הכירו את Ryzen Threadripper – סדרת העל החדשה שתעניק לנו כוח עיבוד דמיוני כמעט בתור אלטרנטיבה לדגמי ה-Core X מאינטל
היו לא מעט שמועות ונבואות בנושא בתקופה האחרונה, אך אנחנו מוכרחים להודות כי בכל זאת היו לנו ספקות משמעותיים – עד עכשיו: AMD מכריזה באופן רשמי על סדרה חדשה של מעבדים מתקדמים במיוחד לשוק הביתי, שתקבל את הכינוי המרשים Threadripper ולא בטעות, משום שתוכלו למצוא בה מספר חסר תקדים לחלוטין של 32 ליבות עיבוד לוגיות. ולחשוב שרק לפני קצת פחות משנה נדהמנו מהשקת מעבד עם עשרים ליבות שכאלו.
קו מוצרים זה יהיה למעשה התשובה האמיתית מטעם AMD למשפחות ה-HEDT של אינטל, כולל זו החדשה אשר תורכב ממעבדי Skylake-X ו-Kaby Lake-X, שתבוסס על פלטפורמה חדשה נפרדת בשם Whitehaven, עם ערכת שבבים מסוג X399 (שנשמעת כמו קריצה די ברור ל-X299 העתידית של המתחרה) ותושבת SP3 חדשה וגדולה (Rev.2). ב-AMD הסתפקו בחשיפת השם ובחשיפת העובדה שנקבל עד 16 ליבות עיבוד פיזיות ו-32 ליבות עיבוד לוגיות, אך מהמידע ברשת נראה כי ניתן לצפות כאן למלוא המאפיינים המודרניים המובילים בשוק: ארבעה ערוצי DDR4 במהירות בסיס של 2,666MT/s, תמיכה מובנית בתקן ה-USB 3.1 המודרני והמהיר, 44 עורקי PCI-Express 3.0 שזמינים מתוך המעבד לטובת עד ארבע מחביר M.2 לאחסון, מערכי עיבוד גראפי עם עד ארבע יחידות ועוד – וכמובן גם מכפלות פתוחות ומעטפות תרמיות נדיבות של עד כ-160 וואט לקבל תדרי עבודה ופוטנציאל המהרה מירביים.
משפחת ה-Threadripper עשויה לקבל את שמות הדגם הרשמיים Ryzen 9, בדומה למשפחת ה-Core i9 הראשונה של אינטל שנמצאת בפתח, ואנחנו אמורים להנות משמונה דגמים לפחות במסגרתה – כשאלו "הבסיסיים" יכילו עשר ליבות עיבוד פיזיות, ואילו דגמים אחרים יספקו 12 ליבות, 14 ליבות וגם 16 ליבות עיבוד, כולם עם ובלי תמיכה בטכנולוגיית ה-XFR החדשה של AMD. המעבדים אמורים להגיע לחנויות במהלך הקיץ, לפי המפתחת, כאשר אנחנו בהחלט מצפים לראות הדגמות וולשמוע פרטים טכניים רשמיים נוספים במסגרת תערוכת Computex הקרובה בתחילת החודש הבא.
אז כמה בדיוק יעלה לנו כל העסק הזה? ב-AMD מגדירים מוצרים אלו בתור 'אולטרה-פרימיום', עם התמקדות במקצוענים המשתמשים ביישומים מתקדמים ועתירי דרישות לעיבוד מקבילי, אך ברור לגמרי שגם גיימרים ימצאו כאן הרבה סיבות להתלהב – ונראה כי אין שום סיבה לצפות לתגי מחיר של פחות מארבע ספרות, בדולרים, לכל הפחות עבור דגמי הקצה עם המספר המקסימלי של הליבות הפעילות (ומבלי להזכיר "תוספת פרימיום" עבור לוחות האם והזכרונות המתקדמים יותר שיתמכו בהם). בהתחשב במחיר של 500 דולר עבור דגמי ה-Ryzen 7 העליונים, נראה כי ניתן להעריך בזהירות תג מחיר של כ-600 דולר לדגם עם עשר ליבות, 700 דולר או 800 דולר עבור 12, כ-1,000 דולר עבור 14 ליבות וצפונה משם ל-16 ליבות – מה שעדיין לא ימנע מ-Threadripper להיות הצעה זולה יותר מזו של אינטל, לכאורה. אנחנו מקווים לספק לכם פרטים מעניינים נוספים בנושא הזה בהקדם האפשרי.
