מבחני ביצועים
על מנת לבחון את ביצועי הכוננים הניידים, עשינו שימוש במספר תוכנות המדמות קריאה וכתיבה בתנאים שונים. ראשית, השתמשנו בתוכנה SiSoft Sandra ומדדנו את מהירות הקריאה הממוצעת של הכוננים – זוהי אמנם המהירות המוצהרת על גבי האריזה, אך המהירות החשובה יותר למשתמש היא דווקא מהירות הכתיבה, אשר לרוב נמוכה משמעותית ממהירות הקריאה.
את מהירות הכתיבה מדדנו בשני מצבים: בעת העתקה של קובץ אחד בעל נפח גדול, ובעת העתקה של מספר רב של קבצים – זהו למעשה השימוש הנפוץ ביותר של כל כונן Flash נייד, ולכן המהירות בה מצליח כל כונן להעתיק קבצים רבים, היא בעלת ההשפעה הרבה ביותר על חווית השימוש בו.
על מנת למדוד את מהירות הכתיבה בעת העתקת קובץ בודד, עשינו שימוש בתוכנה DiskBench ובקובץ ההתקנה של תוכנת 3DMark05, שגודלו כ-280MB.
על מנת למדוד את מהירות הכתיבה בעת העתקה של קבצים רבים, עשינו שימוש במאות קבצי תמונה בפורמט JPEG וסרטוני וידאו בפורמט AVI (לא דחוס) אשר גודלם הכולל הוא כ-420MB. מדידת הזמן ומהירות הכתיבה התבצעה באמצעות קובץ אצווה (batch) שהכנו לצורך הביקורת.
SiSoft Sandra – File System Benchmark
סביר להניח כי רבים מכם מופתעים מתוצאות מבחן הביצועים, שכן האמונה הרווחת היא שהביצועים של כונני ה-Flash הניידים כמעט ולא משתנים מכונן לכונן, ולכן מרבית האנשים פשוט מחפשים את הכונן בעל המחיר הנמוך ביותר עבור הנפח אותו הם צריכים.
למרות שכבר בתחילת הסקירה יצאנו מנקודת הנחה שקיימים הבדלי ביצועים בין הכוננים, בהחלט הופתענו לראות עד כמה ההבדלים הללו משמעותיים, שכן כפי שניתן לראות בגרף, ישנם כוננים שמהירותם גבוהה פי שלוש מזו של כוננים אחרים.
למעשה, כמו כל דבר בצבא, ניתן לחלק את ה-DOKים לשלוש קטגוריות: האיטיים, הבינוניים והמהירים. אמנם מ-PQI ו-Crucial לא ציפינו לביצועים גבוהים במיוחד, אבל ביצועי הכוננים של LG ו-Sony, שתי חברות איכותיות שהשקיעו במוצר שלהן, בהחלט אכזבו אותנו.
גם הביצועים של הכוננים של M-Systems ו-Verbatim לא מפתיעים במיוחד, וניתן לראות עד כמה התוצאות קרובות בשל היות שני ה-DOKים זהים. יחד עם זאת, דווקא הכונן של Corsair אכזב אותנו, שכן למרות הצהרות החברה שהוא עושה שימוש ב-Dual Channel, ביצועיו הם לכל היותר ממוצעים.
שלושת הכוננים הנותרים, של OCZ, Lexar ו-GeIL מפגינים אמנם ביצועים מצוינים, אך למרות זאת לא עומדים בהצהרות החברות. כפי שציינו קודם לכן, OCZ מבטיחה מהירות קריאה של 28MB/Sec, אך גם השימוש ב-Dual Channel לא ממש עוזר לה להשיג זאת בפועל. המצב של GeIL מעט יותר טוב, שכן הכונן שלה נמצא במרחק 5MB/Sec בלבד מהמהירות שהחברה הצהירה עליה (30MB/Sec) – במקרה זה היינו יכולים לומר שטכנולוגיית ה-Dual Channel הוכיחה את יעילותה, אך ביצועי הכונן של Lexar, שאינו תומך בטכנולוגיה זו, מוכיחים חד משמעית שמדובר בגימיק שיווקי, אשר אין לו שימוש ממשי בפועל.
