Radeon X800XT – Platinum Edition
במהלך השנים האחרונות "התחממה" זירת המעבדים הגרפים (GPU`s), עד כדי כך – שכיום מושקעים במחקר ופיתוח בתחום זה, סכומים המתקרבים (ולעתים אף עוברים) לאלו המושקעים במעבדי המחשב (CPU`s).
למעשה, הראשונה להשתמש במונח "מעבד גרפי" הייתה Nvidia, כששחררה את ה-Geforce256. באותה תקופה, רווח השימוש במאיצים – כרטיסים שהותקנו בנוסף לכרטיס הגרפיקה (שתפקידו העיקרי היה להציג תוכן דו-מימדי), לדוגמה ה-Voodoo2 של 3DFX.
חברת ATI, שהייתה אז אחת מיצרניות ה-OEM הגדולות, קיבלה החלטה אסטרטגית להיכנס לשוק זה ועל אף שצעדיה הראשונים בתחום זה לא היו הצלחה גדולה (בעיקר עקב תמיכה תוכנתית גרועה) היא היטיבה ללמוד מהטעויות ולנצל את ה"גב" הכלכלי האיתן שלה ובשנת 2003, הדהימה עם ה-Radeon 9700 שנותר למשך תקופה ארוכה מאוד ללא מתחרה ראוי מבית Nvidia. הכרטיס שנסקור בביקורת זו הוא כרטיס ה-High End של סדרת ה-X800, המבוססת על ליבת ה-R4XX. סדרה זו מהווה היום את קו המוצרים הראשון אותו מציעה ATI לגיימרים הכבדים.
| ליין הדור החדש | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שם הדגם | X800XT-PE | X800XT | X800XL | X800Pro | X700XT | X700Pro |
| ליבה | R420 | R420 | R430 | R420 | RV410 | RV410 |
| כמות הטרנזיסטורים | 160 מיליון | 160 מיליון | 160 מיליון | 160 מיליון | 120 מיליון | 120 מיליון |
| תהליך ייצור | 130 ננומטר | 130 ננומטר | 110 ננומטר | 130 ננומטר | 110 ננומטר | 110 ננומטר |
| ממשק חיבור | AGP/PCI-E | AGP/PCI-E | PCI-E | AGP | PCI-E | PCI-E |
| כמות זכרון | 256MB | 256MB | 256MB | 256MB | 256MB | 256MB |
| מהירות ליבה | 520MHz | 500MHz | 400MHz | 475MHz | 475MHz | 425MHz |
| מהירות זכרון | 560MHz | 500MHz | 500MHz | 450MHz | 525MHz | 433MHz |
| בקר זכרון | 256bit | 256bit | 256bit | 256bit | 128bit | 128bit |
| סוג זכרון | GDDR3 | GDDR3 | GDDR3 | GDDR3 | GDDR3 | GDDR3 |
| Vertex Shader Pipes | 6 | 6 | 6 | 6 | 6 | 6 |
| Pixel Shader Pipes | 16 | 16 | 16 | 12 | 8 | 8 |
בזמנו, ה-Radeon9700 הצליח להישאר בראש טבלת הביצועים בעיקר בזכות שתי החלטות מוצלחות שהתקבלו ע"י מנהלי ATI. החלטה אחת הייתה להמשיך ולייצר את המעבדים בתהליך ה-150 ננומטר, עימו היה ל-ATI ניסיון רב, מה שאפשר לחברה תפוקה גבוהה יחסית של ליבות מוצלחות בניגוד ל-Nvidia, שנאבקה אז במחלות הילדות של תהליך ה-130ננומטר.
ההחלטה הנוספת שהכריעה את הכף הייתה לכלול יחידות עיבוד המאפשרות עבודה עם מספרים בעלי רמת דיוק של 24bit (בניגוד ל-Nvidia, שאפשרה רק 16bit או 32bit) – החלטה שהוותה פשרה מושלמת בין דיוק – הנדרש לשם יצירת גרפיקה מתקדמת ואפקטים מרשימים, לבין מהירות (ככל שלמספרים מספר ספרות גדול יותר, כך החישוב איטי יותר).
בדיעבד, ניתן לומר שהחלטות אלו היו מוצדקות לחלוטין, שכן פס ה-130ננומטר סבל מבעיות רבות בראשיתו ואילו התפוקה היא כזו שרק כיום מאפשרת מהירויות ליבה גבוהות יותר. כמו-כן, רוב האפליקציות (גם כיום) אינן נזקקות לרמת דיוק הגבוהה מ-24bit כך שתוספת המהירות (בעיקר בהשוואה ל-Geforce FX למיניהם) הייתה מכריעה.
אך טבען של החלטות כאלו שניתן יהיה לשפוט אותן רק בדיעבד, ובדור הנוכחי של המעבדים ביצעה ATI בחירה נוספת ע"מ לקצץ בתהליך הפיתוח ולשפר את הביצועים הקיימים. הפעם, בחרה ATI לוותר על התמיכה ב-Pixel Shader 3.0, שוב – מכיוון שלטענתה אין משחקים או אפליקציות המנצלים אותם (לא ממש מדויק – FarCry לדוגמה) ושהדור הבא של המעבדים יכלול תמיכה אף בסט נרחב יותר של אפשרויות.
ננסה היום לענות על השאלה – האם באמת מדובר בכרטיס המהווה שדרוג לכל בעלי כרטיסי הדור הקודם, או שמא ניתן, בשקט, לחכות לדור הבא?