חמים, חם, חם מאוד ….. לוהט !!!
וואי וואי וואי, העסק לא נרגע !
וטוב שכך. תחרות בין השתיים וברור שאנחנו המרוויחים .
פעמי משיח !
סוף כל סוף תחרות אמיתית,
שבסופו של דבר אנחנו (הצרכנים) נרוויח מזה
למה הצורך שהעתיד פה:
https://www.youtube.com/channel/UCI9bdH0LDRCVxeeAFC1Sk3w
Ran Algawi it has begun… Once they released their brand new cpu system, its easy to make a more powerful one…
זה כאלו הם חיכו שאינטל יחשפו את הקלפים שלהם ואז לדחוף מעבד יותר חזק לשוק ????
זה כאלו הם חיכו שאינטל יחשפו את הקלפים שלהם ואז לדחוף מעבד יותר חזק לשוק ????
זה כאלו הם חיכו שאינטל יחשפו את הקלפים שלהם ואז לדחוף מעבד יותר חזק לשוק ????
Хрень какая-то. Мало вероятно.
למה הצורך שהעתיד פה:
https://www.youtube.com/channel/UCI9bdH0LDRCVxeeAFC1Sk3w
Dmitry Sosinov Demitri Sher
Tom Taborovski
ובינתיים אתה יושב עם המחשב שלך
Erel Malka
תחרות אמיתית לתהיה ברגע שמעבדים עם מעל 4 ליבות פיזיות יתומחרו במחירי ביניים.
עד כמה ליבות זה יתרום בכלל משהו?
ומה עם להקטין תהליך ייצור?
Adam Brener לא רחוק היום שמעבדי שרתים יהיו במחשב
Adam Brener לא רחוק היום שמעבדי שרתים יהיו במחשב
מה זה מעניין אותך בדיוק? זה מועיל רק ליצרנית ומוסיף אחוזי ביצועים בודדים אם בכלל.
בטח גם המחיר שלהם בארץ יהיה מחיר דמיוני…
Tal
לול שם חזק
אה כן
go amd gooo
לול כן
רוצה זה
I just love ze smell of new hardware in the morning
AMD טובה וזולה מאינטל… אינטל מנסה לעשות שרירים וזה לא הולך לה כולכך … כי AMD היא הטובה ביותר ! תמיד אהבתי את החברה AMD
המילה הכי מעניינת בכתבה הזו נמצאת בכותרת: *** כ מ ע ט ***
המידע ברשת לא ברור, אם יהיו שם זכרונות מרובעים.. .. לדעתי זה יהיה נוק אאוט חזק לאינטל!
אבל אם לא…
כאילו, בעוד אקט אחד, AMD עמדו לחלל את הסוקט של אינטל ………. אבל משום מה החליטו לעזוב אותה לנפשה.
יורי סלח לנו אך אתה קשקשן – בדיוק כמו מי שכתב את מה שצטטת (באנגלית).
לך תעשה שעורי בית, וחזור לכאן אחרי שתתקדם קצת מרמת אינטלקט של בני 8.
אל תאלצנו לספק לך לינקים לכל הבנצ'מרקים שפורסמו ברחבי האינטרנט,
רק כדי לעשות ממך מטומטם – אין צורך בכך זה כבר הוכחת לנו.
אין לשוק הביתי שום תועלת ממעבדי 16 ליבות.
גם לא 8
גם לא 6
מה כבר עושים בבית במחשב? לגיימינג מספיק 4 פיסיות. לקידוד או עריכת וידאו פה ושם לא יקרה כלום אם נחכה עוד 20 שניות.
המעבדים האלה טובים לתחנות עבודה חזקות או שרתים בלי להשקיע הון תועפות על זיאונים.
