נבחרי 2003

פריצת הדרך של השנה

פריצת הדרך של השנה (מאת: אורי שפיר – Maverick)

אם אני צריך לשים את האצבע, מבחינתי, על מוצר בתחום המחשבים אשר עשה פריצת דרך מטאורית אני אומר שמדובר בצורבי ה-DVD, שכן צורבים אלו עשו פריצת דרך מדהימה, הן במחיר והן במבחר.
אך לכל דבר טוב ישנו גם משהו רע: קרב על סטנדרטים בין היצרניות השונות גרם לנו – הקונים – להיות מבולבלים, לכן ננסה לעשות קצת סדר:
ההתפתחות של צורבי ה-DVD באה עקב הרצון העז לשמור כמויות גדולות של מידע במדיה ניידת, שכן 700Mb שניתן לאחסן על דיסקים רגילים לא תמיד מספיקים.
פירוש השם DVD הוא בעצם Digital Versatile Disc ולמרות שדיסק DVD הוא באותו הגודל כמו דיסק CD רגיל הוא מסוגל לאחסן בין 4.7Gb-17Gb של מידע, זאת בהשוואה ל 650Mb-900Mb של מידע בדיסק CD רגיל, ויש הרואים בו (באופן טיבעי) את היורש של ה-CD הרגיל.
להלן פירוט קצר על הגדלים השונים של הדיסקים:

לטכנולוגיית ה DVD ישנם מספר שימושים עיקריים:

• וידאו (DVD Video): הדיסק יכול להכיל סרט (כולל פס הקול שלו) באורך של 133 דק\' באיכות העולה בכל קנה מידה על איכותו של מכשיר VHS רגיל.
• אודיו (DVD Audio):  ניתן לאחסן הרבה יותר שירים בדיסק אחד, דבר המתבטא גם בקצב הדגימה של המוסיקה וכך נוכל לקבל איכות מוסיקה המתקרבת לזו של הופעה חיה.
• מולטימדיה (DVD-ROM): נוכל לאחסן קבצים גדולים, המכילים גרפיקה מתקדמת ומידע רב מבלי לחשוש מחוסר במקום ובלי לחסוך באיכות.

צורבי CD/DVD – המבחר גדול

מלחמת הסטנדרטים

נכון להיום, קיימים מספר סטנדרטים שונים לצריבה של DVD, לכן יש צורך לבחור בצורב כזה שיתמוך במספר רב של סטנדרטי צריבה (דגם A06 של חברת Pioneer הוא אחד מצורבים שכאלו), שכן קיים חשש כי דיסק שנצרב בטכנולוגיה מסויימת לא יתאים לכל מכשירי ה-DVD הקיימים.
כרגע קיימים 4 סטנדרטים לצריבה:

• DVD-R : מתאים לאפליקציות של DVD-VIDEO ו- DVD-ROM; נפח הדיסק הוא 4.7Gb מה שהופך את תקן ה DVD-R לבחירה הטובה ביותר לאחסון מידע (ארכיב) ולהפקות של אפליקציות מולטימדיה
• DVD-RW : זהו פורמט של צריבה רק פעמית (RW) הפותח ע"י חברת פיוניר.
• DVD+RW : גם זהו פורמט לצריבה חוזרת ששונה במעט מהפורמט של פיוניר. זהו פורמט שאומץ ע"י החברות Ricoh, Philips, Sony, HP ועוד מס\' יצרנים. למעשה, ההבדלים בין שני הפורמטים זניחים, והמשתמשים יכלו להסתדר עם כל אחד מהם, אך עקב מאבקי כוחות בין החברות השולטות בשוק, אין עדיין סטנדרט אחיד ונוח לשימוש.
• DVD-RAM : טכנולוגיית גישה אקראית שהוצעה, בתחילה, למשתמשי מחשב בנפח איחסון של 2.6Gb על כל צד של הדיסק (5.2Gb בסך הכל, אם מדובר בדיסק דו צדדי) הניתן לשימוש חוזר. לאחרונה הוכנס שימוש גם בדיסק בגודל 4.7 GB לשימוש בטכנולוגיה זו, מה שאולי הופך את הסטנדרט ליותר אטרקטיבי אך יש לזכור שמכשירים רבים אינם קוראים דיסקים של DVD-RAM.

הכניסה החזקה (ובעיקר ירידת המחירים הדרסטית, מכמה אלפי שקלים לפחות מאלף ש"ח) הופכת את צורבי ה-DVD לאטרקטיביים יותר ויותר וליורשים הבלתי מעורערים של צורב ה-CD, ואם לפני שנה מדובר היה במוצר שכמעט ולא נראה אצל אנשים פרטיים, היום המגמה הברורה היא מעבר מצורבים רגילים ל DVD, מגמה אשר צפויה להתחזק במהלך השנה הקרובה.
למעשה, מלבד סוגיית המחיר, הסיבה העיקרית שצורבים אלו אינם נפוצים כמו אחיהם הפשוטים היא דווקא המאבק הבלתי נלאה על תקני הצריבה, אשר רק מעכב את השוק.
אמנם, קיימים צורבים הפועלים בשני הסטנדרטים, אך הם עדיין מעטים ומחירם גבוה יחסית לצורבים התומכים רק בסטנדרט אחד בלבד ולכן עדיין לא קיימת תחרות אמיתית בשוק זה.
אני משוכנע כי כאשר נגיע ל"נבחרי 2004" נוכל לערוך השוואה הולמת בין מגוון הצורבים שייצאו במהלך השנה הקרובה, אך לבינתיים יצטרכו צורבי ה DVD להסתפק בתואר "פריצת הדרך של שנת 2003".