?!?!
45 ננו מטר זה פשוט שיא!
כל הכבוד לאינטל, למרות שאני עדיין חובב AMD,
ואחלה מאמר דרך אגב
ל-2
45nm זה כנראה לא רק השיא, אלא גם הגבול… ככול הנראה לא ייצרו מעבדים בעלי שערים קטנים יותר עוד הרבה הרבה זמן…
בפעם המיליון, זאת ל א פאקינג כתבה!!!
ילדים, זו לא כתבה, אלא ח ד ש ה ! ! !
כתבה כוללת יותר מ . . . 20 שורות.
…
מפעל יפה… 🙂
אני לא מבין רק מה זה ייצור על גבי פרוסות סיליקון בקוטר של 300MM… הרי המעבדים הרבה יותר קטנים…
.??
ל4
מהפרוסה של ה300מילימטר חותחים את המעבדים עצמם
תגובה ל-5
תסתכל בתמונה.
בכל פרוסת סיליקון יש הרבה רכיבים.
הגדלת הפרוסה מגדילה את כושר היצור של המפעל ומוזילה את העלות היחסית של כל רכיב.
ל 3 ול 6
אם אני לא טועה, הגבול הוא 32NM…
ל-6:
אז מה זה משנה מה יהיה הגודל של הסיליקון, 200ממ או 1000 קילומטר?
צעד גדול לחברה קטנה:)
אבל לאינטל יש יותר מפעלים אז,זה לא יעזור לה כל כך=/
ל8
מכל Waffer מייצרים כמה מעבדים, ככל שהקוטר שלו יותר גדול מייצרים יותר מעבדים ב"מכה אחת" וכך העלויות קטנות יותר, בתאוריה.
ל-10
מה מגביל אותם להגדיל את גודל הפרוסה?
הגודל כן קובע ל 10 #
הגוגל של הפרוסה קובע את איכות המעבד והיעילות של היצור
ל12
גודל הוואפר לא קובע את איכות המעבד, זה רק מעלה את הסיכוי שיצאו מעבדים תקינים מכיוון שיש יותר מעבדים על כל וואפר.