בסופו של דבר גיימינג יתמוך יותר ויותר בריבוי ליבות, כבר בכותרי AAA קרובים לדעתי, זו הולכת להיות מגמה ועיקר השיפור יתקבל בתמיכה(גם אופטימזיה ועוד ולא רק ביותר ליבות) הולכת וגדלה בריבוי ליבות וזה בתורו יגביר את מכירות המעבדים לשוק הביתי בתחום הגיימינג. זה יקח קצת זמן אבל יקרה בסופו של דבר.
השוק המשרדי והשימוש הביתי ללא תוכנות מקצועיות וגיימינג כבר לא יפיק תועלת מההתקדמות הטכנולוגית הזו חוץ מצריכת חשמל נמוכה יותר אולם גם כאן יתכן ויגיע ישום פורץ דרך שישנה את זה כמו גלישה באינטרנט דרך מציאות מדומה מה שיחייב מחשבים חזקים יותר גם לשוק הביתי "הרגיל".
בכל מקרה יהיה מעניין
היי, אני רואה את הדעה הזאת בהמון מקומות, ובגלל שאני רואה אותה כבר כמה שנים, אני סקרן ממש לדעת על מה אתה מתבסס?
כידוע לי, גיימינג נהנה מ4 ליבות מכיוון שאחת מוקצת לגראפיקה, אחת לסאונד, אחת ליוזר ועוד אחת ליישומים ברקע.
משחקי רשת נהנים מריבוי ליבות בגלל הטיפול בפקטות מידע שמגיעות אליהן, אך גם שם ההבדל בין 4 ל8 די זניח.
אני באמת שואל מה מקור הדעה הזאת? (לא בקטע של לקטול או משהו חלילה)
כמובן, תרגיש חופשי להביע כל דעה מבלי לחשוש שזה יתפרש כ"קטילה".
אני מסכים איתך שכרגע משחקים לרוב מנצלים 4 ליבות וגם זה לא כל המשחקים.
עם הזמן המשחקים נהים מורכבים יותר ותובענים יותר מבחינת כוח עיבוד נדרש, זה לא קורה באופן לינארי כמו החומרה שמתקדמת כל הזמן בתוכנה זה אחרת,
כרגע הגענו לתקופה שתדר המעבד הגיע למחסום שלו של אזור ה5 מגהרץ(לדעתי אפשר מעבד ליבה אחת שיגיע לל8-10 אבל זה לא משתלם לטווח הארוך כמו ליבות) מכאן ואילך השיפור יהיה בעיקר בליבות ובצריכת חשמל ורק מעט בהרצים של המעבד, באיזושהו שלב יהיה משחק שידרוש יותר כוח חישוב(שאלה של זמן) ואם כוח העיבוד כבר לא מגיע מתוספת של הרצים כמו שהיה בעבר, אפילו כיום יש פיתוח שמתעדף את ניצול תדר המעבד מעל פני תמיכה טובה יותר בליבות אולם כאמור אנחנו מגיעים לנקודה שבה תוספת הכוח מגיעה בעיקר מיותר ליבות וניצול יעיל יותר שלהן ראה ערך אמד רייזן ופתיחת התחרות בין אמד לאינטל אחרי קיפאון כמדומני של כ5 שנים נראה לי או יותר. ולכן מפתחי משחק שירצו לקבל תוספת כוח חישוב יצטרכו לפנות לניצול טוב יותר של ליבות ןךתמיכה של יותר מ4 ליבות וכך זה יהיה כמו מעגל שמזין את עצמו…יגיע הכותר AAA הראשון המושקע שבאמת מפיק תועלת יותר מ4 ליבות ויגרום לגיימרים ברחבי העולם לשדרג מחשבים ולהגביר מכירות מעבדים עם הרבה ליבות, וכך לדעתי תוך מספר שנים זה יהיה הסטנדרט בתעשיה הזו, לכן מי שקונה מעבד עם יותר מ4 ליבות לדעתי יהיה לו מחשב עם אורך חיים ארוך יחסית.
