התקנה ותפעול – Microsoft Habu
אם בטרם פתיחת האריזה ניתן היה עוד לראות את החותמת המובהקת של מיקרוסופט על עכבר ה-Habu, הרי שלאחר התקנת הדרייברים נעלם כל זכר לענקית התוכנה, שכן הדרייברים זהים – אחד לאחד – לדרייברים של ה-DeathAdder והלוגו של מיקרוסופט כלל לא מופיע בתוכנה. על אותו משקל, גם הדרייברים עצמם לא מופיעים באתר של מיקרוסופט, אלא רק בזה של Razer.
יתרה מזאת, עקב הדמיון הרב בין העכברים ניתן להשתמש בדרייבר של ה-DeathAdder בעת השימוש ב-Habu (ולהיפך), שכן התוכנה מזהה אוטומטית את העכבר המחובר ומתאימה את האפשרויות המוצגות בהתאם.
לא נחזור ונפרט שוב את כל האפשרויות המצויות בדרייברים של Razer, אלא נעמוד על ההבדלים – הבודדים – בין הדרייברים של ה-Habu לאלו של ה-DeathAdder.
ראשית, במקום הלוגו הפועם של Razer, החליטה מיקרוסופט לשלב בעכבר פס שקוף המקיף אותו מכל צדדיו, הזוהר באופן קבוע בצבע כחול. גם במקרה זה, ניתן לבטל את התאורה – הן של הפס והן של הגלגלת – באמצעות הדרייברים.
 |
ההבדל השני נובע מהתכונות של ה-Habu, בדגש על חיישן הלייזר שלו. בניגוד לעכבר ה-DeathAdder המגיע לרזולוציה מקסימלית של 1800DPI, חיישן הלייזר של ה-Habu מגיע לרזולוציה של 2000DPI, לכן גם המדרגות של שינוי הרזולוציה שונות. בעוד שה-DeathAdder הציע שלוש מדרגות – 450, 900 ו-1800, ה-Habu מציע ארבע מדרגות, מעט יותר מתונות וגמישות – 400, 800, 1600 ו-2000.
קיומן של ארבע מדרגות, הקרובות יותר זו לזו, מאפשר התאמה טובה יותר של הרזולוציה למתרחש במשחק, ואנו נרחיב על כך את הדיבור בחלק הבא של הביקורת, כאשר נדון על ביצועי שני העכברים במשחקים.
