הביוס
ממבט ראשון נדמה כי Sapphire בחרה להשתמש בביוס הסטנדרטי – Phoenix, מבית Award. אך לאחר \'חפירה\' מעמיקה בנבכי התפריטים השונים, אנו מגלים כי המסך הראשי הינו נקודת הדמיון היחידה בין הביוס הזה לבין האחרים, השייכים לאותה קבוצה.
הביוס סודר בצורה מאוד נוחה לטעמנו, ולכן כל העיסוק בנושא האוברקלוק צומצם לשני תפריטים מרכזיים בלבד. התפריט הראשון הנוגע לתחום הוא Advanced Chipset Features. בתפריט זה מרוכזות עבורנו, בראש ובראשונה, אפשרויות הזכרונות. כפי שניתן לראות, תמונה אחת אינה מספיקה כדי לרכז את כל אפשרויות התזמונים ושאר הפיצ\'רים הקשורים. אין ספק, שנעשה כאן מאמץ אדיר כדי לתת לאוברקלוקר את מירב הכלים שיעזרו לו להגיע להישגים הגבוהים ביותר.
בין שאר תפריטי המשנה שבתוך התפריט הנ"ל, ניתן למצוא את אפשרויות ה-LDT. אלו הן בעצם פיצ\'רים הקשורים למקשר ה- HyperTransport(השם הראשוני שניתן לטכנולוגיה הוא LDT). כאן ניתן גם לקבוע את מכפלת ה-HT, יחד עם עוד כמה אפשרויות נוספות שרובכם לא תצטרכו.
תפריט זה מהווה את ליבת הביוס (לפחות ככל שהדבר נוגע לנו). כפי שניתן לראות, מבחינת כיוונוני מתח לא חסר דבר, והשפע המוצע הוא אדיר. שימו לב גם לכיוונון הכפול של מתח המעבד והזכרונות – לכל אחד מהשניים מצויות שתי אפשרויות המגדילות משמעותית את גמישות ודיוק ערך המתח הסופי.
אפשרות ה-CPU Fid Control, מאפשרת לנו לקבוע את מכפלת המעבד. במעבדי AMD הנוכחיים ניתן להוריד את המכפלה (עד הכפולה – x4), ובכך להקטין את תדר המעבד. אפשרות זו יעילה למטרות אוברקלוק בעל באס מקסימלי.
האפשרות הבאה עלולה להיות מבלבלת במקצת לחלקכם, דווקא בגלל המגמה של Sapphire לאפשר התאמה אישית מלאה למשתמש המומחה. Vid הן ראשי תיבות של Voltage Identification Digital. מטרתו של ה-CPU Vid control היא לקבוע את הגדרת המתח הקבוע שיקבל המעבד לפי קלט דיגיטלי. יחד עם אפשרות קביעת המתח של ה-CPU PWM המצויה למטה, נקבע ה-Vcore המדויק של המעבד.