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי, זו כמובן רק דעתי, ומי שיש לו תובנות ומידע נוסף שמערער על מה שאמרתי או מרחיב תרגישו חופשי.
offtopic
בהקשר לסייפת הפוסט שתלית (טקסט צבוע בכחול), אציע פשוט לנסח את הפוסט ככה – שים לב:
היי,
הנני נתקל בדעה זו שהעלאת במקומות רבים, ומשום שנתקל בה (ואגב כבר זמן רב), סקרן אני להבין – על מה הדברים מבוססים.
ככל שידוע לי, גיימינג יודע לנצל 4 ליבות….
**אילו תנסח כך את הפוסט, לא תזקק להעביר את ההבהרה האפולוגטית שבסופה (שני הסנטים הצנועים שלי לפחות בנושא זה).
זה בעצם שני מעבדי של 1800X המחיר יהיה 999$ הולך להתחרות עם מעבדי INTEL SKYLAKE-X…
ברשותך מחדד כמה דברים שהעלאת:
הראשון הוא תיקון טכני – לצערנו אין סיכוי מעשי שליבה בודדת תניב 8-10ghz (בעת הזו). היכולת לקבל שיפור תדר בליבה בודדת (על פני מעבד טיפוסי שלו 4 ליבות),
מבוסס על סטטיסטיקה:
בכל מעבד – גם אם יש בו ליבה אחת מדהימה, המעבד עדיין מוגבל לרוץ "בתדר המינימאלי המשותף" אשר בו מסוגלות לרוץ כל ליבותיו יחדיו.
מה שנקרא המכנה המשותף הנמוך ביותר מבין 4 הליבות. לא כל הליבות נולדות שוות.
סטטיסטית הסיכוי ליפול על ליבה אחת קצת יותר איטית מבין הארבעה (במעבד מרובע ליבות (שדופקת למעבד את התדר המקסימלי המשולב כאמור) הוא סיכוי גדול לעין שעור,
מאשר הסיכוי שזה יקרה במעבד חד-ליבתי. שנית, יש את עניין יכולת הנידוף הטרמית – שבמעבד ככל שהוא גדול יותר, הסוגיה מרימה את ראשה מהר יותר (חוקי פיסיקה).
מעבדים מסוגלים כאשר הם רצים על ליבה בודדת – על זו שהיא הליבה הטובה יותר מבין ה- 4 (מה שנקרא הילד המוכשר ביותר במשפחה)
לתת עוד קצת מהירות, לעומת כאשר המעבד עובד כשכל ליבותיו פועלות במקביל על אותו התדר.
אלא שאז נוכחנו תמיד לראות, שהפער שליבה בודדת מסוגלת להניב מעל התדר המשולב של המעבד, מסתכם לבקושי אחוזים בודדים:
ערך כזה שמתכנס טיפוסית לעוד 100 מקסימום 200mhz. משמע שתקוותנו שמעבד ליבה בודדת ירוץ (כיום) על 8-10Ghz בשעה שהתקרה הידועה נעה סביב 5ghz ,
אינה אלא תקוות שווא. מעבד שרץ בכל 4 ליבותיו על 5ghz כאמור, נגיד תודה אם ליבה בודדת תאפשר עבודה ב- 5.1 או 5.2ghz .
הנושא השני שהצגת וכיצד מסחרית זה מתנהג:
בדר"כ יצרני החומרה דוחפים לשוק חומרה חדשה (כזו שמאפשרת יכולות שלא היו קודם לה בשוק). בשלב הזה על מנת שבתי התוכנה יעשו שימוש כמה שיותר מהר וינצלו
את החומרה החדשה, מתקיימת פעולה משותפת של בתי התוכנה עם יצרניות החומרה, בכך שיצרניות החומרה מדרבנות את בתי התוכנה להשתמש ביכולות החדשות,
באמצעות כך שהן מממנות ו/או נוטלות חלק מן הנטל התכנותי הנדרש. יצרן החומרה הרי שש לעשות כן ביודעו, שאם תצאנה לשוק תוכנות שמשתמשות ביכולות החדשות
והבלעדיות לחומרתו החדשה, כך תעלנה בתורה המכירות מהחומרה הזו והכסף יזרום לכיסו. זהו מעגל שמזין את עצמו בהחלט, ובדר"כ מתחיל את דרכו (ונולד) בעקבות
השקעה מצד יצרן החומרה (כסף ו/או אנשי פיתוח) אשר מועברים אל חברות פיתוח התוכנה כמוסבר דלעיל.
הדיבורים הם כאלו, שגרסת ה- 16 הליבות (המקסימלית ל- Thread ripper) לא תעלה 1000 דולר, אלא יותר לכוון 1300 דולר.
זה גם הגיוני, בדר"כ מתקיים חוק שווקי/צרכני כזה – שככל שמבקשים יותר ביצועים, "המחיר השולי" הולך ועולה בהתאם:
"פי שניים ביצועים, יותר מפי שניים עלות…."
טבלת תמחור בנדון הועלתה בשרשור אחר בפורום ואותה תליתי לעיוננו:
נוכל לשים לב מאותה טבלה, כי גרסת ה- 16 ליבות תתומחר (כנראה) ב- 1300 דולר – עבור הגרסה הכי מהירה שלה.
גרסת ה- 14 ליבות תתומחר ב- 1100 דולר כנ"ל…
גרסת ה- 12 ליבות תתומחר ב- 900 דולר…
גרסת ה- 10 ליבות תתומחר ב- 700 דולר…
**אנו יודעים לשם השוואה, שגרסת 8 ליבות מתחילה ב- 500 דולר ומטה….. (1800x) ויורדת עד 330$ (לדגם 1700).
מעניין,
תוכל קצת להרחיב בנוגע ליכולת נידוף טרמית? הכוונה כאן לקצב סילוק החום? אני לא מתמצא בזה, לכן אני כאן גם כדי ללמוד
לגבי תדר המעבד של 8-10 אני מודה שזה היה ניחוש "תחושת בטן" ואין לי על מה להסתמך והתכוונתי כאן למעבד בודד בלי שום ליבה כך שהוא יהיה גדול יותר וכל המכניקה שלו תועדף לתדר גבוה כמה שיותר ואם אני מבין ככל שהשטח גדול יותר קל יותר להתמודד עם בעיות חום וצפיפות.
לגבי התעשיה ואיך הם ממסחרים ונוהגים, תודה על החידוד , משתלם להם להשקיע ולשתף פעולה עם יצרני תוכנה כי כך הם קוטפים את הפירות אחר כך. זו תעשיה גדולה, נתון מעודכן מראה שזו תעשיה של 100 מילארד דולר בשנה שוק הגיימינג(על זה דיברתי כאן בדיון בהקשר לתעשית הגיימינג)
^בתאוריה, אפשר לכוון ייצור שבב asic בכוונת מכוון, שאינה מחפשת יעילות בכמות הטרנזיסטורים לשטח השבב, כלומר בזבוז שטח נדלני נכנה אותה לצורך העברת הכוונה,
ולייצר שבב בליטוגרפיה הכי מודרנית שיש, אך לרווח את הטרנזיסטורים כמה שניתן, ולהרחיקם זה מזה.
מה שיקרה אלו שני דברים:
הראשון הוא שכפועל יוצא מהמרחק הרב שישרור בין הטרנזיסטורים, הרעש האלקטרומגנטי שכל אחד מהם מייצר, יהיה פחות מפריע לטרנזיסטור השכן הקרוב לו.
שדה אלקטרומגנטי קטן בקצב ריבועי ביחס למרחק, ומשכך מספיק שקצת מתרחקים והרעש יורד דרמטית. מעל מרחק מסוים הוא הופך ל- negligable.
זהו אלמנט אחד שיאפשר להעלות את התדר ולמנוע שגיאות חישוב במעבד.
אלמנט שני הוא הציפוף הנמוך שיושג בדרך זו, ולכן יחס הזרם ליחידת שטח בשבב יקטן. והיות והזרם ליחידת שטח יקטן, הרי שהחום ליחידת שטח (שהשבב מייצר)
תקטן בהתאם גם היא. החום נוצר כתולדה של התנגדות המוליך. אחוז מסוים מהזרם זולג והופך לחום, אלו חוקי הפיזיקה.
במקרה של חום ליחידת שטח הנוסחה היא לינארית (לא ריבועית) משמע שציפוף השבב לחצי, קרי הגדלת השטח של השבב פי שתיים, תאפשר נידוף טרמי "רק"
ביעילות כפולה ולא מעבר לה.
שילוב שני מרכיבים אלו בשל הקטנת הציפוף של השבב, אכן תסייע להעלות את תדר המעבד, על חשבון עלות גבוה יותר – שכן עלות השבב היא פונקציה של השטח שלו.
קרי נשלם פה יותר עבור ייצור שבב שהוא מצופף פחות.
אלא מהי, שתמורת הגדלת השטח ב- X, לא נקבל עליית תדר קרובה לאותו יחס (לצערנו) וזו הסיבה שהציפוף נעשה בדר"כ בתעדוף עליון, שכן התועלת שתושג מריווח
השבב אינה משתלמת בהיבט של ביצועים לדולר.
מה גם שלא ניתן (למיטב ידיעתי/הבנתי) את התחום, להעלות תדר עבודה פי 2 , רק בשל ציפוף אפילו יהא זה מרווח במיוחד, קרי שאלו אינם הערכים שניתן להגיע אליהם.
עכשיו, יש פטנט אחר להעלות תדר ואפילו דרמטית, וזה באמצעות שימוש בטכנולוגיית super conductors.
מה שנקרא מוליכי על בעברית. הרעיון הוא להשתמש במתכות או חומרים מודרניים כאלו, שאם מורידים את טמפרטורת הסביבה הפיזית בה הם שוכנים לטמפרטורה
מספיק נמוכה, הם מפסיקים כמעט לחלוטין להמיר חשמל לחום, מה שנקרא זליגתם הופכת לקטנה מאד, אם לא ממש שואפת לאפס.
יש מעבדי על ברמה של בודדים בעולם, במחשבי על של מדינות / מערכות בטחון ואוניברסיטאות למחקרים פיזיקליים (מחקר גרעיני למשל) או הצפנה (פריצת מידע מוצפן
לצרכי מודיעין וכיוצא בזאת….) מדובר בציוד בעלות של מיליארדים, שעובדים בשיטה הזו.
מעבדים שמיוצרים מחומרים אזוטריים בשפיל העליון של הטכנולוגיה האנושית, אשר מושרים בסביבה טרמית השואפת לאפס האבסולוטי שהוא כידוע נמצא
במינוס 273 מעלות צלסיוס, ואז השבב מסוגל לעבוד בתדרים אדירים, סדר גודל מעל המקובל.
אלא מהי, שהעלות האסטרונומית בייצור שבב בטכנולוגיה איזוטרית שכזו, ובניית מערכת הנדסית שמסוגלת להגיע לטמפרטורות כאלו קרות בכדור הארץ, גורמות לכך,
שסך הביצועים המתקבלים מאותה מכונה, הם נחותים משמעותית במשוואת העלות תועלת לעומת שימוש בטכנולוגיה הקונוונציונאלית המוכרת לכולנו.
לכן נבון יותר יהיה, במקום לחשב את המשימה המתבקשת באמצעות ליבה בודדת סופר מהירה (מצרך מאד יקר ערך בשל עלותו כאמור לעיל) יהיה לחלק את המשימה
לעיבוד מקבילי ואז להשתמש בציוד קונוונציונאלי המוני וזול COTS. איפה שניתן לבצע חישוב מקבילי, עובדים על מכונות המוניות בחיבור מקבילי (למשל 1000 מכונות PC
מחוברות יחדיו לחוות שרת ענקית).
ואיפה שיש חישוב שלא ניתן למקבלו, בצער ניגשים למכונה האיזוטרית הסופר יקרה ומחשבים אותו עליה.
לכל יתר השימושים שאינם מאפשרים תקציבים של מיליונים ומיליארדים, אין איפה רלוונטיות בתחום מוליכי העל כמוסבר מעלה.
אך אל לאבד תקווה:
מחקרים מתקדמים בחומרים להולכת על גילו בעשור האחרון חומר מעניין שנקרא black diamonds . כיום ישנה הערכה כי יתכן וזה יהיה המוליך על הבא של התעשייה
אך במחירים כאלו, שניתן יהיה להטמיעם ברמה עולמית-מסחרית, קרי בידי הציבור הרחב. מעניין לקרוא על זה – ממליץ.
יש כמה סרטונים ברשת שמדגימים את התכונות של החומר הזה (שמיוצר סינטטית במעבדה) והסגולות פורצות הדרך שהוא מביא לזירה, ויתכן שמהפכת המחשוב הבאה עלינו
לטובה תהיה מעבר מסיליקון נוכחי ליהלומים שחורים – בתוך חומר לייצור שבבים (ולא רק). לחומר יהלומים שחורים יש תכונות על בהולכה טרמית, בהתנגדות חשמלית, ועוד…
תכונות שיאפשרו לו אולי, לבצע גם פריצת דרך טכנולוגית.
יש לך לינק לסרטון כזה?
מודה שלא השקעתי יותר מכמה שניות בחיפוש, אבל black diamonds superconductor לא נתן משהו מעניין במיוחד.
רק חבל שהצ'יפ לא יודע שהוא אמור להתנהג ככה 🙁
1. הרחקת הטרנזיסטורים זה מזה גורמת להגדלת הקיבוליות של המוליכים, ומכאן מורידה את התדר.
2. הרחקת המוליכים מאריכה את זמן התגובה ולו בגלל מגבלות פיזיקליות של מהירות האור. מהירות האור היא כ- 30 ס"מ ל-1 ננו שניה, כךומר מחזור שעון שלם ב- 1 גיגהרץ. במעבד שרץ בתדר 4 גיגה מהירות האור מספיקה להתקדמות של 7.5 ס"מ בכל מחזור שעון. בפועל בכל מחזור שעון ישנו זמנים שנקראים setup ו-hold שבהם הסיגנלים צריכים להיות יציבים לםני ואחרי עליית השעון, מה שמקצר את הזמן עוד יותר. מעבר לכך מסלול של סיגנל כולל דילוג בין כמה וכמה שערים לוגיים לפני הדגימה, מה שמאריך עוד יותר את המסלול.
בקיצור, היום בעולם הצ'יפים 80% מתקציב הזמן בכל מחזור שעון בכל סיגנל בצ'יפ מתבזבז על המוליכים ולא על השערים הלוגיים.הגדלת המרחק פי 2 עשויה לחתוך את התדר פי 2 ולא להכפיל אותו וגם זה בהערכה אופטימית. להגדלת הקיבול יש אפקטים משניים – כל שער יכול לדחוף מספר יציאות עד לגבול הקיבול. ברגע שהקיבול גדל, אפשר לדחוף פחות שערים מאותה יציאה ואז צריך להוסיף חוצצים.
^צודק לחלוטין, טעות שלי. יש לבצע כתיבה/עריכה מחודשת של הפוסט הקודם (יבוצע בהמשך)
שני לינקים מהירים שעלו ברשת בנושא:
https://www.geek.com/blurb/81ghz-diamond-semiconductor-created-551147/
"already, experimental diamond transistors have been clocked at 81ghz"
https://en.wikipedia.org/wiki/Synthetic_diamond#Thermal_conductivity
רד למטה לחלק שכותרתו:Electronics[edit]
Synthetic diamond has potential uses as a semiconductor
"High mobility is favourable for high-frequency operation and field-effect transistors made from diamond have already demonstrated promising high-frequency performance above 50 GHz"
אנסה לאתר לנו את הסרט/סרטים הרלוונטיים בנושא.
בשעתו היתה תוכנית מדעית על התגלית החדשה, עם הדגמות מרשימות מאד מה החומר הזה מסוגל לעשות – כולל המעבדה שמייצרת אותו.
bf multi
מנצל יותר מ4 ליבות כבר כמה שנים.
כתבתי:
כל מנוע משחק מודרני מנצל יותר מ4 ליבות, רואים את זה יפה מאוד בביקורות על המעבדים של AMD במעבדי ה FX ומעבדי הרייזן.
אתם מבלבלים בין תמיכה בריבוי ליבות לניצול של ריבוי ליבות לצורך שיפור בביצועים…
אם תקחו מעבד חלש בעל ריבוי נימים (ע"ע מעבדי ה FX מתומני הנימים) וכרטיס חזק לא תראו שהמעבד יושב על 50% ניצול כללי (100%~ ב4 נימים וכלום~ ב4 אחרים) אלא קרוב ל80-100% בכל הנימים…
משמע המשחק ומערכת ההפעלה יודעים לעבוד עם כל אותם נימים.
אז למה מעבדי ה FX כ"כ גרועים ? כי הם פשוט חלשים (מאוד) ברמת ליבה בודדת
אז למה לא רואים את מעבדי הרייזן מפרקים את האינטלים מרובעי הליבות במשחקים ?
ולמה מרובעי הליבה של אינטל טובים מהמעבדים עם 6/8/10 ליבות של אותה אינטל במשחקים ?
זה פשוט למדיי:
משחקים לא כבדים מבחינת דרישה מה CPU ברמה כזו שהם הורגים 4 ליבות מבחינת עומס (כמו שהם עושים לכפולי ליבה למשל) ועד שזה לא יקרה יהיה יתרון לתדר המעבד, לפרונט ליין קליל ומהיר עם זמני גישה טובים יותר, לגישה מהירה יותר לזיכרון ולכרטיס מסך וכו'.
אחת הסיבות שהמרובעי הליבה של אינטל לשוק הביניים טובים מהשוק הגבוה יותר (וממעבדי AMD) במשך השנים האחרונות היא העובדה שיש להם פחות ליבות לחלוקת עבודה, קאש וזיכרון מהירים מאוד וכו'. (כמובן מדובר על משחקים בלבד)
תחשבו על זה כמו סניף דואר…
נניח שיש סניף דואר קטן ואיזורי, לסניף יש 2 משאיות שעושות משלחים אליו (ערוצי זיכרון) ו4 עובדים זריזים (ליבות), העובדים האלה מצליחים לחלק בהצלחה ובמהירות מקסימלית נניח 10000 חבילות דואר בחודש.
מנגד יש איזה סניף גדול בהרבה, לסניף יש 4 משאיות שעושות חלוקה אליו, 10 עובדים קצת פחות זריזים, פתאום מאסה כזו של עובדים כבר צריכים עוד איזה מנהל מעליהם ועוד אי אילו סדרנים בדרך, הסניף יכול לעמוד בחלוקה של 20000 חבילות דואר בחודש.
עכשיו מה יקרה בחודש שהסניף הגדול יקבל רק 10000 חבילות ? אתם חושבים שהוא יכול לנהל אותם באותה יעילות שסניף קטן ומומצם ינהל 10000 חבילות או שהבירוקרטיה תפגע בו מעט ? ברור שתהיה פגיעהת קלה או לא כבר תלוי באיכות הניהול.
אבל מה יקרה אם הסניף הקטן יצטרך לעמוד פתאום ב20000 חבילות בחודש ? הוא פשוט יקרוס…
עד שלא תהיה דרישה לאותם "20000 חבילות" הסניף הקטן והיעיל יהיה טוב וזה מה שאנו רואים היום, כשהדרישה תגדל נראה יתרון לסניפים שיכולים לעמוד בזה ואז גם נראה יתרון ביצועים על אף מורכבותם "הביקורטית".
עד שמשחקים לא יהיו כבדים מספיק עד כדי תקיעה של מרובעי ליבה יהיה להם יתרון הקלילות והזריזות, זה לא אומר שאין תשתית חלוקה ליום הזה (מנועי המשחקים ומערכת ההפעלה)
^יופי של העברת הרעיון באמצעות דוגמא על סניפי הדואר, ויתרון הנצילות כאשר יש סניף קטן שעובד בתדר גבוה.
שכל עוד הוא במסגרת העומס המקסימלי שהוא מסוגל לו, הוא עובד נהדר ויעיל יותר מאשר הסניף הבירוקרטי הגדול.
ויקרוס ברגע שהעומס הכולל יעבור את העומס המקסימלי לו הוא מסוגל.
אהבתי.